קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו סגירה לגני אירועים ללא רישיון: בפני ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה בתיק ע"א 4397-11-08 שניתנה ע"י כב' השופט מסארווה שדחה את בקשת המבקשים למתן ארכה נוספת לביצועו של צו סגירה ואיסור שימוש לגן אירועים הפועל ללא רשיון. שמעתי את טיעוני הצדדים והחלטתי לדחות את הערעור שאינו מגלה כלל עילה. יצוין כי במקביל להליך זה הגישו המערערים עתירה מנהלית במסגרתה ביקשו לחייב את המשיבה וכן את הועדה המקומית לתכנון ולבניה בחדרה והועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה ליתן לגן הארועים רשיון עסק זמני וכן היתר זמני לשימוש חורג ובמקביל להסדיר את תכנית המתאר במקום. ביום 25/3/09 נדחתה העתירה בפסק דינו של כב' השופט ר. סוקול. עיקרי העובדות פורטו בהרחבה בעתירה המנהלית וכן בטיעונים בפני. המערער 2 ובני משפחתו היו הבעלים של אולם אירועים המצוי באזור חדרה בשם "ארמון דוד". באולם אירועים זה אירע בשנת 2002 פיגוע רצחני שגרם לרציחתו של אחד מבני המשפחה. בעקבות האירוע הטראומתי הקימה משפחת המערער 2 את המערערת 1 על מנת להפעיל גן אירועים באזור אחר של העיר חדרה. המערערים רכשו את המקרקעין עליהם מבנה המשמש לגן אירועים והפעילו את הגן במשך שנים מספר. המקרקעין בהם פועל גן הארועים מצויים באזור המוגדר בתוכנית המתאר המחוזית כשטח "פארק אזורי". כמו כן מצויים המקרקעין בשטחה של תוכנית המתאר הארצית, תמ"א/35, והינם חלק משטח המוגדר כ"מרקם שמור משולב". גן האירועים המופעל על ידי המערערים, פועל ללא רשיון עסק בשטח שאינו מיועד לפעילותו זו. עם זאת, אין חולק כי במשך שנים רבות פעלו המערערים, בין בעצמם ובין בשיתוף פעולה עם עיריית חדרה והוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה, על מנת לשנות את ייעוד המקרקעין כך שניתן יהיה לקבל היתר לבניית גן האירועים ובעקבותיו לקבל רישיון עסק. כפי שפורט בהרחבה בעתירה המנהלית - למרות מאמצים אלה, לא אושרה מעולם תוכנית כלשהיא המשנה את ייעוד המקרקעין. יצוין כי בעבר הגישו מערערים תוכנית נקודתית לשינוי ייעוד המקרקעין, תכנית חד/1260. הועדה המקומית המליצה להעביר את הבקשה לאישור הועדה המחוזית אולם ביום 28.4.04 החליטה ועדת המשנה לתכניות א' של הועדה המחוזית לדחות את הבקשה על הסף מנימוקים שפורטו בהחלטת הועדה המחוזית. המערערים המשיכו בפעולות לשם שינוי יעוד המקרקעין והסדרת חוקיות פעולתו של גן הארועים ואולם עד היום לא הוסדרה חוקיות המתחם כולו. המערערים הועמדו לדין והורשעו בעבירות של ניהול עסק ללא רשיון. נגזרו על המערערים קנסות כספיים וכן הוצא צו לסגירת גן הארועים שאמור היה להיות מבוצע עד ליום 6/12/07. בהמשך ניתנה ארכה נוספת להסדרת חוקיות פעולתו של גן הארועים עד ליום 31/10/08. בקשה נוספת לדחיית כניסתו של צו הסגירה נדחתה ונקבע כי יש לסגור את העסק הנ"ל עד ליום 1/4/09. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. כאמור - דינו של הערעור להדחות. כאמור - מדובר בגן אירועים הפועל ללא רשיון עסק וצו הסגירה הראשוני בעניינו כבר הוצא לפני מספר שנים. בית המשפט העליון הדגיש בשורה ארוכה של פסקי דין בענייני תכנון ובניה ורישוי עסקים והתריע בפני התופעה, שתחת מעטה של הארכת ההליכים השיפוטיים ניתנת בפועל לגיטימציה להנצחת הפעילות הבלתי חוקית. צוין בשורה של פסקי דין שיש למגר תופעה זו ולהקפיד באכיפת החוק באופן שבו לא ישמשו ההליכים המתמשכים ככלי להנצחת הפעילות הבלתי חוקית בשטח. בית המשפט העליון הבהיר כי תופעה זו של הנצחת בניה בלתי חוקית או שימוש חורג או הפעלת עסקים ללא רישוי לאורך זמן בדרך של הארכת מועדים לביצועם של צווים שיפוטיים, מערערת את בסיס קיומם של מוסדות התכנון והבניה ואת עצם שלטון החוק. ראה: ע"פ 6547/08 ניסים סלע ואח' נ' מדינת ישראל (2008); ע"פ 6720/06, דהרי ואח' נ. מדינת ישראל ואח', (2006) ; בג"צ 6309/06, מושב הודיה - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות ואח' נ. מנהל מקרקעי ישראל ואח', (2006) ; בג"צ 8379/06, ח"כ רוברט איליטוב ואח' נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז ואח', (2006). יצוין כי פסקי הדין הנ"ל ניתנו בשאלות שונות שעניינן אכיפת חוקי תכנון ובניה ורישוי עסקים, ואולם בכל פסקי הדין חזר בית המשפט העליון והבהיר שאין לאפשר המשך תופעה לפיה משמשים הליכים שיפוטיים שונים לעיכוב ביצוע של צויים שיפוטיים ומנציחים בפועל את עבירת הבניה ורישוי עסקים בשטח. בחלק מהמקרים שנדונו בפסקי הדין הנ"ל אף ניתנו צווי הריסה לגני הארועים שפעלו שלא כחוק. במקרה נשוא ערעור זה שבפני מבוקש ביצועו של צו סגירה בלבד. במקרה זה פועל גן הארועים ללא רשיון עסק מזה שנים. לעת הזו לא נראה כי בקרוב ובעתיד הנראה לעיין ניתן ויהיה להסדיר את פעולתו בצורה חוקית. בנסיבות אלו לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא אשר קבע כי לא התקימו התנאים המצדיקים את המשך עיכוב ביצועו של צו הסגירה, כל זאת עם כל הקושי והצער על גורלה של משפחת המערער 2. המערערים טוענים בפני טענה שעניינה אפליה ואכיפה סלקטיבית. לטענתם פועל בסמוך אליהם גן ארועים נוסף בשעניינו ניתנה ארכה להמשך פעולתו. כדי שתעמוד למשיבים הגנה מן הצדק מטעם זה היה עליהם להראות לבית משפט קמא, בראש ובראשונה כי מדובר בהבחנה בין מי שהדמיון ביניהם רלוונטי לעניין, במובן זה שהוא מצדיק התייחסות דומה בשאלת הגשתו של כתב אישום ואכיפת צו הסגירה. בשלב השני יהא על הטוען להראות כי בבסיס ההבחנה ניצב מניע פסול, בין אם בדמות שרירותיות, התחשבות בשיקולים שאינם מן העניין, או חלילה שקילת שיקולים שאינם ראויים (ראה ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל ( 2008). לעניין הראיות לאכיפה סלקטיבית: "..על הטוען לאכיפה סלקטיבית להביא ראיות לכאורה התומכות בפגם הנטען על מנת להפריך את חזקת החוקיות.......הצבעה על אי חוקיות לכאורית תעביר את הנטל לרשות להראות כי לא נפל פגם במעשיה ובהחלטותיה פסול מן הסוג שיש בו כדי להשפיע על תוקפה של ההחלטה או להשפיע באופן אחר על תוצאות הדיון". ראה: מיכל טמיר, אכיפה סלקטיבית (נבו הוצאה לאור, התשס"ח- 2008), 402 - 403 . מעיון בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא וכן בהחלטת בית משפט קמא עולה כי טענה בדבר אכיפה סלקטיבית כלל לא נטענה בבית משפט קמא וממילא לא הובאו ראיות לעניין זה. מכאן שאין מקום להעלות את הטענה כעת במסגרת הליכי ערעור, וגם כאן בלא שהובאו ראיות לעניין זה. מעבר לכך, לא בכל מקרה מהווה אכיפה סלקטיבית, ככל שזו מוכחת, עילה לאשר המשך פעילות בלתי חוקית. הכלל הוא שאת החוק יש לאכוף. אם לא נעשה הדבר בשוויוניות כי אז יש להורות לרשויות לאכוף את החוק על מי שלא ננקטו פולות בעניינו ואין מקום להכשיר, רק מטעם זה, המשך פעילות שלא כחוק. בכל מקרה, משלא הובאו ראיות בפני בית משפט קמא לאכיפה סלקטיבית ולא הועלתה הטענה בפניו אין צורך להרחיב בעניין במסגרת הליכי הערעור ודינה של טענה זו להדחות על הסף. בכל הנוגע לטענת המערערים בדבר הפגיעה הצפויה באותם אלו שתכננו לחוג את נשואיהם בגן הארועים בקיץ אומר כי לא היה מקום להתחייב כלפי אותם זוגות כאשר המערערים ידעו כי צו הסגירה צפוי להיכנס לתוקפו. אם לקחו המערערים על עצמם התחיביויות ארוכות טווח בידיעה שצו סגירה עתיד להיכנס לתוקפו אין להם להלין אלא על עצמם. בסיכומו של דבר לא מצאתי כי נפלה טעות תחת ידו של בית משפט קמא שדחה את בקשת המערערים להמשיך ולעכב את ביצוע צו הסגירה. בהתאם אני מורה על דחיית הערעור. צו סגירהאולם / גן אירועיםצווים