קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ראש ההוצל''פ עיכוב מימוש משכנתא: א. ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) (כב' הרשם אבי כהן) בתיק הוצל"פ 0138337078 מיום 17.11.08 לפיה התקבלה טענת 'פרעתי' שהוגשה מטעם המשיב. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: המשיב היה בעלים של 5% ממניות "נווה איתנים חברה לבניין והשקעות בע"מ" (להלן: "החברה"). אחיו, יצחק חלה, ניהל את החברה והיה בעלים של יתרת המניות. המערער, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), מחזיק בידיו בטוחות שונות שניתנו לו ע"י גורמים שונים להבטחת חובה של החברה לבנק. ביום 24.10.06 פתח הבנק בהליכי הוצל"פ בתיק 0179571068 למימוש משכנתא מדרגה ראשונה, ללא הגבלה בסכום, שנרשמה לטובתו על אולם האירועים הנמצא ברח' פנסקר 14, בפתח תקווה, הידוע כחלקות 11, 231, 232 בגוש 6377 (להלן: "אולם האירועים"). ביום 12.11.06 פתח הבנק בהליכי הוצל"פ בתיק 0187139061 למימוש המשכון שנרשם זכויות יצחק חלה בדירה המצויה ברח' וולפסון 22, פתח תקווה, הידועה כגוש 6383 חלקה 204 (להלן: "דירת יצחק חלה"). ביום 27.12.06 הגישה החברה בקשה בטענת 'פרעתי' בתיק המימוש של אולם האירועים. ביום 28.1.07 מונה ב"כ הבנק ככונס נכסים למימוש דירת יצחק חלה. ביום 10.5.07 פתח הבנק בהליכי הוצל"פ למימוש משכנתא מדרגה ראשונה, ללא הגבלה בסכום, שנרשמה לטובתו על בעלות המשיב בדירה הנמצאת ברח' זכריה הלל 12א' פתח תקווה הידועה כגוש 6388 חלקה 138/7 (להלן: "דירת המשיב"). זו המשכנתא שלשם מימושה נפתח תיק ההוצל"פ נשוא הערעור דנן. המשיב התגורר באותה עת בדירה אחרת שגם למימושה נפתח תיק הוצל"פ. בתאריך 10.7.07 הגיש המשיב בקשה בטענת 'פרעתי' בתיק ההוצל"פ שנפתח לענין מימוש דירת המשיב. ביום 16.7.07 מונה ב"כ המערער ככונס נכסים למימוש אולם האירועים. ביום 19.7.07 הגיש הבנק בקשה למינוי כונס נכסים למימוש דירת המשיב. ביום 26.7.07 הוגשה לביהמ"ש המחוזי תביעה לביטול המשכנתא המוטלת על אולם האירועים, מן הטעם שהוטלה שלא כדין והיא חסרת תוקף (ת.א. 2188/07) (להלן: "התביעה בביהמ"ש המחוזי"). התביעה הוגשה ע"י חברת חן פתח תקווה בע"מ, בעלת אולם האירועים ואחד מבעלי מניותיה הקודמים, מר טוביה דימנשטיין, שמכר את מניותיו בחברה ליצחק חלה. ביום 29.7.07, במסגרת התביעה בביהמ"ש המחוזי, ניתן לבקשת התובעים צו מניעה זמני לפיו עוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ למימוש המשכנתא על אולם האירועים. ביום 15.10.07 הגיש המערער בקשה חוזרת למינוי כונס נכסים למימוש דירת המשיב, לה צורף דו"ח שמאי. ביום 16.10.07 נדחתה הבקשה למינוי כונס נכסים וההליכים עוכבו, בשל הליכי מימוש אולם האירועים בתיק ההוצל"פ המקביל, והדיון שהיה קבוע ליום 30.10.07 בטענת 'פרעתי' שהוגשה ע"י החברה, כנגד מימוש אולם האירועים. בדיון שהתקיים ב 30.10.07, נודע לראש ההוצל"פ על קיומו של צו עיכוב ההליכים בגין אולם האירועים והוא הורה לבנק לקבל הבהרה מביהמ"ש המחוזי, האם צו המניעה הזמני כנגד מימוש אולם האירועים חל גם על הדיון בטענת 'פרעתי'. ביום 28.11.07 הגיש הבנק בקשה נוספת למינוי כונס נכסים על דירת המשיב. ביום 3.12.07 ניתנה ע"י