קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על קולת העונש בעבירות מע''מ: 1. לפנינו ערעורים הדדיים, על גזר-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' באום-ניקוטרה) בת"פ 5454/06, מיום 4.1.09. משיבה 2 - חברת ע.ב. כוכב העיר (להלן - המשיבה או החברה), ומשיב - עיסאם באשיתי (להלן - המשיב), הבעלים והמנהל של החברה - הורשעו, על-פי הודאתם, בעבירות של הוצאת חשבוניות-מס ללא זכאות לעשות כן - לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), ובעבירות של עשיית פעולה במטרה לגרום לאחר להתחמק מתשלום מס שהוא חייב בו - לפי סעיף 117(ב1) לחוק. דינו של המשיב נגזר לשנת מאסר בפועל, לשמונה חודשי מאסר על-תנאי, וכן לתשלום קנס בסך 40,000 ₪, או חמישה חודשי מאסר תמורתו. על המשיבה נגזר עונש של קנס כספי בסך 2,000 ₪. 2. הודאתם של המשיבים ניתנה במסגרת הסדר-טיעון, אשר נרקם בינם לבין המדינה במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות. על-פי ההסדר, הודו המשיבים בעובדות כתב-האישום המתוקן שהוגש בעניינם. ההסדר לא חל על העונש, ובגדרו הוסכם בין הצדדים, כי בפרשת גזר-הדין לא יועלו טענות מעבר לאמור בכתב-האישום המתוקן. יצוין, כי בכתב-האישום הואשמו שני נאשמים נוספים - חברת נידר בע"מ ומר נחום רחמים (נאשמים 3 ו-4) - שהמשפט בעניינם המשיך להתנהל בנפרד. 3. להלן תמצית העובדות העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה. החברה המשיבה נרשמה בשנת 2002 כעוסק מורשה בתחום הבנייה והשיפוצים. בשנים 2002-2003 הנפיק המשיב חשבוניות פיקטיביות על-שם החברה לגורמים שונים, מבלי שסופקו לאותם גורמים התשומות עליהן מעידות, כביכול, אותן חשבוניות (להלן - החשבוניות הפיקטיביות). תמורת אספקת החשבוניות הפיקטיביות ללקוחות, קיבלו המשיבים עמלה בשיעור של 2%-5% מן הערך הנקוב בכל חשבונית. באישום הראשון הורשעו המשיבים במכירת חשבוניות פיקטיביות לחברת "נידר בע"מ" ולמנהלה מר נחום רחמים, כדלקמן: בשנת 2002 - בסך של 2,227,174 ₪, כאשר רכיב המע"מ עמד על 346,023 ₪; ובשנת 2003 - בסכום של 4,923,975 ₪, כשרכיב המע"מ עמד על 751,114 ₪. במאמר מוסגר יוער, כי בגזר-הדין, בפרק סקירת העבירות שבהן הודו המשיבים והורשעו, נפלה טעות של השמטה, בכך שבית-משפט קמא אזכר רק את הנפקת החשבוניות הפיקטיביות בשנת 2002, מבלי לציין את הוצאת החשבוניות הכוזבות בשנת 2003, שהמשיבים הורשעו אף בעניינן. באישום השני הורשעו המשיבים במכירת חשבוניות פיקטיביות למספר חברות נוספות בשנים 2002-2003 -"שייקה אלה", "אברהם רובינשטיין", "ש.נ.י.ן" ו"אבו-טיר" - בסכום מצטבר של 11,405,435 ₪, כאשר רכיב המע"מ בחשבוניות אלו הִנו 1,739,812 ₪. סך ערכן של כל החשבוניות הפיקטיביות אשר מכרו המשיבים, על-פי שני האישומים, עומד על 18,556,584 ₪, כאשר סכום המע"מ הנקוב בהן הִנו 2,836,949 ₪. העמלות שקיבלו המשיבים בגין מכירת החשבוניות הפיקטיביות עמדו על סכום של מאות אלפי שקלים. 4. המשיב הִנו כבן שלושים, נשוי מזה כארבע שנים ואב לשני ילדים בגילאי שנתיים וארבע. הוא סיים שתים-עשרה שנות לימוד, אך לא עבר את בחינות הגמר. עם סיום לימודיו, עבד בעבודות ניקיון ותחזוקה במקומות שונים. בהמשך, מתוך שאיפה להתקדם ולעבוד באופן עצמאי, הקים חברה - את המשיבה, שבאמצעותה ביצע את העבירות הנדונות. בשיחתו עם קצינת המבחן, נטל המשיב אחריות חלקית בלבד על מעורבותו בעבירות הנדונות, ואף הציג עצמו כמי שנפל קרבן לביצוען. לדבריו, לא היה ער דיו למשמעות הנלווית לפתיחת עסק, לא התמצא בדרך ניהולו, ונגרר על-ידי אחֵר, אשר שכנעו כי הוא פועל באורח חוקי. לאור התייחסותו האמורה של המשיב לעבירות, התקשה שירות המבחן להעריך עִמו את מהות מעורבותו בהן ומניעיו לביצוען. עם זאת, התרשמה קצינת המבחן, כי על-רקע קווי אישיותו הילדותיים ומחשבתו הבלתי בוגרת, ראה המשיב במעשיו הנדונים מפלט ממצוקתו הכלכלית בדרך קלה, לסיפוק צרכי משפחתו. לנוכח האמור, ולאור התייחסותו של המשיב לביצוע העבירות, נמנע שירות המבחן בתסקירו מיום 11.6.08 מהמלצה לגביו. בדיון בפרשת גזר-הדין מיום 6.10.08, ביקש ב"כ המשיב להזמין תסקיר משלים, כדי ששירות המבחן יבחן פעם נוספת האם מרשו נוטל אחריות מלאה למעשיו, כפי שעולה מהודאותיו, הן בבית-המשפט והן במשטרה. בית-משפט קמא נעתר לבקשה, והורה על הזמנת תסקיר משלים. בתסקיר משלים שהוגש לבית-משפט קמא ציינה קצינת המבחן, כי במהלך שיחתה עם המשיב, חזר והדגיש האחרון "כי בזמן ביצוע העבירה לא היה מודע לכך שהוא עובר על החוק". על-כן, נותר שירות המבחן בעמדתו, בדבר הימנעותו מהמלצה כלשהי בעניינו של המשיב. 5. בגזר-הדין, שניתן כאמור ביום 4.1.09, חזר בית-משפט קמא על מדיניות הענישה בעבירות הנדונות, המורה, כי ככלל, יש להחמיר בענישה בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות, המשבשות את תפקוד מערכות המיסוי, ואשר פוגעות בקופה הציבורית, וזאת משיקולים של גמול והרתעה. ביישמו את מדיניות הענישה האמורה על המקרה דנן, ובהתחשבו בנסיבותיו האישיות של המשיב, שזו לו מעידתו הפלילית הראשונה, החליט בית-משפט קמא להטיל על המשיבים את העונשים שצוינו לעיל. 6. המדינה מערערת על קולת העונש שהוטל על המשיב, החורג, לדבריה, ממדיניות הענישה שהותוותה בפסיקה, ומבקשת להחמיר ברכיבי המאסר והקנס שהוטלו על המשיב. היא גורסת, כי בית-משפט קמא לא נתן משקל ראוי לשיקולי הגמול וההרתעה הנוגעים להתנהלותו של המשיב ולתוצאות החמורות של התנהלות זו, זאת על-רקע ריבוי החשבוניות הפיקטיביות וביצוע המעשים בתקופה של כשנתיים, הכל תמורת בצע כסף. כן טוענת המדינה בערעורה, כי בית-משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לנזק הכלכלי שנגרם למדינה כתוצאה מהפצת החשבוניות הפיקטיביות בערך של מעל 18 מיליון ₪. בהקשר זה ציין ב"כ המאשימה, כי החשבוניות הפיקטיביות קוזזו על-ידי החברות שקיבלו אותן, ולכן הוסב לאוצר המדינה נזק כלכלי בהיקף של סכום המע"מ שננקב בחשבוניות. בנוסף, מציינת המדינה, כי בית-משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי להתרשמותו של שירות המבחן, לפיה המשיב, עד למועד גזר-הדין, לא הפנים את הפסול שבהתנהלותו, והמשיך לטעון כי טעה או הוטעה ביחס למעשים שבהם הורשע. 7. המשיב מערער אף הוא כנגד גזר-הדין. לטענתו, רכיב המאסר בפועל של שנה, הִנו מכביד ולא מידתי; וראוי להסתפק במאסר של שִשה חודשים לריצוי בעבודות שירות. ב"כ המשיב טוען, כי ניתן להסתפק בעונש זה, נוכח הודאת מרשו, גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, נסיבותיו האישיות, נסיבות ביצוע העבירה, וכן העובדה ששיתף פעולה עם רשויות החקירה, עת נאות להעיד כנגד רוכשי החשבוניות. עוד טען, כי לא הוכח שמעשיו שלמשיב הסבו נזק לקופה הציבורית, ושב וחזר על הטענה, לפיה המשיב הופעל על-ידי אחרים, עת סבר, בתמימותו, כי הוא פועל כדין. כן טען, כי במדרג הענישה יש להחמיר יותר עם צרכני החשבוניות הפיקטיביות, המקזזים מס תשומות שלא כדין, מאשר עם אלו המנפיקים את החשבוניות הכוזבות. 8. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, סבורים אנו כי דין ערעור המדינה להתקבל, ודין ערעור המשיב, ממילא, להידחות. עבריינות המס - ובכלל זה העבירות הנדונות של הפצת חשבוניות-מס פיקטיביות במטרה לסייע לאחרים להתחמק מתשלום מס - הִנה חלק מהעבריינות הכלכלית המכוונת לפגוע בציבור בכללותו. עבירות אלו שקולות לשליחת-יד לקופה הציבורית, משבשות את פעולתו התקינה של מנגנון גביית המיסים, פוגעות במשק המדינה ומערערות את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים. כבר נפסק, כי "חומרתן של העבירות הכלכליות ותוצאתן הקשה על הכלכלה ועל מרקם החיים החברתיים במדינה, מצדיקות ענישה קשה שתחדיר מסר שיפוטי ברור כי אין עוד להקל ראש עם עברייני מס" (רע"פ 5060/04 דוד הגואל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.2.05)). את חומרת תופעת העבריינות הכלכלית, ובכללה עבריינות המס, ואת פגיעתה הקשה בחברה ובאוצר המדינה, היטיבה לתאר כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 512/04 מוחמד אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל, : "בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור". כן נפסק, כי בעבירות כלכליות - בכלל, ובעבירות מס - בפרט, גובר משקלו של האינטרס הציבורי שבהחמרה בענישה על-פני הנסיבות האישיות של הנאשם (רע"פ 2891/05 ציון יעקב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20.4.05); רע"פ 254/06 רומל קעדאן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20.6.06)). עוד מורה הפסיקה, כי שיקולי הענישה האמורים יטו את הכף, בדרך כלל, להטלת מאסר בפועל של ממש לתקופה ממושכת, אף אם מדובר בנאשמים נעדרי הרשעות קודמות ובמי שתפקודם הנו נורמטיבי בדרך כלל. על מדיניות הענישה המחמירה הנדרשת בעבירות מס, ובכללן עבירות הנוגעות למס ערך מוסף, עמדה הפסיקה לא אחת (ראו למשל: רע"פ 1710/02 אל עוברה סאלם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.2.02); רע"פ 6013/03 ג'מאל עסל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.7.03); רע"פ 254/06 בעניין קעדאן, לעיל; ע"פ (י-ם) 40466/07 אוסאמה באדר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 3.2.08); ע"פ (י-ם) 2123/08 יוסף אשכנזי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 1.4.08)). העבירות של הנפקת חשבוניות פיקטיביות, על-מנת לגרום לאחר להתחמק מתשלום מס, הנן חמורות. מפיץ החשבוניות הפיקטיביות, יוצר את הפלטפורמה לביצוע העבירות של קיזוז מס תשומות שלא כדין. הוא עושה זאת בדרך-כלל, כמו בענייננו, תמורת בצע כסף המתבטא בתשלום אחוז מסוים מסכום המע"מ המועלם מרשויות המדינה. הצורך בהחמרה בעבירות הנדונות נובע מקלוּת ביצוען, מהקושי בחשיפתן ובאיתור מבצעיהן, וכן מהנזק הכלכלי החמור שהן מסבות למערך המיסים ולאוצר המדינה. על-כן, מן הראוי להטיל בגין עבירות אלו עונשי מאסר ממושכים, זאת משיקולי גמול, הוקעת המעשים, וכן הרתעה אפקטיבית - אינדיבידואלית וכללית. על מדיניות הענישה המחמירה בעבירות הנדונות עמדה הפסיקה לא אחת (ראו למשל: רע"פ 254/06 בעניין רומל קעדאן, לעיל; ע"פ (י-ם) 9830/05 מדינת ישראל נ' אמג'ד (ניתן ביום 18.12.05)). עמדנו על הדברים לאחרונה, ביום 1.7.09, בפסק-הדין בע"פ (י-ם) 4059/09 ראמי אשתיי נ' מדינת ישראל, שבו נדחה ערעורו של נאשם, שנידון לשנה וחצי מאסר בפועל, בגין הוצאת תשע חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-5,800,000 ₪, כאשר סכום המע"מ שבהן עמד על כ-837,000 ₪. ערים אנו לכך, שבפסיקת הערכאות הדיוניות קיימים גם גזרי-דין פחות מחמירים. ואולם, לשיטתנו, כפי שציינו לאחרונה בע"פ 4059/09 (לעיל), יש מקום לנקוט במדיניות הענישה המחמירה, שהותוותה בפסיקת בית-המשפט העליון. 9. מעשיו של המשיב חמורים במהותם ובטיבם. הוא ניצל את מנגנון המע"מ במטרה לאפשר לאחרים לנכות מס תשומות שלא כדין, ולפגוע בכך בקופה הציבורית, וכן לאפשר לו עצמו לגרוף רווח כספי קל ממכירת החשבוניות. נסיבותיו המחמירות של המקרה דנן מתבטאות בהפצה שיטתית של חשבוניות פיקטיביות בסכומים ניכרים, למספר חברות במשך כשנתיים, כאשר סך ערכן של כל החשבוניות הפיקטיביות שהפיץ עומד על 18,556,584 ₪, וסכום המע"מ הנקוב בהן הִנו 2,836,949 ₪. העמלות שקיבל המשיב ממכירתן של החשבוניות הפיקטיביות הסתכם במאות אלפי שקלים. נוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ובפרט השיעור הניכר של סכום החשבוניות הפיקטיביות שהפיץ המשיב בשיטתיות לאורך זמן, מן הדין היה לגזור על המשיב מאסר ממושך יותר מזה שהושת עליו, וכן לחייבו בתשלום קנס כספי בסכום גבוה יותר מזה שהוטל. 10. על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב בכלל, לפיו ערכאת ערעור אינה נוטה למצות את הדין עם נאשמים, מתקבל ערעור המדינה בע"פ 4132/09, במובן זה שרכיב המאסר בפועל יעמוד על שנה וחצי (במקום שנה), ושרכיב הקנס יעמוד על 80,000 ₪, או שמונה חודשי מאסר תמורתו (חלף הקנס שהושת בסך 40,000 ₪). ערעור המשיב, בתיק ע"פ 4136/09 נדחה בזה. יתר רכיבי גזר-הדין ייוותרו על כנם. הקנס שבגזר הדין ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2010. אם לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס, שלא שולמה, לפירעון מיידי. משיב 1 יתייצב לריצוי המאסר בפועל ביום 20.7.09 בשעה 08:30 בבית המעצר במגרש הרוסים בירושליםמיסיםעבירות מסחשבונית פיקטיביתשאלות משפטיותחשבונית