עקרון רציפות המס

כשלא מדובר בפטור ממס, אופן דחיית המס נעשה תוך שמירה על העלות הראשונית. עקרון זה זכה לשם "עקרון רציפות המס", וראוי להזכיר בהקשר זה, את ע"א 260/83 מנהל מס שבח מקרקעין נ' יוסף אברהם, פ"ד לט(2), 96, שם נדון המקרה הבא: ראובן קיבל ללא תמורה נכס משמעון שבתורו קיבל את הנכס ללא תמורה מלוי. האם בעת שראובן מוכר את הנכס, שלא על פי דחיית מס נוספת, תיחשב עלות הנכס כשוויו בזמן קבלתו משמעון, כשוויו בזמן ששמעון קיבל את הנכס מלוי, או שמא כעלותו ללוי? בעניין זה קבע כבוד השופט ד' לוין, כך: "המחוקק מוחזק כעקבי בגישתו וכמי שמבקש לקבוע בנושא, שהוא מהות החקיקה, מדיניות מגובשת שיש בה היגיון, שיש בה שלמות - כזו המונעת בקיעים ופרצות המזמינים את האזרחים להימנע מלכפוף עצמם להוראות החוק ולמגבלותיו ולהתחמק מתשלום מס. כשבאים ליתן פירוש לחוק יועדף תמיד הפירוש העקבי, המבטיח את ההיגיון והשלמות שבמדיניותו של המחוקק על פני פירוש היוצר מצבי איפה ואיפה, מערער את יציבות מבנה החוק ומאפשר פריצת בקיעים בו. ... אותו היגיון - הקובע, ששווי הרכישה לעניין תשלום המס על-ידי המשיב בגין מכירת נכס במקרקעין לקונה הוא שווי המכירה ביום מכירת הנכס על-ידי הגיסה לאחות, שהיא מצדה מכרה את הנכס ללא תמורה למשיב - אותו היגיון עצמו מחייב מסקנה נוספת, ששווי הרכישה יסוב אחורה עד ליום בו נרכש הנכס בתמורה על-ידי הורי המשיב, ההיגיון המנחה הוא, שיישמר רצף החיוב במס על כל השבח שהתהווה, במרוצת השנים. הפירוש שאומץ על-ידי ועדת הערר לוקה בשתי מגרעות לא רצויות ומזיקות. א. בשל אי-עקביות מחשבתית מביא הוא לכך, שבשני מצבים נתונים דומים התוצאה תהיה שונה. במקרה אחד יוטל מס על השבח ובמקרה אחר לא. ב. הוא מאפשר פריצת בקיעים ביסודות החוק וממש נותן אישור להתחמקות בוטה מתשלום המס. כך נעשה בעניין דנן. למעשה, כדי לשחרר את העיסקה מתשלום מס על השבח שהתהווה במרוצת השנים, מאז רכשו ההורים את הנכס ועד למכירתו בשנת 1979, מבצעים בני המשפחה מספר עיסקאות סרק בהעברות פטורות ממס ב-24.6.79 ,1.4.79, 26.6.79 (שלוש עיסקאות כנ"ל תוך חודשיים). על-פי הפירוש הזה התוצאה היא שנמחק כאילו לעניין החישוב כל השבח שהתהווה עד 26.6.79. תוצאה זו אינה רצויה, לבטח לא הייתה לנגד עיני המחוקק וברור שאינה תואמת את כוונתו, המשתמעת מסעיף 6 לחוק ומיתר הסעיפים שנדונו לעיל." (שם, 107). אם כן, תכלית מנגנון דחיית המס, יפורש לאור עקרונותיו, עקרון המימוש, ועקרון רצף המס. על פניו, כך נראה, כי פירושו של המשיב עדיף על פירושן של המערערות בהקשר זה.עקרונות משפטייםמיסים