##(1) מהי סמכות נחזית ?## מה מהותה של דוקטרינת הסמכות הנחזית ? רעיונו של מבחן הסמכות הנחזית הוא שמעביד נושא באחריות למעשים שעשה עובדו, כביכול בגדר תפקידו אך למטרותיו הוא, תוך ניצול לרעה של סמכות שהוענקה לו על-ידי המעביד, לצורך מילוי תפקידו כעובד. אחריותו של המעביד כלפי הצד השלישי, שניזוק מן המעשה, איננה מבוססת על כך שהסמיך את עובדו לבצע עוולה; שהלוא בבצעו את העוולה מעל העובד, בראש ובראשונה, באמונו של מעבידו. אחריותו כלפי הצד השלישי נובעת ממצגו כלפיו בדבר מהות והיקף סמכותו של העובד, שבעטיו הוטעה הלה להאמין, כי העובד עושה את המעשה מטעם מעבידו ובגדר סמכותו. מכאן מתחייב, שלעוולתו של העובד צריכה להיות חזות של פעולה רגילה מכלל הפעולות שהוא רגיל ומוסמך לבצע בגדר תפקידו. נסיבות החלת הדוקטרינה הן מקום בו ניצל העובד לרעה סמכות שהוענקה לו על ידי המעביד, למטרותיו הוא. ##(2) סמכות נחזית בתאגיד:## אחריותו של תאגיד כלפי צד שלישי שהוטעה להאמין שהפועלים בשם התאגיד עושים כן בגדר סמכותם. יפים לעניין זה דבריו של השופט ד' לוין בע"א 474/80 גרובר נ' תל-יוסף, קבוצת פועלים להתישבות שיתופית בע"מ, פ"ד לה(4) 45, 55 (1981): "ניתן היה לדבר על "סמכות נחזית", שהוקנתה, כביכול, על-ידי שולח לשלוח הפועל בשמו, כאשר בפועל לא הייתה סמכות כזו, אולם, על-פי הדרך שבה הוצגו הדברים על-ידי השולח, יכול היה צד ג', המתקשר עם השלוח לצאת מוך הנחה, כי זה פועל במסגרת הרשאתו. דוקטרינה זו היא שלוחה של דיני המנע וההשתק, לפיהם מושתק השולח מלהתנגד ליחסים חוזיים, שקשר שלוחו עם צד ג' תוך חריגה מהרשאתו, וזאת כל עוד השולח - בהתנהגותו או בדבריו - איפשר לצד ג' להבין ולהניח, כאילו מדובר בשלוח הפועל בתחום הרשאתו." ##(3) השתק עקב סמכות נחזית:## המבחנים להכרה החריגה בהשתק בדבר סמכות נחזית הותוו ב-ע"א 6996/97 חברת א' עבאדה בע"מ נ' רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נג(4) 117 (ענין חברת א' עבאדה). על-פי אותו פסק דין, בהחלטה האם להכיר בהשתק במקרה הנדון יש לאזן בין המגמה לקיים מינהל שלטוני תקין ולמנוע שימוש לרעה בסמכות לבין הסתמכותו של גורם תם-לב (בג"ץ 5023/91 פורז נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מו(2) 793 (1992) ; זאת, כאשר – "בגדרו של איזון זה יש להביא בחשבון, בין השאר, את הגורמים האלה: מידת הפגיעה בתקנת הציבור שעלולה לגרום אכיפת מצגה של הרשות; שוויו של השינוי לרעה שחל במצבו של המסתמך לעומת שווי אכיפת המצג והפגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים העשויה להיגרם כתוצאה מן האכיפה. אם איזון זה מוביל למסקנה שלפיה אין לאכוף על הרשות את המצג, יש לבחון את אפשרות המרת האכיפה בקיומו של דבר-מה קרוב למצג שבו מעוניין הפרט ('אכיפה תחליפית') או בתשלום פיצויים כספיים לפרט המסתמך" (ענין חברת א' עבאדה בע' 124-125). סמכות נחזית