תיווך עסקי

מהו תיווך עסקי ? המונח "חוזים עסקיים" כולל מגוון רחב של חוזים, ואולם נקבע כי ניתן ככלל להחיל על כל סוגי התיווך (למעט תיווך מקרקעין עליו חל עתה חוק המתווכים במקרקעין) מתווה-מסגרת כללי לפיו נדרש מתווך להוכיח התקיימותם של שני תנאים עיקריים בתובעו דמי תיווך: (א) קיומו של הסכם תיווך, מפורש או משתמע (ב) היותו הגורם היעיל לקשירת העסקה. אכן, קיומו של חוזה תיווך, מפורש או משתמע, הוא בסיס הכרחי להתהוותם של יחסי התיווך אשר מכוחם זכאי המתווך לעמלה, כמו כן, נראה כי בהעדר הסכמה אחרת בחוזה התיווך, עילתם של מתווכים לקבלת עמלה לרבות מתווכים בתחום העסקי, צריכה להיות מבוססת על השגת המטרה שלשמה נקשר חוזה התיווך ולא על העמל המושקע ככזה. משטוען פלוני - מתווך - כי זכאי הוא לדמי תיווך בגין עסקה שנקשרה בין שניים אחרים, נושא הוא בנטל להוכיח, בראש ובראשונה, כי נקשר הסכם בינו לבין אחד מן הצדדים, או בינו לבין שני הצדדים, לפיו יבצע פלוני את פעולת התיווך. לשם כך, אין צורך בקיבול מפורש של הניצע וניתן ללמוד על גמירת דעתו של הניצע, להיעזר בשירותי התיווך של פלוני, גם מהתנהגות הצדדים או מחילופי הדברים ביניהם. לשם גיבוש זכאותו של מתווך לדמי תיווך אין די בקיומו של קשר סיבתי עובדתי בין פעולות התיווך לבין קשירתה של עסקה, אלא נדרש גם כי פעולות התיווך יהיו הגורם היעיל לקשירתה. השאלה אימתי פעולת המתווך היא "הגורם היעיל" נגזרת מבחינתה של מערכת העובדות. כאשר המתווך מפגיש בין הצדדים - אין קושי לקבוע כי הוא הגורם היעיל לעיסקה. ברור, כי מתקיים משא ומתן - אשר המתווך עשוי ליטול בו חלק - ובסיומו נכרת חוזה. הנה, כי כן, צומחת זכאות המתווך לשכרו ההוגן והראוי..." (ראו ע"א 2144/91 מוסקוביץ נ' ביר, פ"ד מח(3) 116, 123 (1994), מפי כב' הנשיא שמגר).תיווך