אוטם שריר הלב עקב לחץ נפשי ומאמץ פיזי








אוטם שריר הלב עקב לחץ נפשי ומאמץ פיזי


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוטם שריר הלב עקב לחץ נפשי ומאמץ פיזי:

.1מדובר בתביעה להכיר באוטם בשריר הלב שארע לתובע לטענתו ביום 26.8.90
כתאונת עבודה.
.2לטענת התובע:ב
א. הוא מועסק כמנהל קבלה במפעל "עוף הנגב", ובעבודתו הרגילה הוא עסק
בפיקוח על שקילת עופות והעברתם לשחיטה.
ב. בתאריך 26.8.90הוא מילא בנוסף לתפקידו הרגיל גם תפקיד של מנהל
מחלקת מריטה.
ג. באותו בוקר החל לעבוד בשעה 00:06, ובשעה 00:ו 07חש בכאבים חזקים בחזה שבעקבותיהם פונה לבית החולים ואובחן אצלו אוטם בשריר הלב.
ד. בסמוך לבוא האוטם היה לו ארוע חריג בעבודה שהשפיע על בוא האוטם.
ה. הארוע החריג התבטא בעובדות הבאות:נ
1) הלחץ בעבודה עקב מילוי התפקיד הנוסף.
2) ריחות חזקים שהיו במפעל ביום הארוע שהיה יום א' בשבוע, בו היתה התגברות של הריחות לאחר הפסקת העבודה בשבת, ורעשים במחלקת המריטה.
3) בסמוך לארוע עסק התובע במאמץ רב ומוגבר בנסיונות לפתוח בורג, שבמהלכו חש כאבים חזקים בחזה.
4) היה לו ארוע מיוחד בעבודה שהרגיז אותו מאוד, כאשר ביקש מאחד העובדים לאייש את עמדת הואלסים במחלקת המריטה, והעובד הגיב בסירוב ובתנועת זלזול, דבר שהכעיס אותו מאוד.
5) התובע הינו מטבעו אדם רגוע.
.3לטענת הנתבע, אין לקבל את גרסת התובע ביחס לארוע בעבודה וביחס לאופיו
החריג.
.4ביחס לשאלה אם יש לראות אירוע כלשהו בעבודה כארוע חריג, נקבע בהחלטה
מיום 3.7.94, כלהלן:ב
" .5לאחר עיון בחומר הראיות נראה לי שאין חולקין על גרסתו הבסיסית של התובע, ביחס לעובדה שביום הארוע הוא מילא תפקיד נוסף כמנהל מחלקת המריטה וכן שעבודה זאת מלאה במאמץ נוסף, והיתה מלווה ברעשים ובריחות מוגברים האופיניים לימי א', אך אין בעובדות אלו כדי להצביע על ארוע חריג בעבודה, הואיל והתובע נהג להחליף את מנהל מחלקת המריטה לעיתים קרובות, ולא היה בכך משום ארוע יוצא דופן. ביחס למאמץ המוגבר בפתיחת הבורג, נראה לי שאין לקבל את גרסת התובע.
בסיכום המחלה לא היתה התיחסות לכל ארוע חריג בעבודה פרט לעובדה שנרשם בו שהתובע חש בכאבים בחזה תוך כדי עבודה. אכן, ארוע זה נרשם בתצהיר שנחתם על-ידי התובע מיום 11.3.91, המצורף לתביעה ובחוות הדעת של ד"ר קראוס מיום 7.4.91, אך ארוע זה לא נזכר כארוע חריג בהודעתו של התובע לחוקר המוסד מיום 2.6.91, בה נאמר שאין צורך במאמץ חריג כדי לפתוח בורג כזה. כמו כן, נאמר על-ידי התובע בהודעה:ו
"באותו יום התחלתי לפתוח את הבורג הראשון לאחר שעשיתי כיוון ראשוני ואני חושב שלא הספקתי אפילו לגשת ולפתוח את הבורג ואז הרגשתי כאבים בחזה באמצע החזה כאבים עזים ..."
ארוע זה גם לא נזכר בעדותו של בן הדוד, יצחק שוקר, שהתיחס לארוע מיוחד עליו סיפר לו התובע כארוע שגרם לאוטם בעת שהיה מאושפז בבית החולים.
אין לשלול אפשרות שהארוע הנוגע למאמץ בפתיחת הבורג הועלה בשלב כלשהו לפני הגשת התביעה למוסד, ולפני הגשת התביעה לבית הדין, אך העובדה שארוע זה נשלל על-ידי התובע במפורש כארוע חריג בהודעתו לחוקר המוסד מחלישה את עדות התובע בקשר לכך.
.6ביחס לויכוח שהיה לתובע עם אבו סעלוק גו'מעה, נראה לי שיש לקבל את גרסת התובע.
ארוע זה נזכר גם בהודעתו של התובע לחוקר המוסד, והוא נתמך גם בעדותו של השוחט, אך ביחס לעוצמת הויכוח, נראה לי שיש הפרזה רבה בעדותו של התובע בבית הדין, ובענין זה יש להעדיף את גרסת התובע לחוקר המוסד בה הוא מתאר את הויכוח כלהלן:נ
"בשעה 50:ב 6היה לי ויכוח עם עובד בשם גו'מעה שיעבור לעמדת מחלקת מריטה ממחלקת שחיטה ... הייתי ממש כעוס על כך שלא עבר למחלקה ... לא יודע אם ג'ומעה הלך למחלקת מריטה. הייתי לפני כן במחלקה ואמרתי לג'ומעה שילך למחלקה אחרת. הוא לא הלך וכשחזרתי בפעם השניה כעסתי ושמעו שצעקתי עליו.
בדרך כלל אני אדם מאוד רגוע לא מתעצבן מהר.
אני חושב או לא הייתי מגדיר את עצמי כאחד שמעצבנים אותו מהר..."
בענין זה גם נתמכת גרסתו של התובע בעדות השוחט, אך גם בעדות זאת יש נטיה להגזמה, ומבחינת עוצמת ההתרגזות אני מעדיף את גרסתו האמורה של התובע בהודעתו לחוקר המוסד. מבחינה זאת, אני מעדיף את גרסת התובע האמורה על פני עדותו של ג'ומעה, הואיל וסביר להניח שג'ומעה לא זכר את הויכוח אם מפני שלא ייחס לו חשיבות ואם מפני שלא רצה לזכור את הויכוח.
.7השאלה העומדת לדיון היא האם יש לראות את הויכוח עם ג'ומעה בנסיבות הענין כארוע חריג.
לאחר ששקלתי את הענין, נראה לי שניתן לראות ויכוח זה כויכוח חריג הן בגלל העלבון שנגרם לתובע בכך שהעובד לא נשמע להוראתו והן לאור העובדה שהויכוח הגיע לכדי צעקות.
כמו כן, נראה לי שאף שלחצים המוגברים בעבודת התובע כממלא מקום מחלקת המריטה לא היו ארוע חריג כשלעצמם, היה בהם כדי להגביר את עוצמת ההשפעה של הויכוח עם העובד, והיה בכך כדי להוסיף לאופיו החריג של הויכוח עם העובד."
.5לאור זאת, הוחלט למנות את ד"ר ידעאל הר-זהב כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, למתן חוות דעת ביחס לשאלות הבאות:ו
א. האם היתה לאירוע בעבודה השפעה כלשהי על בוא האוטם במועד שבא.
ב. אם התשובה לשאלה האחרונה חיובית, האם היתה השפעת האירוע בעבודה
פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון האישי שהיו לתובע.
ג. ביחס לשאלה האחרונה, יש להתיחס לגורמים שהשפיעו ותרמו לעיתוי בוא האוטם במועד שבא, ולא רק למשקל שיש לגורמים השונים שהשפיעו על בוא האוטם באופן כללי ולאורך זמן.
מבחינה זאת, יש לראות סמיכות בין מועד אירוע חריג בעבודה ובין הופעת האוטם, כאינדיקציה לכך שהשפעת האירוע לא היתה פחותה בהרבה מהשפעת בוא האוטם.
כמו כן, לא די בכך שהשפעת האירוע היתה פחותה במידה כלשהי מהשפעת גורמי הסיכון, ויש להתיחס לשאלה אם השפעת האירוע היתה פחותה בהרבה בהשוואה ליתר הגורמים.
.6בחוות דעת מיום 15.12.94, השיב המומחה לשאלות האמורות כלהלן:נ
" .1התשובה לשאלה זו תלויה בהגדרת הארוע בעבודתו, באם הינו ארוע דחק קיצוני וחריג אם לאו.
לעניות דעתי אין ארוע זה עומד בהגדרה זו, אך הגדרתו הינה בסמכות כב' בית הדין.
במידה ואכן ארוע זה מוגדר כארוע דחק קיצוני וחריג, כי אם השפעתו על בוא האוטם במועד שבא הינה רבה, ...
.2בהנחה שהתובע עבר ארוע דחק קיצוני וחריג בעת עבודתו, כי אז השפעתו רבה מגורמי הסיכון האישיים שהיו לו.
.3כאמור, אם הארוע יוגדר כארוע דחק קיצוני וחריג, כי אז השפעתו על בוא האוטם רבה מהשפעת נתוניו האישיים, וסמיכותו של ארוע זה לבוא האוטם קושרת ביניהם בקשר של גרימה."
.7אכן הארוע לא הוגדר בהחלטה כארוע דחק קיצוני וחריג אלא כארוע חריג.
בצדק נקבע על-ידי המומחה כי הקביעה ביחס לאופיו החריג של הארוע נתונה
לסמכות בית הדין השומע את העדויות ומעריך אותן.
שקלתי את דעתו של המומחה שאין ארוע זה עומד בהגדרה של ארוע דחק קיצוני וחריג, אך המבחן המשפטי לאופיו החריג של ארוע אינו חייב להיות ארוע דחק קיצוני חריג, אלא ארוע חריג בהשוואה לעבודתו הרגילה של התובע.
לאור זאת, אינני רואה הצדקה לשינוי קביעתי הקודמת, ביחס לאופיו החריג של
הארוע.
המומחה הצביע בחוות הדעת על כך שסמיכות הארוע לבוא האוטם הינה אף היא גורם שבו יש כדי להצביע על קשר של גרימה בין בוא האוטם ובין הארוע.

לאור זאת, נראה לי שניתן לקבוע על-פי חוות דעת המומחה ועל פי אופיו החריג של הארוע, כפי שנקבע בהחלטה וסמיכות הארוע לבוא האוטם, שהתקיימו התנאים הנדרשים לקיום קשר סיבתי משפטי בין ארוע חריג בעבודה ובין בוא האוטם במועד שבא.
.8לאור זאת, אני מקבל את התביעה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אוטם שריר הלב בעבודה

  2. סיבות לאוטם שריר הלב

  3. אוטם בלב כתאונת עבודה

  4. אוטם שריר הלב עקב תאונה

  5. אוטם שריר הלב ועדה רפואית

  6. אוטם שריר הלב תאונה עבודה

  7. אוטם שריר הלב ביטוח לאומי

  8. אוטם שריר הלב ויכוח בעבודה

  9. אוטם שריר הלב כתאונת עבודה

  10. הכרה באוטם מוחי כתאונת עבודה

  11. מאמץ בלתי רגיל - אוטם שריר הלב

  12. אוטם שריר הלב עקב מריבה עם עובד

  13. הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה

  14. ערעור על אחוזי נכות אוטם שריר הלב

  15. הכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה

  16. מוות בעקבות אוטם מוחי - תאונת עבודה

  17. נכות 10% בגין מצב שלאחר אוטם בשריר הלב

  18. אוטם שריר הלב לעובד בעבודה פיזית קשה

  19. אוטם שריר הלב עקב לחץ נפשי ומאמץ פיזי

  20. אוטם שריר הלב בגין רצף אירועים בעבודה

  21. מוות מאוטם שריר הלב שהוכר כתאונת עבודה

  22. תביעה להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה

  23. קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב לאירוע בעבודה

  24. נכות בשיעור 10% בעקבות אירוע של אוטם שריר הלב

  25. הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  26. דחיית תביעה להכרה באוטם שריר הלב בביטוח לאומי

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון