קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בג"ץ שחרור מחבלים: השופט א' גרוניס: 1. ביום א', 18.12.11, היינו בעוד יומיים, אמורה ישראל לשחרר 550 אסירים ועצירים בטחוניים בגדר השלב השני של ההסכם לשחרורו של החייל החטוף רס"ל גלעד שליט. בעתירה שבפנינו, שהוגשה ביום 15.12.11, מבקשים העותרים כי המשיב יביא לאישור הממשלה קריטריונים ברורים לקביעת זהותם של אלה האמורים להשתחרר. כמו כן מבוקש כי רשימת המשתחררים תובא לאישור מליאת הממשלה. עוד מבוקש בעתירה שהשלב השני של ההסכם לא יבוצע אלא 14 ימים לפחות מעת פרסום הקריטריונים ורשימת המחבלים המועמדים לשחרור. בתגובתו של המשיב, שהובאה בפנינו היום, מבוקש לדחות את העתירה על הסף. 2. מתגובתו של המשיב עולה, כי רשימת האסירים והעצירים שעומדים להשתחרר במסגרת השלב השני של העסקה פורסמה ביום 14.12.11. הרשימה אינה כוללת אנשים שפצעו או הרגו אחרים, או שהיו מעורבים בפיגוע שהסתיים במותם או בפציעתם של אחרים. עוד נמסר בתגובה כי למעט שתי אסירות, אין הרשימה כוללת חברים של ארגון החמאס או של הג'יהאד האיסלמי. כמו כן נאמר בתגובה, כי מתוך 500 האסירים העומדים להשתחרר למעלה מ-400 סיימו לרצות שני שלישים מתקופת מאסרם. 3. עניינו של ההסכם שנעשה לשחרורו של החייל גלעד שליט בא לפני בית משפט זה בגדר עתירות קודמות, שהוגשו לקראת השלב הראשון לביצועו של ההסכם, הוא השלב בגדרו שוחרר החייל גלעד שליט משבי החמאס. ביום 17.10.11 דחה בית משפט זה ארבע עתירות שתקפו את החלטת הממשלה מיום 11.10.11 לאשר את ההסכם (בג"ץ 7523/11, 7540/11, 7547/11, 7554/11). בעתירות הקודמות הועלו טענות דומות לטענות המועלות בעתירה דנא. כך, אף בעתירות הקודמות נטען כי יש לקבוע קריטריונים לעניין ניהול משא ומתן עם חוטפים. בית המשפט לא קיבל את הטענה בקובעו כי "כל הכרעה בעניין מסוג זה תלויית נסיבות ומחייבת שקילה של נתונים רבים העומדים זה מול זה, ואיזון ביניהם בהקשר קונקרטי ובזמן נתון" (בג"ץ 7523/11, פיסקה 11). 4. סבורים אנו, עם כל השתתפותנו בצערם של העותרים 2-1 שאין לו מרפא, כי דינה של העתירה להידחות. אין כל סיבה שבית משפט זה יחזור וידון בעניין ההסכם לשחרורו של החייל גלעד שליט, לאחר שניתנה בנושא זה הכרעה ברורה לפני כחודשיים. זאת ועוד, אין ספק שהעותרים דכאן יודעים זה כחודשיים על דבר ההסכם שאושר על ידי הממשלה ועל תנאיו. כבר בהסכם עצמו נקבע כי השלב השני של העסקה, לפיו ישוחררו 550 אסירים ועצירים, יתבצע חודשיים לאחר השלב הראשון. אף על פי כן, העתירה שבפנינו הוגשה שלושה ימים בלבד לפני המועד לביצועו של השלב השני. אכן, שמותיהם של המשתחררים פורסמו ביום 14.12.11, היינו לפני יומיים. לא הייתה כל מניעה להגיש עתירה לפני מספר שבועות בדרישה שהשמות יתפרסמו במועד מוקדם יותר. 5. העתירה תוקפת החלטה של ממשלת ישראל בעניין בעל השלכות מדיניות ובטחוניות. וכה נאמר בעתירות הקודמות בנושא התערבותו של בית המשפט בהסכם דוגמת ההסכם שנעשה לשחרורו של החייל גלעד שליט: "... האחריות לשלומם ולביטחונם של כל אזרחי מדינת ישראל היא בידי ממשלת ישראל ובידי נושאי התפקידים לעת הזו. בידיהם הערכת המצב; בידיהם ההחלטות הגורליות ביותר לחיי המדינה ועליהם האחריות לתוצאות החלטותיהם. עליהם מוטל להתמודד עם הדילמות המשפיעות במישרין על חיי אדם. ההחלטה שקיבלו, על כל קשייה, אינה החלטה בת יום. במשך כל תקופת שביו של גלעד שליט עשו ממשלות ישראל מאמצים לשחררו באמצעות הסכם. בתוקף שיקול הדעת המסור לגורמי הצבא, הביטחון והממשלה, סברו הם במשך כל השנים כי רק במשא ומתן קשה, המתנהל עם האוחזים בגלעד שליט, שהם מעצם טבעם סחטנים המנהלים משא ומתן בתנאי פיגוע מיקוח, יושג שחרורו. ראשי הממשלה, המכהן והקודם, מינו במשך השנים שלושה נציגים בזה אחר זה אשר ניהלו את המשא ומתן. היו מעורבים בו מתווכים זרים ומדינות זרות עד שגובש ההסכם הנוכחי. לפיכך, מדובר בהסכם בעל אופי מדיני שאין בית משפט זה נוהג להתערב בשכמותו, לא רק בשל היעדר כלים מתאימים אלא גם ובעיקר בשל אופי הסמכות המסורה לרשות המבצעת בעניין זה. החלטת הממשלה מצויה בליבת סמכותה, הן כמופקדת על הביטחון והן כאמונה על יחסי החוץ של המדינה, ובכגון דא נתון לה שיקול דעת רחב ואילו היקף הביקורת השיפוטית מצומצם ביותר" (שם, פיסקה 9). מטבע הדברים, ומשיקולים ברורים, על הממשלה לעמוד בהתחייבותה שניתנה, נחתמה ואושרה בהסכם שהביא לשחרורו של החייל גלעד שליט. כפי שבית משפט זה לא התערב בהסכם ובביצועו של השלב הראשון בעתירות הקודמות, אין סיבה להתערב עתה בשלב השני של ביצוע ההסכם. 6. העתירה נדחית וכך אף הבקשה לצו ביניים.   בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)טרור