להלן לשון סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח שכותרתו "ריבית מיוחדת". "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28. לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות". בדברי ההסבר להצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 2) התשמ"ח-1988 (הצעת חוק 1873 מיום 22/2/88) נאמר: "הסעיף המוצע יקנה סמכות לבית המשפט הדן בתביעות המבוטח נגד חברת הביטוח לפסוק פיצויים לטובת המבוטח כאשר תגמולים המגיעים לו כדין מעוכבים מעבר למותר. הסעיף נועד להרתיע את חברות הביטוח מלהשהות את חיוביהן שאינם שנויים במחלוקת על ידי אימוץ מכשיר עונשי המקובל בארצות חוץ. כשם שסעיף 25 לחוק שולל את זכאות המבוטח הנוהג במרמה, כן ראוי שיכלול החוק הוראה בדבר ריבית מיוחדת למקרה של הפרת חובות תום הלב של המבטח". דהיינו, הדגש בהצ"ח היה על תשלום הסכומים שאינם שנויים במחלוקת והטלת ריבית מיוחדת במקרה של התנהגות חסרת תום לב של המבטח, תוך ראיית הסנקציה של ריבית מיוחדת כעונשית באופיה. כפי שנאמר בע"א (י-ם) 4440/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ר.ד משקאות גורמה בע"מ (טרם פורסם, , 20/1/04), מטרת הוראת החוק הינה להגן על הצרכן בסנקציה דרסטית, מפני התנהגות חסרת תום לב מצד המבטח, שבשרירות גרם למבוטח לממש את זכויותיו בבית המשפט ולא שילם את התגמולים הנדרשים ממנו בסמוך לאירוע הביטוחי, כאשר המבחן נעוץ בחוסר תום הלב הטמון בהתנהגות. מדובר בפיצוי עונשי הנהוג בדר"כ בדיני הנזיקין שהינו לפחות פיצוי מוגבר בדיני חוזים עקב הפרת חובת תום הלב, פיצוי המשקף את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהגות הנתבע ואת הגינוי המוסרי לו היא ראויה (פרופסור נילי כהן "סטטוס חוזה וגרם הפרת חוזה" הפרקליט לט (תש"ן) 304, 308-309). בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים גל, אוקון, מזרחי) בפס"ד הנ"ל מציין גם כי על מנת להראות כי המחלוקת הינה בתום לב, מספיק שהמבטח יציג טעם לסירובו לשלם את תגמולי הביטוח. הטעם יכול שהיה מבוסס על טענה משפטית ויכול שיהיה מבוסס על עובדה. טעם זה צריך להיות כן וענייני אך אינו חייב להיות תמיד נכון. לפיכך בדחיית טענות המבטח כשלעצמן אין כדי להצדיק הטלת ריבית מיוחדת. עמדה זו אומצה בבית המשפט העלין ברע"א 2244/04 ר.ד משקאות גורמה בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, , 1/12/04) (להלן: "פס"ד ר.ד") כדברי כבוד השופט פרוקצ'יה: "התייחסות בית המשפט המחוזי ליחס שבין תום לבו של המבוטח בהעלאת הדרישה לתגמולי ביטוח לבין שאלת תום לבו של המבטח בהעלאת שאלת זכאות המבוטח לתגמולים מתבקשת מעיקרי ההסדר בחוק בדבר הריבית המיוחדת, המניח את מרכז כובדו של המבחן הרלבנטי על אופי התנהגותה של חברת הביטוח. תום הלב של החברה אינו מושפע בהכרח מהיות תביעת המבוטח לתגמולים תביעה שהוגשה בתום לב, וגם מקום שהיא נמצאת צודקת בסופו של יום. תום לבה של החברה המבטחת נבחן על פי כלל הנסיבות האופפות את הענין, והתנהגותו של המבוטח עשויה להוות מרכיב במערכת נסיבות זו, אולם לא בהכרח מרכיב מרכזי ומכריע לענין זה. הריבית המיוחדת נושאת אופי של סנקציה אשר יש לנקוט הקפדה יתירה בטרם תוטל על המבטח, ויש להותירה לאותם מקרים מיוחדים ונדירים בהם הוכח באופן ברור חוסר תום לבו של המבטח בסירובו לקיים את חיובו, אף שעל פי מבחני תום הלב החיוב לשלם את תגמולי הביטוח לא אמור היה להיות שנוי במחלוקת באופן אמיתי". ברע"א 3121/04 מנחם עברוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, , 17/5/05), חזר בית המשפט על הנאמר בפס"ד ר.ד וקבע שלא הוכח שחברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב כאשר לא שילמה את תגמולי הביטוח עקב מחלוקת אמיתית באשר לזכות המבוטח להם. כך גם בית המשפט בע"א 61/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' שמואל אבני (טרם פורסם, , 4/7/05) התייחס, מעבר לצורך, לאי תחולת הוראת סעיף 28א' לחוק, שכן לא היה מדובר במקרה בו מתנערת חברת הביטוח מחובותיה על פי הפוליסה, בטענות חסרות כל הצדקה משפטית או מוסרית. כך גם בע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ (טרם פורסם, , 27/12/07), נדחתה טענה לחיוב חברת הביטוח בריבית מיוחדת לפי סעיף 28א' לחוק, שכן הטעם לסירוב לא היה בלתי סביר ובחוסר תום לב, תוך התבססות על הנאמר בע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה, פ"ד מט(2) 749, 774-775 (1995), שעל מנת להראות כי המחלוקת הינה בתום לב, על המבטח להציג טעם ענייני ואמיתי אשר יכול להיות מבוסס על טיעון עובדתי ויכול להיות מבוסס על טיעון משפטי, וגם אם לא התקבלו טיעוני חברת הביטוח לא ניתן לקבוע שנטענו בחוסר תום לב. הרציונל בהטלת פיצויי עונשי אינו "ריפוי" או "תיקון" אלא עונש והרתעה ורציונל כזה יוצדק במקרים אזרחיים כחריג במקרים חמורים במיוחד או פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, תוך שיש לנהוג בהסתייגות או בזהירות במקרים של עוולת כוונה כאשר התנהגות המזיק ראויה לגינוי (ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר יהורם (טרם פורסם, , 11/4/05). בסופו של יום יש לבחון (ולא ב"משקפיים של בדיעבד") האם טענות חברת הביטוח נטענו בחוסר תום לב כך שהדיון נוהל ללא כל הצדקה משפטית או מוסרית או שמא היתה מחלוקת בתום לב והיה לחברת הביטוח טיעון עובדתי ו/או טיעון עובדתי המבוסס על טיעון משפטי. זאת על סמך ההלכות המשפטיות לענין השימוש בסעיף 28א' לחוק שייעשה באופן חריג וזהיר במשורה בנסיבות המיוחדות שפורטו לעיל.ריבית