עונש לשופט כדורגל הורדת דירוג

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עונש לשופט כדורגל הורדת דירוג: 1. מהות הבקשה במסגרת המרצת הפתיחה ביקש המבקש להצהיר כי החלטת המשיב 1 (להלן: "המשיב" או "האיגוד") להוריד אותו בדירוג השופטים מהליגה הלאומית לליגה הארצית, בטלה ומבוטלת. לדברי המבקש, הוא משמש כשופט כדורגל מאז שנת 97' וכשופט בליגה הלאומית מאז שנת 2005. תנאי העסקה בשתי הליגות העליונות שונים בתכלית מתנאי העסקה בליגות התחתונות, התשלום שונה וגם המעמד של שופטי הליגות. במהלך עונת המשחקים שעברה, התגבשה אצל המשיב החלטה לצמצם את השופטים בליגה הלאומית לעשרה בלבד ולהוריד שישה שופטים לליגה הארצית. בחודש יולי 2008 נדהם המבקש לקבל הודעה, לפיה הוחלט להורידו משופט ליגה לאומית לשופט ליגה ארצית. התברר כי בהתאם לדוחות נכלל המבקש תחילה בתוך 10 שופטי הליגה הלאומית. אולם, הוועדה המקצועית של המשיב החליטה לפסול את דוחות השיפוט של המבקר חמיד אלעוברה (להלן: "אלעוברה") וכתוצאה מכך הודר המבקש מהסגל הלאומי. משנתקל בסירוב לבטל את ההחלטה הגיש ערעור בפני המשיב 2 (להלן: "בית הדין"), אשר דחה את הערעור. במסגרת נימוקי הבקשה שבפניי הקדיש המבקש פרק נרחב לעניין הקריטריונים לדירוג השופטים על ידי המשיב. אולם, מטענה זו חזר בו בדיון שהתקיים במעמד הצדדים. טענה נוספת אשר הועלתה על ידי המבקש היא כי לא נערך לו שימוע בפני המשיב ולאחר מכן הורה בית הדין על שימוע מאוחר. מדובר בשמיעה טכנית ללא ייצוג. הוועדה המקצועית אשר ערכה את השימוע המאוחר היתה "נעולה" על אי קבלת טענתו העיקרית של המבקש. טענה עיקרית זו, אשר לטענת המבקש לא התייחס אליה המשיב כלל, מתייחסת לפסילה רטרואקטיבית שלא כדין ובהעדר סמכות של דוחות הביקורת של אלעוברה. פסילה זו גרמה להורדתו של המבקש בדירוג ואילמלא הפסילה נשאר היה לשפוט בליגה הלאומית. הדוחות נפסלו בגין היותו של אלעוברה קרוב משפחה של קוון ליגת העל. המבקש טען כי אין כל מקום לביטול רטרואקטיבי של דוחות הביקורת של אלעוברה. המבקש העלה טענות באשר להחלטת בית הדין - מעבר לפגיעה בזכות הטיעון והשימוע, הרי שעצם הורדתו לליגה הארצית יש בה פגיעה לא מידתית ולא סבירה גם בחופש העיסוק והקניין של המבקש. חובה על בית משפט במקרה מעין זה להתערב בהחלטות המשיבים ובמוסדותיהם. 2. תשובת המשיבים בתשובת המשיבים להמרצת הפתיחה, נאמר כי דירוג שופט כדורגל הוא עניין מקצועי, וכי תקנון איגוד השופטים ותקנון "נוהל ונוהג" אינם קובעים קיום שיחה או בירור לשופט. עוד נאמר כי למבקש נערך שימוע נוסף על פי בקשתו. עליה וירידה של שופטים בדירוג בתום כל עונת משחק, אינה בבחינת אירוע המחייב עריכת שימוע מוקדם. באשר לטענתו העיקרית של המבקש, לעניין הביטול הרטרואקטיבי, הרי שלטענת המשיבים לא מדובר כלל בביטול רטרואקטיבי של דירוג, אלא בהחלטה שהתקבלה בזמן הווה בעת ביצוע תהליך קביעת דירוג השופטים. המשיבים טענו כי לשופטי כדורגל אין זכות מוקנית להיות מבוקר על ידי מבקר זה או אחר. לכן, אין המבקש רשאי להעלות טענת הסתמכות בקשר לשיבוצו של אלעוברה כמבקר במשחק בו שפט. למבקש נערכו 10 ביקורות במהלך עונת המשחקים, כאשר רק אחת מהן נערכה על ידי אלעוברה. מכאן עולה כי דירוגו של המבקש נקבע בהתבסס על ביקורות כשרות, אשר מספרן עולה ב- 50 אחוז על המכסה המינימאלית הנדרשת בתקנון. אין גם מקום לטענותיו של המבקש באשר לאי התייחסות בית הדין לטענותיו. אין גם כל פגיעה בחופש העיסוק של המבקש, שכן המבקש ממשיך לשפוט באופן פעיל ורציף במשחקי כדורגל. השיפוט הינו עיסוק משני וחלקי של המבקש, אשר עובד במשרה מלאה בחברת בזק. עוד נטען על ידי המשיבים, כי בפסיקה ארוכה ועקבית קבע בית המשפט כי תחומי ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות של טריבונות פנימיים, הם צרים ומוגבלים לעילות של חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. במקרה הנוכחי, לא נפל כל פגם בהתנהלות הוועדה המקצועית ובהתנהלות בית הדין העליון, בדרך המצדיקה את התערבות בית המשפט. בישיבה אשר התקיימה ביום 4.2.09, הודיע ב"כ המבקש כי הוא מוותר על טענתו בעניין הקריטריונים. הצדדים ויתרו על החקירות והשלימו את טיעוניהם. 3. דיון והחלטה א. הקריטריונים להתערבות בית המשפט. המשיב הוא גוף אוטונומי הממונה על שופטי הכדרוגל בתוך ההתאחדות לכדרוגל בישראל, שהיא עמותה רשומה על פי חוק העמותות תש"מ - 1980. ההתאחדות לכדורגל היא גוף האחראי על ניהולו התקין של ענף הכדורגל בישראל. המשיב 2 הוא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה על ידי הוועדה המקצועית של המשיב אשר מונה שופטים הנמנים על סגל הליגה הלאומית. הערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית הדין. בע"א 835/93 איגנט נ' אגד פד"י מט(2) 826, הבהיר כב' השופט ד' לוין באופן חד משמעי כי " אין לפתוח את שערי בית משפט לפני חבר שעניינו הוכרע במוסדות השיפוט הפנימיים... אל לו לבית המשפט להידרש להשגות על החלטות בית הדין הפנימי שלא על פי כללי ההתערבות המצומצים שנקבעו בפסיקה באופן עקבי במרוצת השנים... לדידי, אחת דינו של חבר מפלגה, אגודת ספורט, חבר אגד ודומיהם: ברגיל תשאר מלאכת החקירה, השיפוט וההכרעה בידי מי שמתאים והוסמך לדבר, במסגרת הארגונית הפנימית " (עמ' 826). כב' השופט לוין הבהיר, כי מידת ההתערבות של בתי המשפט הרגילים בנעשה בבתי דין פנימיים מוגבלת, בין היתר שכן אותם טריבונלים פועלים במסגרת פרטית וחברי הארגון קיבלו על עצמם מרצונם את מרותם של בתי הדין הפנימיים. כך למשל, כאשר נרשם שחקן כדורגל בהתאחדות הכדורגל - הרי שהרישום מהווה אקט רצוני של כניסה לענף הכדורגל המוסדר על ידי ההתאחדות והוא מכפיף את עצמו לתקנוניה. (עמ' 828 לפסק הדין). בסעיף 9 לפסק הדין, הבהיר כב' השופט לוין כי בית המשפט יתערב רק כאשר החלטה של בית דין ניתנה תוך חריגה מסמכות או בהתעלם מעקרונות הצדק הטבעי. כב' השופט לוין מתייחס לניסיונו של השופט בן יאיר בע"א 674/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל להרחיב את תחומי ההתערבות של בית המשפט. כב' השופט בן יאיר הביע בדעת יחיד, כי יש להתערב בעונש אשר קבע טריבונל פנימי ואף הביע את דעתו כי יש להתערב בהחלטת הוועדה גם בגין אי סבירות העונש. מדובר, לדברי השופט ד' לוין, בדעת מיעוט, אשר איננה מהווה הלכה מחייבת. אין גם בהפניית המבקש לפסק דינו של השופט סטרשנוב בה"פ (ת"א) 10943/99 אגודת הספורט של הפועל כפר סבא נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל בע"מ, , כדי לתמוך בטענת המבקש, בעניין הצורך בהתערבות בית משפט גם במקרים נוספים מעבר לאלה של חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעיים. באותו פסק דין נידונה שאלה של פרשנות משפטית של המונח "עבירה שיש עימה קלון". בית המשפט קבע כי גם אם טעותו של בית הדין של ההתאחדות, באשר לפרשנות המונח "קלון", לא הגיעה בנסיבות אותו מקרה לחריגה מסמכות ואף אם לא היתה פגיעה בכללי הצדק הטבעי - הרי שהכרעת המשיבה שם היא בלתי סבירה בצורה קיצונית. לכן, היא נופלת לגדר אחד מאותם מקרים חריגים בהם נדרשת התערבות בית משפט, כפי שנקבע בע"א 2211/96 כהן נ' כהן פד"י נ(1) 629. גם בפסק דין כהן נידונה שאלה של הגדרת "קלון". ההתערבות בעניין זה ע"י בית משפט הוגדרה כחריג לכלל אי ההתערבות - אלא במקרה בו חרג טריבונל פנימי מסמכותו או שהטריבונל פגע בעיקרי הצדק הטבעי. אינני סבורה כי המקרה שבפניי, המתייחס להחלטה מקצועית של המשיב בעניין העברתו של המבקש כשופט בליגה הלאומית לליגה הארצית, דומה למקרים אשר נידונו בפסק דין כהן או בפסק דין אגודת הספורט. יש להחיל במקרה הנוכחי את כלל ההתערבות המצומצמת, במקרה של חריגה מסמכות או של פגיעה בכללי הצדק הטבעי בלבד. לאור זאת, יש לבחון האם היתה במקרה הנוכחי חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. ב. טענת המבקש בדבר שימוע פגום. טענה זו של המבקש הינה,למעשה, טענה בדבר פגיעה בעקרון הצדק הטבעי. באשר להחלטת בית הדין טען המבקש כי בית הדין, אשר איחד את ערעורו של המבקש עם ערעורם של השופטים הנוספים שהורדו ליגה, דן למעשה רק בטענה אחת והיא האם הרכב הוועדה המקצועית של המשיב בישיבתה מיום 20.7.08 היה כדין. זאת למרות שטענות הצדדים היו שונות בתכלית. מכאן עולה, לדבריו, כי בית הדין בחר לדון אך ורק בטענה אחת אשר איננה הטענה העיקרית בערעורו של המבקש. עוד טען המבקש כי אין גם מקום לקביעתו של בית הדין, על פיה סמכותו להתערב קמה במקרים חריגים בלבד. באשר לוועדה המקצועית - טען המבקש כי לא ניתנה לו זכות שימוע בפני הוועדה המקצועית של המשיב. מקובלת עלי בעניין זה טענת המשיבים, כי תקנון האיגוד איננו קובע הליך של שימוע בפני הוועדה המקצועית, וכי השופטים האחרים אשר זומנו לוועדה המקצועית - קיבלו דיווח בלבד על מעמדם המקצועי. באותו שלב כלל לא עלה נושא פסילת הדוחות של אלעוברה, אשר היוותה למעשה את הסיבה להחלטת הוועדה המקצועית להורדתו של המבקש לליגה הארצית לקראת סוף העונה. לגופו של עניין, הופיע המבקש על פי בקשתו בפני הוועדה המקצועית בישיבה מיום 28.7.08, לאחר שנמסרה לו הודעה טלפונית בדבר ההחלטה שהביאה להורדתו לליגה הארצית. גם בפני בית הדין העלה המבקש את טענותיו השונות, כולל הטענה כי לא הוזמן בפני הוועדה המקצועית. בסוף הדיון אשר התקיים בבית הדין ביום 27.8.08, הוסכם כי בנוסף להגשת טיעונים בכתב בנושא הערעור, יתקיים שימוע למבקש בפני הוועדה המקצועית, ואם יהיה שינוי בעמדת הוועדה יביא זאת ב"כ האיגוד לידיעת בית הדין (נספח ד לכתב התשובה). במסגרת השימוע אשר נערך למבקש ביום 1.9.08, לאחר הדיון בבית הדין, הבהיר המבקש בהרחבה בפני הוועדה המקצועית את השתלשלות האירועים אשר הביאו להורדתו לדרג הארצי, ואת העובדה כי הזמין את עצמו לוועדה המקצועית בפניה ביקש לשנות את רוע הגזרה וכי "חברי הוועדה שמעו את טיעוני והחליטו שלא להחזיר אותי לסגל הבכיר" (סעיף 3 לפרוטוקול). המבקש קבל על כך כי לא הותר לבא כוחו להתייצב לדיון, אם כי הותר לו להעביר באמצעות בא כוחו מכתב לוועדה. גם בישיבה זו החליטה הוועדה המקצועית שלא לשנות את החלטתה הקודמת, ואף בית הדין בסופו של דבר החליט לדחות את הערעור. אינני סבורה כי במקרה הנוכחי נפגעו כללי הצדק הטבעי. למבקש ניתנו הזדמנויות מספר להשמיע את טיעוניו בפני הטריבונלים השונים של המשיבים. אינני סבורה גם כי ניתן ללמוד מהפרוטוקלים אשר צורפו לכתבי הטענות, על כך שהוועדה המקצועית "ננעלה" כפי שטען המבקש. בוודאי שלא ניתן לומר זאת לגבי בית הדין, אשר שמע את טיעוניו של המבקש לראשונה במסגרת הערעור. אינני רואה גם מקום לטענה כי אותו שימוע בפני הוועדה המקצועית נעשה "בהעדר לב פתוח ונפש חפצה". יש לזכור כי מדובר בהחלטה מקצועית של טריבונל פנימי, העוסקת בכישוריו של המבקש כשופט כדורגל. הוועדה המקצועית רשאית להחליט על פי קריטריונים מקצועיים המצויים בפניה, אשר לגביהם הסיר כאמור המבקש את טענותיו לאחר שהוגש הערעור על ידו. בע"א 4069/03 מ.ל.א.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ, נקבע על ידי כב' הנשיא ברק (בסעיף 19 לפסק הדין), כי אכן כלל יסוד בשיטת משפט היא כי רשות מנהלית תמנע מהחלטה בזכויות של אדם, בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טיעוניו. עם זאת, הובהר כי חובת השימוע יכול שתהיה מוגשמת במספר רב של דרכים: שמיעת הצדדים, שמיעת הצדדים בנפרד, שימוע בכתב ולעיתים אף שימוע לאחר קבלת ההחלטה. יש להחיל הלכה זו, שנקבעה לעניין רשות מנהלית, גם על טריבונלים פנימיים. במקרה הנוכחי נשמרה זכות הטיעון בדרך ראויה שכן המבקש נשמע פעמיים בפני הוועדה המקצועית: פעם מיד לאחר קבלת ההחלטה ופעם בהוראת בית הדין. כמו כן, הותר למבקש להעביר מכתב של בא כוחו לוועדה המקצועית. עוד נשמעו טענותיו בפני בית הדין - הן בעל פה והן בהשלמת טיעונים בכתב. אין לכן מקום לטענה בדבר פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי בגין אי מתן זכות שימוע. ג. טענתו של המבקש בדבר ביטול רטרואקטיבי של דוחות הביקורת. טענתו העיקרית של המבקש מתייחסת לעובדה כי בסוף עונת הכדורגל 07'-08', החליט המשיב לפסול את הביקורות אשר נערכו על ידי אלעוברה במהלך העונה, לפני שקיבל החלטה באשר להורדת הליגה של המבקש. במסגרת כתב התשובה, הבהירו המשיבים כי בסיום עונת המשחקים מרכזת הוועדה את כל דוחות הביקורת לגבי שופטי כדורגל בכל אחד מהסגלים, כאשר דוחות אלה מהווים 85 אחוז מהציון הסופי. במקביל מדרגים חברי הוועדה את השופטים לפי הקריטריונים לדירוג שופטים, אשר נקבעו לפני עונת המשחקים 2007/2008, העונה נשוא הבקשה, בתקנון "נוהל ונוהג" החדש. במסגרת עבודת הוועדה התברר כי לא ניתן להביא בחשבון את דירוגי ציוני הביקורת של אלעוברה, בשל העובדה שהוא אח של שופט פעיל. מכאן עולה, כי לא מדובר בביטול רטרואקטיבי אלא בדירוג שנעשה בתום העונה ועודכן סמוך לאחר מכן לשם התאמתו להוראות התקנון. הוועדה המקצועית אינה רשאית להביא בחשבון הדירוג נתונים בניגוד לתקנון הדירוג. עוד נאמר, כי רק בתום עונת המשחקים הובא לידיעת ממלאי תפקיד באיגוד, כי מינויו של אלעוברה הוא בניגוד לתקנון השופטים אשר קובע איסור מינוי במקרה של קרבת משפחה. טענה עובדתית זו לא נסתרה על ידי המבקש. כמו כן, הובהר כי אין לשופטי כדורגל זכות מוקנית להיות מבוקר על ידי מבקר זה או אחר. לכן, אין המבקש רשאי להעלות טענת הסתמכות בקשר לשיבוצו של אלעוברה כמבקר במשחק שהוא שפט. המשיבים הפנו לסעיף י' 7 לתקנות "נוהל ונוהג", אשר