קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת תשלום מזונות ילדים פשיטת רגל: עובדות המקרה 1. החייב, יליד 73', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 330,976 ₪ ל- 21 נושים. ביום 20.11.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, הושת עליו תשלום חודשי בסך 500 ₪ בחודש, ועו"ד ליאור מזור מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. ביום 10.6.08 הוגדל התשלום החודשי שהושת על החייב לסך של 2,600 ₪, מתוכם הוקצב סך של 2,100 ₪ לטובת מזונות לשלושת ילדיו הקטינים. נגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב בסך כולל של 306,779 ₪, מתוכם נתבע סך של 48,513 ₪ בדין קדימה. לדברי החייב, נפתחו נגדו 7 תיקי הוצל"פ, לא נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך בניגוד לחלק מהנושים, החייב לא התייצב לאסיפות אלה. 2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית: א. החייב פתח בשנת 05' מסעדה סינית בקניון עפולה בה השקיע את כל כספיו. בחלוף כשנה, משהשקעה זו לא צלחה, פתח החייב ביחד עם שותף חנות בגדים, אך גם עסק זה כשל בשל עלויות גבוהות והכנסות דלילות. לשם תשלום חובות רבים שצברו לספקים, נאלצו החייב ושותפו ליטול הלוואות מהשוק האפור, דבר אשר סיבך אותם עוד יותר בשל שיעור הריבית הגבוה שנגבה מהם. ב. במהלך שנת 06' פרש שותפו של החייב מהעסק תוך שהוא מתחייב לשלם חוב בסך 60,000 ₪ לאחד מנושי השוק האפור. בתמורה נטל על עצמו החייב את יתר החובות של העסק. לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה אשר פגעה אנושות בפעילות העסקית בקניון, וחיסלה סופית את הסיכוי לשיקום עסקו של החייב. בשנת 07' עמדו חובותיו של החייב לשוק האפור על סך של כ- 600,000 ₪. לגרסת החייב, נפרע חוב זה באמצעות הלוואה שנטל אחיו מבנק הפועלים. 3. בחוות דעתו מיום 13.11.08 הודיע הכנ"ר כי הוא מתנגד לבקשת החייב להכריזו פושט רגל, על יסוד הדו"ח שהגיש המנהל המיוחד ומסקנותיו, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל להוכיח תום ליבו ביצירת חובותיו, וכי גם התנהלותו בהליך פשיטת הרגל נגועה בחוסר תום לב. נימוקיו כדלקמן: א. החייב היה בעלים של מספר עסקים בשנים 05'- 06' בתחום המזון והביגוד, ועל אף שידע כי עסקיו מצויים במצב כלכלי קשה, בחר לפתוח עסקים נוספים, תוך נטילת התחייבויות כספיות חדשות, כשהוא מטעה את נושיו באשר ליכולתו הכלכלית. ב. החייב המחה לטובת אמו זכויות שהגיעו לו מחברת "אגד", בעת שהיה שקוע בחובות כבדים. התנהלות מעין זו מהווה חוסר תום לב, שכן לא ייתכן שהחייב יעניק נכסים ללא תמורה לאמו, מתוך מטרה להבריחם מנושיו, במקום שיצמצם חובותיו. ג. החייב לא המציא למנהל המיוחד מסמכים שנדרש להמציאם, אינו מגיש דוחות הכנסות והוצאות מלווים באסמכתאות. בכך מונע החייב מהכנ"ר והמנהל המיוחד אפשרות להתחקות באופן מלא אחר התנהלותו. ד. נכון למועד הגשת חוות הדעת, פיגר החייב ב- 4 תשלומים חודשיים לקופת הכינוס בסך של 10,400 ₪, ובכך נמנע גם מלשלם את מזונות ילדיו הקטינים. 4. בדיון שהתקיים ביום 20.11.08 חזר הכנ"ר על התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל, מהנימוקים המפורטים בחוות דעתו. החייב טען כי עקב עיקולים שהוטלו על משכורתו, לא היה ביכולתו לשלם 3 תשלומים חודשיים אחרונים. הוא ביקש להשלים תגובתו בכתב לחוות דעת, ומבוקשו ניתן לו. דא עקא שהחייב לא הגיש תגובתו עד עצם היום הזה, על אף שהובהר לו במעמד הדיון כי בהעדר תגובה מטעמו ייחשב כמסכים לאמור בחוות הדעת. 5. א. ביום 28.6.09 ביקשו שלושת ילדיו הקטינים של החייב באמצעות בא כוחם, לבטל את צו הכינוס עקב ניצול ההליך לרעה, בטענה שהחייב אינו משלם את מזונותיהם, ממשיך לצבור חובות לקופת הכינוס, וחוב המזונות עולה על 100,000 ₪. כן הגישה גרושתו של החייב, גב' ציפי עטיה (להלן: הגרושה), בקשה להתיר לה לפתוח תיק הוצל"פ נגד החייב, לשם גביית מזונות ילדיהם. ב. המנהל המיוחד הודיע לבית המשפט כי לא יתנגד להתיר לגרושת החייב לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית חוב המזונות, נוכח הפגיעה המתמשכת הנגרמת לילדיו הקטינים על לא עוול בכפם. לדידו, המשך המצאו של החייב בהליך הפש"ר, בעת שאין הוא טורח לשלם את התשלומים החודשיים על אף שתלויות ועומדות נגדו בקשות לביטול צו הכינוס, מהווה פרס שהחייב אינו ראוי לו, ומן הדין לפעול בהקדם לביטול צו הכינוס בעניינו. הכנ"ר הודיע לבית המשפט כי הוא מצטרף לבקשה לביטול צו הכינוס, בציינו כי החייב לא הגיב לחוות דעת הכנ"ר וחדל מלשלם את התשלומים החודשיים מאז חודש יולי 08'. דיון 6. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...". הליכי פשיטת הרגל נועדו להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת, שעניינה בהגנה על אינטרס הנושים, הינה להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה; והשנייה, אשר נועדה לשרת את אינטרסים של החייב, הנרדף בלשכות ההוצאה לפועל על ידי נושיו, עקב חובות שיצר בתום לב, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לפתוח דף חדש, תוך שמיטת חובותיו. על התכליות העומדות בבסיסו של הליך פשיטת הרגל, עמד בית המשפט העליון בע"א 7113/06 אביגדר ג'נח נ' הכנ"ר (טרם פורסם, , ניתן ביום 20.11.08): "ד... הליכי פשיטת רגל.. מיועדים, כנודע, לשניים: ראשית, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולתשלום החובות; "עם זאת, מיודעים הליכי פשיטת הרגל גם לשרת את האינטרסים של החייב חדל הפרעון. חייב כזה, הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או חלקם, בתנאים או ללא תנאי"... פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית המשפט בהכרעתו. על כן אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית המשפט כדבעי לעניין תום הלב, בפרשת גרינברג הנזכרת אכן התקבל ערעורו של חייב לעניין צו פשיטת רגל; דובר שם באי ניהולם של פנקסי חשבונות שלוש שנים טרם פשיטת הרגל, ונאמר כי אין בכך כדי להוות חוסר תום לב (עמ' 815), כנדרש על פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980; וראו לוין-גרוניס שם, סעיף 52 בעמ' 109. אך נאמר גם (עמ' 814), כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר". (שם, סעיף ד' לפסק הדין; וכן ראו ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר ואח', לא פורסם, , ניתן ביום 22.1.07; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; כן ראו לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169; א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).   הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, , תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, , דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, , תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, , דינים - מחוזי לג(7), 321). באשר להליכי פשיטת הרגל, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, , תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, , דינים- מחוזי לד(7), 709). לעניין תום הלב ומשמעותו בהליך פשיטת הרגל יפים הדברים שנכתבו בע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' הכנ"ר ואח' (לא פורסם, , ניתן ביום 9.8.09): "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. ...רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת רגל נוגעת לחייב שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז "קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו"...הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע". (שם, סעיף 27 לפסק הדין). מן הכלל אל הפרט: 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט שוכנעתי כי החייב לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב, ואף נהג בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל, אותם יזם. א. במהלך השנים 05'-06' היה החייב בעלים של מספר עסקים בתחום המזון והביגוד. מחקירת המנהל המיוחד, שלא נסתרה, עולה כי בה בעת שעסק המסעדה שניהל החייב בשנת 05' צבר הפסדים הולכים וגדלים, פתח החייב ביחד עם שותף חנות בגדים בקניון בעפולה אשר לגרסתו של החייב הופעלה באמצעות חשבונו בלבד, משום שחשבונו של השותף הוגבל. עד מהרה שקעה גם חנות הבגדים בחובות כבדים, בעיקרם חובות בסך של כ- 200,000 ₪ לנושים מהשוק האפור. על אף החובות הכבדים ובלא שהחייב מצא לנכון לסגור את חנות הבגדים, פתח ביחד עם השותף חנות נוספת בקניון עפולה והגדיל באופן ניכר את הוצאותיו. מחומר הראיות עולה כי על אף שהחייב היה מודע היטב להדרדרותו הכלכלית, לחובות הכבדים שצבר ולהעדר יכולתו לפורעם, בחר לפתוח עסקים נוספים תוך שהוא נוטל על עצמו התחייבויות חדשות ויוצר מצג שווא כלפי נושיו, בסכנו את כספם. לעניין זה כבר נפסק לא אחת כי חייב השקוע בחובות ולוקח על עצמו התחייבויות חדשות, נוהג בחוסר תום לב. ב. בעת חקירתו ביום 3/8/08, מסר החייב למנהל המיוחד כי עקב ההפסדים הכבדים של חנות בגדים פנה שותפו, שלא בידיעתו, לגיוס כספים מהשוק האפור. עם זאת, הודה בפניו כי נטילת ההלוואות מהשוק האפור התאפשרה באמצעות שיקים על החלק שנחתמו על ידי החייב, אלא שלדבריו השאיר שיקים חתומים בכספת החנות לשימושו של השותף לצרכי העסק. גירסה זו נטענה לראשונה בחקירתו ולא בתצהיר התמיכה לבקשה, שם מסר החייב כי "הגעתי למצב שבו לוויתי אני ושותפי כפסים בשוק האפור..." (סעיף 7 לתצהיר שנחתם על ידי החייב ביום 21/8/07). נוכח הסתירה בגרסאות אלה יש קושי לקבל כמהימנה את גרסתו הכבושה של החייב, ונראה כי הוא מנסה להרחיק עצמו מהלוואות אלה. מכל מקום, אפילו השאיר החייב לשותפו שיקים חתומים מחשבונו הפרטי, היה ברור לשניהם כי מדובר בשיקים שאינם בני פרעון, עקב חובותיו של החייב. אשר לנטילת חובות מהשוק האפור נפסק לא אחת כדלקמן: "אין ספק כי מי שנוטל הלוואות מגורמים שאינם ברורים וככל הנראה נוקטים בהליכים שאינם חוקיים, מסתכן בכך כי ייאלץ לפרוע את החובות ולשלם תשלומים מעבר למחוייב על פי דין. במקרה שכזה, הכרה בבקשתו של חייב להכריז עליו כפושט רגל תקנה עדיפות לאותם גורמים או מלווים מפוקפקים ורק תעודד נקיטת הליכים בלתי חוקיים לצורך גביית חובות. לא ייתכן להעדיף נושים שכאלה על פני הנושים הרגילים אשר הלוו את כספם או העניקו אשראים לחייבים בתום לב ואשר שומרים על החוק ונוקטים אך ורק בהליכים חוקיים לגביית חובותיהם". (פש"ר (חי') 512/03, עמית ואח' נ' הכנ"ר, , תק-מח 2004(3), 2871). ג. החייב לא המציא פרטים ומסמכים שנדרש להמציאם למנהל המיוחד, לרבות דוחות רווח והפסד של המסעדה וחנויות הבגדים שניהל, ועל אף שהיה מודע לחשיבותם לאחר המצאת דו"ח המנהל המיוחד וחוות דעת הכנ"ר, לא עשה כן עד עצם היום מבלי ליתן הסבר סביר למחדליו. בנסיבות אלו נמנעה מהכנ"ר והמנהל המיוחד, כמו גם מבית המשפט, האפשרות לקבל תמונה עדכנית מלאה ונכונה באשר לסיבות שהביאו להתדרדרות הכלכלית של החייב (פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' הכנ"ר, (לא פורסם), , ניתן ביום 1/2/06), וממצאי הדו"ח שהגיש המנהל המיוחד לא נסתרן. "מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). ד. יתר על כן, מחקירת המנהל המיוחד עולה כי בעת שהיה מסובך בחובות כבדים, המחה החייב לטובת אמו זכויות שהגיעו לו בגין עבודתו בחברת אגד, זאת במטרה להבריחם מנושיו. "בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61)." (פש"ר 513/03 הנ"ל, עמ' 2874 החייב לא מצא לנכון לציין המחאה זו לאמו בתצהיר התומך בבקשתו, ועניין זה התברר רק לאחר חקירת המנהל המיוחד. ועוד, בעוד שהחייב טען תחילה כי הוא מתגורר בשכירות, התברר כי בפועל הדירה "המושכרת" הינה נכס אשר בבעלות משפחתו, כי החייב מחזיק ב- 1/12 מהזכויות בה, וכי בפועל התגורר בה ללא תשלום. החייב לא נתן הסבר משכנע לאי הדיוקים העולים מגרסתו, וגרסת המנהל המיוחד בעניין זה אף היא לא נסתרה. גילוי לב בהליך פשיטת הרגל הינו הכרחי לצורך גיבוש עמדתו של הכנ"ר בבקשות חייבים, והחייב אינו רשאי לעשות דין לעצמו, ולהחליט איזה מידע הוא מגלה ואילו נתונים הוא