קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על מזונות זמניים נמוכים: לפניי בקשה לרשות לערער על החלטת בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופטת מ' קראוס) שבה פסקה את מזונותיהם הזמניים של שלושת המבקשים הקטינים בסכום של 1,000 ₪ לחודש לכל אחד, והחליטה שלא לחייב את המשיב בתשלום בעבור גן ילדים ובתשלום שוטף לפירעון הלוואה במשכנתא שנטל עם המבקשת - בת זוגו ואימם של המבקשים. בית המשפט גם לא חייב את המשיב בהשתתפות בהוצאות המדור. בית משפט קמא החליט שלא לחייב את המשיב בתשלומים בעבור גן ילדים מהטעם "ששילם - לדבריו - את מלוא המשכנתא, ממועד הגשת התביעה ועד היום". בית המשפט גם לא חייב את המשיב בהמשך התשלומים לפירעון ההלוואה במשכנתא, ואף לא חייבו בתשלום לצורך החזקת הדירה וכך נימק את הדברים: "הצדדים עומדים להתגרש בזמן הקרוב. ההורים שניהם, אנשים צעירים, בעלי פוטנציאל השתכרות. בנסיבות אלה, אין מקום לחייב בתשלום המשכנתא בסך של 2,300 ₪ מהכנסת של הצדדים - על פי המוצהר מטעמם". המבקשים משיגים על אי חיוב בהוצאות הגן (בעבור ילד אחד) ועל אי חיוב בתשלומים לפירעון ההלוואה במשכנתא והשתתפות בהוצאות המדור. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. אלו טעמיי: אמנם כלל הוא שבדרך כלל אין להתערב בערעור בפסיקת מזונות זמניים, אך נראה לי שהמקרה שלפנינו חריג. ראשית, בית משפט קמא פסק את המזונות "הזמניים" לתקופה ארוכה יתר על המידה, מפני שלנוכח "יומנו העמוס" קבע את שמיעת הראיות ופסיקת המזונות הקבועים למועד שלאחר 14 חודשים מהמועד שבו החליט על המזונות הזמניים. שנית, כפי שנראה להלן סכום המזונות הכולל שפסק בית משפט קמא נחזה להיות מתחת לרף המינימלי של צורכי הקטינים ואינו כולל השתתפות כלשהי במדור. לא אתערב בסכום המזונות שנקבע לכל אחד מהילדים שייתכן שבנסיבותיהם של בני הזוג שלפניי אינו מצדיק התערבות בשלב זה. אולם סבורני שיש מקום להתערב בנושאים האחרים שבהם טענו המבקשים: אי חיוב המשיב בתשלום לגן ילדים, אי חיובו בהוצאות מדור הילדים ואי חיובו בתשלומים לפירעון ההלוואה במשכנתא. ההנמקה שנתן בית משפט קמא לאי חיוב בתשלום בעבור גן ילדים אינה ממין העניין; אם שילם המשיב, לפני מתן ההחלטה בדבר מזונות זמניים, את התשלומים החודשיים לפירעון ההלוואה במשכנתא במלואם, להבדיל מאשר את מחציתם, אין בכך כדי להשפיע כהוא זה על חובתו בתשלום הוצאות לגן הילדים. לא כל שכן כאשר פרט לדבריו הסתמיים של המשיב שטען ששילם את כל תשלומי הפירעון של ההלוואה במשכנתא הוא לא הביא אסמכתא בכתב לטענה זו המוכחשת בפי המבקשים. באשר לאי חיוב בפירעון ההלוואה במשכנתא ובהוצאות מדור: בית משפט קמא מצא שהמשיב לא המציא מסמכים לראיה, ולו לכאורה, כי יש יסוד לטענתו בדבר השתכרותו שאינה עולה על 4,500 ₪ בחודש. מהחומר שלפניי עולה לכאורה שכושר השתכרותו של המשיב רב יותר. המשיב עזב את דירת המשפחה, וכל עוד הצדדים לא התגרשו ואף לא הגיעו להסדר באשר לגורל הדירה יש באי פירעון ההלוואה במשכנתא כדי לפגוע בחבותו לדאוג למדורם של המבקשים. אמנם ב"כ המשיב גורס ששווי יתרת ההלוואה עולה על שווי הדירה, אך כל עוד לא הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מכירת הדירה והדרך שבה תיפרע ההלוואה, אין מקום לשינוי חד צדדי ולפגיעה כאמור בזכות המדור בדרך של הפסקת תשלומי הפירעון של ההלוואה. כך גם אין כל הנמקה לאי חיוב המשיב בהשתתפות בהוצאות החזקת הדירה שבה מתגוררים הקטינים. טענת המשיב שסכום המזונות הנמוך בלאו הכי כולל גם את הוצאות המדור היא בבחינת לעג לרש. לפיכך החלטתי לקבל את הערעור. אני מחייב את המשיב לשלם 70% אחוזים מעלות גן הילדים, החל מיום 1.9.08, וכן מחצית מהתשלומים השוטפים לפירעון ההלוואה במשכנתא ואף זאת החל מיום 1.9.08. אף על פי שהמשיב טען שנהג לשלם את מלוא התשלומים לפירעון ההלוואה, הרי משהתברר שלא כך הדבר אין בדעתי, בשלב זה, לחייבו במלוא התשלומים אלא במחציתם בלבד. החוב בגין התשלומים לפירעון ההלוואה בעבור תקופת העבר ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון בהם לא יאוחר מיום 1.5.09 ולאחר מכן עד לכל 1 בחודש. כן אני מחייב את המשיב בהשתתפות בהוצאות החזקת הדירה בסכום של 400 ₪ בחודש החל מיום הגשת התביעה. המשיב ישא בשכר טרחת עו"ד של המבקשים בסכום של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. ערעורמזונות