##(1) האם מותר לעקל פיצויים של נפגע בתאונת דרכים ? ## מסגרת רצ"פ (חיפה) 7940-05-09 וליד אגרביה נ' בנק ערבי ישראלי ואח' אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתחה כבוד השופטת שרון נתנאל את עניין עיקול זכות לקבלת פיצויים עקב תאונת דרכים ובעניין הגדרתו של "נכס" לפי חוק ההוצאה לפועל ולקביעתה, אין חולק כי זכות עתידה היא זכות הניתנת לעיקול וניתן לעקל את זכויותיו של חייב מכורח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הגישה שהובאה על ידי כב' השופט אקסלרד בפש"ר (ב"ש) 21837-01-15 נאור בר גיל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, היא כי גם אם תתקבל העמדה לפיה פיצויים המשולמים לחייב בגין נזקי גוף (כולל מרכיבים לפיצוי בגין הפסד שכר או אובדן כושר השתכרות) אינם מהווים "נכס" של החייב המוקנה לקופת הפש"ר, עדיין ניתן להתחשב בתשלום המשולם בעת בחינת יכולת הפירעון של החייב. ##(2) עיקול כספי פיצויים לנפגע תאונת דרכים:## בע"א 38/68 הנאמן בפשיטת-רגל של ידידיה ראובן (יוסף עברון, עורך-דין) נ' ידידיה, בית המשפט קבע כי פיצויים בגין נזקי גוף אינם מוקנים לנאמן בפשיטת רגל, אלא הם זכות אישית של החייב, מבוססת על פרשנות המונח "נכס" בסעיף 21 ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 , כאשר המונח "נכס" מוגדר בפרק ההגדרות שבפקודה - "מקרקעין או מטלטלין". בהלכת ידידיה נקבע כי משמעותו של המונח "נכס" בפקודת הנזיקין מצומצמת והיא אינה כוללת את גופו של פושט הרגל, אלא אך את המקרקעין והמיטלטלין השייכים לו ומכאן ש פיצויים בגין נזקי גוף אינם יכולים להיחשב נזק הממון שפירותיו מוקנים לנאמן. בע"א 6447/17 ב.ת.ב – בנייני תעשיה באר שבע בע"מ נ' ג'ינר ואח' נקבע כי על אף שההגדרה המצמצמת המופיעה בפקודת הנזיקין למושג "נכס" לא השתנתה מאז הלכת ידידיה, הגדרתו של המושג "נכס" במשפט הישראלי השתנתה בחמישים השנים האחרונות והורחבה בענפי המשפט השונים, ובפרט בדיני הנזיקין. מכאן גם נקבע שיש לפרש את סעיף 21 לפקודה באופן המאפשר לנאמן להעביר לקופת הכינוס את חלק הפיצוי הנזיקי שזכאי לו פושט הרגל הניזוק בגין הפגיעה בכושר השתכרותו. ##(3) להלן פסק דין בנושא עיקול כספי פיצויים לנפגע תאונת דרכים:## מה הדין בסוגיית עיקול פיצויים בתיק פלת"ד ? 1. בפניי ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בעכו (כבוד הרשם אורי אוחיון), שניתנה ביום 4.3.09, בתיק הוצאה לפועל מס' 08-13537-08-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בטענת "פרעתי", לפיה חייב כבוד ראש ההוצאה לפועל את המערערת בתשלום סך של 210,802 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.7.08 וכן בתשלום אגרות, שכ"ט עורך דין בתיק תאונות דרכים והוצאות בסך כולל של 21,850 ₪, כולל מע"מ והוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪, כולל מע"מ. כן הורה כבוד ראש ההוצאה לפועל, להעביר את הכספים שיתקבלו ללשכת ההוצל"פ, לשם העברתם לתיקי ההוצל"פ השונים של הזוכה והעברת היתרה למשיבים. 2. המערערת חוייבה, בפסק דין (להלן: "פסק הדין"), שניתן בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים (להלן: "הסכם הפשרה"), לשלם ולמשיבים ולשני תובעים נוספים, שלא צורפו לתיק ההוצל"פ, סך של 845,287 ₪ (להלן: "סכום הנזק"). 3. מאחר שהוטלו אצל המערערת עיקולים על כספים המגיעים ממנה למשיבים, סיכמו הצדדים, במסגרת הסכם הפשרה, שסכום העיקולים ינוכה מסכום הנזק ובהתאם - ניתנה בהסכם הפשרה הוראה בלתי חוזרת, למערערת, לנכות את סכום העיקולים. בהסכם הפשרה לא נקבו הצדדים בסכום העיקולים והסכום חושב ע"י המערערת, שהותירה אצלה סך כולל של 249,123 ₪ (להלן: "הסכום"). המערערת שילמה למשיבים ולשני התובעים האחרים, את יתרת סכום הנזק ומתוך סכום העיקולים שנותר אצלה, היא העבירה ללשכת ההוצאה לפועל סכומים שונים, בהתאם להוראות מימוש, שהתקבלו אצלה, כך שנכון למועד הגשת הערעור נשאר אצלה, לטענתה, סך של 208,802 ₪. 4. המשיבים טענו שהמערערת אינה מקיימת את הסכם הפשרה ושהיא השאירה בידה כספים מעבר לסכומים הנכונים של העיקולים, ולאחר שלא זכו למענה ראוי מהמערערת, פתחו, ביום 15.12.08, את תיק ההוצל"פ. המערערת הגישה ביום 7.1.09, בקשה בטענת פרעתי, בה טענה, כי הועבר על ידה, ללשכות ההוצל"פ, סך כולל של 25,872 ₪. בנוסף, צירפה המערערת לבקשתה בטענת פרעתי, רשימת עיקולים שהוטלו אצלה, המסתכמת, על פי חישובו של כבוד ראש ההוצאה לפועל, בסך של 194,071.18 ₪. 5. ביום 17.2.09 הגישה המערערת ללשכת ההוצל"פ, בקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקשה להורות, כי עם הפקדת סך של 223,251 ₪, אצל המוציא לפועל, בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, היא תצא ידי חובתה בקיום פסק הדין. החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל : 6. כבוד ראש ההוצאה לפועל קבע, שהמערערת יכולה היתה לשלם את סכום העיקולים, ע"י תשלום הסכומים ישירות, על פי צווי העיקול שהיו בידיה, או לבקש לפתוח תיק הוצל"פ ולבקש, במסגרתו, הוראות לתשלום החוב, או להעביר כספי העיקולים ללשכת ההוצאה לפועל, מיד עם קבלת האזהרה בתיק דנן, תוך המצאת רשימת העיקולים, כפי שעשתה, בסופו של דבר. עוד קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי מבדיקת רשימת העיקולים עולה, שחלק גדול מהתיקים סגור ובחלקם מדובר בעיקולים כפולים באותו תיק. 7. לפיכך, הורה כבוד ראש ההוצאה לפועל למערערת לפעול כמפורט ברישא של פסק דין זה וכן הורה ללשכת ההוצאה לפועל להעביר את הכספים לזוכים השונים וככל שתישאר יתרה - להעבירה אל המשיבים. טיעוני המערערת : 8. המערערת פעלה על פי הוראות הסכם הפשרה. המשיבים הסכימו, בסעיף 5ה' להסכם הפשרה שהמערערת תעכב אצלה את סכום כל העיקולים שהוטלו והצהירו, בסעיף 5ו' להסכם שלא תהיה להם כל טענה בנוגע לסכומים המעוכבים ולכן תיק ההוצל"פ נפתח בניגוד להסכם הפשרה, מה גם שהוא לא נפתח ע"י כל התובעים בתביעת הנזיקין, אלא רק ע"י שניים מהם, למרות שהתובעים זכאים לסכומים ביחד ולחוד. תיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין, גם מאחר שאין זה ההליך הנכון, שכן המערערת אינה חייבת אלא צד ג' המחזיר אצלו כספי עיקולים. 9. בטרם נפתח תיק ההוצל"פ פנתה המערערת אל המשיבים וביקשה לקבל מהם צווי ביטול של העיקולים שהוטלו אצלה, על מנת שהיא תוכל להעביר להם את יתרת הכספים, אולם לא קיבלה מהם דבר. 10. המערערת פעלה על פי הוראות כבוד ראש ההוצאה לפועל, הגישה בקשה למתן הוראות באשר לכספים הנמצאים בידיה וכן טענת פרעתי, מתוך כוונה להעביר את הכספים לידי ראש ההוצאה לפועל ולא מתוך כוונה לא לשלמם. ממילא לא היתה זכאית ליטול לעצמה סמכויות לא לה ולחלק את הכספים בין נושיהם של המשיבים. 11. המשיבים נמנעו מלפעול כדי להבהיר מהי יתרת הכספים לה הם זכאים ואין ליתן להם "פרס" על מחדליהם, תוך פגיעה בזכות קניינה של המערערת. 12. בינתיים, מלוא הסכומים שהיו בידי המערערת הועברו ללשכת ההוצל"פ. טיעוני המשיבים : 13. המשיבים טוענים, שהמערערת שילמה, תוך רשלנות חמורה, תשלומים כפולים בגין אותם עיקולים. לטענתם, מלוא חובותיהם עמדו, בעת עריכת הסכם הפשרה ומתן פסק הדין, על סך של 79,674.84 ₪ בלבד. כן טוענים המשיבים, שבתיק הוצל"פ 08-10121-04-6, בו שילמה המערערת שלוש פעמים סך של 4,099 ₪ וסכום נוסף בסך 2,899 ₪, הועבר לזוכה רק סך של 4,241.41 ₪ ואילו היתרה הוחזרה למערערת. 14. ב"כ המשיבים מפנה להחלטה קודמת שניתנה ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל בתיק דנן, החלטה מיום 5.2.09, בה קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, ששולמו ע"י המערערת תשלומים כפולים והורה למערערת להעביר אליו, בתוך 14 ימים, רשימה מעודכנת של העיקולים שהוטלו אצלה. ב"כ המשיבים מתנגד לרשימת עיקולים חדשה שצורפה ע"י המערערת לערעור דנן ואשר לא היתה בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל וטוען שסכום העיקולים נמוך מהסכום שנותר אצל המערערת וטוען שהמערערת לא הראתה חישובים, לפיהם חישוביו של כבוד ראש ההוצאה לפועל שגויים וכי למרות שהיא מאשרת שמגיעים למשיבים סכומים כלשהם, אין היא מציינת כמה, לטענתה, מגיע להם ואף לא מציינת מהו הסכום שהתקבל אצלה, כהחזר, מלשכת ההוצאה לפועל. לטענתו, לאור כך שמדובר בחישוב שנעשה ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל ולא נסתר ומאחר שמדובר בקביעות עובדתיות, אין מקום להתערב בהן ויש לדחות את הערעור. דיון ומסקנות : 15. ביום 15.9.09 התקיימה ישיבה, בה נדונה הבקשה ובסיומה ניתנה לב"כ הצדדים שהות להגיע להסכמה, תוך שנקבע, כי ככל שלא תהיה הסכמה, יודיעו לביהמ"ש ויינתן פסק דין. בהחלטתי מיום 12.10.09, לאחר שהוגשה הודעה מטעם המערערת, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב ופסק דין זה נכתב לאחר שהוגשו הסיכומים. 16. במסגרת הסכם הפשרה (סעיף 5ה') הסכימו הצדדים, כדלקמן: "התובעים מסכימים כי הנתבעת תעכב אצלה כל הסכומים לגביהם הוטל עיקול ו/או נרשם עיקול (בין זמני ובים קבוע) ו/או הועלתה טענה לעיקול, כל עוד הדבר יידרש וזאת עד להעברה ללשכת ההוצאה לפועל ו/או לזוכים ו/או עד למתן החלטה של הרשות המוסמכת ו/או של יו"ר ההוצל"פ ו/או של כל גורם מוסמך אחר עפ"י דין ומסכימים כי הנתבעת תעביר לתובעים רק את יתרת סכום הנזק כהגדרתו לעיל לאחר כל הניכויים כאמור". 17. בהסכם הפשרה לא צויין מהו סכום העיקולים שהוטלו אצל המערערת, עד לחתימת ההסכם ואל נקבע מנגנון אשר יסדיר את אופן העברת הסכומים המעוקלים, היינו - האם תמתין המערערת להחלטות מימוש, שיתקבלו מלשכת ההוצל"פ, האם עליה להפקיד את הכספים בידי יו"ר ההוצל"פ, האם עליה לפנות בבקשה למתן הוראות וכיוצא באלה אפשרויות וסעיף 5ה' דלעיל מאפשר למערערת, במפורש, להמתין "עד להחלטה של הרשות המוסמכת". 18. מקבלת אני את טענת המערערת לפיה היא לא היתה רשאית להעביר, בעצמה, את הכספים המעוקלים למי מהנושים שהטיל עיקולים, אלא רשאית היתה לעשות כן רק לפי הוראת ראש ההוצאה לפועל. אולם, ספק בעיני אם החזקת הכספים אצל המערערת, ללא שתערוך בירור קפדני בשאלה אילו סכומים היא רשאית להחזיק ברשותה, מהווה קיום בתום לב של ההסדר בין הצדדים. לכל הפחות צריכה היתה המערערת להעביר את הסכום שנותר אצלה ללשכת ההוצאה לפועל, על מנת שראש ההוצאה לפועל יורה לשלמם לתיקי ההוצל"פ הפתוחים כנגד המשיבים, על פי העיקולים שהוטלו בהם וככל שיש יתרה - להחזירה למשיבים. כפי שנאמר ע"י המערערת עצמה, זהו תפקידו של המוציא לפועל. ההסדר בין הצדדים מהווה, למעשה, מעין "הוראת מימוש" ולא היה על המערערת להמתין עד שתתקבל הוראות מימוש של כל אחד ואחד מהעיקולים. לו היתה המערערת מפקידה את הסכום בידי המוציא לפועל, תיק ההוצל"פ דנן לא היה נולד. 19. הצדדים לא ציינו בהסכם, מהו סכום העיקולים או מהם התיקים בהם הוטלו העיקולים והמערערת הותירה בידה סכום על פי חישובה, לאור העיקולים שהוטלו אצלה. כזכור, טוענת המערערת, שהמשיבים לא היו רשאים לפתוח את תיק ההוצל"פ, אלא היו צריכים לפעול, בהוצל"פ, בדרכים אחרות, על מנת שיובהר אילו סכומים עליה להעביר ולאילו תיקים. ייתכן שהמשיבים יכלו לפעול גם בדרכים אחרות, אולם אין הדבר מתחייב מהוראות הסכם הפשרה. על פי ההסכם הותר למערערת להשאיר אצלה סכומים בגובה העיקולים שהוטלו אצלה ולא מעבר לכך. משסברו המשיבים שהמערערת מחזיקה ברשותה כספים מעבר לסכומי העיקולים פנה בא כוחם אל ב"כ המערערת בכתב, תוך ציון את מספרי התיקים והסכומים ורק לאחר שלא נענה תשובה עניינית, הכוללת פירוט תיקים וסכומים אחרים, אלא נענה בתשובה כללית 20. לתשובת המשיבים לערעור צורפה התכתבות בין הצדדים, ממנה עולה שהמשיבים טענו, בין היתר, שהמערערת הותירה בידיה סכום גבוה מכפי הדרוש, שהיא שילמה סכומים כפולים ושמגיע להם החזר ההפרש. במכתבו אל ב"כ המערערת מיום 8.10.08 (כחודשיים לפני פתיחת תיק ההוצל"פ), הובאה טבלה, בה פורטו תוצאות בירורו ועיקרן - טענת ב"כ המשיבים שהסכום הכולל של העיקולים מגיע לסך 116,726.71 ₪ בלבד (בעוד שהמערערת השאירה אצלה סך של 249,123 ₪) והתרה במערערת, שאם לא תועבר למרשיו היתרה, ייפתח תיק הוצאה לפועל. כאמור, במכתב התשובה, מיום 23.10.08, אין התייחסות עניינית אל מספרי התיקים והסכומים, אלא רק אמירה לפיה על המשיבים לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל, או למטילי העיקולים, תוך ציון שהמערערת תפעל לפי כל צו שיומצא לה. 21. ויתור המשיבים על טענות בנוגע לסכומי העיקול לא יכול להתפרש כויתור על זכויותיהם, בנוגע לפעולות לא נכונות של המערערת והחזקת כספים אצלה, מעבר לסכומי העיקולים ולפיכך אין לומר שתיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין. אמנם, שני התובעים האחרים לא צורפו, אולם ענין זה צריך להיות מובא בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל, שייתן לכך ביטוי בהחלטתו למי יוחזר הפרש הכספים, ככל שיהיה הפרש, לאחר שישולמו כל העיקולים. 22. גם כאשר הובאה המחלוקת אל פתחי כבוד ראש ההוצאה לפועל, באמצעות תיק ההוצל"פ שנפתח ביום 15.12.08, לא הבהירה המערערת, כראוי, אילו סכומים מצויים בידיה. בכל פעם צורפה רשימת עיקולים אחרת ובכל פעם צוין סכום אחר. 23. בהחלטתו מיום 5.2.09 (עליה לא הוגשה בר"ע), בחן ראש ההוצאה לפועל את תיקי ההוצל"פ אליהם הועברו כספים על פי טענת המערערת וקבע כי הוחזרו למערערת כספים, שהעבירה ללשכת ההוצל"פ, בסך כולל של 11,097 ₪, אשר שולמו ביתר בתיקים אלה (כפי שנטען ע"י המשיבים). מדובר בקביעה עובדתית חלוטה, עליה לא הוגש ערעור ולפיכך אין לשמוע היום טענת המערערת לפיה הכספים לא הוחזרו אליה, אלא הועברו לתיקים אחרים, מה גם שטיעונה זה לא נתמך במסמכים כלשהם. 24. בהחלטתו מיום 5.2.09 הורה כבוד ראש ההוצאה לפועל למערערת להמציא רשימת עיקולים ובהחלטה נוספת שניתנה על ידו ביום 4.3.09 (עליה הוגש הערעור דנן), קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, שעל פי הרשימה שהומצאה, סך העיקולים עולה כדי 194,071.18 ₪, אולם מבדיקת הרשימה עולה, שחלק מהתיקים סגור ובחלקם מדובר בעיקולים כפולים באותו תיק. 25. כאמור, בכל פעם טענה המערערת שנותרו בידה סכומים אחרים: לאחר חתימת ההסכם, הותירה בידיה סך של 249,123 ₪ ועל כך אין חולק. בבקשתה למתן הוראות ביקשה להורות, כי עם הפקדת סך של 223,251 ₪, הנמצא בידיה אצל המוציא לפועל, תחשב כמי שקיימה את ההסכם. בהודעת הערעור, שהוגשה ביום 18.3.09, הודיעה שהיא מחזיקה בידה כ-208,802 ₪, שנותר בידיה לאחר שבוצעו מימושים מכח צווים שנשלחו אליה מלשכות הוצאה לפועל שונות וכך טענה גם בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמה ביום 3.9.09. בעת הדיון שהתקיים בפניי, בערעור דנן, ביום 15.9.09 טענה המערערת שנותר בידה סך של 176,019 ₪ בלבד וכך היא טוענת גם בהודעתה מיום 12.10.09 ובסיכום טיעוניה. בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 5.2.09 (החלטה שהפכה חלוטה), קיבל כבוד ראש ההוצאה לפועל את טענת המערערת, כי, לאחר ההעברות המפורטות בהחלטתו, נותר בידיה סך של 225,251 ₪. המערערת לא הבהירה ולא פירטה, לא בדיון ולא בסיכום טיעוניה, את ההפרשים הנ"ל ואף לא כיצד נותר בידיה סך של 176,019 ₪, לאחר שכבוד ראש ההוצאה לפועל קבע, בהחלטתו מושא ערעור זה, שנותר בידה סך של 210,802 ₪. 26. אמנם, המערערת צירפה לערעורה רשימת עיקולים ומסמכים, אולם לא נתנה לכך ביטוי ברור בטיעוניה, באמצעות טבלה וחישובים. בצירוף רשימה ומסמכים, ללא שיש להם ביטוי ברור בטיעונים, אין די. אמנם, בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, הנשמע על דרך של הגשת תצהירים, רשאית ערכאת הערעור לדון גם בטיעונים עובדתיים, גם כאלה שלא הובאו כלל בפני ראש ההוצאה לפועל, או לא הוכחו בפניו באורח משביע רצון (המ' 578/70 סעדה נ' עזבון אל חוסייני, פ"ד כ"ד(2) 437; ד' בר אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והליכות, מהדורה שישית, עמ' 213), אולם במקרה דנן, לאור כך שהדברים לא הובהרו ע"י המערערת, כראוי, לא מצאתי להתערב בקביעות כבוד ראש ההוצאה לפועל. 27. ההוצאות בהן חוייבה המערערת בתיק ההוצל"פ, נגזרו ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל מסכום התיק וההוצאות שנפסקו על ידו בגין ההליך (בסך 1,000 ₪), הינן בסכום מתון וגם בכך אין מקום להתערב. 28. בענין אחד מצאתי מקום להתערב והוא - חיוב המערערת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית על סכום העיקולים, החל מיום מתן פסק הדין ועד להפקדתו בלשכת ההוצאה לפועל. לאור האמור בסעיף 17 דלעיל, לא היה מקום לחייב את המערערת בהפרשים אלה, שכן על פי ההסכם בין הצדדים רשאית היתה המערערת להחזיק בידיה סכום השווה לגובה העיקולים, עד לקבלת הוראות מערכאה מוסמכת ולפחות עד לפניית ב"כ המשיבים אליה ועד לבירור הענין ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל, יכולה היתה לסבור שהיא מחזיקה בידיה את הסכום הנכון. 29. לכן, לאור קביעת כבוד ראש ההוצאה לפועל, לפיה סכום העיקולים הוא 194,071.18 ₪ ולאור קביעתו לפיה המבקשת מחזיקה בידיה סך של 210,802 ₪, היה מקום לחייבה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק, רק על ההפרש שבין הסכומים, דהיינו - על סך של 16,730.82 ₪. 30. ב"כ המשיב טען, בסיכומי טיעוניו, שהמערערת לא העבירה את הסכום בו חוייבה בהחלטה הנ"ל, ללשכת ההוצאה לפועל, אולם ענין זה אינו חלק מהערעור ואינו צריך להידון במסגרתו. 31. התוצאה היא שאני דוחה את הערעור, למעט בנוגע להפרשי ההצמדה והריבית, כאמור לעיל. הפרשי הצמדה וריבית, החל מיום פסק הדין יחושבו, איפוא, לא על כל הסכום, אלא רק על סכום של 16,730.82 ₪. 32. בנסיבות הענין, ולאחר שרוב הערעור נדחה ורק חלקו התקבל, אני מחייבת את המערערת לשלם למשיב הוצאות הערעור (מופחתות, במידה מה), בסך 3,000 ₪ + מע"מ בלבד. ההוצאות ישולמו מתוך הפקדון שהופקד ע"י המערערת והיתרה תוחזר למערערת. פיצוייםתאונת דרכיםעיקול