מסתיר, לצרכיו. די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי החייב הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, ולא הוכיח תום ליבו ביצירת החובות. "אין המידע הנמסר לכנ"ר בחינת "תוכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה..." (ע"א 7113/06 הנ"ל סעיף ד (3) לפסק הדין). וכן: "השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב ". (פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני (לא פורסם) ניתן ביום 23.10.00). ה. החייב צבר פיגורים רבים לקופת הכינוס, על אף שהובהר לו כי אם לא יסלקם ייחשב כמי שניצל את ההליך לרעה. בהחלטה מיום 10.6.08, בבקשת המנהל המיוחד להגדלת התשלום החודשי, נקבע כי היה מקום לבטל את צו הכינוס בעניינו, לאחר שהתברר כי בניגוד למוצהר על ידו הוא אינו משלם את מזונות ילדיו, ומשהשמיט מידע משמעותי בעניינו נהג תוך העדפת נושים. לפנים משורת הדין, ניתנה לחייב הזדמנות לתקן את מחדליו, והתשלום החודשי הוגדל, כאמור, לסך של 2,600 ₪, מתוכם הקציב בית המשפט סך של 2,100 ₪ לחודש למזונות ילדיו של החייב. הובהר לחייב כי אם לא יקיים את החלטת בית המשפט בצורה דווקנית, יבוטל צו הכינוס, לאחר שהתברר כי החייב יצר חובות חדשים לאחר מתן צו הכינוס משלא שילם את מזונות ילדיו, שעה שתשלום המזונות נלקח בחשבון בעת קביעתו של התשלום החודשי שהושת עליו. דא עקא, שהחייב בחר שלא לנצל הזדמנות זו שניתנה לו, ומאז חודש יולי 08' חדל מלשלם את התשלומים החודשיים, וממילא את מזונות ילדיו, ומתנהל בחוסר אכפתיות וזלזול בצווי בית המשפט. כבר נפסק לא אחת כי חייב אשר נמנע מלשלם מזונות לילדיו אין מקום לראות בו כמי שמתנהל בתום לב. "חיוב במזונות אינו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים: שתשלום מזונות, הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים. בענייננו מדובר בחיוב לתשלום לבנו הקטין של החייב. כשלעצמי אני סבור שעצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב" (ראה פש"ר (חי') 81/01 עמרם לוי נ' הכנ"ר, , תק-מח 2002(2), 13730). התשלום החודשי אינו נטל שהחייב הפונה להליכי פשיטת הרגל נושא בו, כברע הכרחי, כדי לקבל הפטר בסופו של יום. מעבר לחובתו לעמוד בצווים של בית המשפט, הוא משקף את נכונות החייב לוותר על נכסיו והכנסותיו ולשלם לפחות מקצת חובותיו לנושיו, כמיטב יכולתו, על בסיס כלל הכנסותיו. חסד נעשה עם החייב משלא נכפה עליו התשלום בפקודת מאסר, לאחר שביזה באופן שיטתי את החלטות בית המשפט. "סבורני כי חייב שאינו משלם את התשלומים שהושתו עליו ע"י בית המשפט כסדרם ובמועדם מנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל... כאשר חייב אינו מקפיד על ביצוע תשלומים כאמור, הרי הוא מביע זלזול בצווי בית המשפט..." (פש"ר (חי') ביטון נינט נ' הכנ"ר (לא פורסם, , ניתן ביום 12.1.03). ו. החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בלווי אסמכתאות, בניגוד לאמור בצו הכינוס, ולא שיתף פעולה עם הכנ"ר. בכך מנע מהכנ"ר והמנהל המיוחד להתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהוא מנהל. אין מדובר במחדל "טכני" או שולי, אלא בהחלטה מודעת שלא לפתוח בפני הכנ"ר את אורח חייו בהליך פשיטת הרגל. אין צריך לומר שהתנהגות החייב אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב. למעשה, נהנה החייב מהגנת הפקודה, מבלי לקיים את חיוביה, תוך הבעת זלזול בהחלטות ביהמ"ש, וניצול שיטתי לרעה של הליך הפש"ר. " בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)). ז. משבחר החייב לא להגיב לחוות דעת הכנ"ר ולבקשות שהגישו ילדיו הקטינים וגרושתו, ולא לנצל את המועד הממושך שניתן לו לתקן את מחדליו, אין לו להלין אלא על עצמו. 8. נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל. הצו לכינוס נכסי החייב, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ יבוטלו ביום 20.10.09 כדי לאפשר לנושיו, וביניהם לגרושתו וילדיו הקטינים, לפעול נגדו בהליכי הוצאה לפועל. קטיניםמזונות ילדיםפשיטת רגלמזונות