ראש ההוצל"פ החלטה, לפיה בנסיבות העניין יש להמתין להתפתחויות בתיק אולם האירועים, המטופל על ידו במקביל. ביום 20.12.07 אושר מכר דירת האח, יצחק חלה, בסכום של 170,000$. ביום 9.1.08 הבהיר ביהמ"ש המחוזי כי צו עיכוב ההליכים חל על הליכי מימוש המשכנתא ופינוי הנכס, אך לא על הדיון בטענת 'פרעתי', שנקבע ליום 29.4.08. מכוח הסכם דיוני בין התובעים לבנק, מוקפאים היום ההליכים בתביעה בביהמ"ש המחוזי ולמעשה מאז יום 26.6.07, לא ננקטו ע"י הכונס פעולות למימוש אולם האירועים. ביום 13.1.08 הגיש הבנק בקשה נוספת למינוי כונס נכסים על דירת המשיב. ביום 14.1.08 נעתר ראש ההוצל"פ לבקשה ומינה את ב"כ הבנק ככונס נכסים למימוש דירת המשיב. ביום 24.1.08 הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה למינוי כונס נכסים, וביקש לקיים תחילה דיון בבקשתו בטענת 'פרעתי' בתיק שעניינו מימוש דירת המשיב. ביום 7.2.08 נדחתה הבקשה שהגיש המשיב לביטול מינוי כונס הנכסים על הדירה. ביום 24.2.08 הגיש המשיב בר"ע על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 7.2.08 לדחות בקשתו לביטול מינוי כונס הנכסים (בר"ע 1208/08) (להלן: "הבר"ע"). ביום 29.4.08 התקיים דיון בטענת 'פרעתי' כנגד מימוש אולם האירועים. ביום 12.6.08 קבע ביהמ"ש כי ההתמחרות למכירת דירת המשיב לא תעוכב, ותינתן הודעה למשתתפים כי המכירה כפופה לאישור ההוצל"פ והחלטה בבר"ע. ביום 12.6.08 התקיימה התמחרות לדירת המשיב וביום 21.7.08 אושר המכר. ביום 24.6.08 קבע ביהמ"ש כי עיכוב המכירה מותנה בהפקדת ערובה. ביום 4.7.08 דחה ראש ההוצל"פ את בקשת החברה בטענת 'פרעתי' בתיק ההוצל"פ למימוש אולם האירועים. ביום 8.7.08 הגיש הבנק בקשה לדחות את בקשת המשיב בטענת 'פרעתי' למימוש דירת המשיב, ונקבע דיון בטענת 'פרעתי' ליום 18.9.08. ביום 10.7.08 פתח הבנק תיק הוצל"פ למימוש המשכונות על שני הרכבים בבעלות החברה ויצחק חלה. ביום 2.9.08 מונה ב"כ הבנק ככונס נכסים למכירת אחד הרכבים שמכירתו בסכום של 15,000 ₪ אושרה ביום 3.11.08. הרכב השני נמכר חרף השעבוד. ביום 18.9.08 התקיים דיון בטענת 'פרעתי' במסגרת ההליך שעניינו למימוש דירת המשיב, במסגרתו נחקרו המצהירים, הושגה הסכמה דיונית לפיה הליכי המכר לא יעוכבו, ובהתאם, נמכרה דירת המשיב לצד ג' תמורת סכום של 700,000₪ שהופקד בידי הכונס. המשיב טען בסיכומיו כי מכוח חובת תום הלב מחויב הבנק למצות את הליכי מימוש אולם האירועים, הצפוי לפרוע את החוב המובטח כולו, בטרם תמומש דירת החייב, שמימושה יתייתר. בנוסף טען כי הבנק פעל כלפיו, בהיותו ערב, בחוסר תום לב ובניגוד לדין כשהסתיר את מצבה הקשה של החברה. בנוסף, העלה המשיב לראשונה בסיכומיו טענה בענין היקף החוב המובטח. המשיב ביקש מראש ההוצל"פ להורות על עיכוב הליכי מימוש דירתו, עד למיצוי הליכי מימוש אולם האירועים. מנגד השיב הבנק לטענות בדבר הצורך למצות את הליכי מימוש אולם האירועים, כי החייב אינו נהנה ממעמד של "ערב יחיד" כמובנו בחוק הערבות, בהיותו בעל עניין ואין להטיל על הבנק חובת מיצויי הליכים כנגד החייב העיקרי. בנוסף טוען הבנק כי הסכום האמור להתקבל ממימוש אולם האירועים נמוך מסכום החוב, ומימושו לא יפרע את מלוא החוב. כן טען הבנק כי חלה מניעה חוקית מכוח צו עיכוב ההליכים מלממש את אולם האירועים. באשר לטענה בדבר חוסר תום לב טען הבנק כי יידע את המשיב בכל הדרוש וטענות המשיב בדבר היקף החוב, אינן נכונות והן בגדר הרחבת חזית אסורה. ביום 17.11.08 ניתנה ע"י ראש ההוצל"פ החלטה בטענת 'פרעתי', לפיה דחה, מחוסר סמכות, את טענות המשיב בענין חוסר תום לב מצד הבנק בדיווחים ובדבר היקף החוב, שהיא גם בגדר הרחבת חזית אסורה. ראש ההוצל"פ קבע כי: "השאלה העיקרית שהבקשה מעוררת היא, האם בנק למשכנתאות שבידיו בטוחות שונות מגורמים שונים לפרעון חוב מובטח אחד, רשאי לממש את הבטוחות לפי שיקול דעתו הבלעדי, או שמא מחויב הבנק לממש תחילה רק את אותה בטוחה שמימושה צפוי לפרוע את החוב המובטח במלואו" (עמ' 1 להחלטה). ראש ההוצל"פ ציין כי תיק ההוצל"פ נשוא ההחלטה נפתח בגין חוב אישי של המשיב לבנק בסכום של 30,367 ₪ והחוב העיקרי בגינו נוקט הבנק בהליכי מימוש בכל תיקי ההוצל"פ, הינו חוב אחד משותף בסך 7,201,315₪ נכון ליום 2.5.07. ראש ההוצל"פ הדגיש כי המשיב אינו טוען למיצוי ההליכים מכוח חוק הערבות, אלא מכוח העיקרון הכללי של חובת תום הלב, תוך שהוא מדגיש את היותו ערב בלבד. ראש ההוצל"פ פירט בהחלטתו כי בהוראות החוק הרלבנטיות, אין תשובה או הנחיה בהתייחס לסיטואציה בה בידי הנושה מספר משכנתאות, כאשר הממשכנים הם גורמים שונים וקיים פער ניכר בשווי הנכסים הממושכנים. ראש ההוצל"פ ציין עוד, כי גובה החוב תפח בכשלושה מליון ₪ בשנתיים האחרונות, ושווי אולם האירועים, עפ"י דו"ח שמאי שאינו עדכני, עומד על 6 מליון₪. המשיב, לציין, איננו מסכים להערכה זו. ראש ההוצל"פ סקר את הפסיקה וקבע כי במקרה הנדון השתכנע כי הבנק הקפיא את הליכי מימוש אולם האירועים ולא עשה דבר בעניין, באופן שגרם לתפיחת החוב, ללא כל התחשבות סבירה במשיב ובאופן העולה כדי חוסר תום לב. ראש ההוצל"פ ציין כי בהתאם להסכם דיוני בין הבנק לתובעים בת.א. 2188/07 ניתן ביום 26.7.07 צו לעיכוב ההליכים למימוש אולם האירועים, עד למיצוי משא ומתן בין הצדדים, אך לא הובאו בפניו ראיות לקיום מו"מ מעיין זה או לסיומו הקרוב. ראש ההוצל"פ קבע כי בנסיבות בהן, למעשה, לא חלה כל התפתחות בהליך המשפטי אין זה מוצדק ואין זה סביר לאפשר מימוש דירת המשיב ויש להשהות את הליכי מימוש דירת המשיב עד למימוש אולם האירועים. ראש ההוצל"פ הסביר כי מינוי כונס הנכסים למימוש דירת המשיב הושהה על ידו עד להתפתחויות בתיק אולם האירועים. בהמשך משנודע לראש ההוצל"פ כי קיימת מניעה חוקית מלפעול למימוש אולם האירועים, סבר כי הבנק אנוס לכבד את הצו וחזקה עליו כי ימצה זכויותיו בבית המשפט לצורך מכירת אולם האירועים, ולפיכך נוצר צידוק לכאורי למינוי כונס לדירת המשיב. בדיעבד, התברר, כי הבנק ניצל לרעה, כך עפ"י קביעת ראש ההוצל"פ, את העובדה שמונה כונס לדירת המשיב בכך שבחר בדרך של "שב ואל תעשה" ביחס לבטוחה המשמעותית ביותר שיש בידו, על חשבון החייב. ראש ההוצל"פ דחה את טענת הבנק לפיה תיק ההוצל"פ נפתח גם בגין חובו האישי של המשיב ולפיכך מצדיק את מימוש דירתו, תוך שהוא קובע כי הניסיון, כיום, לפצל את החוב הוא מלאכותי, ובנוסף אין זה ראוי לממש נכס מקרקעין ששוויו רב בגין יתרת חוב קטנה, מה גם שדמי השכירות שנגבו בגין הדירה הועברו לכונס. לפיכך, החליט ראש ההוצל"פ לקבל את בקשת המשיב בטענת 'פרעתי', במובן זה שחייב את הבנק למצות את הליכי מימוש אולם האירועים, בטרם יוכל ליהנות מפירות מימוש דירת המשיב. בהתאם, קבע ראש ההוצל"פ כי המכר של דירת המשיב לא יבוטל אך התמורה שהתקבלה בגינו תופקד אצל הכונס עד להכרעה שיפוטית סופית ע"י ביהמ"ש המחוזי בת.