קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על הארכת מועד להגשת כתב הגנה על ידי רשם: 1. לפני ערעור על החלטת הרשם, כב' השופט ר' כרמל, בת"א 2035/08, מיום 23.9.08, בגדרה נדחתה בקשת המערערת לביטול החלטתו מיום 11.6.08, שניתנה במעמד צד אחד, ליתן הארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבע 15 בהליך העיקרי (להלן: "המשיב"). 2. השתלשלות העניינים קצרה וממצה ואתארה אפוא כהווייתה. ביום 22.1.08 הגישה המערערת תובענה כנגד המשיבים, וזו הומצאה למשיב ביום 23.1.08. בהחלטתו מיום 15.4.08 קבע כב' הרשם, בעניין בקשה להארכת מועד שהוגשה מטעם המשיב, כי עליו להגיש כתב הגנה עד ליום 1.5.08, בהטעימו כי "יש טענות כבדות משקל לתובעת 1 (המערערת - צ'ס) ... אולם מובהר כי לא תינתן כל ארכה נוספת מעבר לאותו מועד". דא עקא, שאותו מועד אחרון להגשת כתב הגנה חלף עבר לו, ומשכך, ביום 4.6.08 הגישה המערערת בקשה למתן פסק דין כנגד המשיב. ביום 5.6.08 עיין כב' הרשם בבקשה, ובהחלטתו מאותו היום קבע כלהלן: "התובעות (ביניהן המערערת - צ'ס') זכאיות לקבל פסק דין כנגד נתבע 15 (המשיב - צ'ס'). יש להגיש פסק דין פורמאלי לחתימה". והנה, ביום 11.6.08 הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמו, שנתקבלה עוד באותו היום, במעמד צד אחד, ומשעתירת המערערת לביטול אותה ההחלטה, מיום 16.6.08, נדחתה, בא לעולם ערעור זה (בין לבין הגישה המערערת הודעה דחופה לבית המשפט, מיום 11.6.08, שתכליתה הדגשת המצב המשפטי הרלבנטי ונפקותו לאותו שלב, אך ללא הועיל). עד כאן תמצית הרקע העובדתי הנדרש. 3. לאחר ששמעתי טענות הצדדים בדיון מיום 18.1.09, ולאחר עיון בעיקרי הטיעון ובתיקי המוצגים שהגישו הצדדים, הנני סבור כי דין הערעור להתקבל. 4. בידוע הוא, שפסק דין מחוסר הגנה לא יינתן, ובלבד ששעה שדן בית המשפט בבקשת התובע למתן פסק דין על-פי צד אחד כבר מצוי כתב ההגנה בתיק (ראו: ספרו של המלומד י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, עמ' 260). אך הנה, ביום 5.6.08 עיין כב' הרשם לראשונה בבקשת המערערת למתן פסק דין בהעדר הגנה, שעה בה טרם הוגש כתב הגנה מטעם המשיב. זאת ועוד: כב' הרשם אף נתן החלטתו כבר באותו היום, בהסתמך על בקשת המערערת ושיקול דעתו, כי המערערת זכאית לקבל פסק דין כנגד המשיב וכי עליה אך להגישו לחתימה. רק בחלוף שישה ימים נאות המשיב להגיש בקשתו למתן אורכה להגשת כתב הגנה, עת כבר נדונה, כאמור, בקשת המערערת למתן פסק דין בהעדר הגנה, אף זאת - מבלי שתמך בקשתו בתצהיר, כמי שמנותק מן המציאות המשפטית, לרבות מכלל מוּדעות להתנהגותו הוא. ודוק: לפנינו איחור בן מעלה מחודש בהגשת כתב הגנה, משכבר ניתנו הארכות מועד בעבר, בהתעלם מהחלטת כב' הרשם כי "לא תינתן כל ארכה נוספת", בהעדר טעמים מיוחדים לאיחור השיטתי, למעט הטענה העניינית, אך הסתמית היחידה, כי "הח"מ שוקד על הכנת כתב הגנה והוא זקוק למספר ימים נוספים" (בקשת המשיב להארכת מועד, מיום 11.6.08) - אכן תירוץ קלוש ובנאלי שאין לקבלו בנסיבות העניין. 5. הבה נבחן ההלכה העדכנית בנושא שלפנינו. בע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ , נקבע, כי "לא יינתן פסק-דין בהעדר הגנה אם הוגש כתב הגנה לפני שהוגשה בקשה לקבלת פסק-דין או לפני שעיין בבקשה זו בית המשפט" (שם, עמ' 58). עוד נקבע באותו פסק דין, כדלקמן: "ניתן לראות, אם כן, כי גם על פי עניין עינצ'י, 'מועד הדיון' בבקשה למתן פסק-דין, שלאחריו לא ניתן להגיש כתב הגנה (ואף לא בקשת רשות להגן), הינו המועד בו הגיעה הבקשה למתן פסק-דין לראשונה לעיונו של השופט ... לעניין זה ראו גם רע"א 8940/05 יוסף חממי נ' נדרה חדאד [לא פורסם, , 13.12.05]: 'ואכן המגמה היא להקפיד על סדרי הדין ולמעט בהתחשבות במי שאיחר את המועד; ואם במועד שבו הגיעה לראשונה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לעיון שופט לא נמצא כתב הגנה בתיק, זכאי התובע שיינתן פסק דין בהעדר הגנה (ראו תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; וכן גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, עמ' 83-82)'". (שם, עמ' 59) 6. באותו פסק דין אף ציין בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "המערערת פותחת את טיעוניה באמרתו של כבוד הנשיא מ' זמורה בע"א 376/46 רוזנבאום נ' רוזנבאום, פ"ד ב 235, 254: 'אמת ויציב - אמת עדיף'. אמרה זו נכונה ויפה היא, אך לצידה יש לזכור כל העת כי גם האמת זקוקה לקרקע יציבה שתוכל לעמוד עליה. הכללים הפרוצדוראליים, ובהם כללים בדבר מועדי הגשת כתבי בי דין, חיוניים לקיומו של הליך תקין ולביאור האמת והצדק: 'באין כללים - אין משפט ובאין משפט - אין צדק' (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 22 (1999)). בית משפט זה כבר עמד על החשיבות שבעמידה בלוחות זמנים להגשת כתבי בי דין. לעניין זה ראו רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה - ירושלים, פ"ד נה(4) 198, 201: 'אין ספק כי במישור הדיוני יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי, וחריגה ממועדים טעונה הגשת בקשה להארכת מועד תוך הצגת הטעמים לכך וקיום טעמים מיוחדים למתן ארכה. הקפדה נאותה של (כך במקור - י.ד.) לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופן של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי-דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב'. אכן, לעולם יימנע בית המשפט מיישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדוראליים. כך, למשל, על-אף שתקנה 97(א) לתקנות מורה כי תובע זכאי לבקש ולקבל פסק-דין בהעדר הגנה עם חלוף המועד הקבוע בתקנות להגשתו, מורה ההלכה (כפי שיובהר להלן) כי לא יינתן פסק-דין בהעדר הגנה אם הוגש כתב הגנה לפני שהוגשה בקשה לקבלת פסק-דין או לפני שעיין בבקשה זו בית המשפט. כמו כן, במקרים בהם מוגשת מטעם הנתבע בקשה לביטול פסק-הדין, מחויב בית המשפט לשקול את הנימוקים שהעלה הנתבע לאיחור בהגשת כתב ההגנה, ובמיוחד מחויב הוא לשקול את סיכויי ההגנה של אותו נתבע ואת עיוות הדין שייגרם לו אם יינתן פסק-דין בהעדר הגנה (ראו, למשל, רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר חברה לבנין והנדסה אזרחית בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [לא פורסם, , 5.8.92]). ואולם, מקום בו לא הביא הנתבע נימוק מניח את הדעת לעיכוב בהגשת כתב הגנה, ואף לא שכנע את בית המשפט כי סיכויי הגנתו טובים, לא ייעתר בית המשפט לבקשתו לביטול פסק-הדין בהעדר הגנה". (שם, עמ' 57) 7. בנסיבות העניין, לאור הרקע העובדתי דלעיל, אין מנוס מן המסקנה כי חצו הדברים את קו הגבול והפכו מרשלנות סתם, או מתקלה שנעשתה בתום לב, לכדי זלזול של ממש בהליך השיפוטי. מחדליו הקודמים של המשיב לא רופאו, תצהיר לא צורף לבקשתו להארכת מועד, מה גם שניתן היה לצפות כי הלה יקפיד על קוצו של יוד בכל הקשור בה. נימוקים משכנעים לאיחור המשיב לא ניתנו כאמור, כי אם בסיסמא ובכותרת גרידא. לא-זו-אף-זו, לעניות דעתי, המשיב כלל לא טרח להביא טעם כלשהו למחדל בגינו לא הגיש כתב הגנה במועד. סבורני אפוא, כי כב' הרשם, עת נעתר לבקשה להארכת מועד במעמד צד אחד, התעלם מנסיבות המקרה. 8. בהערת אגב יצוין, כי אין בית המשפט חוזה בהכרח את הנולד. לכן, אין לשעות לטענה כי ממילא יגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין, שממילא תתקבל, כך שהיעילות ממילא מחייבת את דחיית הערעור, לטובת התקדמות עניינית ומהירה ככל שניתן בתיק העיקרי. לא-זו-אף-זו, אפילו תתממש הנבואה המשתקפת בעיני מאן דהוא, שומה על בעלי הדין לכבד את סדרי הדין ולהתייחס אליהם בהתאם. תג המחיר שבצד התנהלות בלתי מתקבלת על הדעת של בעל דין עשוי גם להביאו לכלל הפנמה יעילה של מחדליו ונפקותם, לבל יישנו. 9. המשיב ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של המערערת בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. בסופו של יום, לא מצאתי עילה ליתן צו להוצאות לטובת שאר הצדדים בהליך זה, שהתעקשו ליטול בו חלק פעיל, זאת הגם שעסקינן בשאלה משפטית ממוקדת ביותר, שדי היה בטיעוני המערערת והמשיב כדי למצותה. יוזכר, כי לצדדים אלה ניתנה ההזדמנות לחסוך מעצמם עלויות משפט וזמן יקרים, אך משביכרו אחרת - אין להם להלין אלא על עצמם. 10. הערעור, אפוא, מתקבל, והתיק יוחזר לכב' הרשם. המערערת תמציא לכב' הרשם פסק דין פורמאלי כנגד המשיב לחתימה, לא יאוחר מיום 23.4.09.הארכת מועדערעור על החלטת רשםרשםערעור