קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל של אדם במצב בריאותי רע: 1. בפניי בקשת החייב להכריזו פושט רגל. ביום 8.4.08 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 13,559,364 ₪ ל- 10 נושים, תוך שמושת עליו תשלום חודשי בסך 100 ₪. עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכנ"ר הוגשו נגד החייב 6 תביעות חוב בסכום כולל של 5,103,501 ₪, אשר מתוכם למעלה מסך של 728,760 ₪ נתבע בדין קדימה ע"י הנושים מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי. נגד החייב נפתחו 8 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ונעשה איחוד תיקים. הכנ"ר ערך שתי אסיפות נושים, אליהן לא התייצבו מי מנושיו, והחייב אשר התייצב לאסיפה השנייה בלבד לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו. 2. החייב מייחס את הסתבכותו הכלכלי לכשלון עסקי, בניהול 3 חנויות שרכש בקניון באילת. לטענתו, בעקבות הדרדרותו הכלכלית צבר חובות בהם לא עמד. לפני מספר שנים הואשם במכירת סחורה ללא מע"מ, ובמסגרת הרשעתו נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל. לאחר שיחרורו מהכלא, החל מצבו הרפואי להתדרדר, והוא לקה באירוע מוחי שבעקבותיו שותק פלג גופו השמאלי. לאחר הדרדרותו הרפואית, סגר את כל עסקיו באילת ועבר לחיפה. החייב הצהיר כי הוא נעדר נכסים כלשהם, ונכסיו נמסרו על ידי נושיו לאחר הסתבכותו הכלכלית. הוא מתקיים רק מקצבת נכות של המל"ל, מתגורר בדירת אחותו, ואינו משלם דמי שכירות. 3. הכנ"ר, אשר את אופן הסתבכותו של החייב, רווק ערירי יליד 46', המוכר כנכה בשיעור 100%, לאחר שעבר אירוע מוחי לפני כ-4 שנים, וסובל ממחלות נוספות, ציין כי החייב לא הביא תימוכין לביסוס טענותיו בדבר הקשיים הכלכליים שפקדו את העסקים אותם ניהל. הכנ"ר התרשם כי עסקיו הניבו לו כספים רבים אותם העלים מרשויות המדינה, עבירות בגינן הועמד לדין וריצה את עונשו. החייב לא המציא את כתב האישום וגזר הדין שניתן בעניינו, אולם מעיון בתביעות החוב שהוגשו עולה כי 80% מהם הוגשו על ידי המדינה. בנסיבות האלה, משלא שיתף החייב פעולה בחקירתו, לא המציא מסמכים, ולא ניתן הסברים משכנעים לסיבות שבגינן לא שילם כספים לרשויות המס, לא עמד החייב בנטל המוטל עליו להוכיח תום לב בהסתבכותו בחובותיו, בעיקר נוכח טענתו כי באותה תקופה היה לו כסף רב. יתר על כן, החייב אף לא נתן כל הסבר כלפי חובו לביטוח הלאומי. 4. בדיון שהתקיים בעניינו ביקש החייב להגיב בכתב לחוות הדעת של הכנ"ר וביקש לנהוג בו לפנים משורת הדין עקב מחלתו הקשה והאירוע המוחי אשר הותיר אצלו נזק בלתי הפיך. החייב טען כי עקב מצבו הרפואי כמפורט לעיל, לא תצמח לנושיו תועלת כלשהי מדחיית בקשתו להכרזה עליו פושט רגל והחזרתו למעגל ההוצאה לפועל. 5. בעקבות דברים אלה, ציין הכנ"ר כי מצוקה כלכלית קשה ומצב בריאותי לקוי הם גורמים כבדי משקל הנלקחים על ידי ביהמ"ש בבואו להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל. אולם נימוקים אלה ראוי שידחו מפני התנהגותו חסר תום הלב של החייב. יחד עם זאת, בנתונים הקיימים, הודיע הכנ"ר כי הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של ביהמ"ש, ולא הביע התנגדות להכרזת החייב פושט רגל. דיון 6. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...". הליכי פשיטת הרגל נועדו להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת, שעניינה בהגנה על אינטרס הנושים, הינה להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה; והשנייה, אשר נועדה לשרת את אינטרסים של החייב, הנרדף בלשכות ההוצאה לפועל על ידי נושיו, עקב חובות שיצר בתום לב, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לפתוח דף חדש, תוך שמיטת חובותיו. בע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' הכנ"ר, (לא פורסם, , ניתן ביום 20.11.08), עמד בית המשפט העליון על התכליות העומדות בבסיסו של הליך פשיטת הרגל, ואביא דברים בשם אומרם:  "ד... הליכי פשיטת רגל.. מיועדים, כנודע, לשניים: ראשית, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולתשלום החובות; "עם זאת, מיודעים הליכי פשיטת הרגל גם לשרת את האינטרסים של החייב חדל הפרעון. חייב כזה, הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או חלקם, בתנאים או ללא תנאי"...     פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית המשפט בהכרעתו. על כן אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית המשפט כדבעי לעניין תום הלב, בפרשת גרינברג הנזכרת אכן התקבל ערעורו של חייב לעניין צו פשיטת רגל; דובר שם באי ניהולם של פנקסי חשבונות שלוש שנים טרם פשיטת הרגל, ונאמר כי אין בכך כדי להוות חוסר תום לב (עמ' 815), כנדרש על פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980; וראו לוין-גרוניס שם, סעיף 52 בעמ' 109. אך נאמר גם (עמ' 814), כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר". (שם, סעיף ד' לפסק הדין; וכן ראו ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר ואח', לא פורסם, , ניתן ביום 22.1.07; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; כן ראו לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169; א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).   הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, , תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, , דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, , תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, , דינים - מחוזי לג(7), 321). באשר להליכי פשיטת הרגל, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל; וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, , תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, , דינים- מחוזי לד(7), 709). מן הכלל אל הפרט 7. לאחר שבחנתי את מכלול טענותיהם של הצדדים והנתונים שהובאו בפני בעניינו של החייב, לא ניתן שלא להתרשם כי לא זו בלבד שהחייב לא הרים את הנטל להוכיח תום לבו ביצירת חובותיו, אלא שנראה כי החייב יצר חובותיו בחוסר תום לב ממשי. נתח נכבד מחובותיו של החייב הינו לרשויות המדינה- מס הכנסה, מסיוי מקרקעין, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי. אין חולק למעשה, כי החייב ביצע עבירות מס חמורות, בגינן אף הורשע ונידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל. כבר נפסק לא אחת כי חוב שנוצר כתוצאה מעבירות מס לא יוכל להחשב כחוב שנוצר בתום לב. "עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". (פש"ר (חי') 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). וכן: "בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום לב. בנסיבות אלו, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים... וכיוצ"ב. בהתאם אין גם טעם לקיים את ההליך". (תיק פש"ר (חי') 116/02 עלי חברמה נ' הכונ"ר (לא פורסם)). באשר להתנהגותו של החייב בהליך הפש"ר, הכנ"ר אינו מעלה כל טענה כנגד החייב, וכאמור מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. השאלה היחידה הנותרת לדיון היא האם מקום בו מתרשם ביהמ"ש כי חייב הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב, אך מצבו הבריאותי הוא כה רע עד שלא תהיה כל תועלת בהותרתו במעגל ההוצאה לפועל, יכריע ביהמ"ש לטובת הכרזתו של החייב פושט רגל, על מנת להפטירו בסופו של יום מחובותיו, אם לאו. בעניין זה, יש גישות לכאן ולכאן. בפש"ר (חי') 148/99 אבו חלה ג'מאל נ' הכנ"ר (לא פורסם, ניתן ביום 26.3.01), קבע ביהמ"ש: "מצוקה כלכלית קשה ומצב בריאותי שאינו מאפשר לחייב לעבוד להתפרס, הינם גורמים כבדי משקל הנלקחים על ידי ביהמ"ש בחשבון בבואו להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל. ברם, נימוקים אלה צריך שידחו מפני התנהגותו חסר תום הלב של החייב". גישה שונה באה לידי ביטוי בפש"ר (חי') 364/05 אגבאריה ח'אלד נ' הכנ"ר (לא פורסם, , ניתן ביום 16.4.09); פש"ר (חי') 487/07 מנאע נ' הכנ"ר (לא פורסם, ניתן ביום 10.6.09);פש"ר (חי') 298/07 פורטנוי נ' הכנ"ר (לא פורסם, ניתן ביום 5.6.09), שם נתן בית המשפט משקל מכריע למצבו הבריאותי של החייב, וסבר כי יש להעדיף את זכותו לפתוח דף חדש בחייו. סבורתני כי מצבו הרפואי של החייב והשלכתו על ההחלטה אם להכריז עליו פושט רגל, צריך להילקח בחשבון במידה מוגבלת. השאלה היא האם מדובר בפגיעה אנושה בכושר השתכרותו של החייב, אם מדובר במצב בלתי הפיך, האם למצבו הבריאותי יש השלכה על יכולתו להרים את הנטל בדבר תום ליבו ביצירת חובותיו וכיוצ"ב. 8. במקרה דנן נראה כי החייב בן ה- 63 אכן סובל ממצב בלתי הפיך בעקבות אירוע מוחי קשה, מחלת כליות ויתר לחץ דם, וכי הותרתו במעגל החייבים בהליכי הוצל"פ לא תועיל לאיש. החייב נטול נכסים כלשהם לכאורה, ומתגורר בבית אחותו ללא כל תמורה. עקב מצבו הושת על החייב תשלום חודשי של 100 ₪ בלבד, המשתלם מקצבת הנכות שהוא מקבל. לא בכדי לא התנגדו רשויות המדינה, בעלות החוב העיקריות של החייב להכרזתו פושט רגל, ולא טרחו להתייצב באסיפות הנושים ובישיבת ביהמ"ש שהתנהלה בעניינו. בנסיבות אלה, בהעדר התנגדות של הכנ"א והנושים, ניתן לנהוג בחייב לפנים משורת הדין. 9. לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומכריזה על החייב פושט רגל. למותר לציין כי אם יתברר בעתיד שהחייב לא מסר נתונים אמיתיים לגבי נכסיו והכנסותיו, או כי נהג בחוסר תום לב בהליך פשיטת הרגל, יבוטל צו פשיטת הרגל. חוסר תום ליבו של החייב בהסתבכותו הכלכלית יבוא לידי ביטוי בדיון בבקשת ההפטר שיגיש, ולא מן הנמנע כי ההפטר ידחה לפרק זמן רב, בין השאר על מנת לבחון אם יהיו לחייב נכסים כלשהם בעתיד לצורך מימושם. כל התנאים וההגבלות שנקבעו בצו הכינוס, לרבות התשלומים העיתיים והצו לעיכוב יציאתו מן הארץ, יעמדו בעינם. רפואהפשיטת רגל