ליקויי בניה - ריצוף

מתוך עיון בפרטי חוה"ד מסתבר שהנזק לריצוף הוא יחסית גדול. המומחה יצא מתוך הנחה שיש צורך בהחלפת כל השטחים בהם גילה פגמים וחללים מתחת לריצוף. 1. תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה, אי התאמה וירידת ערך, שהוגשה על סך כולל של 78,937 ₪ נגד הנתבעת מס' 1, מי שבנתה ומכרה את הדירה לתובעים ונגד מנהלה, הנתבע מס' 2, באופן אישי. 2. הצדדים הגישו מסמכים ותצהירים ופסק הדין ניתן על יסוד החומר שהוגש. אציין כי התובעים הגישו חו"ד של מומחה בתחום הבניה בשם מלכה משה ("הדס") וכן חו"ד השמאי גיל לזר ביחס לירידת ערך בגין הפרשי שטח. והנתבעת הגישה מסמך המתיימר להיות חו"ד של אינג' דהמשה מנסור - הוא הנתבע עצמו ובו ביקורת על חוה"ד של התובעים. הנ"ל מתייחס לכל סעיפי הליקוי הנטענים ע"י התובעת. (המסמך אינו ערוך פורמלית כחו"ד). 3. לאחר עיון בכל המסמכים ובטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לקבל את מיקצת התביעה בלבד. על פי גרסת התובעים רכשו את הדירה ברח' הגדוד העברי 50/7 א' בקרית חיים מאת הנתבעת 1 בהסכם מכר מיום 19.3.98. הדירה הושלמה באפריל 1998 ונמסרה לחזקתם במועד ולדבריהם היו ליקויים כבר אז גלויים לעין. ליקויים נוספים החלו להופיע בכל הדירה. תלונות ודרישות התובעים לתיקון נדחו, ולא נענו. 4. הליקויים פורטו בחו"ד מר מלכה. בתצהיר העדות של התובעים נטען שהם תובעים סכום של 53,937 ₪ כפי שקבע המומחה מטעמם, בסיכום הנזקים (סעיף 18 לתצהיר העדות) נקבעו הנזקים שנגרמו להם: ליקוים לפי חו"ד 53,937 ₪ עגמת נפש וצער 20,000 ₪ הוצאות לדיור חלופי 5,000 ₪ סה"כ 78,937 ₪ אכן צודק ב"כ הנתבעים שהתביעה לירידת ערך עקב אי התאמת השטח ו/או מספר החדרים, נזנחה. התובעים אמנם צרפו לתביעתם חו"ד שמאי אולם לא עמדו בעדותם על נזקים אלה וברור כי וויתרו עליה. יתכן והסיבה לכך היא העובדה שנתגלתה כי בינתיים מכרו התובעים את הדירה ולא גילו את פרטי המכר, על כל פנים אין בידם ראיה על הפסד כספי כל שהוא בעילה זו דוקא. כך או כך, גם לגופם של דברים ובשים לב לתוכן ממצאי השמאי לא הייתי פוסק לתובעים דבר בעילה זו. הטיעון בדבר הפרשי שטח בין 117 מ"ר + 6 מ"ר מרפסת כפי שהשמאי מצא בפרוספקט לבין 102 מ"ר שטח אפקטיבי שהשמאי מצא לפי שיטת מדידה פלונית - אין בו כדי לשמש בסיס לתביעה. הדירה לא נמכרה על פי הפרוספקט, לא ברור גם מה השטח הנדון על פי הפרוספקט, וממילא נקבע בחוזה עצמו תוך הפניה למפרט הטכני כי מדובר בשטח כמפורט בתוכנית הרצופה למפרט. אין המומחה מתמודד עם נתון זה, וההשוואה לפרוספקט אינה רלבנטית בנסיבות העניין. היו בפסיקה מקרים, בהם פסק בית המשפט פיצוי בעילה זו גם על פי האמור בפרוספקט אולם זאת בנסיבות ועל יסוד תשתית עובדתית מיוחדת ושונה מן המקרה דנן. 5. אשר לליקויי הבניה, ממצאיו של מהנדס מלכה לא נסתרו. המומחה קבע ליקויים בתחומים שונים כולל ריצוף, סידוק, צבע ועוד. סה"כ הנזקים מפורטים בחו"ד ומסוכמים בהערכה הסופית כך: " הערכה כספית מס' סעיף סכום בש"ח 1.1 חלון ממ"ד 1,500 1.3-1.2 סדקים ועקמומיות 3,500 2.4-2.1 נגרות 2,500 3.1 מסגרות ממ"ד 2,000 3.2 ליקויים בדלת כניסה 1,400 4.8-4.1 עבודות אינסטלציה 3,000 5.2-5.1 קרמיקה 4,000 5.2 צנרת שופכין 500 6.5-6.1 עבודות חשמל 2,000 7.7-7.1 עבודות טיח 4,000 7.8 עבודות צבע 2,500 8.8-8.1 עבודות ריצוף 10,500 9.12-9.1 אלומיניום 3,500 10.2-10.1 עבודות שיש 1,500 פיקוח הנדסי 4,200 סכום ביניים 46,600 ₪ 17% מע"מ 7,837 סכום סופי 53,937 ₪". החישוב כולל גם 4,200 ₪ פיקוח הנדסי ומע"מ, ונדרשים, לדעת המומחה, 3 שבועות לביצועם. מתוך עיון בפרטי חוה"ד מסתבר שהנזק לריצוף הוא יחסית גדול. המומחה יצא מתוך הנחה שיש צורך בהחלפת כל השטחים בהם גילה פגמים וחללים מתחת לריצוץ. הדברים לא נבדקו על ידו ע"י הסרת אריחים אולם אפשר לקבל את מסקנתו זו גם בלא להסיר אריחים. הנתבעת לא סתרה מסקנה זו. המומחה גם קבע בסעיף 8 לחוות הדעת שלא סופקו לדייר אריחים רזרביים בשיעור 2% אך הנתבעת טענה שהדייר עצמו רכש את האריחים ונדרש בעצמו לקנות 10% תוספת. במקומות אחדים נתגלו כתמים והמומחה קבע שאם לא ניתן להסירם יש להחליף השיפולים הפגומים. המומחה לא בדק או קבע אם הם ניתנים להסרה אם לא. לסיכום, הרושם הוא שקביעת המומחה לעלות הנזקים בנושא הריצוף בסכום של 10,500 ₪ מופרזת משהו כאשר לא שוכנעתי שנדרש תיקון והחלפה של כל הריצוף או שטחים גדולים ממנו. על פי אומדנה אני מעמיד הנזק על 5,000 ₪ בלבד. סה"כ הנזקים שאני קובעם הוא 36,900 ₪ נכון למועד חוה"ד 11.7.2000. (לפני מע"מ). 6. לתביעה האישית נגד נתבע 2 אין בסיס ולא הורם הנטל להוכחת חבות אישית בנזיקין, ו/או בדיני חוזים. עצם הטענה שהיה מפקח הבניה אינה כשלעצמה יכולה או צריכה להטיל עליו אחריות אישית. הנתבע לא ערב להתחייבות החברה ועל כן גם לא חייב אישית מכוח התחייבות חוזית או כערב. טענות התובעים על כך שהנתבע 2 הוא שקיבל את תלונותיהם על ליקויים - אף הן לא מהוות כשלעצמן בסיס לעילה ישירה נגדו. אם הנתבע 2 היה מנהל בפועל של העבודה או המפקח מטעם החברה שמן הסתם היתה בשליטתו, אינה הופכת אותו לאחראי אישית כאורגן של החברה. אחריותו לא נגזרת מאחריות החברה, ועל התובעים להראות ולהוכיח מה אחריות בנזיקין מוטלת עליו על מעשיו ומחדליו שלו. האם הוכחו יסודות עוולה בנזיקין כנגדו? התובעים לא הרימו אף את אפס קצהו של נטל זה. האמרה כי היה מפקח הבניה אין בה די. הפסיקה אשר הטילה חבות אישית על מנהלי עבודה, מנהלי חברה, או מפקחים הבהירה מאז ומתמיד, שאחריות כזו אפשרית רק אם נתקיימו והוכחו יסודותיה של עוולה ספציפית כנגד אותו אדם. מכאן - התביעה האישית נגד נתבע 2 נדחית. 7. מאחר והתובעים מכרו את דירתם, ולא הוכח כי תיקנו את הנזקים עובר למכירה, ובשים לב לכך שאין בעובדת המכירה כדי לשלול זכאותם לפיצוי עבור הנזק שנגרם להם, אפסוק להם הפיצויים הבאים: א. נזקים לדירה בסך כולל של 36,900 ₪ בתוספת 17% מע"מ, והכל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 11.7.2000 עד התשלום. (אין מקום לחיוב עבור דמי פיקוח). ב. בגין עגמת נפש בהתחשב שהדירה נמכרה בעבור מספר שנים ובשים לב להיקף הנזק וכי זה לא תוקן עד למכירה, וכי הנתבעת סירבה לתקנו - סך כולל של 9,000 ₪ נכון ליום פסק הדין. 8. לאור האמור לעיל, התביעה נגד נתבע 2 נדחית. אני מחייב הנתבעת 1 לשלם לתובעים יחד ולחוד, הסכומים הקבועים בסעיף 7 לעיל של פסק הדין, וכן גם אגרת משפט ששולמה בשערוך ליום ההשבה, וכן הוצאותיהם למומחה מטעמם לפי קבלות שיוצגו בשערוך עד ליום ההשבה, וכן גם שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ + מע"מ. בניהליקויי בניהריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוף