ערב שנפטר

מה הדין במקרה של ערב שנפטר ? עם מותו של אדם פוקעת ערבותו לגבי כל חיוב עתידי שנוצר לאחר הפטירה. זו הגישה השלטת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים והשלום. השופטת ו' אלשיך פסקה כי ערבות הינה חוזה לכל דבר ועניין, כאמור בסעיף 3 לחוק הערבות; לכן, התחייבות הערב איננה פוקעת עם מותו, אלא עוברת לעזבון ועליו לכבדה. כך גם עוברת לעזבון זכות הביטול לגבי חיוב עתיד לבוא, המוקנית לערב לפי סעיף 15(א) לחוק הערבות. כל עוד לא הודיעו היורשים או מנהל העיזבון על ביטול הערבות - היא ממשיכה לחול גם על חובות של החייב שנוצרו לאחר הפטירה. כב' השופטת אלשיך סברה כי יש להגן על אינטרס ההסתמכות של הנושה בעסקה המגובה בערבות מתמדת, וכי אם ייקבע שערבות פוקעת עם המוות - "חיי המסחר והכלכלה יפגעו באופן חמור". כב' השופטת אלשיך היתה ערה לכך שהדרך בה פסקה שונה מזו שאומצה בעניין דומה על ידי כב' השופט מ' קנת בת.א. (ת"א) 3311/69 בנק א"י בריטניה בע"מ נ' עזבון סלבר ז"ל, פ"מ עו' 42, עמ' 47. באותו מקרה נפסק כי עזבונו של ערב איננו אחראי לחובות שנוצרו בשל אשראי שהעניק הבנק לחייב העיקרי לאחר פטירת הערב. דעתה של כב' השופטת אלשיך שונה גם מן הדעה שהובעה על ידי כב' השופט א' ריבלין בת.א. (ב"ש) 337/92 בנק הפועלים בע"מ נ' פנחס צור, , תק-מח 96(3) 993. באותו עניין הבהיר כב' השופט ריבלין (פסקות 12-13) כי אין דעתו כדעת כב' השופטת ו' אלשיך בעניין פילובסקי הנ"ל, ופסק: "... ראוי לראות בפעולה זו של הערב, המוכן לערוב לחיוב עתידי, משום הצעה בלבד, שהחזרה ממנה מסוייגת כאמור בסעיף 15 לחוק הערבות ושקיבולה לעתיד לבוא בעת שהנושה יבחר להעניק לחייב אשראי כספי. כל עוד לא עושה הערב שימוש בזכותו לסגת מן ההתחייבות, רשאי הנושה לקבל את ההצעה. אולם עם מותו של הערב, פוקעת ההצעה, כאמור בסעיף 4(2) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973... גם אם נראה בערבות לחיוב עתיד לבוא חוזה שנשתכלל כבר בעת חתימת הערבות, אין בכך כדי לשנות מן התוצאה..., אינטרס ההסתמכות של הנושה אינו משתרע על התקופה שלאחר מותו של הערב. משנוצר החיוב לאחר שנחתמה הערבות, ובחייו של הערב, ממשיך החיוב להתקיים גם לאחר מותו ונכסי העזבון הופכים 'ערבים', לערבות זו. אולם חיוב שנוצר לאחר מותו שוב אינו נופל ברשתה של הערבות". גישה דומה הובעה לאחרונה בפסק דינה של כב' השופטת ד"ר ד' פלפל בת.א. (ת"א) 1850/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ק.א.מ. יזום תכנון והשקעות בע"מ, שם נפסק: "... לא ניתן 'להעמיס' חיובים משפטיים לגבי אישיות משפטית שאינה קיימת, ואשר נבחרה באופן אישי. במילים אחרות - במידה ולאחר מות הערב נצברו חיובים חדשים בחשבון, אזי בהעדר אישיות משפטית שאמורה לשאת בחיוב, אין 'להוריש' חיובים אלה לעזבון ו/או ליורש של הערב... מצב חיוביו של נפטר 'מצולם' ליום המוות. ניתן לומר שהוא יפקע מכאן ולהבא באשר גם הצעה לא ניתן להפנות ל'אין אישיות משפטית', ואילו לגבי הצעות עבר שכבר קובלו - הן תקפות עד יום המוות ולא מעבר לו". דרך הפרשנות של כב' השופט א' ריבלין אומצה בשורה של פסקי דין שניתנו בבתי משפט השלום (ראה: ת.א. (ת"א) 115882/99 איטונג בע"מ נ' אראל רחובות בע"מ, (כב' השופטת ח' ינון - 26.2.04); ת.א. (ת"א) 48807/03 נתור איחוד סוכנויות נסיעות בע"מ נ' וייס (כב' השופטת נ' גרוסמן - 9.12.04); ת.א. (חי') 13327/04 ש.א. פרומט סחר ושירותים בע"מ נ' ד.מ. או"ש רזגד בע"מ (כב' השופט א' אליקים - 3.12.06; ת.א. (ת"א) 29600/04 מסנני א.ל. בע"מ נ' ד.מ. או"ש רזגד בע"מ (כב' השופט א' אטיאס - 3.5.07); ת.א. (ת"א) 64708/04 יתיר שירותי יבוא יצוא סוכנויות מכס בע"מ נ' סנטרו יוניברס בע"מ (כב' השופט י' אטדגי - 5.9.07); ת.א. (חי') 11828/00 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' פליט ילנה, (כב' השופט ש' לבנוני - 6.4.06)). בגישה זו תומך גם המלומד ר' בר-קהן, בספרו ערבות (תשס"ו-2006), עמ' 329-332; הוא מבסס דעתו זו על אופיו האישי של חוזה הערבות ועל תפיסתו כחיוב משני. ערבים (ערבות)