א 2188/07 ו/או עד למכירת אולם האירועים בהליכי כינוס. אם תינתן החלטה סופית של ביהמ"ש המחוזי לפיה המשכנתא על אולם האירועים בטלה ו/או אולם האירועים ימכר במחיר נמוך מסכום החוב המובטח, תועבר תמורת מכר דירת המשיב לבנק ואם מכר אולם האירועים, יפרע את מלוא החוב המובטח, תועבר תמורת המכר לידי המשיב. ראש ההוצל"פ ציין כי קביעותיו כפופות לתוצאות בר"ע 1208/08 בה השיג, כאמור המשיב, על החלטתו למנות כונס נכסים לדירתו. החלטה זו היא נשוא הערעור שבפניי. ביום 25.5.09 הודיע ב"כ המשיב לביהמ"ש כי הדירה נמכרה והכסף הופקד ובהתאם ועל דעת הצדדים נמחקה בר"ע 1208/08. ג. הבנק טוען כי חובה של החברה עומד כיום על סך 9,844,152 ₪ ועד עתה לא שולם כל סכום על חשבון החוב, למעט הכספים שהתקבלו ממימוש הרכב ודירת יצחק חלה. הבנק טוען כי אין במימוש אולם האירועים כדי לפרוע את מלוא החוב המובטח, והיה על המשיב להגיש שומה מטעמו על מנת להוכיח את טענותיו בדבר שווי האולם. הבנק טוען כי טענת המשיב לפיה הבנק פעל בחוסר תום לב בממשו נכס של ערב טרם מימוש נכסי החייבת העיקרית, היא טענה משוללת יסוד, וטעה ראש ההוצל"פ כשקבע כי טענת המשיב בדבר חוסר תום לב נובעת משווי דירת המשיב הנמוך לעומת שווי אולם האירועים. לטענת הבנק המשיב עצמו הוא שטען כי יש לממש את הרכבים ואת דירת יצחק חלה, בטרם מימוש דירתו. הבנק טוען כי החלטת ראש ההוצל"פ מתעלמת מזכותו לממש איזו מן הבטוחות העומדות לרשותו, כפי שיבחר, וזאת בהתאם לכתבי הערבות ושטר המשכנתא עליהם חתם המשיב. הבנק טוען כי החלטת ראש ההוצל"פ באשר לסדר מימוש הבטוחות, ובפועל עיכוב הליכי מימוש המשכנתא על דירת המשיב, ניתנה בחריגה מסמכות בעת שהמשיב לא הפקיד כל סכום שהוא, כתנאי להשהיית מימוש דירתו או על חשבון החוב. הבנק טוען כי טעה ראש ההוצל"פ בקובעו כי הבנק פועל בחוסר תום לב כלפי המשיב. הבנק טוען כי חרף קיום צו המניעה המונע ממנו לממש את המשכנתא, הבנק פועל בדרך של מו"מ למימוש ומכירת האולם ללא צורך בניהול תביעה. בנוסף, החוב כולל חוב אישי של המשיב, המצדיק את מימוש דירתו לשם פירעונו. עוד טוען הבנק כי המשיב ביקש לבטל את המימוש ולפיכך טעה ראש ההוצל"פ שהעניק למשיב סעד של עיכוב המימוש, שלא התבקש כלל ע"י המשיב. הבנק טוען כי החלטת ראש ההוצל"פ, להותיר הכספים שהתקבלו בגין מכירת דירת המשיב, בידי הכונס, מגדילה את שיעור החוב המובטח ומזיקה למשיב. ד. מנגד טוען המשיב כי סכום החוב נמוך מזה הנטען ע"י הבנק, וטענת הבנק כי לא שולם דבר על חשבון החוב אינה נכונה, שכן כספי השכירות שהתקבלו מהשכרת הדירה הועברו לכונס. עוד טוען המשיב כי האחריות להמצאת דו"ח שמאי מעודכן מוטלת על הכונס. המשיב טוען כי לכל אורך הדרך טען כי זכות הבנק להפרע מהערבויות על פי שיקול דעתו, כפופה לחובת תום לב מוגברת, המונעת מהבנק לממש את דירת המשיב בטרם מימש את אולם האירועים, ששוויו רב יחסית, ומימושו עשוי לפרוע את מלוא החוב המובטח. עוד טוען המשיב כי צו המניעה למכירת אולם האירועים, ניתן בעקבות הסכמה דיונית שהושגה בין הבנק לצד ג', מר דימנשטיין, עד למיצוי מו"מ, עליו הוצהר לפני למעלה משנתיים ולא חלה בו כל התקדמות מאז. המשיב טוען כי מן הצדק להורות לבנק לממש תחילה את הנכס העיקרי, אולם האירועים, תחת פגיעה בחוסר תום לב במשיב, שמימוש דירתו לא יכסה כעשירית מן החוב. המשיב טוען כי הלכה היא שהחייב אינו רשאי לאלץ נושה מובטח לממש שעבוד לשם פרעון החוב, אלא אם, כמו במקרה דנן, ההימנעות ממימוש השעבוד נעשית ע"י הבנק שלא בתום לב וממניעים ושיקולים זרים של "קניית סיכון", באופן המגדיל את החוב ואת נזקי החייבים. ה. "מישכון" מוגדר בסעיף 1(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המשכון"), כדלהלן: "מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב, הוא מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב". סעיף 90 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, קובע כי מימוש משכנתא יהיה על פי פסק דין של בית משפט או עפ"י צו של ראש ההוצל"פ והמימוש יעשה בדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, "בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין." סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), לשונו: "משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור- גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב1". קרי, שטר משכון הוא מסמך שניתן לביצוע כמו פסק דין של בית משפט, והסמכות לממשו נתונה גם לראש ההוצל"פ. לנושה מובטח אשר מחזיק בשעבוד קנייני להבטחת חובו, קמה זכות קניינית שאין לפגוע בה, אלא בהסכמתו המפורשת של הנושה. לנושה המובטח זכות לגבות את החוב באמצעות מימוש הנכס המשועבד ללא תלות בהליכים אחרים ואף במנותק מהליכי הוצל"פ אחרים המתנהלים בגין אותו חוב. תכלית המשכנתא היא שהחוב המובטח על פיה יפרע ללא דיחוי וככלל, הזוכה רשאי להנות מפרי זכייתו לאלתר, אך לבתי המשפט מסורה הסמכות לעכב ביצועה של משכנתא מטעמים מיוחדים לאחר שקילת סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. ככלל, שיקול דעת ראש ההוצל"פ מוגבל, בהתאם לסעיף 18 לחוק המשכון, לקביעת דרך "יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין" למימוש המשכון ולגביית החוב מתוך הנכס הממושכן ולא מנכסים אחרים של החייב. ראש ההוצל"פ אינו מוסמך להרחיב את שיקול דעתו ולהחליט שלא לממש המשכון, לעכבו, או להתנותו בתנאים, שכן הדבר פוגע בתכלית המשכנתא המעניקה לנושים המובטחים במשכנתא "מסלול מהיר" המבטיח את יכולתם להיפרע מהבטוחות ללא דיחוי. ויפים לענייננו דברים שנאמרו בע"א (י-ם) 9163/06 סיידוף אריה ואח' נ' שושנה שקולניק (, 21.6.06): "מימוש משכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל, כיוון שכל תפקידו של ראש ההוצאה לפועל מצטמצם במימוש המשכון, קרי: בגביית החוב מתוך הנכס הממושכן דווקא ולא מנכסים אחרים של החייב. ואם יש לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת, כי אז מוגבל שיקול דעתו לקביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון (סעיף 18 לחוק המשכון), ואין הוא מוסמך להרחיב את שיקול דעתו עד כדי החלטה שלא לממש את המשכון, לעכב את הליכי המימוש, להתנות אותם בתנאים או לתת לחייב ארכות על חשבון הזוכה. במילים אחרות, אם יינתן לחייב לסכל או לדחות לתקופה ממושכת מימוש יעיל של שעבוד, באמצעות פתיחת הליך נגד הנושה, שוב לא יהיה כל ייחוד במנגנון שנועד לאפשר לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות (בר-אופיר, שם, עמ' 441-442 והאסמכתאות שם)." לראש ההוצל"פ אין, איפוא, סמכות לעכב הליכים למימוש משכנתא, אלא אם מוגשת בקשה בטענת 'פרעתי' לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ. בדיון עפ"י טענת 'פרעתי', דן ראש ההוצל"פ כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה ומוענק לו שיקול דעת, אם כי מוגבל, בכל האמור לגבי מימוש משכון. ראש ההוצל"פ מוסמך לדון בטענה כי החייב מילא אחר פסק הדין, או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, ובלבד שהפירעון הנטען נעשה לאחר רישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין. בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, למרות שנתונה לראש ההוצל"פ הסמכות לעכב את הליכי המכירה מכוח טענת 'פרעתי', אין זה ראוי להשתמש בסמכות זו המוגבלת, כאמור, לדיון בטענה כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או חלקו - מאחר שלא מתקיימים בענייננו "הטעמים המיוחדים" המצדיקים, בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ, עיכוב מימוש המשכנתא. במקרה דנן, אין מדובר במימוש דירת מגוריו של החייב, ובנוסף לאור הסכמה דיונית שהושגה ע"י הצדדים, נמכרה דירת המשיב וכספי תמורתה מופקדים בידי הכונס. לפיכך, לא יגרם כל נזק כתוצאה מהעברת הכספים לתיק ההוצל"פ, כך שיזקפו על חשבון החוב. נהפוך הוא, זקיפת הכספים על חשבון החוב, תקטין את החוב בתיק ההוצל"פ ותטיב את מצבו של המשיב. יתרה מזו, אם לאחר מכירת אולם האירועים תיוותר בתיק יתרת זכות, יתכן כי יושבו כספים לידי המשיב. היענות לבקשת המשיב לעכב את מימוש המשכנתא על דירה השייכת לו, בשל טענות הנוגעות לחוסר תום ליבו של הבנק משלא מימש משכנתאות נוספות, תפגע בתכלית המשכנתא, כפי שבאה לידי ביטוי בשטר המשכנתא עליו חתם המשיב, שהיא פרעון מהיר של השעבוד ללא תלות בהליכים אחרים, לרבות הליכי מימוש. לקראת סיום, ולמעלה מן הצורך, מצאתי לנכון להעיר כי ספק בעיני אם הקפאת הליכי המימוש של אולם האירועים עד למיצוי המו"מ בין הצדדים וזאת בהסכמת הבנק וכונס הנכסים היא אכן מהלך ראוי. לראיה, חלפו שנתיים מאז ניתן צו עיכוב ההליכים והמו"מ טרם הסתיים. יחד עם זאת, התנהלות זו, גם אם יש בה משום טעם לפגם, אין בה כדי להצדיק עיכוב הליכי מימוש דירתו של המשיב, במיוחד בשלב זה, לאחר שנמכרה בהסכמה, וכיום מונחים כספי תמורתה, כאבן שאין לה הופכין, בידי כונס הנכסים. ו. סוף דבר - הערעור מתקבל. החלטת ראש ההוצל"פ לפיה יש להפסיק, בשלב זה, את הליכי מימוש דירת המשיב, עד למיצוי ההליכים למימוש אולם האירועים - בטלה. הכספים שהתקבלו ממכירת דירתו של המשיב, ייזקפו על חשבון החוב בהוצל"פ. למרות התוצאה אליה הגעתי, בנסיבות הענין אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.משכנתאמימוש משכנתאמקרקעיןהוצאה לפועל