תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

תלושי משכורת לתביעת דמי לידה
1. לפנינו תביעה לתשלום דמי לידה. זאת, בעקבות מכתב פקיד התביעות שנשלח אל התובעת ביום 4.2.01, ובו הודע לה כי תביעתה לדמי לידה בגין עבודתה בחברת "הדור הצעיר בע"מ" נדחתה, משום שלא היתה עובדת שכירה בחברה זו, ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה.
לאחר הדיון המוקדם, שבו נקבעה בין היתר הפלוגתא: האם היתה התובעת עובדת? הודיעו ב"כ הצדדים כי:
”ב"כ הצדדים מסכימים כי הנתבע ישלם לתובעת דמי לידה בגין עבודתה בחברת "הדור הצעיר", וכי יריעת המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לבסיס השכר לפיו יבוצע התשלום”


2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:
א. התובעת עבדה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו כלוביסטית בכנסת, ובגין עבודתה זו קיבלה דמי לידה.נ


בין החודשים יולי-אוקטובר 2000 עבדה התובעת כסוכנת מכירות בחברת "הדור הצעיר בע"מ" (להלן – החברה), אשר עסקה בשיווק דירות בהר חומה.ב
התובעת החתימה את המעוניינים לקנות דירה על זכרון דברים. במועד החתימה שילמו הקונים סך של 10,000 ₪.ו

ד. סוכם בין התובעת לחברה כי תקבל עמלה בשיעור של 0.3% מסכום העסקה.
ה. לטענת התובעת למרות שנחתמו 21 הסכמים כאמור בסעיף ג' לעיל, נחתמו 3 חוזי מכר בלבד בשל פרוץ האינתיפאדה (סעיף 10 לתצהיר התובעת).נ
ו. התובעת קיבלה מהחברה תלושי שכר עבור החודשים הנ"ל בסך של 10,000 ₪ עבור כל חודש.ב
ז. מן הסכום הנקוב בתלושי השכר הופרשו הניכויים לרשויות המס ולביטוח לאומי.ו
ח. לתצהיר התובעת צורפו המחאות ע"ס 11,218 ₪ אשר שולמו לתובעת, לטענתה, ע"י החברה.
ט. התובעת ילדה ביום 30.10.00.נ

3. ואלה, בתמצית, טענות התובעת:
א. סוכם בין החברה לתובעת כי בחודשים הראשונים יעמוד שכרה על סך 10,000 ₪ לחודש, ולאחר מספר חודשים, לכשיתברר קצב מכירות הדירות בפועל, ייערך קיזוז בנוגע לסכומים ששולמו.ב
ב. בסיס שכרה של התובעת צריך להיות מחושב בהתאם לתלושי השכר שהונפקו לה, ובהתאם להסכמה שאליה הגיעה עם החברה.
ג. העובדה שמשכורתה של התובעת לא שולמה בפועל, בשל קשיי הנזילות של החברה, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הזכאות לתשלום הגמלה.
ד. לא הוכח כי תלושי השכר שניתנו לתובעת היו תלושים פיקטיביים.
ה. התובעת נמנעה מלהגיש תביעה נגד החברה מטעמים פרקטיים, של אי היכולת לממש את פסק הדין, בהתחשב במצב החברה.ו

4. מנגד טוענת הנתבע כי:
א. שכרה של התובעת היה אמור להיקבע על פיה מספר הדירות שמכרה בפועל, ורק לאחר חתימת החוזה ותשלום לחברה היתה התובעת אמורה לקבל את חלקה בהתאם.נ
ב. השכר שדווח עבור התובעת כלל לא שולם, או לחלופין נופח באופן משמעותי לצורך קבלת דמי לידה מוגדלים.ב
ג. תלושי השכר שקיבלה התובעת היו פיקטיביים, והונפקו לה לפי דרישתה בלבד.ו
ד. לפנים משורת הדין מוכן הנתבע להכיר בתשלום שהיתה התובעת אמורה לקבל עבור 3 דירות שנמכרו, בסך של 11,215 ₪, ולשלם לה דמי לידה על-פי סכום זה.

5. האם תלושי השכר שניתנו לתובעת הינם פיקטיביים?
התובעת טוענת כי היא זכאית לדמי לידה על פי האמור בתלושי השכר, ואולם מחומר הראיות שהוצג לפנינו עולה כי אין ללמוד מתלושי השכר דבר לגבי גובה שכרה של התובעת. מדברי התובעת עצמה עולה כי התלושים ניתנו לה לבקשתה, וגם גובה הסכום שנרשם בהם נעשה לבקשתה (עדות מר פאלק ע' 16 ש' 18-19). לא עלה בידי התובעת להסביר מדוע נקבע סכום זה דווקא, לדבריה זה נעשה "בידיעה שיש לנו מספר דירות למכור" (ע' 4 ש' 19). התובעת התחמקה ממתן תשובה לשאלה מה היה קורה לו הערך הכספי של הדירות שהיו אמורות להימכר היה נמוך מן הסכום ששולם לה (ע' 4 ש' 21 - 24). יתר על כן, התובעת קיבלה תלוש שכר ע"ס 10,000 ₪ גם בחודש יולי, אף כי בחודש זה לא נחתם אף לא זכרון דברים אחד (ע' 7 ש' 16-29). התובעת טענה כי אינה יודעת אם העובד שעבד איתה קיבל גם הוא תלושי שכר, ואם שולם לו שכר אם לאו (ע' 3 ש' 28-30), עובדה תמוהה ביותר בהתחשב בכך שרק התובעת והעובד הנוסף, נריה ותקין, עסקו במכירות, ובתצהירה טענה התובעת כי תנאי עבודתם היו זהים (סעיפים 4-3 לתצהיר). עובד זה לא העיד מטעם התובעת, ועובדה זו פועלת לחובתה. התובעת גם היתה מודעת היטב לכך ששכרה לא ישולם לה במקביל למתן התלושים, שכן לדבריה הסיכום בינה לבין החברה היה כי תקבל 0.3% מערך הדירה רק עם חתימת החוזה. ברור, אם כן, שאין מדובר בתשלום אחיד המשולם מדי חודש בחודשו, כפי שעולה מן התלושים (ע' 5 ש' 7-10 ו-28-29). התובעת אף אמרה בעדותה כי:
”היה מדובר שאחרי זמן שנראה כמה זה, נתחשבן ונוציא תלושי שכר" (ע' 4 ש' 20)

אף על פי כן הוצאו תלושי השכר, אף כי לא נעשה חשבון כלשהו, ובסיכומי התובעת נטען כי גם התובעת והחברה ידעו שהסכום הנקוב בתלושים 10,000 ₪, אינו משקף את גובה שכרה של התובעת, שכן סוכם כי רק לאחר מספר חודשים, לכשיתברר קצב מכירת הדירות בפועל, ייערך קיזוז בנוגע לסכומים ששולמו (סעיף 6 לסיכומים).נ
זאת ועוד. עדות התובעת לא היתה משכנעת ונתגלו סתירות בין עדותה לבין עדות מעבידה, מר פאלק. כאשר נשאלה התובעת לגבי ההיכרות ביניהם, ענתה כי:
”הכרתי אותו לפני כן בעבודה אחרת, הוא ראה את העבודה שלי וביקש ממני להצטרף לעבודה שם, גרנו פעם באותה שכונה, וכך נוצר הקשר לגבי מקום העבודה הקודם, שנינו עבדנו שם" (ע' 8 ש' 11-12).

ואולם מעדותו של מר פאלק מצטיירת תמונה שונה. לדבריו הוא והתובעת עובדים יחד גם עתה (ע' 12 ש' 26, ע' 16 ש' 26-25), הם שכנים גם היום (ע' 13 ש' 8-9) ויש ביניהם קשר מאד ידידותי (ע' 13 ש' 12).
יתר על כן, התובעת לא פנתה אל החברה בכתב כדי לדרוש את השכר שהיא זכאית לו, לטענתה, ולא הגישה תביעה לקבלת שכרה. ההסברים שנתנה לכך התובעת לא היו משכנעים (ע' 4). לא זו אף זו. מנהל החברה לא ידע כיצד שולם לתובעת שכרה, ומה הסכום ששולם, בפועל לא בהודעתו לחוקרת הנתבע (ע' 4 ש' 17-16), ולא בעדותו לפנינו (ע' 10 ש' 19-18).ב

6. סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כי מעביד חייב "למסור לעובדיו, בכתב פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו". מלשון הסעיף עולה בבירור כי תלושי השכר אמורים לאפשר לעובד לעקוב אחר שכר ששולם. לתלוש השכר יש ערך ראייתי, כל עוד הוא משקף שכר ששולם בפועל, או תשלומים ששולמו בעבר. לתובעת מעולם לא שולם תשלום כלשהו על-פי תלושי השכר שהוצגו. מתן תלושי שכר, עבור תשלומים שטרם שולמו, ואשר לא ברור כלל מה גובהם, אינו אלא פיקציה, אין לו כל ערך, והנתבע אינו חייב להסתמך על האמור בהם.
מן הסכומים המופיעים בתלושים אמנם נוכו הניכויים הנדרשים לרשויות המס ולביטוח לאומי, אולם משלא שולמו הסכומים הנקובים בהם בפועל לתובעת, אין בכך כדי ללמד דבר לגבי נכונות הסכומים הנקובים בהם, ביחסים שבין התובעת לחברה. יתר על כן, תשלום דמי ביטוח כשלעצמו, אינו מקנה זכות לקבלת גמלה.

7. התובעת טוענת כי העובדה שמשכורתה לא שולמה בפועל אינה מעלה ואינה מורידה, וכי אי תשלום דמי לידה לתובעת בשל עבודה שבוצעה בפועל, הינה סנקציה כפולה, שהרי שכרה לא שולם לה בשל מצוקה כספית של המעביד, וכך תיענש פעם נוספת (סעיפים 6-5 לסיכומים).ו
טענה זו דינה להידחות. לדברי התובעת עצמה סוכם עמה שתקבל עמלה רק אם ייחתמו חוזים, ואין מחלוקת כי נחתמו רק 2 או 3 חוזים (ע' 5 ש' 29-25).
לפיכך יש לדחות את תביעת התובעת לשלם לה דמי לידה על פי הסכומים הנקובים בתלושים.נ
הנתבע הסכים לשלם לתובעת דמי לידה על-פי ההמחאות שצורפו לתצהירה בסך של 11,218 ₪. לפיכך ישולמו לתובעת דמי לידה על-פי סכום זה.ב

אין צו להוצאות.ו

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון