פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לבקשת פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת:

עסקינן בבקשה שהגישה חברה אמריקאית בשם Land’s End (LE) (להלן: "המבקשת") ליתן צו פירוק לחברת די אנד די משרד קניות וקטלוגים בע"מ (להלן: "החברה"), וזאת מטעמי חדלות פירעון. הבקשה מבוססת על מערכת יחסים חוזית שנמשכה שנים רבות בין המבקשת לחברה, כאשר המבקשת טוענת כי במהלך שנת 2008 החברה הפרה את החוזים ביניהן ונטלה את כספי המבקשת בניגוד לאמור בחוזים.
החברה מתנגדת לבקשת הפירוק, וטוענת כי החוב שנוי במחלוקת, באשר לחברה יש טענות קיזוז כנגד המבקשת, ודינן להתברר במסגרת תביעה אזרחית שהגישה החברה כנגד המבקשת בסמוך להגשת בקשת הפירוק.

עיינתי בכתבי הטענות, ששמעתי את הצדדים במהלך הדיון במסגרתו אף נחקרו המצהירים על תצהיריהם, הוגשו סיכומים ולהלן החלטתי;

1. המבקשת הינה חברה אמריקאית העוסקת במכירת פרטי לבוש במסגרת רשת חנויות בארצות הברית, אותם היא רוכשת מספקים שונים, בין היתר גם ספקים מישראל. החברה שימשה משך למעלה מעשר שנים כמפקחת על הזמנותיה של המבקשת מספקים בישראל והייתה אחראית על העברת התשלומים אל הספקים כנגד הזמנות המבקשת (החברה מגדירה עצמה כ"נציגת רכישות" של המבקשת בישראל). המבקשת והחברה ניהלו מערכת יחסים חוזית-עסקית משך השנים, כאשר מעת לעת חתמו החברות על הסכמים שונים שהסדירו את היחסים ביניהן. ההסכם האחרון נחתם בתחילת שנת 2005.

על פי כתבי הטענות, ומבלי להיכנס לפרטי הפרטים של ההתקשרות החוזית בין הצדדים, ניתן לתמצת את התנהלות הצדדים לאורך השנים באופן הבא: החברה שימשה כמתאמת בין המבקשת בארצות הברית לבין הספקים בארץ. תפקידה של החברה היה לפקח על ביצוע הזמנות המבקשת מהספקים, לבדוק את הסחורה טרם נשלחה למבקשת, ולוודא כי קיימים האישורים המתאימים לכל משלוח ועוד.
כמו כן ובנוסף, הייתה החברה אחראית להעביר לספקים תשלום בעבור הזמנותיה של המבקשת. התשלום לא בוצע ישירות מהמבקשת לספקים, אלא התבצע באמצעות המשיבה: המבקשת העבירה מעת לעת כספים למשיבה, אשר הייתה אחראית על התשלום לספקים. כנגד התשלום, היו הספקים מנפיקים חשבוניות עסקה, אשר נשלחו למבקשת. על פי ההסכמים בין הצדדים, הועברו בין המבקשת והמשיבה דו"חות תקופתיים המפרטים את העסקאות ואת התשלומים. באופן זה התנהלו הדברים משך שנים על מי מנוחות.


2. לטענת המבקשת, במהלך חודש מרץ 2008 התקבלו אצל המבקשת תלונות של מספר ספקים שטענו כי לא קיבלו תשלום עבור הסחורה שהזמינה מהם המבקשת ואשר סופקה לה. המבקשת ביררה ומצאה כי החל מחודש נובמבר 2007, ובניגוד לחוזה ולנוהג בין הצדדים, לא הועברו התשלומים מהמשיבה לספקים, למרות שהמבקשת העבירה למשיבה את הכספים.
המבקשת טוענת כי בעקבות התלונות שהגיעו מהספקים, הגיעו נציגי המבקשת לארץ בסוף חודש מרץ 2008 וגילו לתדהמתם כי משרדי החברה נסגרו, קווי הטלפון נותקו וכי החברה חדלה למעשה מלפעול. כמו כן, לטענת המבקשת, אחד מבעלי המניות של החברה, מר דני גוגול (להלן: "גוגול"), הצהיר בפני נציגי המבקשת כי הכספים שהועברו על ידי המבקשת למשיבה לא שימשו לתשלום לספקים (לטענתו הכספים שולמו לספק מסוים שנקלע לקשיים).
לאור ממצאי נציגי המבקשת, הוסכם בין המבקשת לבין החברה (באמצעות גוגול) כי רו"ח מטעם המבקשת יבדוק את מצב החברה ויכין דו"ח. הכנת הדו"ח התעכבה בשל חוסר שיתוף פעולה מצד גוגול, אך לבסוף הושלם הדו"ח, כאשר לטענת המבקשת, ממצאי הדו"ח הינם כי למשיבה אין הסבר ברור להיעלמות הכספים. לטענת המבקשת, הכספים נלקחו על ידי בעלי המניות של החברה, בניגוד להוראות החוזה, וכתוצאה מכך נאלצה המבקשת לשלם ישירות לספקים את הסכומים שהועברו קודם לכן לחברה.
המבקשת מפרטת במסגרת בקשתה על פני 16 עמודים (!!!) את כל החשבוניות והתשלומים שהועברו על ידה לידי החברה, ואשר לטענתה לא הועברו לספקים אלא נלקחו על ידי החברה ובעלי מניותיה. לטענת המבקשת, סך כל החשבוניות מסתכם ב-2.13 מיליון דולר.


3. החברה הגישה התנגדות לבקשת הפירוק. במסגרת ההתנגדות טוענת החברה כי מדובר בחוב שנוי במחלוקת, כאשר לחברה טענות בדבר חובות של המבקשת כלפיה. החברה מציינת כי הגישה בחודש נובמבר 2008 (לאחר שהוגשה בקשת הפירוק) תביעה אזרחית כנגד המבקשת, ובמסגרתה היא תובעת כספים המגיעים לה לטענתה מהמבקשת.
ראשית, טוענת החברה כי המבקשת לא העבירה לחברה הוראה לשלם את הכספים לספקים.
שנית, במסגרת כתב התביעה ובמסגרת התנגדותה לבקשה דנן טוענת החברה כי המבקשת לא העבירה לה כספים המגיעים לה במסגרת החוזים ביניהן, וכי המבקשת אף חייבת לה כספים בגין תשלומים עודפים ששילמה החברה לספקים, ובמיוחד לספק בשם תפן.
החברה טוענת כי, בחודש מרץ ,2008 הפסיקה המבקשת באופן חד צדדי ופתאומי את מערכת היחסים העסקית עם החברה, ואף הודיעה לכל הספקים שעובדים עם החברה על כך. כתוצאה מכך, נותרה המבקשת בחוב כלפי החברה כאשר החברה שילמה לחלק מהספקים את אשר הגיע להם מהמבקשת בהתאם לחוזים. כמו כן, טוענת החברה כי מגיעים לה סכומים נוספים בגין עמלות בגין השנים 2008 ואף בגין שנת 2009, כאשר לטענת החברה סכומים אלו מתקזזים עם החוב הנטען על ידי המבקשת.
לטענת החברה מדובר בחוב לגביו קיימת מחלוקת כנה, כאשר טענות המבקשת בגין הפרת חוזה וטענות הקיזוז של החברה ראויות להתברר במסגרת תביעה אזרחית רגילה ולא במסגרת בקשת פירוק.
למען שלמות התמונה יודגש כי במסגרת הדיון השיב ב"כ החברה לשאלת בית המשפט, כי החברה איננה פעילה, אולם היא איננה חדלת פירעון. ב"כ החברה ציין כי החברה פסקה מלפעול כיוון שהמבקשת, אשר היוותה מקור ההכנסה היחיד של החברה, הפסיקה את החוזה עם החברה, אולם החברה איננה חדלת פירעון ואין לה נושים (מלבד נשייתה הנטענת של המבקשת).

4. המבקשת טוענת, במסגרת הדיון ובמסגרת סיכומיה, כי טענות הקיזוז שהציגה החברה אינו מבוססות וניתן כבר עתה, במסגרת הדיון בבקשת הפירוק לדחותן. לטענתה, חלק הארי של טענות הקיזוז (כ-1 מיליון דולר) מבוסס על טענת המשיבה כי היא זכאית לעמלות בגין שנת 2009. אלא שהמבקשת טוענת כי טענה זו מופרכת על פניה, כאשר אין חולק כי החוזה הסתיים (מבלי לקבוע ביוזמת מי מהצדדים בשלב זה) בחודש מרץ 2008, והחל מחודש זה לא פעלה החברה כנציגתה של המבקשת בארץ. לטענת המבקשת, טענות הקיזוז "נולדו" בשלב מאוחר ומעולם לא הוזכרו על ידי החברה קודם להגשת בקשת הפירוק. כך גם בכל הנוגע לתביעה שהגישה החברה לאחר שהוגשה בקשת הפירוק – לטענת המבקשת, מטרתה של התביעה הינה טקטית בלבד בבחינת "דחיית הקץ" ותו לא.
המבקשת מוסיפה ומציינת כי בכל כתבי טענותיה המשיבה איננה מכחישה את החוב עצמו ואף איננה מספקת הסבר משכנע בשאלה מה עלה בגורלם של הכספים בסך 2.13 מיליון דולר שהועברו לחברה על ידי המבקשת, ולפיכך ספק אם המחלוקת בדבר החוב היא מחלוקת כנה ואמיתית.

5. למען שלמות התמונה, יש לציין כי המבקשת הגישה בד בבד עם הבקשה דנן, בקשה למתן צו כינוס על נכסי אחד מבעלי המניות בחברה, מר יוסף לאור (להלן: "לאור"), אשר לטענת המבקשת נטל לעצמו את הכספים שהעבירה המבקשת לחברה. במסגרת הבקשה כנגד מר לאור, העלתה המבקשת טענות בדבר הברחות נכסים לכאורה שביצע לאור בסמוך להגעת נציגי המבקשת לארץ, אשר מהוות לטענתה מעשי פשיטת רגל, ובהן בין היתר רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותו על שם אשתו. יוער עוד כי לא נטען ואף לא הוכח כי לאור היה ערב לחובות החברה כלפי המבקשת, ולמעשה במידה רבה דובר בבקשה ל"הרמת מסך" בין החברה לבין לאור בגין אותה מסכת עובדתית ומשפטית אשר נפרסה לעיל.
במסגרת הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה בכל הנוגע לבקשת הכינוס כנגד מר לאור, ולאור ההסכמות שהושגו אין הבקשה עומדת על הפרק לעת זו.

6. כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") הביע עמדתו במסגרת הדיון כי המחלוקת בין המבקשת לבין החברה הינה מחלוקת עובדתית רחבת היקף אשר ספק אם יש מקום לבררה במסגרת בקשת פירוק.

7. כאמור לעיל, במסגרת הדיון נחקר המצהיר מטעם המבקשת, מר סטיב פיטרסון, על תצהירו. כמו כן, נחקר המצהיר מטעם החברה, מר דני גוגול, על תצהירו. ככל שיהיה בכך צורך, יובאו חלקים מהתצהירים ומהחקירות להלן.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

8. הלכה ידועה היא כי בית משפט של פירוק איננו המקום הראוי לבירור מחלוקות בין בעלי דין סולבנטיים לכאורה, וכי אין להפוך את בקשת הפירוק ל"מסלול עוקף" תביעה אזרחית. הרציונאל העומד בבסיסה של הלכה זו הינו כי בקשת פירוק טומנת בחובה סעד דרסטי כלפי החברה הנתבעת, אשר קבלתו מביאה הלכה למעשה לסיום התקיימותה של החברה. מעבר להשלכות הברורות של מתן צו הפירוק על החברה הנתבעת, הרי שלעיתים קרובות די בהגשת בקשת פירוק כנגד חברה כדי לגרום לה לנזק כבד, בשמה ובמוניטין שלה. לפיכך, הקפידה הפסיקה להגביל ולצמצם השימוש בבקשות פירוק כ"נשק טקטי" וכ"קיצור דרך" ולדרוש כי בקשת פירוק המבוססת על עילת חדלות פירעון תתבסס על חוב שאינו שנוי במחלוקת (כולו או חלקו). ברוח זו נקבע בפסקי דין רבים (ואין המדובר אך בפסיקה "טרייה". ר' בין היתר ע"א 55/62 שטיינבאום נ' "צבע" תעשיה מזרחית בע"מ) כי די בכך שהחברה מוכיחה כי קיימות לה טענות שאינן מופרכות מיסודן כנגד החוב, כדי להצביע על מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החוב. ככל שמתרשם בית משפט של פירוק כי מדובר בחוב שנוי במחלוקת כנה, לא יינתן צו פירוק והצדדים יופנו לערכאה אזרחית לשם בירור ומיצוי טענותיהם.
ודוק; לצד השיקול המהותי שבבסיס הלכה זו, מצוי גם שיקול דיוני שעניינו התאמת מסגרת הדיון למחלוקת שעומדת בפני בית המשפט (ר', בין היתר, פש"ר 2607/08 אייזנברג נ' חברת דוד צאלח ובניו בע"מ ). בקשת פירוק איננה אכסניה נאותה לבירור מחלוקות עובדתיות ומשפטיות סבוכות. כך, בין היתר, כאשר מדובר בטענות הדדיות בנוגע להפרת חוזה, אשר דורשות "צלילה" לעומק היחסים החוזיים בין הצדדים וחקירות עדים ומצהירים (אולם, לא בכל מקרה בו מועלות טענות בדבר הפרת חוזה, פירושו של דבר כי המחלוקת איננה ראויה להידון במסגרת בקשת פירוק – ר' עניין חברת דוד צאלח שהוזכר לעיל).

9. אלא מאי? כלל רחב זה, ככל כלל, איננו נטול חריגים. על מנת להדוף בקשת פירוק בטענה כי קיימת מחלוקת כנה ואמיתית, לא די בהעלאת טענות בעלמא, אשר אין מאחוריהן ולא כלום. כפי שנעשה שימוש לעיתים בבקשת פירוק כ"נשק טקטי" בידי נושי החברה, הרי שגם ההיפך הוא נכון – המציאות מוכיחה כי לעיתים עושים חייבים שימוש שלא בתום לב בטענת המחלוקת הכנה תוך משיכת הנושים ב"לך ושוב" וסרבול הליכים מתמשך, תוך הכחשת החוב או חלקו בניסיון "למשוך זמן". לפיכך, נקבע בפסיקה כי לא די בהכחשה סתמית של החוב, אשר אינה נתמכת בגרסה עובדתית, אף לא ברמה לכאורית, כדי לדחות בקשת פירוק. כמו כן, נקבע כי במצבים בהם עולה אף מגרסת החברה הנתבעת ראיה חזקה לחדלות פירעון, יש מקום ליתן צו פירוק (ר', בין היתר, פש"ר 2402/08 בנק דיסקונט נ' מגדל הזוהר לבנין בע"מ, ).
חיי המעשה מצביעים על כך שיש לילך בזהירות, כאשר לצד הכלל הרחב והבסיסי שתואר לעיל, יש להישמר מפורמליזם יתר אשר פועל לעיתים קרובות אך ורק לטובת חייבים חסרי תום לב המתעתעים בנושיהם (ר' עניין חברת דוד צאלח ועניין מגדל היהלום שהוזכרו לעיל).

10. עתה, על בסיס האמור לעיל, ניתן לבחון את המקרה דנן את נסיבותיו ואת טענות הצדדים. אין חולק כי קיימת מחלוקת בין המבקשת לבין החברה בדבר החוב הנטען, ולמעשה ניתן למקד את הדיון המשפטי בשאלה אחת ויחידה: האם מדובר במחלוקת כנה ואמיתית?
בין המבקשת לחברה התקיימו למעלה מעשר שנים יחסים עסקיים טובים, ונחתמו מעת לעת הסכמים המסדירים את יחסיהן. אלא שבמסגרת חקירתו של מר סטיב פיטרסון, מנהל המבקשת, התברר כי פרטים מהותיים לא הועלו מעולם על הכתב והוסדרו בעל פה בלבד. אחד מאותם פרטים הינו משטר התשלומים שהיה נהוג בין המבקשת לבין החברה:

"ש. האם אתה יכול להראות לנו הוראה מפורשת של המבקשת לחברה להעביר סכום כלשהו מתוך הכספים שאתה טוען שהועברו לצורך תשלום לספקים שמצביעה על כך שצריכים להעביר את הכספים האלה לספק מסויים?
ת. היתה לנו הבנה עם החברה שהם ישלמו תוך אחד מיום העברת הכספים.
ש. תראה לנו מסמך אחד שמצביע על ההבנה הזו או ההסכם שאתה מתייחס אליו?
ת. אין לי שום דבר כתוב.
...
ש. האם המבקשת שלחה לחברה התראה לפני ביטול ההסכם ואם כן כמה זמן היא נשלחה מראש?
ת. המבקשת שלחה הודעה שאנו שוקלים לבטל את ההסכם בינואר 2008. ניסינו לסיים את ההסכם בדרך מתורבתת. חיכינו שיסתיימו ההזמנות וההזמנות העתידיות. אנו עובדים בצורה שאנחנו מסתכלים קדימה 12 חודשים ולכן תמיד ישנם מוצרים בצנרת. במרץ דיברנו על כך על מתי נמתח קו ונעצור את ההזמנות. מתי נפסיק את המוצרים אחרי תאריך ספציפי. זה כבר לא יהיה דרך החברה וב- 5.3.08 גילינו שהכסף לא מגיע לספקים.
ש. לא ענית לשאלתי. האם שלחתם מכתב או דרישה או הודעה על סיום ההסכם ואם כן, כמה זמן מראש?
ת. לא שלחנו מכתב בקשר לביטול ההסכם.
...
לשאלת בית המשפט: האם אתם עושים עסקאות ללא מסמך כתוב?
ת. יש לנו הסכם כתוב שפעל 15 שנה". (ההדגשות שלי - ו.א.).

כך גם עלה מחקירתו של מר דני גוגול:

"ש. האם נכון שהמבקשת במשך כל השנים העבירה אליכם כסף עבור הספקים ואתם הייתם מעבירים אותם לספקים?
ת. לא. המבקשת העבירה כסף לחברה שהעבירה מתוך כספים אלה להוצאות לעמלות ולספקים שמגיע להם כסף.
ש. האם נכון שהכסף שהיה מועבר לספקים על ידי המבקשת היה אמור לעבור לספקים כעבור יום עבודה אחד?
ת. לא. זה השתנה בין ספק לספק בהתאם להסכמים שהחברה הגיעה איתו.
ש. תוך כמה זמן הייתם אמורים להעביר כסף לספק מיינטריינד?
ת. 30 יום. לכיתן אני לא זוכר – 30 או 60 יום.
ש. האם נכון שאמרתם למבקשת שאתם מעבירים את הכסף תוך יום?
ת. לא".

11. הנה כי כן, דווקא בכל הנוגע לחובות ולמועדי התשלום שהיו נהוגים בין הצדדים לא מצאו הצדדים לנכון להעלות את הסכמותיהם על הכתב, והדברים התנהלו משך שנים על פי הנוהג שהיה קיים בין הצדדים. יתרה מכך, למרות שנראה כי הן המבקשת והן החברה הבינו כי "קו פרשת המים" בכל הנוגע להסכם שביניהן הינו חודש מרץ 2008, הרי שהודעת ביטול מפורשת לא נשלחה על ידי מי מהן, וזאת למרות התכתבויות ענפות באותה תקופה.
כאמור, בין החברה לבין המבקשת התקיימו יחסים עסקיים טובים ויציבים משך שנים רבות, ויש מקום להניח כי כל עוד התנהלו העניינים כשורה, וכל עוד קוימו ההסכמים כנדרש, לא התעוררו מחלוקות אף אם התשלום (משני הצדדים) לא התבצע במועד. יוער כי דיני החוזים מאפשרים התנהלות חוזית שכזו, אשר הינה שכיחה בחוזים ארוכי טווח, ואין בה לכאורה כל פגם. אלא שבמועד "המשבר החוזי" וביתר שאת בבואה של המבקשת להצביע על חוב ברור שאינו שנוי במחלוקת המצדיק פירוקה של החברה, הנוהג האמור לעיל מחליש באופן ניכר את עמדתה ומטיל עליה נטל הוכחה מוגבר בכל הנוגע לחוב הנטען על ידה.


12. במה דברים אמורים? המבקשת והחברה פסקו משיתוף הפעולה ביניהן, אולם הודעת ביטול מסודרת לא נשלחה על ידי מי מהן. במצב דברים זה, לא ניתן להכריע, במסגרת בקשת פירוק, בטענותיהן של המבקשת והחברה בדבר חובות הדדיים ובדבר קיזוז אפשרי בין החובות, וזאת כאשר יש צורך להכריע בנוגע לנקודת הזמן בה פסק החוזה לחלוטין, כולל כל החיובים הנלווים לו.
כך, בין היתר, בכל הנוגע לטענתה של החברה כי המבקשת נותרה חייבת לה סכומי כסף נכבדים (בסך כ-1 מיליון דולר) עבור עמלות עתידיות בגין שנת 2009. אמת תיאמר, נוטה אני לראות בטענה זו חולשה מסוימת, כאשר החוזה הופסק הלכה למעשה עוד בתחילת 2008, ואין חולק כי החברה פסקה מלפעול ולא עשתה דבר מאז ועד עתה. אולם, לאור העובדה כי הצדדים התנהלו בעל פה, ספק אם ניתן להכריע בטענה זו כבר בשלב זה, ולו בשל הצורך לבחון את הנוהג שהיה קיים בעל פה בין הצדדים, אשר לטענת החברה כלל תשלום עבור השנה הבאה.
בירור שכזה דורש מבית המשפט, כאמור לעיל, "לצלול" לעומקם של ההסכמים בין הצדדים, ובמיוחד כאשר מדובר בהסכמים אשר בחלקם לא הועלו על הכתב. לא בכדי ציינתי קודם לכן כי המבקשת צירפה לבקשתה חשבוניות הנפרסות על פני 16 (!) עמודים בבקשתה. אף המשיבה צירפה להתנגדותה חשבוניות ותדפיסים רבים על מנת לבסס את טענותיה בדבר זכאותה לעמלות ולהחזרים מהמבקשת.

13. כאמור לעיל, נקודת המוצא הינה כי ככל שבית משפט של פירוק מתרשם כי מדובר במחלוקת עובדתית כנה ורחבת היקף, לא תתברר המחלוקת במסגרת בקשת פירוק ועל אחת כמה וכמה לא יינתן צו פירוק. בנסיבות דנן, לא התרשמתי כי מדובר במקרה יוצא דופן הראוי להיכלל בגדרי החריג לכלל הנהוג בפסיקה. זאת, כאשר טענותיה של החברה מבוססות על חשבוניות משלה ולא נראות בשלב זה מופרכות, ועל כן אינן נופלות בגדרי החריג הנוגע ל"הכחשה סתמית".
יתרה מכך, ככל שאני סבורה שהמקרה דנן אינו ראוי להיכלל בגדרי החריג ואף לא ב"שוליו", הרי שעל אחת כמה וכמה נראה כי הוא מצוי ב"לב ליבו" של הכלל בדבר הפניית מחלוקת עובדתית לבירור בערכאה האזרחית. ודוק; ספק בעיניי אם ניתן בכלל לבסס בקשת פירוק (ובמסגרתה טענה בדבר חוב שאינו שנוי במחלוקת כנה) על חוזה בעל פה (בין אם כולו ובין אם חלקו), אשר לגביו קיימת מחלוקת. אלא שדברים אלו נאמרים למעלה מן הצורך, ומובן שכל מקרה בעתיד ייבחן לגופו.

12. טרם אניח עטי, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אציין כי התנהלותה של החברה איננה נקייה מספקות. החברה לא הכחישה כי כספים שהועברו מהמבקשת לחברה לא שולמו לספקים, בהתאם לנוהג שהתקיים בין הצדדים לאורך שנים. יתרה מכך, החברה אף לא הסבירה מה עלה בגורלם של אותם כספים.
זאת ועוד; אין חולק כי החברה כיום איננה פעילה. זאת, לאור העובדה כי החברה פעלה לאורך שנים בתלות מלאה במבקשת, אשר הייתה הלכה למעשה הלקוח היחיד של החברה.
אלא שבנקודה זו מן הראוי להדגיש כי אין דינה של חברה לא פעילה (אשר איננה, לכאורה, חדלת פירעון) כדינה של חברה חדלת פירעון. וביתר שאת, כאשר בנסיבות העניין לחברה אין נושים נוספים מלבד המבקשת, וכאשר לחברה ישנן טענות שונות כנגד המבקשת, אשר לא ניתן להגדירן כבר עתה כמופרכות וחסרות בסיס. בנסיבות אלו לא יינתן צו לפירוקה של החברה, למרות הטענה כי לא ייגרם בכך כל נזק ולמרות אי הנוחות שמעוררת התנהלותה של החברה.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, דין בקשת הפירוק להידחות. המבקשת תישא בהוצאות החברה ובשכר טרחת עורך דינה בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לפירוק חברה

  2. פירוק חברה רווחית

  3. נכס של חברה בפירוק

  4. עורך דין פירוק חברה

  5. פירוק חברה עקב סכסוך

  6. בקשת נושה לפירוק חברה

  7. ערבות לחוב חברה בפירוק

  8. עיכוב ביצוע פירוק חברה

  9. פירוק חברה חדלות פירעון

  10. היטל השבחה חברה בפירוק

  11. פטור מאגרה לחברה בפירוק

  12. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  13. הגשת תביעה נגד חברה בפירוק

  14. דוח רואה חשבון בהליך פירוק

  15. התיישנות ממועד צו פירוק חברה

  16. סמכות עניינית פירוק חברת חוץ

  17. מס רווחי הון בפירוק חברה מרצון

  18. חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

  19. פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

  20. בקשה לפירוק חברה על ידי המנכ''ל

  21. יחסי עובד מעביד לפני פירוק חברה

  22. צו עיכוב יציאה מהארץ בפירוק חברה

  23. אי דיווח על רווח הון בפירוק חברה

  24. פירוק חברה עקב סכסוך בין מנהלים

  25. היטל השבחה מקרקעין של חברה בפירוק

  26. הגדלת כמות הזמנות לפני פירוק חברה

  27. מע''מ על חלוקת נכסים בפירוק חברה

  28. בקשה למתן צו פירוק חברה בגין חובות

  29. תביעה נגד יועץ משפטי של חברה בפירוק

  30. זכות הסירוב הראשונה בהליך פירוק חברה

  31. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  32. האם אפשר לקיים בוררות עם חברה בפירוק ?

  33. תביעה אישית נגד אורגנים של חברה בפירוק

  34. עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  35. זכות עיכבון של רואה חשבון - חברה בפירוק

  36. העדפת נושים אסורה בעל מניות בחברה בפירוק

  37. צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מנהל חברה בפירוק

  38. תניית שימור בעלות בתוצרת חקלאית לחברה בפירוק

  39. קיזוז בגין יתרת חוב בחשבון בנק של חברה בפירוק

  40. ערעור על חיוב אישי של בעל מניות בחברה בפירוק

  41. האם "הימנעות מביצוע התשלום" עילה לפירוק חברה ?

  42. סמכות להורות על המשך דיון בתביעה נגד חברה בפירוק

  43. המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

  44. הפקדת כספים באוצר לרכישת מכוניות מחו''ל - פירוק חברה

  45. בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון