קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות המפקח על רישום המקרקעין לבטל הפקעה: 1. ערעור על החלטת כב' הממונה על מרשם המקרקעין (להלן: ההחלטה), שבגדרה נדחה ערר על החלטת של כב' רשמת המקרקעין בירושלים. הרשמת דחתה בקשה לביטול רישום ראשון במקרקעין (חלקה 32 בגוש (שומה) 30088 - להלן: החלקה), וכן בקשה להימנע מלרשום עסקאות בחלקה זו. המשיבה 2 נרשמה כבעלים של החלקה ברישום הראשון, והמשיבה 3 התקשרה עם המשיבה 2 לרכישת החלקה. תיק פעולת העברת הקרקע מעוכב עתה בלשכת רישום המקרקעין. 2. ביסוד החלטת הממונה עומדת עובדת הפקעת המקרקעין והנימוק שהפקעה אינה ניתנת לתקיפה בהליך של רישום ראשון. אין מחלוקת, כי ההפקעה עולה מתעודה שנתן שר האוצר, ואשר פורסמה בילקוט הפרסומים כבר ביום 4.3.54. תעודה זו הוצאה על-ידי שר האוצר לפי סעיף 2 לחוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג-1953. הממונה ציינה כאמור, כי הלכה היא שההפקעה אינה ניתנת לתקיפה בהליך של רישום ראשון. מטעם זה, הוסיפה, נקבע לפני כשלושה עשורים, כי מקרקעין שאינם רשומים המוקנים לרשות ציבורית מכח הפקעה יירשמו על שמה בפנקס המקרקעין, לפי סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1959 (להלן: חוק המקרקעין), ללא הליכים המנויים בסימן ג' פרק ט' לחוק זה. 3. בערעור נטען, כי הרישום הראשון של חלקה 32 נעשה בניגוד להוראות ברורות הן בחוק והן בתקנות, וזאת משום שלא נעשה בעניינו פרסום ברשומות, כנדרש על-פי סעיף 136 לחוק המקרקעין. על יסוד האמור, נטען שהרישום שנעשה חסר תוקף ויש לבטלו ולפתוח בהליך חדש בהתאם לחוק ולתקנות. דהיינו - לפרסם את דבר הבקשה ברשומות ולאפשר לכל אדם המעוניין בדבר להגיש למפקח התנגדות לרישום. עוד נטען בערעור, כי ההפקעה לפי חוק רישום מקרקעין חסרת תוקף, וכי הנימוק המתבסס על סופיותה של תעודת שר האוצר אינו נכון, מאחר שבפסיקה חלה נסיגה מהלכות קודמות בהקשר זה, והונח מקום לתקיפת התעודה (כך, בבג"צ 517/85 הממונה על ווקף הכנסיה המרוניטית נ' רשות הפיתוח, פ"ד מב 696; בג"צ 84/83 וכילי נ' מ"י פ"ד לז(4) 173). לשיטת ב"כ המערער, היה על הממונה להניח קיום אפשרות להתגבר על התעודה ולהימנע מדחייה על הסף למעשה, ללא שמיעת הבקשה. על-פי טענות ב"כ המערער, שגתה הממונה גם בקביעתה, לפיה שאלת תוקף ההפקעה אינה בתחום סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין, והדיון לפני הממונה צריך היה להביא בחשבון אף את ביטול ההפקעה מכח סמכות שבגררא של המפקח, ולו כאפשרות רחוקה, ודי באפשרות כזו כדי להצדיק אי-דחיית בקשתו. לדבריו, למפקח סמכות על-פי סעיף 137 לחוק המקרקעין להחליט בדבר לאחר שמיעת ראיות, והשאלה אם העובדות המפורטות בתעודה שלפי חוק רישום מקרקעין נכונות היא שאלה עובדתית, שלמפקח סמכות להכריע בה כדבר שבגררא. 4. דין הערעור להידחות. אף אם אניח כי התעודה שהוציא שר האוצר אינה מכריעה בעניין ההפקעה וכי ניתן לתקוף את ההפקעה כיום, לא נפלה טעות בהחלטה. גם אם למפקח סמכות מעין שיפוטית כטענת ב"כ המערער, אין בידו סמכות לבטל הפקעה. בעת הדיון, משנשאל ב"כ המערער מהיכן הוא שואב את ההנחה של קיום סמכות שבגררא, עלה מדבריו כי הוא נשען על חוק בתי המשפט, סעיף 76. ברם, סעיף זה עוסק בסמכות "בית המשפט", ולא בסמכות בעלי תפקידים שמחוץ למערכת זו, ואין די בכינוי "סמכות מעין שיפוטית" שנתן ב"כ המערער, בצדק, לסמכויות המפקח כדי לשנות עובדה זו. יתר-על-כן, הפסיקה מלמדת בעקביות, כי תקיפת הפקעה מהסוג הנדון נעשית בבית המשפט הגבוה לצדק. כך, ברע"א 7591/01 אל ג'עברי נ' שר האוצר, , קבע בית המשפט העליון, שהלכה פסוקה היא כי: "הפקעת מקרקעין על-פי פקודת הקרקעות היא מעשה שלטוני מובהק, באלה ממשך לדון בית המשפט הגבוה לצדק, בלא שבעבר הוכרה סמכותו של בית המשפט המחוזי. לדעתנו, אין מקום, לעת הזאת, לחדש הלכה בענין זה ...". ובת"א (י-ם) 6392/04 ג'מילה ג'מיל עליאן נ' מ"י, , הוסיף כב' השופט סולברג, בהפנותו להלכה זו: "כבר נקבע, שהפסיקה הנ"ל יפה גם להפקעה מכח חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג- 1953 ... (ה"פ (ת"א) 779/04 עבד אכרים נ' רשות הפיתוח ואח' ". המסקנה העולה מהאמור לעיל, היא שלא ניתן להכיר בסמכות ש"בגררא" של המפקח על רישום מקרקעין לבטל את ההפקעה, ובנסיבות אלו, נובעת המסקנה כי צדקה הממונה בקביעתה, כי אף אם היתה ניתנת למערער ההזדמנות להגיש התנגדות ולהעלות טענות כנגד הרישום הראשון, לא היה בהן כדי להביא לתוצאה שונה. אין מקום גם לטענה שהיה על הממונה או על הרשמת לעכב את ההליך כדי לאפשר למערער לפנות לבית המשפט המוסמך לביטול ההפקעה. שומה היה על המערער לסלול את דרכו קודם שהפנה בקשתו. 5. לאור האמור, אני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח (בחלוקה שווה בין משיבים 1 ו-2 ובין המשיבה 3). קרקעותבתים משותפיםהמפקח על רישום מקרקעין (בתים משותפים)מקרקעיןהפקעהרישום מקרקעין