קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול עסקה אופנוע ים: 1. ביום 12.6.96, לקראת סוף השבוע, רכשה התובעת מהנתבעת אופנוע ים מסוג ימהה 1100 לפי זכרון דברים ת/1. המחיר היה 31,000 ש"ח, וכלל עגלה, וגם המחאת הביטוח הימי ליתרת התקופה בשווי 750 ש"ח. מחיר זה היה המחיר שנדרש מלכתחילה ע"י הנתבעת, המוכרת; ולא ניתנה כל הנחה במהלך המו"מ. 2. בסוף השבוע נסעה התובעת עם בעלה ועם אופנוע הים לטבריה, ואז הסתבר לה שרכשה "חתול בדמות נמר". אחד מהנופשים גילה לתובעת , שנפח האופנוע שלה הוא 700 ולא 1100 סמ"ק. הוא הוסיף וגילה לתובעת, כי הוא עצמו היה אצל הנתבעת שבוע קודם לכן, וכאשר הסתבר לו ענין הנפחים העמיד את הנתבעת על טעותה. 3. ביום ראשון, מיד כששבה מהכנרת, וארבעה ימים בלבד לאחר זכרון הדברים, התקשרה התובעת לנתבעת והודיעה לה על ביטול העיסקה עקב הטעות בדבר נפח האופנוע. הנתבעת סרבה לביטול העסקה ולהשבת מלוא הסכום, אך היתה נכונה לקבל האופנוע ולהשיב סכום מופחת של 000, 26 ש"ח בלבד. לפשרה זו לא הסכימה התובעת. בלית ברירה, ומשהנתבעת סירבה לקבל האופנוע, מכרה אותו התובעת לצד שלישי תמורת 000, 23 ש"ח, לפי זכרון הדברים ת/5. כל אותה עת לא השתמשה התובעת באופנוע - הוא נקנה עם 4 שעות מנוע, ונמכר עם 7 שעות, הן אותן 3 שעות בסוף השבוע בכנרת. 4. התובעת הגישה חוו"ד מומחה, ת/4, המאשרת כי מחירו הנכון של אופנוע ים ימהה 700, הוא האופנוע נשוא התביעה, הינו 000, 24 ש"ח. כיוון שכך, הסכימה התובעת "לספוג" את 000, 1 הש"ח הנוספים, שהפסידה במכירה החופשית לצד ג' לפי זכרון הדברים ת/5. לעומת זאת, תובעת היא מהנתבעת את ההפרש בין מחיר הקניה 000, 31 ש"ח שהתייחס לאופנוע 1100, לבין המחיר האמיתי של אופנוע 700 בסך 000, 24 ש"ח, ובסה"כ 000, 7 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 5. התובעת מבססת את תביעתה על טענה של הטעיה מצד הנתבעת, ולחלופין טעות משותפת, בדבר נפח המנוע של האופנוע נשוא העיסקה - שהוא ענין מהותי, כפי שניכר גם מהבחינה הכספית. 6. הנתבעת טענה כי לא הטעתה את התובעת, וכי אף היא עצמה (הנתבעת) טעתה בענין זה. לדבריה, המלים "ימהה 1100" בזכרון-הדברים ת/1, ואף במודעה שפרסמה ת/2, מרמזות לשם הדגם ולא לנפח המנוע. עוד העידה, כי בארה"ב, משם ייבאה את האופנוע בייבוא אישי, שמו הוא "1100 Wave venture"; וכי שם מתייחסים למידות של רגל-מעוקב ולא סמ"ק. הנתבעת הוסיפה והעידה כי סוגיית הנפח הסתברה לה רק מפיה של התובעת, כאשר זו שבה מהכנרת והודיעה על רצונה לבטל העיסקה. 7. אינני מקבל את גירסת הנתבעת, ומאמץ אני את גירסת התובעת. השתכנעתי שהנתבעת ידעה שהאופנוע הוא בנפח 700 ולא בנפח 1100, וכי היא הטעתה את התובעת ביודעין, החל מהמודעה בעיתון ת/ 2 וכלה בזכרון הדברים ת/1. 8. במהלך עדותה בפני, הציגה הנתבעת את הניירות המקוריים של האופנוע, נ/1. דא עקא, שניירות אלו סתרו את גירסתה מיניה וביה. בניירות האופנוע רשום שמו ומספר המודל שלו ; wvt 700tו גם הנפח רשום שם מפורשות - 701 סמ"ק. אלו הניירות המקוריים מארה"ב, שהיו בידי הנתבעת עוד כשרכשה בעצמה את האופנוע בארה"ב וכשייבאה אותו לארץ. מספר הדגם הוא 700 ולא 1100 כפי שטענה הנתבעת. כך גם הנפח. ובניגוד לעדותה של הנתבעת - גם בארה"ב נרשם הנפח בסמ"ק (cc) ולא ברגל-מעוקב. כאשר הוצגו הדברים בפני הנתבעת - היא לא הצליחה להסביר את הסתירה. הטענה, שבעלה הוא שניהל המו"מ עם התובעת, אינו הסבר לסתירת עדותה שלה במסמכי האופנוע. לכן קשה לי גם לקבל את התכחשות הנתבעת לביקורו של "האדם מהכנרת" שבוע קודם לכן - אך לא על כך אבסס הכרעתי. עוד ראיתי ביסוס למסקנתי זו בפרוספקט היבואן, שהציגה לי התובעת, ת/ 3- שם רואים כי מספר הדגם תואם את נפח המנוע. אין זו הוכחה ישירה לידיעת הנתבעת, אלא סתירה לטענתה בדבר העדר קורלציה בין מספר הדגם לבין נפח המנוע - דבר השולל אף הוא ממהימנות עדותה. אלא שעיקר הוא, כאמור, שניירות האופנוע שהביאה עימה הנתבעת מארה"ב, ואשר היו ברשותה - הם שמוכיחים את ידיעתה בדבר השם והנפח הנכונים של האופנוע. 9. סופו של ענין זה - הנתבעת הטעתה את התובעת, הן במודעה והן בזכרון הדברים, בדבר טיבו ומהותו של האופנוע הנמכר. 10. הטעיה כאמור עולה, לכל הפחות, כדי רשלנות, אם לא תרמית; ומכך נובע שעל הנתבעת לפצות את התובעת על נזקיה עקב אותה הטעיה. נזקים אלו מסתכמים בהפרש שבין מחיר הרכישה בפועל, 000, 31 ש"ח, לבין שוויו האמיתי של האופנוע, 000, 24 ש"ח, ובסה"כ 000, 7 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית כחוק. 11. לאותה מסקנה הייתי מגיע גם לפי דיני החוזים, ואפילו היה מדובר בטעות משותפת בלבד ולא בהטעיה. אדם שהתקשר בחוזה עקב הטעיה של הצד השני, או אפילו עקב טעות משותפת של שני הצדדים - זכאי לבטל החוזה תוך זמן סביר. התובעת ביטלה את זכרון הדברים במהירות, תוך 4ימים, ומיד כשנודע לה דבר הטעות. משבוטל החוזה, היה על הצדדים לבצע השבה הדדית - של האופנוע מזה, ושל מלוא המחיר מזה. 12. הנתבעת סירבה שלא-כדין לקבל האופנוע ולהשיב מלוא הכסף - ואולם, אין לתת לה ליהנות מסירובה זה. טוב עשתה התובעת כשמכרה את האופנוע מייד, וכך הקטינה את הנזק המצטבר מהתיישנותו ושחיקת מחירו. בנסיבות אלו אין אפשרות להשבה-בעין של האופנוע, והנתבעת מנועה מלהתכחש לכך עקב סירובה לקבלו. כל פרשנות אחרת אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב. אשר על כן, יש לראות בשוויו האמיתי של האופנוע, ובהותרתו בידי התובעת, כתחליף השבה של חלק מהתמורה - והנתבעת נותרה חייבת את ההפרש בסך 000, 7 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית כחוק. 13. הנתבעת הוסיפה וטענה, שיש לזכותה בשווי ציודים נוספים שמכרה במסגרת העיסקה - עגלה וחליפות הצלה. אשר לעגלה - זו כלולה גם במחיר האמיתי של האופנוע, כיוון שכך נמכרים בארץ אופנועי-ים מיד שניה, ואני מאמין בענין זה לתובעת. אשר לחליפות ההצלה - מאמין אני לתובעת שלא קיבלה כל חליפות כאלו בפועל, כשם שאין להן גם זכר בזכרון הדברים. 14. עוד טענה הנתבעת, שיש לזכותה ב- 750ש"ח, שהם שווי יתרת הביטוח הימי, אותו המחתה לתובעת. שקלתי בענין זה, ובאתי לכלל מסקנה כי הטבה זו מקוזזת כנגד הנזק הנוסף שהסבה הנתבעת לתובעת בעצם סירובה לקבל האופנוע לידיה. התובעת נאלצה למכור האופנוע במחיר נמוך ממחירו האמיתי (000, 23 ש"ח במקום 000, 24 ש"ח), ואף זאת כשהביטוח כלול במסגרת המכירה לקונה. התובעת לא נהנתה מהביטוח, ולא "התעשרה" מקבלתו. היא העבירה אותו הלאה, וכך היא הקטינה את הנזק שמעבר למחיר הנכון - נזק אותו כלל אינה תובעת. בנסיבות אלו אין הנתבעת זכאית להשבת שוויו של הביטוח, והתובעת זכאית להפחיתו מנזקיה הנוספים. 15. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 000, 7 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.6.96 (יום עשיית העסקה לפי זכרון הדברים ת/1) ועד התשלום המלא בפועל. כן ראיתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 000, 1 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.אופנוע יםביטול עסקה (הגנת הצרכן)