בקשה לביטול פסק דין בנושא תשלומי אגרת חינוך ודמי השתתפות הורים

1. זהו ערעור על החלטה של כב' הרשמת א' חדד, מיום 14.1.2003, בתיק בש"א 2648/01, במסגרת תיק אזרחי מס' 5462/01 (להלן: "ההחלטה"), על פיה נדחתה בקשת המערער לבטל את פסק הדין שניתן נגדו ביום 3.5.01. 2. המשיבה הינה עיריית אשקלון וביום 22.2.2001 הגישה כנגד המערער תביעה כספית בסדר דין מקוצר, לתשלום סך של 6,853 ₪ בגין שירותי חינוך, אגרת חינוך ודמי השתתפות הורים, עבור ילדיו של המערער הלומדים במוסדות חינוך שונים. המשיבה צירפה לכתב התביעה דף חשבון המתנהל אצלה ביחס לחובותיו של המערער. 3. סמוך לאחר הגשת התובענה סורבה בקשתו של המערער לדחיית התובענה על הסף, בטענה כי תביעה זו כבר נדונה בתיק קודם שמספרו א' 3046/99. בית המשפט קיבל את עמדת המשיבה, כי התביעה הקודמת [א' 3046/99] הייתה בגין יתרת חוב של ארנונה ומים ואילו התובענה שלפני עוסקת באגרת חינוך. הבאתי דברים אלו, בשלב זה, מכיוון שגם במסגרת הערעור מנסה המערער לחזור ולקשור בין שני התיקים, ואתייחס לכך בהמשך הדברים (ראה סעיף 18 להלן). 4. ביום 24.4.01 מחק בית המשפט (כב' הרשם [כתוארו אז] ג' אמוראי) בקשה שהגיש המערער, וציין בהחלטתו, כי בקשת רשות להתגונן יש להגיש בתצהיר ולא על דרך ההפניה. עפ"י אישור מסירה המצוי בתיק נראה, כי החלטה זו נמסרה למערער כבר למחרת, ביום 25.4.01, בבית המשפט ובאמצעות מזכירות ביהמ"ש. 5. ביום 3.5.01 נחתם פסק הדין כנגד המערער, במעמד צד אחד, ובהעדר בקשה למתן רשות להתגונן (להלן: "פסק הדין"). 6. ביום 23.5.01 ניתנה למערער הזדמנות להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הדין מאחר ובקשה קודמת שהגיש הייתה (באופן חלקי) על דרך ההפנייה. 7. הבקשה המתוקנת לביטול פסק הדין הוגשה ביום 4.6.2001. בבקשה לביטול פסק הדין טוען המערער, כי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן וכי משפחתו כוללת 8 נפשות, מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה בסך 2,900 ₪ בחודש. לגופה של בקשה לביטול פסק הדין טען המערער בפני הערכאה דלמטה, כי הוא פטור מהחוב שנפסק נגדו וזאת בשל שלושה טעמים: הראשון - כי מדובר בחוק חינוך חובה חינם ולכן המשיבה איננה רשאית לחייבו בתשלומים כלשהם. השני - כי המערער ומשפחתו פטורים מהחיובים הנטענים בתביעה לאור השייכות של המשפחה "לביטוח לאומי ולרווחה". השלישי - כי בתי הספר מנעו מילדיו של המערער טיול שנתי, חוגים והצגות ובשל כך נגרם עוול קשה. הבאתי את טענותיו של המערער לביטול פסק הדין ביתר פירוט, הואיל ובמסגרת הערעור שלפני הרחיב המערער חזית מעבר לטענות שנטענו בפני כב' הרשמת, ואתייחס לכך בהמשך הדברים. 8. בתגובתה לבקשה לביטול פסק הדין ציינה המשיבה, כי בפי המערער אין כל טענת הגנה אפשרית וכי כל התשלומים בהם חוייב המערער מותרים ומחושבים ע"פ חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, ביניהם: שעות העשרה, הסעות לביה"ס, אגרות חינוך, ביטוח תלמידים וביטוח בריאות השן. 9. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת נעשה ניסיון לאפשר למערער לעשות סדר בהבנת התביעה המופנית אליו וניתן צו המורה למשיבה לערוך רישום המחולק בהתאם לשנות הלימוד ולשמות ילדיו הרלוונטיים של המערער, בעטיים הוטלו החיובים נשוא התביעה. המשיבה נענתה לצו והגישה לתיק בית המשפט פירוט מדויק של כל החיובים נשוא התובענה; אך גם לאחר שניתן הפירוט לא טרח המערער לתקן את בקשתו, תוך התייחסות ספציפית לסכומי החיוב הנטענים. מנגד, המערער הגיש נספחים שונים, ביניהם חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא תשלומי הורים. 10. אין זה המקום לפרט כל הבקשות, התגובות וההודעות שהגיש המערער הואיל וחלקן הגדול אינן רלוונטיות והמערער ניהל ההליכים ללא ייצוג משפטי, במעורבות רגשית מוגזמת, תוך שהתבטא באחת מתגובותיו (שלא בצדק), כי מתנהל נגדו "משפט דרייפוס". במסגרת הבקשה שנדונה ע"י כב' הרשמת (בש"א 2648/01) התקיימו שני דיונים בנוכחות הצדדים, המערער הגיש כ- 11 תגובות (הכוללות גם בקשות והודעות), ביניהן בקשה לפסול את כבוד הרשמת מלשבת בדין, בקשה שנדחתה כאמור. המערער נחקר על תצהירו וכב' הרשמת אפשרה לבעלי הדין לסכם את טענותיהם. 11. בהחלטה מפורטת ומנומקת של כב' הרשמת נדחתה בקשתו של המערער לבטל את פסק הדין שניתן נגדו. במסגרת ערעור זה אינני חייב להתייחס בנפרד לכל טענה ותשובה ולכל חלק וחלק בהחלטתה הנ"ל של כבוד הרשמת. דעתי היא, כי אין ערכאת הערעור נדרשת להציג החלטה או פסק-דין משלה העונה, לפי הבנתה, על כל השאלות שהתעוררו בפני הערכאה דלמטה. ערכאת הערעור רק בוחנת אם החלטת הערכאה דלמטה עומדת במבחן ההגיון ומעוגנת בחקיקה ובהלכה הפסוקה. בית המשפט קמא שמע את העדויות ובחן את הראיות שהובאו בפניו, ובידיו האמצעים והיכולת הטובים ביותר להתרשם מהן ולהעריך את מהימנותן, ומשכך אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות. 12. מקובלת עלי עמדתה של כב' הרשמת א' חדד, כי בנסיבות העניין לא נמצא בנימוקי המערער דבר שיצביע, כי יש להורות על ביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק, שכן פסק הדין ניתן לאחר המצאה כדין של כתב התביעה ולאחר שהמערער לא ניצל את ההזדמנות להגיש בקשה למתן רשות להתגונן. מכאן שסמכותה של כב' הרשמת לבטל את פסק הדין אינה עוד סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתה. לעניין שיקול הדעת של בית המשפט, בבואו לבטל פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, יש להציב את המבחנים הבאים: סיבת מחדלו של המערער להגיש כתב הגנה; ב. סיכויי ההצלחה של המערער להדוף את התביעה נגדו. התשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר וכבר נקבע, כי אין המבקש בבקשה לביטול פסק דין חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, הגנה אפשרית. 13. לאחר שהפכתי ובחנתי את טענותיו של המערער, אלו שנטענו בפני כב' הרשמת, גם אני לא מצאתי בטענותיו של המערער הגנה אפשרית, בהתחשב בפירוט הנדרש בבקשה מסוג זה. וכבר נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי יש לבסס את טענת ההגנה על תשתית עובדתית חישובית ברורה המורכבת מהנדבכים הבאים: א. העובדות הספציפיות של טענות ההגנה, כולל נתונים מספריים מפורטים ומדויקים. ב. חישוב אריתמטי מדויק המבוסס על העובדות הנ"ל. ג. סכום קצוב המהווה תוצאה של החישוב הנ"ל. מול הסכום הקצוב שבכתב התביעה היה על המערער להקים הגנה המסתכמת בסכום קצוב נגדי, המבוסס על עובדות וחישובים אריתמטיים, ברורים ומפורטים, ויש לקבוע שהמערער לא עמד בכך. המערער העלה את טענותיו ללא זיקה עניינית לחיובים שהוא נתבע לשלם ובחקירתו הודה למעשה, כי אינו מבין את טיבו של החיוב הנתבע. 14. במסגרת הערעור שלפני טוען המערער טענות שונות שהמרכזיות שבינהן, כדלקמן: א. רק בשלב הדיון בבקשה לביטול פסק הדין צרפה המשיבה פירוט נוסף לגבי חיובים הנטענים כנגד המערער. ב. חוק בריאות ממלכתי פטר את התלמידים מחובת תשלום עבור ביטוח בריאות. ג. נטען, כי לגבי חלק מהחיובים, יש לקבל הסכמת ההורים תחילה ומשלא נתקבלה הסכמתו של המערער, אין תוקף לחיובים אלו. ד. ביחס לחיובים בגין הסעות בנו לביה"ס טוען המערער, כי הוא אינו יכול להתגונן בשל חוסר פירוט המצוי בתביעה. ה. החיובים עבור "שעות העשרה" נעשו שלא כדין מאחר והבן ירון לא קיבל "שעות העשרה" בפועל. ו. נטען, כי בידי המערער קבלות על תשלומים שונים, אולם בשל חוסר בהירות הוא איננו יכול לשייך תשלומים אלו לחוב שלו למשיבה. 15. למותר לציין כי לא ניתן לכמת את טענותיו של המערער, תוך התייחסות לתשלומים הנתבעים ממנו. ובעניין זה אין לי אלא לחזור על האמור בסעיף 13 לפסק הדין לעיל בנוגע לרמת הפירוט המתבקשת. 16. המשיבה טוענת, במסגרת עיקרי הטיעון מטעמה, בין היתר כי אין מקום למרבית טענותיו של המערער שמקומן היה בבקשתו המקורית של המערער לביטול פסק הדין. אכן, בחינה של הודעת הערעור מעלה, כי מרבית טענותיו של המערער, הן בבחינת הרחבת חזית. הלכה ידועה היא, כי טענה שלא הועלתה על ידי המערער בפני בית המשפט קמא, אין הוא יכול להעלותה לראשונה, בפני ערכאת הערעור. משכך, דין טענות המערער בעניין זה להידחות, ככול שהן נוגעות להרחבת החזית וככול שלא הוגשה בקשה מטעם המערער להגשת ראיות נוספות במסגרת הערעור. כאמור, טענות אלה, אינן ראויות להתייחסות בערכאה זו, משום שלא הועלו על ידי המערער, בשלב כלשהו, בפני בית המשפט קמא ועל כן, הינן בבחינת הרחבת חזית אסורה בשלב הערעור, כפי שטענה, בצדק, ב"כ המשיבה. 17. למעלה מן הדרוש, אציין כי דין טענות אלו של המערער להדחות, גם לגופן ואף טענתו המרכזית בדבר הקושי להתגונן מפני תובענה שאיננה מפורטת. כזכור, המשיבה הגישה עוד ביום 16.6.2002 פירוט מלא ומקיף בדבר יתרת החוב בצירוף פירוט חשבונאי מלא ומדויק (ראה אישורו של המערער בסיפא לסעיף 4 של הודעת הערעור). לאחר קבלת יתרת החוב רשאי היה המערער להגיש בקשה לתקן את הבקשה לביטול פסק הדין, אולם המערער בחר שלא לעשות כן. זאת ועוד המערער לא טרח להגיש לבית המשפט כל בקשה לעיון במסמכי המשיבה וראה בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר הדין האזרחי", מהדורה שישית, בעמוד 300, שעוסק אומנם ביחסים שבין בנק ולקוח, אך ניתן להסיק מכך גזרה שווה לענייננו: "בשלב הגשתה של תביעת הבנק נגד לקוח, הדרישה היא מינימלית ודי בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית... בשלב הראשוני אין חובה לצרף את כל ספרי הבנק, הקשורים במערכת היחסים בין הבנק לבין הלקוח ודי בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית. אולם, אין מניעה שהנתבע יפנה לבנק בבקשה למסור את פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם הבנק לא ייענה, בהעדר תום-לב , לדרישת הלקוח לקבל את מלא המסמכים, מסתכן הבנק בכך, שכן הנתבע עשוי לקבל רשות להתגונן רק מטעם זה". כאמור, בעניינו המבקש נמנע מלהגיש לבית המשפט, כל בקשה לקבלת פרטים נוספים אודות התובענה ולכן אין לו להלין אלא על עצמו. 18. אם לא די בטענות שהעלה המבקש עד עתה, הרי שלאחר שבית המשפט (כב' השופט ברעם) למעשה סיים את הדיון בערעור במהלך 3 ישיבות שהתקיימו, הגיש המבקש בקשה נוספת להפסיק את ההליכים נגדו בתיק זה בשל פשרה כוללת שגיבש ביחד עם המשיבה. מנגד, המשיבה מכחישה, כי נערך עם המערער הסדר כלשהו לגבי תיק זה ולשיטתה ההסדר החלקי שנעשה מתייחס לחובות ישנים של ארנונה ומים - בתיק א' 3046/99. לאור המחלוקת שנתגלעה המערער מבקש מבית משפט זה להזמין את ראש עיריית אשקלון וארבעה עדים נוספים כדי להוכיח טענתו, בדבר הפשרה שנתגבשה. עם כל הצער שבעניין לא מצאתי להתיר למבקש לעשות כן. הבירור הדרוש בנוגע להסדר פשרה שנעשה לכאורה עם המשיבה, לגבי המחלוקת בתיק זה, חורג מהמסגרת הדיונית ומהסמכות הנתונה לבית משפט זה במסגרת ההליך שלפניו. 19. אשר על כן ומכל המקובץ, הערעור נדחה בזאת ועל המערער לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. דיני חינוךאגרהביטול פסק דין