אישה שעובדת אצל בעלה - דמי אבטלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישה שעובדת אצל בעלה - דמי אבטלה: .1מדובר בתביעה לדמי אבטלה אשר נדחתה על-ידי הנתבע בנימוק שלא התקיימה בתובעת ההגדרה של "מבוטח" על פי פרק ו 1לחוק הביטוח הלאומי, הואיל ולא התקיימה בעבודתה אצל בעלה ההגדרה של "עובד" כאמור בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי. .2במהלך הדיון ניתן אישור לתיקון כתב הגנה, בו נטענה על-ידי הנתבע טענה נוספת שהתובעת לא פוטרה ולא הפסיקה את עבודתה באופן ממשי. .3בעדותה טענה התובעת: "ביחס לטענות הנתבע, אני אומרת שעבדתי באופן מעשי ויש לי תלושים, הוציאו לי תלושים, גם ברגע שהם הורידו לי את ביטוח לאומי הם ידעו שזה משפחה. אני שואלת למה לא ביררו לפני זה, שנתיים וחצי שילמו עלי ביטוח לאומי. זה עסק בחקלאות, היה לנו משרד ואני עבדתי חצי משרה. הוא מגדל אבטיחים, מלונים באזור אשקלון, הוא עובד עם מושבים, הוא לוקח שותפויות ומגדל, העבודה שלי היתה במשרד, האחרון היה ליד סולל בונה. הייתי נוכחת יום-יום משעה 00: 8עד 00:12,העסק של בעלי. אנחנו לא חיים בהפרדה כלכלית. החיים הכלכליים שלנו הם משותפים. לשאלה איזה משמעות לכך שאני מקבלת משכורת ותלוש, אני אומרת שאני קיבלתי אותה בד"כ במזומן, עשיתי בהם תוספת לבית. אני קיבלתי מהוצאות הבית מבעלי, לא שייך מהמשכורת שלי שהרווחתי. ההוצאות היו מהעסק המשותף, המשכורת שלי היתה שלי, עשיתי איתה מה שאני רוצה. יש לי חשבון בנק פרטי שלי. קיבלתי אחת לחודש 1000ש"ח. לפעמים הפקדתי את הכסף, לפעמים הייתי משלמת כל מיני. לשאלה אם אני יכולה להביא אסמכתא כיצד קיבלתי בפועל את המשכורת, אני אומרת שקיבלתי במזומן ולא תמיד הפקדתי בבנק. לא הפקידו לי את הכסף בחשבון בנק שלי, כספים משותפים לא הפקדתי בחשבון שלי, אני יכולה להוציא דף פעולות בחשבון. החשבון הוא רק על שמי, פרט לזה יש לנו חשבונות משותפים. מחודש 3/90עד .8/92 הפסקתי לעבוד כי בעלי במצב לא טוב, הוא פיטר את כל העובדים והוא לא יכול היה להחזיק אותי. היו לו 5עובדים וביניהם גם אותי, מאז אני לא עובדת. העסק גם במצב לא טוב, לא היו לנו אז משרד, הוא ניהל את זה בצורה כזאת כי לא היתה לו אפשרות להחזיק משרד. זה היה בשנה האחרונה. אני לא יודעת איך הוא ניהל את המשרד, באויר איך שהוא. פוטרתי ב- 8/92כי העסק נסגר וכולם פוטרו, חקלאות זה לא עסק שעובד כל השנה, זה עובד תקופה מסוימת ויש הפסקה, כשהוא התחיל לעבוד מחדש לא היתה לו אפשרות לקחת עובדים חדשים. היו לו 2עובדים השנה שעבדו כי לא היתה לו אפשרות יותר. מאז לא חזרתי לעבודה. ברגע שאין לו משרד אין לי מה לעזור לו. לא עזרתי לו מהבית. כל מה שעשיתי זה היה פעם בחודש להגיש בקשה לשירות התעסוקה להעסקת עובדים. הוא לא ידע על זה. אני זוכרת שמסרתי הודעה לחוקר המוסד, עזרתי לו בסידורי בנקים במשך שנתיים וחצי ולא לאחר מכן, לא עסקתי לאחר מכן ברישום חשבונות ובקבלת סחורה. אני רואה את הודעתי, אני מזהה את חתימתי על ההודעה (נ/1). אמרתי לחוקר שאני לא קוראת הכל בחזרה, ושאני מקווה שהוא רשם מה שאמרתי. אני קוראת שוב את הודעתי, שלא נכון שאני מילאתי חשבוניות וקיבלתי ספקים, ספקים מגיעים ישר לשטח. היום אני יושבת בבית. עד חודש 3/90היו לו כל מיני עובדים בעבודה שלי, היו לי ילדים בבית ותעסוקה, כשהילדים יצאו מהבית חיפשתי לי תעסוקה. אני לא יודעת מי עשה את העבודה שלי לפני שנכנסתי. התחלתי לעבוד בחודש 3/90כי אני רציתי לעבוד, כי הילדים גדלו ויצאו מהבית ואני רציתי לעבוד. חוץ ממני היתה מדי פעם פקידה, כי אני עבדתי רק חצי יום. מאז לא עבדתי, אף אחד לא עזר לו כי לא היה לו משרד והוא סגר את המשרד. לא נכון שאני מתעסקת בסידורי בנקים, אם אני במקרה בבנק אני יכולה להוציא לו תדפיס אבל לא באופן מעשי. ככה עבדתי יום-יום ועשיתי מה שכל פקידה עושה. בתקופת שעבדתי אצל בעלי קיבלתי תלושי משכורת (ת/1), נכון שאחרי שהפסקתי לעבוד אצל בעלי נרשמתי בלשכת התעסוקה, אני רואה את כרטיס הרישום (ת/2). הפסקתי לעבוד כי בעלי נקלע לקשיים והוא סגר את המשרד, וכשהוא סגר את המשרד נגמרה העבודה, אני רואה בקשה שהוגשה עבור בעלי להוצאה לפועל (ת/3). לגבי הקשיים הכספיים, הוא הוכרז כפושט רגל לפני כשבוע. לא היה לו משרד בשנת 93, מסוף 82שהוא פיטר את כל העובדים, הוא עבד עד 93ומאז לא היה לו פשוט משרד. אחרי שגמרתי את העבודה היתה לו בעיה עם שירות התעסוקה והייתי ממלאת לו את הטופס שצריך למלאת, זה היה ב- 93כשלא היה לו משרד. אני רואה את תדפיסי הבנק שהתבקשתי להגיש (נ/1). לשאלה מדוע לא קראתי את ההודעה לפני שחתמתי, אני אומרת שאני אמרתי לו שאני לא אקרא עוד פעם את הכל, שאלתי אם הוא רשם את כל מה שאמרתי לו, והוא אמר לי שכן. לאחר שקראתי שוב את ההודעה, עמדתי על כך שהוא כתב שאני עוזרת לו מהבית וזה לא נכון כי ברגע שהפסקתי לעבוד חוץ משירות תעסוקה לא עשיתי כלום. אני אמרתי שאני לא עושה את זה, אבל אם במקרה הוא מבקש ממני להביא לו דף בנק אני לא אתנגד לכך כשאני בבנק. מה שהוא רשם לא היה נכון." .4כמו כן, העידה מטעם התובעת שושנה פתל שעבדה אף היא בעסק בו עבדה התובעת, כלהלן: "בשנים 93- 92עבדתי אצל בן ארצי חיים, אני מכירה את התובעת כשהיא עבדה שם. עבדתי אצלו בערך 20שנה. עבדתי בתור מנהלת עבודה בשדה. כל הזמן היה לי קשר עם המשרד, היה לנו קשר שאנחנו מדברים בקשר, הייתי צריכה לבוא למשרד פעמיים או 3פעמים, הייתי צריכה לבוא למשרד ולרשום פועלים. העבודה שלי היתה בשטח, אבל הייתי צריכה לבוא למשרד, לקחת כרטיסי עבודה, להסביר לי מה לעשות, הייתי במשרד כל יום. הייתי צריכה למסור לפקידות את הרשימה של הפועלים, באתי ומסרתי לרחל ולפקידה. היה לי קשר עם טלפון אלחוטי, והייתי מדברת עם רחל, פקידה או עם בעלה. ראיתי ושמעתי את התובעת עובדת בתוך המשרד. לגבי שעות עבודה של התובעת, היא עבדה משעה 00: 8עד שעה 30: 13או 00:14, היא היתה משלמת לי את המשכורת וגם לפועלים, היא כתבה לי את הצ'ק. היא טיפלה בשירות התעסוקה של הפועלים, עשתה בנקים, את כל הרישומים. לפעמים היתה באה לשדה ולרשום את הפועלים. הפסקתי לעבוד שם כי הוא הפסיק לעבוד. המרחק בין המשרד לשטח העבודה הוא לא רחוק, המשרד היה בסולל בונה באשקלון, אני הייתי עובדת בזיקים או בכרמיה, זה כ- 15ק"מ. אני נסעתי ברכב כ-4- 3פעמים כדי להגיע למשרד. אם היו חסרים לי דברים אז הייתי הולכת לקחת. אם אני צריכה כרטיסים לפועלים או דברים אחרים, אז אני הולכת. לגבי שנת 92, התובעת ועוד פקידה עבדו במשרד. לשאלה איך אני יודעת את שעות העבודה של התובעת, אני אומרת שאני יודעת כי אני עבדתי איתה, היא התחילה בשעה 00:8, אני הייתי מתחילה לפניה בשעה 00:6, גם הלכתי למשרד לפני שהיא יצאה וגם הלכתי בבוקר. אני הייתי מגיעה גם בשעות שהיא היתה נמצאת וגם בשעות שהיא לא היתה נמצאת, בשעה 00:נ.16" .5בהודעתה לחוקר המוסד מיום 11.3.93, מסרה התובעת בין השאר כי גם לאחר הפיטורים היא עוזרת לבעלה מהבית בקשר לטלפונים, ספקים, סידורי בנקים, ביטוח לאומי, שירות התעסוקה והנהלת חשבונות. בעדותה בבית הדין כאמור טענה התובעת שהדברים האמורים לא נאמרו על-ידיה. .6על פי סעיף 127א(1) מבוטח לענין דמי אבטלה צריך לקיים בין השאר את הדרישה שהוא "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". המונח "עובד" מוגדר בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי כלהלן: "לרבות בן משפחה, אף אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". המונח "בן משפחה" לענין זה הוגדר כ"אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות." במקרה זה אין מדובר באחד הקרובים המוגדרים כקרובי משפחה, ולאור זאת יש לבדוק על פי המבחנים הכלליים ובהתחשב במטרת החוק באם יש לראות את התובעת כעובדת כאמור בסעיף 127א(1) לחוק הביטוח הלאומי. לענין זה נקבע כי אין בעובדה שמדובר בבן משפחה כדי למנוע אפשרות של קיום יחסי עובד ומעביד, אך במקרה כזה יש לבחון בקפידת יתר אם מדובר ביחסים וולונטריים או בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. בקשר לכך יש לתת את הדעת לסימני היכר כמו מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי. כמו כן, יש להתחשב בשאלה האם היתה נעשית העבודה על-ידי עובד אחר אלמלא עבודתו של אותו קרוב. (דב"ע לג/108- 0המוסד לביטוח לאומי נ' שרה כץ, פד"ע ה' 31; דב"ע מז/6-0 סרוסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח' 434). .7לאחר עיון בעדויות נראה לי שמעמדה של התובעת עומד במבחנים האמורים לקיום יחסי עובד ומעביד, עבודת התובעת מחודש 3/90עד 31.8.92נעשתה באופן סדיר על בסיס של קיום יחסי עובד ומעביד, בעוד שההחלטה על הפסקת עבודתה התקבלה עקב קשיים כספיים וסגירת המשרד. השאלה אם התובעת המשיכה לעזור לבעלה לאחר הפסקת עבודתה באופן חלקי מהבית, אינה פוגעת בעובדה שחל ניתוק בעבודתה הסדירה שהתקיימה במסגרת של יחסי עובד ומעביד. עדות התובעת נתמכת בעדותה של שושנה פתל, ובעובדה שגם שושנה פתל פוטרה בגלל הקשיים הכספיים וסגירת המשרד. .8לאור האמור, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 500ש"ח בתוספת מע"מ.דמי אבטלה