קובע מכסות מינימאליות לשופט - לפחות 6 ביקורות. למבקש נערכו 10 ביקורות ורק אחת מהן על ידי אלעוברה. הדירוג נעשה בסופו של דבר על יסוד 9 ביקורות כשרות, שהן במספר העולה ב- 50 אחוז על המכסה המינמאלית הנדרשת בתקנון. אינני רואה מקום לטענתו של המבקש בעניין הדוחות של אלעוברה. העובדה כי אין קשר כלשהו בין המבקש לבין אלעוברה עצמו, כך שאין חשש למשוא פנים, אין בה כדי לשנות את נכונות החלטת המשיב, שלא להתייחס לביקורות אשר נעשו על ידי מי שמינויו פגום ואיננו עומד בהוראות התקנון. הוועדה המקצועית פעלה לפי הוראות התקנון גם בעניין מספר הבקורות אשר עמדו בפניה בעת הדירוג. העובדה כי דווקא הביקורת אשר נערכה על ידי אלעוברה היה בה כדי לשנות את מעמדו של המבקש, אין בה כדי לפגום בדרך כלשהי בשיקול דעתה של הוועדה והתנהלותה על פי התקנון. לא מדובר בהחלטה רטרואקטיבית, אלא בהחלטה אשר התקבלה במועד שהוא המועד הרלוונטי, לפני תחילת העונה הבאה, לשם בחינת דירוג השופטים. אין בהחלטת הוועדה המקצועית במועד זה כדי להוות פעולה רטרואקטיבית כלשהי אלא פעולה בזמן אמת. לכן, אין כל מקום, להפניותיו של המבקש לפסיקה הדנה בביטול רטרואקטיבי של פעולות אשר נעשו שלא כדין. בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המשיבים כי הפניית המבקש לע"א 3246/07 דבוש נ' הרצל כחלון, , אין בה כדי לתמוך בטיעוניו. זאת לאור העובדה, כי נקבע במפורש בפסק הדין שוועד אשר נבחר באופן לא חוקי לא ימשיך לכהן ממועד פסילת הבחירות. כך גם אין מקום לכלול שופט כדורגל בסגל הבכיר, תוך הסתמכות על פעולה פסולה, מהמועד הרלוונטי שבו נקבע כי הפעולה היא אכן פעולה פסולה. הפעולה הפסולה במקרה הנוכחי היא דוחות הביקורת אשר נערכו על ידי אלעוברה והמועד הרלוונטי הוא החלטת הוועדה המקצועית בתום עונת המשחקים. בשולי הדברים ברצוני להדגיש, כי אינני רואה כל נפקות בטענת המשיבים על פיה אם היתה מחליטה הוועדה המקצועית להכשיר את ציוני אלעוברה בניגוד לתקנון - היתה נאלצת להוריד שופט אחר לליגה הארצית בהתבסס על ציוניו של אלעוברה, שכן המספר המקסימאלי של שופטי הסגל הבכיר נקבע ל- 24 שופטים במסגרת מדיניותה המקצועית. נראה כי אין לקחת תוצאה זו בחשבון כאשר באים לבחון את תקינות פעילותם של המשיבים באשר למבקש עצמו. אילו נמצא פגם בהחלטות המשיבים בקשר למבקש, הרי שהיה מקום לבטלן ללא קשר לתוצאה האפשרית עליה הצביעו המשיבים. בסופו של דבר התוצאה היא, כי אין מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטת המשיבים שכן לא הוכחה עילה להתערבות - לא בגין חוסר סמכות ולא בגין פגיעה בכללי הצדק הטבעי. כמו כן, אינני רואה כל מקום לטענתו של המבקש כי ההחלטה פגעה בזכות יסוד שלו. המבקש לא סתר את דברי המשיבים, על פיהם עיסוקו כשופט הינו עיסוק משני וכי הוא עובד במשרה מלא בבזק. המבקש ממשיך לשפוט באופן פעיל ורציף במשחקי כדורגל. גם לאחר הורדתו לדרג שיפוט נמוך יותר, נמנה המבקש על הסגלים הבכירים. הדירוג בוצע על ידי הוועדה המקצועית על פי אמות מידה הקבועות בתקנון. מדובר כאמור בהחלטה מקצועית של טריבונל פנימי, כאשר לא התקיימו החריגים להתערבותו של בית משפט בהחלטה זו. אני דוחה את הערעור ומחייבת את המבקש בהוצאות המשיבים בסך 7500 ₪ פלוס מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל. שופטיםכדורגלדיני ספורטדירוג שכר (דרגה)