סעיף 191 לחוק החברות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 191 לחוק החברות:

1. מהות התביעה
בקשתו של המבקש הוגדרה כבקשה "להסרת קיפוח ולמתן סעדים הצהרתיים וסעדי ביניים".
בית המשפט התבקש להצהיר מכח סמכותו על פי סעיף 191 (א) לחוק החברות, כי ענייני חברת גארד קיו אל בע"מ (להלן: "החברה") התנהלו בדרך המקפחת את המבקש.
בין היתר, התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי המשיבה ניהלה את ענייני הכספים של החברה בניגוד לדין, וכי רוקנה את קופת החברה באמצעות גניבת רכוש ומכירת רכוש החברה לגורמים עבריינים.
בית המשפט התבקש אף להורות למשיבה למסור לידי החברה את ספרי הנהלת החשבונות, למסור דיוח למי העבירה את רכושה של החברה, ולהורות למשיבה להעביר לידי המבקש את מניותיה בחברה ללא תמורה, במחיר המשקף את שווי אחזקות המשיבה לאחר הנזקים שנגרמו כתוצאה מהברחת הנכסים.
בתשובתה של המשיבה נאמר כי יש להעביר את הדיון לפסים רגילים או לדחות את המרצת הפתיחה לגופה.
המשיבה טענה כי המבקש פעל שנה בטרם הגשת התביעה כנגד החברה וכנגד המשיבה על מנת לרוקן את החברה מנכסיה.
כמו כן, פעל המבקש עם עובדת החברה לשעבר גב' מגן, שהיא אחותה של המשיבה ובת זוגו של המבקש, לשם מימוש מטרות אלה.
לחברה מונתה כונסת נכסים ואין למבקש כל אפשרות לדרוש לנהל ולהפעיל את החברה.
כל ספרי החברה ומחשביה נמצאים בידי כונסת הנכסים.
עוד נאמר כי המבקש מנסה לנצל את ההליך, על מנת לפגוע במשיבה ולקבל מידיה נכסים ומניות בחברה אותה הקימה ויסדה.

2. דיון והחלטה
א. המסגרת הנורמטיבית
עילת התביעה של המבקש מושתתת על הוראות סעיף 191 (א) לחוק החברות.
סעיף זה קובע "התנהל ענין מעניינה של החברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, ... רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301 מניות ממניותיה".

בשלב ראשון יש לבחון אם מתמלאים תנאי הסעיף עצמו.
יש להבהיר כי סעיף 191 מקנה את הסמכות להגיש תביעה לפיו למי שהוא בעל מניות.
שאלה בענין זה התעוררה בבש"א 10229/05 פריצקר נ' פיליפ, . באותו מקרה הוגשה על ידי פיליפ תביעה להסרת קיפוח לפי סעיף 191, כאשר פיליפ טען כי הוא בעל 50% ממניות החברה הנדונה.
הועלו על ידו טענות קשות כנגד פריצקר שיש בהן משום קיפוח.
פריצקר ביקש למחוק את התובענה על הסף, שכן לטענתו פיליפ אינו בגדר בעל מניות של החברה.
החברה באותו מקרה היתה חברה פרטית מוגבלת במניות אשר בבעלותה תחנת דלק.
כב' הנשיאה גילאור ציינה כי אין מחלוקת שפיליפ אינו רשום במרשם בעלי המניות – מרשם שהחברה אינה מנהלת. עם זאת, העדר רישום אינו מונע את זכאות המבקש להרשם כבעל מניה אם אין מניעה אחרת לרישומו.
נקבע כי הטענות באשר לעצם זכאות פיליפ להרשם אמורות להתברר וטענתו של פיליפ בענין הזכאות לרישום המניות - יכולה להתברר במסגרת תובענת הקיפוח.
ביהמ"ש קבע כי בפרשנות דווקנית להוראות סעיף 191, לא יהיה כדי להגשים את מטרת החקיקה.
רישום בעלי המניות הינו בעל חשיבות ומשמעות לבעלי מניות אשר עשויים לרצות ליצור קשר עם בעלי מניות אחרים וגם לצדדים שלישיים.
אולם, באותו מקרה מדובר היה בחברה משפחתית והצדדים לא זקוקים למרשם על מנת לקיים התחייבות או יצירת קשר ביניהם.
חברה שאינה מנהלת מרשם בעלי מניות ואינה מעדכנת את פרטיה אצל הרשם, אינה יכולה להאחז במצב שהיא מבין יוצריו.
בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה ברע"א 10301/05, .
מכאן עולה כי ניתן לבחון את מעמדו של המבקש כבעל מניות במסגרת ההליך עצמו.

שאלה נוספת אליה יש להתייחס, היא התאמת ההליך להתברר בדרך של תביעה להסרת קיפוח, כאשר רוב הסעדים המתבקשים הם עבור החברה עצמה.
ברע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, נדון עניינן של המבקשת 1 והמשיבה 1 אשר החזיקו כל אחת מהן ב- 50% ממניותיה של חברה. יתר הצדדים היו בעלי מניות במבקשת 1 ובמשיבה 1.
המשיבים הגישו נגד המבקשים תובענה בה עתרו לסעדים לשם הסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק.
הסעדים שהתבקשו בין היתר היו השבת כספים לחברה על ידי המבקשים בסכום של כמליון ₪, מינוי רו"ח לבירור חשדות והוראה למבקשים להימנע מכל פעילות הפוגעת בחברה או במשיבים.
המבקשים טענו כי לאור העובדה שהסעד העיקרי שבו מעוניינים המשיבים הוא השבת כספים לחברה וטענותיהם נוגעות למעשה לזכויות החברה – הרי שעל התביעה להתברר כתביעה נגזרת לפי סעיפים 191-206 לחוק החברות.
ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת ביהמ"ש המחוזי, אשר קבע כי במקרה כגון זה עשויות טענות המשיבים לבסס עילה של קיפוח. מדובר בחברה פרטית שיש בה שני בעלי מניות עיקריים, כאשר החברה התנהלה על בסיס של אמון וידידות בין מנהליה ואותם מנהלים גם החזיקו בעקיפין במניותיה. חברה כזו היא מעין שותפות בה קיימת "ציפיה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה".
במקרה כזה אם נפגעה אותה ציפיה, יש בסיס לתביעה בגין קיפוח ואין צורך לברר את טענות הצדדים במסגרת של תביעה נגזרת.
כב' השופט גרוניס קבע כי "ככלל כאשר הנזק הנטען הוא נזק שנגרם לחברה והסעד המבוקש בה הוא סעד עבור חברה, המסלול שבו יש לברר את הסוגיה הוא מסלול התביעה הנגזרת ולא תביעה אישית של מי מבעלי המניות בחברה. ... עם זאת, בית משפט זה כבר קבע כי במקרים מיוחדים, כאשר הנזק שנגרם לחברה קשור לנזק שנגרם לבעל מניות בגדר עילת הקיפוח, לא יהיה בכל מקרה הכרח לבחור במסלול של תביעה נגזרת על מנת לתבוע פיצוי בשל הנזק שנגרם לחברה".
לאור זאת נקבע כי אין מניעה להעניק במקרים מתאימים במסגרת שיקול דעת רחב זה, סעדים לחברה עצמה, גם כאשר עילת התביעה היא עילה של קיפוח בעלי המניות.
הסעדים אשר התבקשו על ידי המשיבים לא היו רק סעדים עבור החברה וגם מטעם זה נראה היה לביהמ"ש העליון כי אין לדרוש את הגשת התביעה כתביעה נגזרת.
באותו מקרה לא היתה כל מחלוקת באשר להיותם של הצדדים בעלי מניות בחברה הרלוונטית.
מכאן עולה כי במקרים מיוחדים, גם כאשר מתבקשים סעדים עבור החברה, אין בכך כדי לגרום בהכרח לתביעה על פי סעיף 191 להיות תביעה בדרך בלתי ראויה.

לאור ההלכות לעיל, יש לבחון האם הוכיח המבקש את מעמדו כבעל מניות והאם המקרה הנוכחי מתאים להגשת התביעה עפ"י סעיף 191, למרות העובדה כי מירב הסעדים שהתבקשו הם עבור החברה.

ב. מעמדו של המבקש כבעל מניות
כפי שכבר ציינתי לעיל, נקבע כי שאלת זכאותו של התובע לפי הוראת סעיף 191 להיות בעל מניות בחברה יכולה להתברר במסגרת ההליך עצמו, ואין מקום להפנות את התובע להליך נפרד בענין זה.
עם זאת, למרות הרחבת תחולת סעיף 191, נראה כי קיים קושי בהרחבת התחולה עד כדי מתן אפשרות לתבוע במסגרת סעד להסרת קיפוח - צו עשה אשר יורה על העברת 50% ממניות החברה על שם המבקש ללא תמורה. סעד זה הוא למעשה הסעד היחיד אותו ביקש המבקש במסגרת התביעה שבפני שלא בשם החברה אלא כסעד עצמאי לו כבעל מניות.
גם לגופו של ענין, אין לראות במבקש כמי שהוכיח את זכותו לרישום כבעל מניות.

לאור מסמכי רשם החברות אשר צורפו על ידי הצדדים, אין מחלוקת כי עד ליום 22.6.08 היתה המשיבה בעלת המניות היחידה של החברה.
רישום המניות על שם המבקש נעשה ביום 22.6.08.
כאשר נשאל המבקש בחקירתו הנגדית האם שילם עבור המניות טען כי כל העסק הוקם בכספו האישי.
לאחר מכן טען כי במהלך כל התקופה, עד ליוני 2008, היה בעל מניות לא רשום. עם זאת, אישר המבקש כי אין בידו כל הסכם בדבר היותו בעל מניות לא רשום וזאת בגין מערכת היחסים המיוחדת שהיתה לו עם המשיבה.
בסיום חקירתו הנגדית טען המבקש לראשונה כי המשיבה החזיקה למעשה בנאמנות את המניות שלו.
טענותיו אלה של המבקש במסגרת חקירתו הנגדית, אינן עולות בקנה אחד עם הצהרתו המפורשת במסגרת התצהיר אשר תמך בהמרצת הפתיחה. שם טען כי למרות הזרמת כספים נטענת על ידו לחברה, לא באה הזרמה זו לידי ביטוי בבעלות המניות בחברה (סעיף 12 לתצהיר).
במסגרת המרצת הפתיחה לא התייחס המבקש כלל לרישום אשר בוצע על שמו ברשם החברות ביוני 2008.
מכאן, נראה כי המבקש עצמו לא ראה ברישום אשר נעשה על ידו רישום כדין שיש בו כדי להוכיח את היותו בעל מניות.
טענותיה של המבקשת בענין המניות לא נסתרו במסגרת חקירתה הנגדית.
המשיבה אישרה כי בשלב מסויים הגיעו הצדדים להסכם, על פיו תנתן למבקש הזכות לרכוש 50% ממניות החברה על דרך מיזוג חברה שבבעלותו (אקסליבר ויזין בע"מ) ששוויה תגיע לשווי החברה. לצורך כך הפקידה שטר מניות לקבלת 50% ממניות החברה אם יתמלאו תנאים אלה.
המשיבה אף הבהירה כי הנאמן מטעם בעל המניות והמשיבה היתה אימו של המבקש.
המשיבה טענה כי ביולי 2007 גילתה שהמבקש הקים חברה חדש, תוך כדי רישום שמה של החברה החדשה בשם מותגי החברה.
כאשר פנתה המשיבה למבקש בעניין הקמת החברה המתחרה, טען כי זכותו לעשות כרצונו, שכן המשיבה טרם קיימה את הבטחת השותפות לגבי החברה.
הצדדים הגיעו לפשרה, על פיה הבטיח המבקש כי יפקיד בידי המשיבה שטר העברת מניות בשיעור 50% ממניות החברה המתחרה, וכי אותה חברה תעסוק בייבוא בלבד עבור החברה.
עוד סוכם כי כאשר הונה של חברת אקסילבר ישתווה להון של החברה יתמזגו שתי החברות.
למעט העברת שטרי המניות כמפורט לעיל, לא היתה חברת אקסילבר פעילה עד מאי 2008.
במאי 2007 גילתה המשיבה, לטענתה, כי המבקש נוהג להוציא סחורות מהחברה, מבלי להנפיק חשבוניות ומעביר את הכסף לכיסו דרך הפקדת התמורה בחברות אחרות בבעלותו המשותפת עם אחרים.
באפריל 2008 גילתה המשיבה כי המבקש עוסק בהתכתבות פרטית עם ספקים בחו"ל של החברה כדי להעביר רישיונות של החברה לחברות מתחרות שבבעלותו.
לאור התנהלות זו נאלצה המשיבה לפטר את המבקש מעבודתו ביום 19.6.08, מועד בו היתה בעלת המניות היחידה בחברה.
אין מחלוקת כי העברת המניות על שמו של המבקש נעשתה על ידו לאחר המועד בו החליטה המשיבה לפטר את המבקש מעבודתו.
בתצהיר אשר צורף על ידי המשיב להמרצת הפתיחה כנספח י', העידה המשיבה במסגרת הליך בבית הדין לעבודה, כי לאחר ביצוע אותה העברת מניות, עפ"י שטר העברת המניות אשר נמסר לו מספר שנים קודם לכן והופקד בנאמנות אצל אמו, ישבו הצדדים ביום 24.6.08 והגיעו להבנות באשר לסיום הסכסוך.
אין מחלוקת כי באותו יום חתמה המשיבה על פרוטוקול אשר מעניק למבקש זכויות חתימה בחברה.
עם זאת, ציינה המשיבה בתצהיר כי המבקש חתם בפני עו"ד מטעמו על שטרי העברת מניותיו למשיבה והיא חזרה להיות בעלת 100% ממניות החברה. לאותו תצהיר צרפה המשיבה העתק הודעה לרשם החברות על העברת המניות חזרה לידיה, והעתקי שטרי העברת המניות כנספח ד'.
נספח זה לא צורף אמנם למסמכים בתיק זה. אולם, המבקש הגיש את תצהירה של המשיבה ולא טען טענה כלשהי באשר לעובדות הנטענות בו בקשר להחזרת המניות, ובקשר לאותו נספח ד' אשר נחזה על פי האמור בתצהיר כמסמך אשר הועבר לרשם החברות.
גם עובדה זו תומכת במסקנה כי המבקש לא ראה בביצוע הרישום על שמו כרישום על פי דין. המבקש אף לא ראה בשטרי העברת המניות אשר נמסרו לו, לדברי המשיבה, עוד בשנת 2005 כבסיס לרישום המניות על שמו ביוני 2008 לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין.
גם טענת הנאמנות הועלתה כאמור לראשונה בחקירתו הנגדית של המבקש מבלי שניתן לה פירוט כלשהו.
במסגרת הסיכומים עלתה לראשונה גרסה עובדתית, שיש בה כדי לתמוך לכאורה בטענות המבקש באשר לקיומה של נאמנות ובדבר אומד דעתם של הצדדים להסכם נאמנות.
בסעיף 24 לסיכומים נטען כי המבקש פנה למשיבה בהסתמך על מערכת יחסים רומנטית שהיתה ביניהם והציע לה כי תהיה שותפה שווה בשווה בחברה חדשה אותה פתח, היא החברה נשוא הדיון. עוד נאמר כי המבקש הבהיר למשיבה כי לאור בעיות שיש לו עם מס הכנסה, המניות תרשמנה בשלב ראשון על שמה כאשר למעשה היא תחזיק 50% מהון המניות של החברה בנאמנות עבורו.
לטענות עובדתיות אלה אשר הופיעו לראשונה בסיכומים אין כל יסוד או זכר בתצהיר המבקש או בעדותו, ולא היה מקום כי תועלנה במסגרת הסיכומים.
יש לציין כי גם במסגרת הבקשה, בה נטען כי המבקש הזרים מאות אלפי שקלים לקופת החברה, דובר על ידו בהזרמה שבאה כדי לעמוד בהתחייבויות החברה אל מול העובדים ולא כהשקעה בחברה עם ייסודה.

לאור האמור לעיל, אין בסיס לטענה בדבר הסכם על פיו החזיקה המשיבה ב- 50% ממניות החברה בנאמנות עבור המבקש.
התוצאה היא כי המבקש לא עמד בתנאי סעיף 191 ולא הוכיח כי הוא זכאי למניותיה של החברה.
אין בקביעה זו כדי לפגוע בטענות המבקש באשר לזכויות החתימה שהוקנו לו בחברה, כפי שנובע באופן ברור מהמסמכים אשר צורפו על ידו להמרצת הפתיחה.

ג. התאמת התביעה להיות מוגשת בדרך של תביעה להסרת קיפוח
גם אם היה המבקש מוכיח את זכאותו למניות בחברה, כך שניתן היה לראותו כבעל מניות לענין סעיף 191, לא היה מקום לאפשר את הגשת התביעה הנוכחית במסגרת סעיף זה.
בבקשה העלה המבקש טענות חמורות ביותר כנגד המשיבה בגין התנהלותה כלפיו, אשר הביאה לשיתוק פעילות החברה. המבקש תאר גניבה של רכוש החברה, מעילה בכספי החברה בגינה נפתחו הליכים פליליים וגרימה למפולת של החברה.
בין היתר, התייחס המבקש לגניבת תכולת מחסני החברה ומכירתה לעבריינים, הברחת סחורה ממשטרת ישראל, מכירת אופנוע שהוא רכוש החברה לעבריינים ומעילה בכספי החברה.
כל אלה הביאו לדבריו לריקון קופתה ונכסיה של החברה.
המבקש ביקש כאמור כי ביהמ"ש יתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי המבקשת אכן ביצעה את כל המפורט לעיל.
כמו כן התבקשו צווי עשה אשר יורו למשיבה למסור למבקש דיווח למי העבירה את רכוש החברה, למסור לידי החברה את ספרי הנהלת החשבונות ולהורות על שינוי תקנון החברה כדי שהמבקש יוכל להחיות את פעילותה ולנהלם.
ביהמ"ש התבקש אף להורות למשיבה להעביר לידי המבקש את מניותיו ללא תמורה.
מתוך האמור לעיל עולה, כי הרוב המוחלט של הסעדים אותם מבקש המבקש במסגרת המרצת הפתיחה על פי הוראות סעיף 191, הם סעדים המתייחסים לחברה עצמה.
לחברה מונתה כונסת נכסים ביום 22.8.08.
כינוס הנכסים מתנהל בפני במסגרת תיק פש"ר 2333/08.
כחודש לאחר שהוגשה התביעה הנוכחית הוגשה על ידי כונסת הנכסים, עו"ד חנית נוב, בקשה למתן הוראות. במסגרת בקשה זו התבקש בימ"ש להורות למשיבה, שהיא גם המשיבה שבפני, להעביר לקופת הכינוס את מלוא התמורה שקיבלה בגין מכירת האופנוע וסחורה השייכת לחברה.
כמו כן התבקש בימ"ש להורות למשיבה להעביר לכונסת הנכסים פירוט מלא בכתב של העסקאות אשר בוצעו על ידה ברכוש השייך לחברה.
הבקשה למתן הוראות במסגרת תיק הפש"ר, אשר מתייחסת למעשה לאותה מסכת עובדתית אליה מתייחס המבקש, נדונה בפני וניתנה בה החלטה ביום 13.9.09.
נקבע כי הבקשה ראויה אמנם להתברר בדרך של בקשה למתן הוראות. אולם, בשלב זה לא התבררו רכיבים עובדתיים שונים הדרושים לקבלת הסעדים להם עתרה הכונסת.
נקבע כי המשיבה מכרה אכן את האופנוע כאשר קיים פער של כ- 37% בין מחיר המכירה לבין מחיר המחירון.
באשר לסחורה, נקבע כי שווי הסחורה שנמכרה על ידי המשיבה לא הוכח. כדי להמשיך את בירור הטענות - הן של כונסת הנכסים והן של המשיבה באשר לתשלום הוצאות עבור החברה - יש לחייב את המשיבה למסור פירוט מלא של העסקאות אשר ביצעה ברכוש החברה.
כמו כן ניתנה לכונסת הנכסים אפשרות להודיע לביהמ"ש אם ברצונה להעיד עדים נוספים לענין שווי הסחורה שנמכרה ושווי הסחורה שהושבה.
על הכונסת הוטל גם לבדוק את טענות המשיבה באשר לתשלומים שונים אשר שולמו לטענתה בגין הוצאות החברה.
בנסיבות אלה אין מקום לתביעתו של המבקש, כאשר רוב הסעדים שהתבקשו על ידו במסגרתה הם עבור החברה. זאת גם אם נחיל את ההלכה הרחבה שנקבעה על ידי כב' השופט גרוניס לגבי חברות פרטיות המתנהלות כמעין שותפות.
לחברה מונה כאמור כונס נכסים עפ"י אגרת חוב, אשר במסגרתה שיעבדה החברה את נכסיה לשם הבטחת חובה כלפי הבנק. תפקידו של כונס נכסים הוא לתפוס את נכסי החברה המשועבדים. כאשר כונסת הנכסים פועלת במסגרת בקשה למתן הוראות בתיק הפש"ר, לקבלת סעדים אשר חופפים במהותם לסעדים אשר התבקשו על ידי המבקש עבור החברה ובקשר לנכסים זהים - שהם כאמור נכסים אשר שועבדו לנושה המובטח - אין לראות במקרה הנוכחי כמקרה מיוחד המתאים להגשת תביעה בדרך של בקשה להסרת קיפוח לפי הוראות סעיף 191, גם אם היה המבקש מוכיח את מעמדו כבעל מניות.

התוצאה היא כי דין התביעה להדחות.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון