קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על בקשה למסירת מסמכים: א. בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 15.1.09 של ביהמ"ש לענייני משפחה מחוז ת"א (כב' השופטת ו' פלאוט) בבש"א 13492/08 תמ"ש 4561/04 לפיה נדחתה בקשת המערערת להורות למשיבים 1-4 למסור לידיה מסמכים. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: המערערת הגישה תביעה רכושית, בין היתר, כנגד המשיבות 1-4 (תמ"ש 4561/04). בשנת 2005 הגיעו המערערת והמשיבים להסדר שקיבל תוקף של החלטה (להלן: "ההסדר"), לפיו, כפי שמשתקף ממכתב שנשלח על ידי המשיבים למבקשת ביום 4.12.05, סוכם בין הצדדים כדלהלן: "כנגד מחיקת הבקשה לצירוף התאגידים כנתבעים לתובענה הרכושית, אשר הוגשה ע"י מרשתך ביום 2.11.04 (בש"א 13137/04), וכנגד מחיקת שמות התאגידים מכותרת כתב התביעה, ימלאו התאגידים אחר הוראות כל צו שיופנה כלפיהם על ידי בית הנכבד למסירת כל המסמכים או המידע, כפוף להוראות כל דין, ומבלי שתועלה מצדם כל טענה, לפיה אין למסור מסמכים מחמת אי היותם צד להליך." ביום 19.3.06 קבע כי בימ"ש קמא כי בדעתו למנות מומחה "שיחקור "ויציף" את הזכויות והנכסים נכון לשני המועדים ויעריך את שווים. אם המומחה יגיע למסקנה כי הוברחו או הועלמו נכסים לפני המועד הראשון, בין המועד הראשון לשני, יפנה לביהמ"ש למתן הוראות." (סעיף 1 להחלטה) ביום 3.4.06 מונה, בהסכמה, פרופ' יורם ערן כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: "המומחה"). המומחה התבקש להמציא לביהמ"ש חוו"ד באשר לשווי הנכסים, הזכויות והעסקים של הצדדים. ביום 2.12.08 הגישה המערערת בקשה, בה עתרה להורות למשיבות 1-4, למסור לידיה עותק תיקי חברה / שותפות, המתנהלים במשרדי התאגידים; להורות למשיבה 1 למסור לידיה דו"חות כספיים מיום היווסדה ועד לשנת 2005, כולל, וכן להורות למשיבות 2-4 למסור לידיה דו"חות כספיים לשנת 2005. ביום 15.1.09 נתן ביהמ"ש קמא החלטה בבקשה, כדלקמן: "הבקשה, ככל שהוגשה, מטעם מי מהצדדים, נדחית. ככל שהמומחה יזדקק למסמכים כלשהם הוא יפנה ישירות לביהמ"ש." החלטה זו היא נשוא הבר"ע שבפני. ג. המערערת טוענת כי טעה בימ"ש קמא כשדחה את הבקשה ללא כל נימוק לגופה, ורק מהטעם שהוגשה ע"י צד ולא ע"י המומחה. המערערת טוענת כי גם לאחר מינוי המומחה, נותרה לצדדים זכות לפנות לביהמ"ש לקבלת מסמכים. המערערת טוענת עוד כי בימ"ש קמא התעלם מהתחייבות המשיבים, בהתאם להסדר, לקיים כל צו שיינתן ע"י ביהמ"ש, ומכך שהתחייבות זו ניתנה ישירות כלפי המערערת. בנוסף, טוענת המערערת כי בימ"ש קמא התעלם מכך שחלק מהמסמכים האמורים, נדרשו ע"י המומחה עצמו מספר פעמים והוא לא נענה. לגבי יתר המסמכים, התעלם בימ"ש קמא מכך, שהמומחה לא נענה לבקשת המערערת לפנות לביהמ"ש או ישירות למשיבות 1-4, בבקשה להמצאת המסמכים. המבקשת טוענת כי גם אם בחר המומחה שלא לבקשם, יש למבקשת אינטרס לקבלם, לצורך שאלות הבהרה, חקירה נגדית וכו'. המערערת טוענת כי אי היענות לבקשתה, פוגעת בזכויותיה למשפט הוגן ומימוש זכויותיה, שכן המדובר במסמכים מהותיים. המערערת הוסיפה וטענה כי בהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) התשס"ט-2009, החלטה בעניין גילוי ועיון בדו"חות כספיים ובמסמכי התאגיד, היא מסוג העניינים שתינתן בעניינם רשות ערעור. בדיון בפניי טענה ב"כ המערערת כי אין בדרישה להמצאת המסמכים בכדי לעכב מתן חווה"ד ופסה"ד. ד. מנגד טוענים המשיבים כי על פי תקנה 52(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, אין כל עילה מן הדין ליתן למערערת רשות ערעור על החלטת ביניים, אשר ניתן להעלותה במסגרת הערעור על פסק הדין, ולא יגרם בכך כל נזק לצדדים. המשיבים טוענים כי עניינם של הצדדים מתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה מאז שנת 2004, נבדק ע"י המומחה במשך שלוש שנים ועם השלמת חווה"ד יינתן פסה"ד, שיסיים הסכסוך בין הצדדים. המשיבים טוענים כי אין לאפשר למערערת, בחוסר תום לב ותוך גרימת נזקים כלכליים למשיב 5 שכספיו מעוקלים, לעכב את סיום הסכסוך. המשיבים טוענים כי אין בסיס לתרעומת של המבקשת: המומחה מונה לבקשת הצדדים וזהותו נקבעה בהסכמה; למומחה הוענקו, עפ"י בקשת המערערת, סמכויות חקירה רחבות ואף ניתנה לו האפשרות לפנות לביהמ"ש בבקשה להרחבת סמכויותיו ובבקשות למתן הוראות, כפי שימצא לנכון; המומחה קיבל מהמשיבים יפויי כח המסמיך אותו לפנות לכל גורם שיראה אותו כרלבנטי. המשיבים טוענים כי העבירו לידי המומחה את כל המסמכים שדרש, למעט מספר קטן של מסמכים ישנים, שהמשיבים לא הצליחו לאתר. תמיכה לטענתם מוצאים המשיבים במסקנת המומחה, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשתו למתן הוראות מיום 4.12.08, לפיה אין תוחלת בניסיונות לאתר מידע נוסף ויש לבצע הערכה על סמך המידע הקיים. על כן, ביקש המומחה את אישור ביהמ"ש לסיים את שלב איסוף החומר והחקירה, ולהתחיל בשלב ההערכה הסופית של הנכסים על בסיס החומר הקיים. לבסוף, טוענים המשיבים כי המערערת מסרבת לשלם למומחה את שכר טרחתו ובקשה זו מהווה ניסיון נוסף להכשיל את סיכויי סיום הסכסוך. ה. סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, קובע כי החלטה אחרת של בית משפט שלום בענייו אזרחי ניתנת לערעור, אם ניתנה לכך רשות מביהמ"ש המחוזי. עוד נקבע כי רשות כאמור תינתן: "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה ידון במסגרת הערעור על פסק הדיו ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט-2009 (להלן: "הצו"), נקבע בס' 1(10) כי לא תינתן רשות ערעור: "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון". לשון אחר, ההחלטה שעניינה עיון במסמכים, כבענייננו הינה ממין ההחלטות אשר רשאי ביהמ"ש ליתן בגינן רשות ערעור גם על פי הצו. יחד עם זאת, יצויין כי הצו האמור, פורסם ביולי 2009 ותחולתו 30 יום מיום פרסומו, ומכאן שאינו חל על ההחלטה שבפניי, שניתנה, כאמור, ביום 15.1.09. בענייננו, לא שוכנעתי, כי דחיית ההחלטה למועד הערעור, יהא בה כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או עלול לגרום למערערת לנזק של ממש. עם זאת, בנסיבות המקרה שבפני, ולפנים משורת הדין, החלטתי ליתן רשות ערעור, ומשכך, ניתנת רשות ערעור ובקשת רשות הערעור תידון כערעור. ו. הסכסוך בין הצדדים מתנהל, כאמור, בבית המשפט לענייני משפחה משנת 2004. אין חולק, כי בשנת 2005 נכרת הסכם בין המערערת והמשיבים, לפיו תימחק הבקשה לצירופם כנתבעים לתביעה הרכושית, בכפוף לכך ש"ימלאו התאגידים אחר הוראות כל צו שיופנה כלפיהם על ידי בית הנכבד למסירת כל המסמכים או המידע, כפוף להוראות כל דין, ומבלי שתועלה מצדם כל טענה, לפיה אין למסור מסמכים מחמת אי היותם צד להליך." (הדגשות שלי - י.ש.) בשנת 2006 ובהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם ביהמ"ש לענייני משפחה אשר ניתנו לו סמכויות חקירה נרחבות לבדיקת נכסי הצדדים. מומחה זה הגיש ביום 4.12.08 בקשה למתן הוראות בה פרט את המאמצים שהושקעו על ידו במשך שלוש שנים בשחזור פעולות כספיות והכנסות של המשיב 5 כל זאת על מנת לברר האם היו נכסים שלא נכללו במצבת הנכסים עליה הצהיר המשיב 5. כן פרט המומחה את השאלות שנותרו פתוחות לעניין חברת Aquarius, לגביה טרם התקבלו הסברים מניחים את הדעת. המומחה הגיע לכלל מסקנה כי: "5.4 בנסיבות אלו אני בדעה כי אין כל תוחלת בניסיון לאתר מידע נוסף, וכי יש לגשת לביצוע ההערכה על סמך המידע הקיים. לגבי המידע החסר לגבי חברת Aquarius יהיה צורך להחליט לגופו של עניין בעת ביצוע ההערכה". (עמ' 4) סבורה אני, כי בנסיבות אלה, בדין קבע בימ"ש קמא כי אין להיעתר לבקשת המערערת להמצאת המסמכים לידיה, ומסמכים נוספים ככל שהמומחה יזדקק להם, יתבקשו על ידי המומחה בדרך של פניה לבית המשפט. אומנם, ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, קבעה כי המשיבים 1-4 ימלאו אחר כל הוראה למסירת מסמכים שיתבקשו להמציא, אך זאת, רק בהתאם לצו שיופנה אליהם ע"י ביהמ"ש. מכאן, שאין בהסכמה זו כדי להקנות למערערת, זכות בלתי מוגבלת לדרוש לידיה, כל מסמך שמבקשת לעיין בו. בנוסף, נראה כי המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בהסכמת הצדדים, אשר לו ניתנו סמכויות חקירה נרחבות - השקיע מאמצים רבים במשך שלוש שנים בשחזור המידע באשר לנכסי המשיב 5. על פני הדברים, עם מינוי המומחה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בהסכמת הצדדים, מקומן של טענות המערערת בענין מסמכים חסרים, שלא הומצאו לידי המומחה ונפקותם, במסגרת שאלות ההבהרה וחקירת המומחה על חוות דעתו, ברשות בית המשפט, וזאת בהתאם לתקנה 258 יב (ד) ו- (ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בדרך זו, תובטחנה גם זכויותיה של המערערת למשפט הוגן ולמימוש זכויותיה החוקיות. אינני סבורה כי יש הצדקה עניינית לפתיחה מחודשת של שלב גילוי מסמכים כללי, או ספציפי, משהדיון נמצא בשלב מתקדם. הענות לצווים המבוקשים ע"י המערערת תרחיק את שלב ההכרעה בסכסוך המתנהל מזה שנים. מסקנה זו נתמכת גם ע"י בקשת המומחה למתן הוראות בה טען, כאמור לעיל, כי לגישתו אין תוחלת בניסיונות לאתר מידע נוסף וביקש את אישור ביהמ"ש לסיים את שלב איסוף החומר והחקירה, ולהתחיל בשלב ההערכה הסופית של הנכסים על בסיס החומר הקיים. יחד עם זאת, נראה לי הגון וצודק, ומנגד לא מאריך את הדיון ומרחיק את פתרון הסכסוך, לחייב את המשיבות להמציא למערערת את הדו"חות הכספיים, עד שנת 2005, כולל, כמבוקש ע"י המערערת. הדו"חות הכספיים הינם מסמכים מצויים, מוגדרים ולא מרובים, והמצאתם למערערת היא אכן חשובה ורלבנטית למערערת. מנגד, אין בהמצאת הדו"חות כדי לגרום לעיכוב ההכרעה בסכסוך, או להעמיס טרחה בלתי סבירה על המשיבות. ז. אשר על כן, אני מחייבת את המשיבות 1-4 להמציא למערערת את הדו"חות הכספיים עד לשנת 2005, כמבוקש ע"י המערערת, וזאת לא יאוחר מתוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.מסמכיםערעור