קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורי עובד עירייה: .1מדובר בתביעה להצהיר על פיטורי התובע מיום 22/5/95כבטלים מעיקרא, להחזירו לעבודה כמנהל מדור ספורט בנתבעת במשרה מלאה, לצוות על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר החל מ- 1/94מועד בו קוצצה משרתו ב-% 50ולשלם לו שכרו המלא מיום פיטוריו. לחילופין, לשלם לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 000, 50ש"ח נטו. .2העובדות כפי שעולה מכתבי הטענות: א. התובע יחד עם תובעים נוספים הגישו תביעה נגד הנתבעת ביום 6/7/94לתשלום הפרשי שכר ולביטול פיטורים והשבתם לעבודה ולחילופין לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. במועד הגשת התביעה הנ"ל טרם פוטר התובע מעבודתו ותביעות בגין ביטול פיטורים התייחסו לתובעים הנוספים שבכתב התביעה. 3מבין התובעים (תובעים 3-1) הגיעו להסדר פשרה עם הנתבעת, הסדר אשר קיבל תוקף של פסק-דין, אולם התובע בתביעה שבפנינו לא הגיע לידי הסדר. לאחר שלא ניתן היה להגיע להסדר הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ביום 30/9/96, בתביעתו זו כלל גם התביעה בגין פיטוריו שלא כדין, והשבתו לעבודה. ב. התובע החל לעבוד בנתבעת ביום 8/10/89בתפקיד של עוזר לרכז מחלקת ספורט בהיקף של % 50משרה במעמד זמני כאשר רכז מחלקת הספורט אותה עת היה ברוך שפירא. (נספחים א 3- 1לתצהירו של התובע). ג. ביום 17/12/92זכה התובע במכרז לתפקיד מנהל מדור ספורט במשרה מלאה ובמינוי קבוע. מדובר בהליכי מכרז פנימי (נספח ב' לתצהירו) ועקב מינויו לתפקיד הנ"ל לרבות דרגתו, זכה להטבות נילוות , היינו, הוצאות קבועות ומשתנות בגין אחזקת רכב והוצאות טלפון. ד. לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 93, נתחלף השלטון בנתבעת וביום 10/1/94נשלח לתובע מכתב החתום על ידי ראש הנתבעת החדש, כי לאור מצבה הכספי הקשה של הנתבעת וצמצום בהוצאות לרבות תוכנית הבראה, תבוטל משרת מנהל מדור ספורט על כל המשתמע מכך בשכר והתובע יוגדר כרכז ספורט וזאת מבלי לפגוע בדרגתו ובתנאי, כי התובע יתן הסכמתו לכך. במכתב הנ"ל פורט, כי עקב השינוי בתפקידו יהיה עליו לעבוד בשטח עם מדריכי הספורט למעט יום אחד בשבוע בו יעסוק בעבודה משרדית כאשר מינויו לתפקיד הנ"ל מותנה בתנאי, כי עליו יהיה לוותר על עבודתו הנוספת במשרד החינוך כמורה לחינוך גופני ובמסגרת שליש המשרה. (נספח ג' לתצהיר התובע). ה. ביום 17/1/94הגיב התובע במכתב לדרישת הנתבעת וטען, כי ביטול משרתו הינה בניגוד לתנאי המכרז בו זכה לתפקידו כמנהל מחלקת ספורט ולפיכך מבקש לבטל את ההחלטה ולהחזירו לתפקידו (נספח ד' לתצהירו). כן מציין, כי מדובר בהרעה בתנאי עבודתו. על כך השיבה הנתבעת במכתב מיום 24/1/94(נספח ה' לתצהיר התובע) שתוכנו זהה בעיקרו למכתבה מיום .10/1/94 ו. באותה עת ובמקביל עבד התובע כמורה לחינוך גופני ולפיכך החל עבודתו כמנהל מחלקת ספורט עד לאותה עת בשעה 10: 00בבוקר במשרדי הנתבעת, כאשר קודם לכן עסק בהוראה מטעם משרד החינוך. ז. התובע טוען, כי עבודתו בשני מקומות העבודה קיבלה אישורו של ראש הרשות לשעבר, ג'ומעה אלקצצי, וצרף תצהירו של ראש הרשות לתמיכה בגרסתו. ח. התובע הצהיר, כי הודיע לנתבעת, כי יהיה מוכן להעתר לפנייתה ולהפסיק עבודתו הנוספת במשרד החינוך אם יוחזר לתפקידו הקודם בתנאי שכר ודרגה זהים, אך הנתבעת לא הגיבה לטענתו. על כך אין כל התכתבות (ס' 8ח' לתצהיר). ט. בעקבות סרובו של התובע להתפטר ממשרתו הנוספת ללא תנאי והחל מחודש 2/94קוצצה אף היקף משרתו של התובע ל- % 50ושכרו הופחת, עקב כך ל- 3/1 מהשכר שקיבל במשרתו כמנהל מדור ספורט. י. ביום 9/3/94זומן התובע לישיבת הנהלת הנתבעת (נספח ו' לתצהירו) אשר בה התבקש התובע להביע דעתו באשר לפרסומים בעיתונות המקומית לגבי עבודתו. התובע סרב להגיב לפרסומים הנ"ל אך ביקש לדון בהעברתו מתפקידו כמנהל מדור ספורט וטען, כי מדובר למעשה בהליך של פיטורים. סגן ראש המועצה, פייסל אלהוזייל, הבהיר בישיבה, כי הנתבעת אינה "הולכת" על משרה מלאה, רוצה תפוקה ומבקשת שהתובע כרכז יתחיל עבודתו משעה 08: 00בבוקר. כן הוסיף כי אין מדובר בשינויים שנעשו משיקולים פוליטיים וטוען, כי מתוקף תפקידו כאחראי על תיק הספורט דורש מהתובע התייצבותו בשעות הבוקר בעבודתו. בישיבה הנ"ל סוכם, כי ההחלטה בעניינו של התובע תדחה לדיון נוסף. יא. ביום 17/10/94נדרש התובע להחליט פעם נוספת בין המשך עבודתו בנתבעת לבין עבודתו במשרד החינוך (נספח ז' לתצהירו) תוך מתן התראה שאם לא תתקבל תשובה עד 30/10/94תחליט הנהלת העירייה על המשך העסקתו. יב. התובע הגיב במכתב מיום 25/10/94באמצעות בא כוחו בו דוחה הדרישה להתפטר מעבודתו במשרד החינוך וזאת לאחר שקוצצה משרתו וטען, כי ממשיך בעבודתו במשרד החינוך על מנת להקטין נזקיו תוך ציון העובדה, כי עבודתו הנוספת נעשתה על דעת ראש המועצה הקודם בידיעת המועצה וללא התנגדותה.התובע מפרט בכתב, כי במידה ויוחזר לתפקידו הקודם, על דרגתו ושכרו, ישקול שנית עמדתו. יג. ביום 15/11/94התקיימה ישיבת הנהלת הנתבעת (נספח ט' לתצהיר). לישיבה זו לא זומן התובע. בישיבה זו דנו בתפקוד מחלקת הספורט. ראש המועצה ציין, כי מחלקת הספורט אינה מתפקדת וכי התובע דיווח לרשות הספורט על כך. צויין, כי לא ניתן להמשיך לעבוד עם התובע עקב צעד זה לרבות העובדה, כי מתחיל עבודתו באיחור והועלתה הצעה לפטרו מעבודתו שכן הדו"חות לרשות הספורט עלולים להזיק לנתבעת (הצעת ראש המועצה). חבר המועצה, מוחמד אבו סים, פרט, כי כיו"ר ועדת הספורט הודיע על התפטרותו בשל מצב הספורט בנתבעת אך אינו מטיל האחריות על התובע בלבד, שכן מפרט, כי הנתבעת נקטה צעדים כלפי התובע אך לא עשתה דבר. חבר ועדה נוסף תמך בעמדת ראש המועצה וסגן ראש המועצה ונטען, כי יש לבחור במועמד בעל רמה שיקדם פעילות הספורט בנתבעת. יד. ביום 27/12/94קיבל התובע מכתב לפיו עליו לעבור לעבוד בחדר סמוך לחדרו הנוכחי בשל אילוצי מקום והרחבת משרדי הגבייה (נספח י' לתצהירו). טו. ביום 22/3/95הגיב התובע במכתב, כי עד למועד מכתבו לא קיבל מקום חילופי (נספח ו' לכתב התביעה המתוקן). טז. ביום 24/4/95קיבל התובע מכתב פיטורים בו צויין, כי מאחר וממשיך לעבוד במשרד החינוך ובניגוד לדעת הנתבעת (נספח יב לתצהירו), התובע, כאמור, חלק על מכתב הפיטורים באמצעות מכתב מטעם בא כוחו. יז. כאמור, התובע פוטר לאחר שהגיש תביעתו המקורית ולאחר שהצדדים לא הגיעו לידי הסדר ולפיכך ביקש להגיש כתב תביעה מתוקן ביום 30/9/96 ובקשתו אושרה על פי החלטת בית-הדין מיום .14/7/96 .3 טענות התובע - א. פיטוריו נעשו שלא כדין, בניגוד להוראות חוקת העבודה החלה על הצדדים, ללא סיבה מספקת ומחמת שיקולים פוליטיים פסולים וללא מתן זכות שימוע נאותה לתובע. לטענתו, ביטול משרתו וצמצום היקפה נעשתה שלא מטעם יעילות או צעדי צמצום והבראה אלא מטעמים פוליטיים בלבד, שכן לאחר פיטוריו , נתקבל עובד אחר במקומו למשרתו. לפיכך, טענתו העיקרית, כי יש להשיבו לעבודה לתפקידו הקודם ובמשרה מלאה. ב. התובע תובע תשלומי שכר ונילווים בסך כולל של -.507, 84ש"ח נכון ליום 8/96, יום בו הוגש החישוב על ידי רואה חשבון מטעמו במצורף לטבלאות המפרטות אופן החישוב. התובע תובע הפרשים לשכרו עד למועד פיטוריו ובגין קיצוץ משרתו ואי תשלום ההטבות הנילוות שקיבל במעמדו כמנהל מחלקת ספורט. לטענתו, אלמלא פיטוריו היה ממשיך לקבל מלוא שכרו, לפיכך, תובע מלוא שכרו לתקופה מ- 6/95עד .8/96 ג. לחילופין, תובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובסך 000, 50ש"ח תוך ציון העובדה, כי מדובר בנזק כספי שנגרם לו נוכח גילו, אובדן חלק מזכויותיו הפנסיוניות, אובדן קביעות ואובדן מקור הכנסה. .4הנתבעת בכתבי טענותיה טוענת כדלקמן: א. הנתבעת היתה רשאית להעביר התובע מתפקידו תוך שמירה על דרגתו. אין מדובר בהעברה לתפקיד נחות ואין מדובר בהרעה בתנאי עבודתו של התובע. ב. העברת התובע מתפקידו לא נעשתה משיקולים פוליטיים אלא בשל צעדי התייעלות, צמצומים ותוכנית הבראה. ג. משרתו של התובע צומצמה, שכן התובע, למרות שעבד במשרה מלאה בנתבעת, נהג לעבוד במשרה נוספת במשרד החינוך בניגוד לכל דין וסרב להפסיק עבודתו למרות דרישות הנתבעת. צמצום משרתו נעשה על מנת לעמוד בדרישת הדין ובפרט לאור שעות העבודה החופפות. הנתבעת טוענת, כי במידה והיה התובע נעתר לבקשתה ומוותר על משרתו לא היתה חייבת לצמצם משרתו (ס' 9ב' לכתב ההגנה המתוקן). ד. העסקתו במשרה נוספת מעולם לא אושרה על ידי הנתבעת כמתחייב מהוראות הדין. (הנתבעת מפנה בסיכום טענותיה להוראות צו המועצות המקומיות ופקודת העיריות). ה. התובע פוטר מעבודתו, שכן לא נענה לדרישת הנתבעת תקופה ממושכת ולמעלה משנה, לבחור מבין שתי משרותיו ולפיכך זכאית היתה לפטרו בנסיבות אלה. פיטוריו נעשו לאחר שנשמעה דעתו ולאחר החלטת הנתבעת כדין בהתאם לפרוטוקולים שצורפו לתיק בית הדין גם מטעם התובע. ו. החלטות הנתבעת נעשו בהסכמת ועד העובדים, בהתאם להוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ומועצות האזוריות ובהתאם לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א - 1950ופקודת העיריות [נוסח חדש]. ז. דרישת הנתבעת כי התובע יפסיק עבודתו במשרד החינוך כתנאי להמשך העסקתו בנתבעת הינן בין היתר בשל חשש לניגוד אינטרסים. ח. הנתבעת מכחישה זכאות התובע לפיצוי כלשהו ולחילופין טוענת, כי גם על פי גרסתו בעדותו בבית הדין לא נגרם לו כל נזק בגין קיצוץ משרתו. .5 התובע הגיש כתב תשובה בו דחה טענות הנתבעת (10.2.97). .6 התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בחקירה נגדית. כן נחקר ראש הרשות לשעבר, ג'ומעה אלקצצי, שהגיש תצהיר במקום עדות ראשית. המצהיר סלאמה אמטיראת מטעם התובע, לא נחקר, שכן נפטר עד למועד הדיון בבית הדין. מטעם התובע העיד חבר מועצה לרבות חבר עיריית רהט, אחמד אלנססרה ונחקר בחקירה נגדית. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של סגן ראש המועצה דאז, פייסל אלהוזייל, אשר מונה כראש עיריית רהט, אולם על פי החלטת בית הדין מיום 22/10/98התצהיר לא ישמש כראיה מטעם הנתבעת ומהנימוקים שפורטו בהחלטה והצדדים נצטוו להגיש סיכום טענותיהם בכתב. .7 הליכי הפיטורים של התובע - א. התובע בסיכום טענותיו טוען, כי פיטוריו נעשו ללא סיבה מספקת ומטעמים פוליטיים כפי שעולה מתצהירו ומעדותו של התובע לרבו עדיו ואשר לא נסתרו. כן נטען, כי הנתבעת הודתה, כי צמצמה את עבודת התובע והרע תנאי עבודתו ובסופו של ההליך פיטרה התובע מבלי לתת לו הזדמנות להשמיע טענותיו טרם קבלת החלטת מליאת המועצה. החלטת המליאה ניתנה לאחר שנשלח לתובע מכתב הפיטורים. כן נטען, כי פיטוריו נעשו בניגוד להוראות סעיף 70לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. לפיכך, נטען כי מדובר בפיטורים בטלים מעיקרא. ב. הוכח בפנינו, כי התובע התקבל למשרתו לאחר שעבר מכרז למשרת מנהל מדור ספורט בנתבעת. עקב משרתו זו זוכה בתנאים נילווים אשר התובע הצהיר על קבלתם בפועל. אמנם, התובע לא המציא תלוש משכורת באשר לשיעור ההטבות הנילוות, היינו, אחזקת רכב והוצאות טלפון, אך שיעורם פורט בנספח לתצהירו. על זכאותו לקבלת התנאים מתוקף תפקידו העיד העד ג'ומעה אלקצצי (עמ' 5) ועדותו לא נסתרה. ג. הוכח בפנינו, כי עד לחילופי המועצה בשנת 93, ראש המועצה הקודם, ג'ומה אלקצצי, אישר לתובע לעבוד במשרה חלקית נוספת במשרד החינוך. העד הצהיר על כך בתצהירו ומציין, כי לא ראה בכך כל ניגוד אינטרסים אלא ההפך הוא הנכון. גרסתו זו לא נסתרה והעד חזר על גרסה זו בחקירתו הנגדית בבית הדין (עמ' 4ו- 7לפרוטוקול). העד אף הוסיף, כי לעובדים נוספים בנתבעת ניתנו אישורים לעבודה נוספת, מדובר בעובדים שעבדו באותה מחלקה (עמ' 7לפרוטוקול). העד פרט, כי אותם עובדים שניתן להם האישור ממשיכים לעבוד בנתבעת (עמ' 8לפרוטוקול). אמנם, אין אישור בכתב על תנאי העסקתו הנ"ל של התובע אך גרסת העד מהימנה על בית הדין ובכל מקרה לא נסתרה על ידי הנתבעת. ד. התדרדרות היחסים החלה לאחר הבחירות בנובמבר .93הנתבעת באופן חד צדדי ביטלה משרתו של התובע אליה נתקבל כדין לאחר זכייתו במכרז והודיע לו באופן חד-צדדי על ביטול משרתו במכתבה מיום 10/1/94כאשר הנימוק להחלטתה זו הינה צמצום והוצאות ותוכנית הבראה. התובע טוען, כי אין מדובר בנימוק אמיתי שכן באותה עת התקבלו עובדים רבים ביניהם עובדים לתפקידים ללא מכרז ומפרט רשימה במסמך ת ./1כן העיד על עובדה זו ותצהירו ובעדותו בבית הדין (עמ' 14לפרוטוקול). במהלך חודש ינואר 94קוצצה גם משרתו של התובע ב- % 50ואין מחלוקת, כי תנאי עבודתו של התובע הורעו גם מוחשית, שכן קוצצו כל ההטבות הנילוות שקיבל כמנהל מדור ספורט מתוקף תפקידו בנוסף לקיצוץ משרתו. ה. ביטול משרתו של התובע, אף אם נעשתה בהחלטה כדין ובסמכותה של הנתבעת כמעבידה, ולעניין הסמכות התובע לא טוען טענות מפורשות בסיכום טענותיו, הרי התוצאה הסופית של צעד זה הינה, כי התובע הועבר מתפקידו בו זכה במכרז וההעברה זו נעשתה שלא בהתאם להוראות חוקת העבודה החלה על הצדדים ולמותר לציין שלא בהסכמת התובע. מדובר למעשה בשינוי חד צדדי של תנאי עבודתו וזכויותיו של התובע ויש בכך משום צעד המהווה הפרת חוזה העבודה על ידי הנתבעת, הפרה המעניקה לצד הנפגע תרופות שונות הקבועות בחוק החוזים, (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - .1970(ראה: בג"ץ 239/83 מילפלדר ואח' - בית הדין הארצי לעבודה ואח' שפורסם בפד"י כרך מא' (2) עמ' 210). בהעדר הוראה שבדין המעניקה לנתבעת הסמכות לעשות כן, דרושה הסכמתו של הצד הנפגע. באשר לסמכותה של הנתבעת לבטל המשרה לא העלה התובע טיעונים בסיכום טענותיו אלא לעניין השיקול שעמד בבסיס ההחלטה, היינו, שיקול פוליטי, אולם בכל מקרה, הוכח על ידי התובע, כי העברתו לתפקיד רכז ספורט נעשה שלא על דעתו ומשיקול בלתי ענייני ופסול כפי שיפורט להלן. עוד יצויין, כי התובע, המשיך בעבודתו בנתבעת ונקט בצעד משפטי כנגד החלטה זו רק ב- 7/94עת הגיש תביעתו המקורית לבית-הדין. כן נפסק, כי הנתבעת, כמעבידה, רשאית להעביר עובד מתפקידו והכל בכפוף למגבלות המסייגות סמכויות אלה מכוח החוק, הסכם קיבוצי או חוזה אינדיווידואלי ומשיקולים ענייניים ובתום לב ובהגינות. (ראה דיון נה/186-3 משה שמעון מדינת ישראל פורסם בפדע' כט' עמ' 274; דיון מד/7-3 יצחק גיא - עיריית תל-אביב-יפו, פדע' כרך טו' 410; דב"ע לב/1-3 עיריית רמת גן - לייבו מרצ'ל, פדע' ו' 337; דיון מס' נד71- 3מרגלית אילת - שרות התעסוקה, פדע' כז', 170; דב"ע נו/127-3 אוריינט קולור ייצור והפקה (1989) בע"מ - פנחס מזרחי (לא פורסם)). ו. לאחר ביטול משרתו אף קוצצה המשרה. הנתבעת טוענת בסיכום טענותיה, כי משרת התובע קוצצה כדין בשל דרישה לערוך צמצומים אצל הנתבעת כעולה מהנימוקים המפורטים במכתבים שצורפו לכתב התביעה. אך בכתב הגנתה המתוקן פרטה, כי צמצמה משרתו של התובע על מנת לעמוד בדרישות הדין בדבר איסור עבודות חוץ ולאחר שלא נענה לדרישותיה להתפטר מעבודתו הנוספת ולהתמסר לעבודה בשרותה. לטענתה, נהגה כך לפנים משורת הדין, שכן זכאית היתה לפטרו עקב כך (ס' 9ב' לכתב ההגנה המתוקן). יצויין, כי על גרסה זו שבכתב ההגנה, כי קיצוץ המשרה מקורו בדרישות הדין, לא חזרה בסיכום טענותיה וגרסה זו כנימוק לצמצום משרתו כלל לא נטענה על ידי הנתבעת. הרקע לצמצום משרתו של התובע לוטה באפלה ולמסקנתנו מדובר בהליך נוסף שנעשה על ידי הנתבעת באופן חד-צדדי מנימוקים שאינם נימוקים שבתום לב. הנתבעת כפי שעולה מההתכתבות שבין הצדדים דרשה מאת התובע מייד עם מינוי המועצה לאחר בחירות 93גם לבחור בין המשך העסקתו על ידי הנתבעת כרכז ספורט במשרה מלאה לבין עבודתו הנוספת במשרד החינוך. מייד לאחר הודעה זו אף קיצצה במשרתו בשיעור % 50וזאת לאחר שהתובע סרב לבקשתה. הנתבעת מתריעה כבר בשלב זה כי במידה ולא תתקבל תשובת התובע לדרישת הנתבעת להפסיק בעבודתו הנוספת, תחליט הנהלת העיר על המשך העסקתו. (מכתב מיום 17/10/94). הוכח בפנינו, כי התובע היה מוכן לשקול הפסקת עבודתו הנוספת ובתנאי, כי יוחזר לתפקידו הקודם על כל זכויותיו ובמידה ותסורב בקשתו ישקול פנייה לערכאות למיצוי זכויותיו. ספק אם זכאי היה התובע להתנות הפסקת עבודתו במשרד החינוך בהשבתו לתפקידו כמנהל מדור ספורט. לא הוכח בפנינו על ידי התובע, כי אישור להעסקה נוספת ניתן לו גם ע"י המועצה ו/או ראש הרשות שנבחר בבחירות .93 אף אם דרישת הנתבעת, כי התובע, על מנת להמשיך בעבודתו כרכז ספורט נדרש לוותר על משרתו הנוספת בהתאם לצו המועצות המקומיות אשר צוטט בסיכום טענות הנתבעת, הינה דרישה לגיטימית ובסמכותה של הנתבעת כמעבידה לדרוש דרישה זו, הרי סרובו של התובע לוותר על משרתו הנ"ל הביאה בסופו של דבר לקיצוץ משרתו ב- % 50והנתבעת לא השכילה להוכיח, כי מחמת צמצומים או תוכנית הבראה הועבר התובע מתפקידו וקוצצה משרתו אלא וכפי שפורט לעיל לא הוכח בפנינו, כי מטעמים של עמידה בדרישות הדין עשתה כן אלא על מנת להענישו על סירובו להיענות לדרישת הנתבעת אשר מלכתחילה הוכח בפנינו, היתה משיקולים בלתי ענייניים. גרסת התובע לא נסתרה בעדות כלשהי מטעם הנתבעת וכאמור נתמכה ע"י עדות העדים מטעמו. ז. החל מפברואר 94המשיך התובע לעבוד ב- % 50משרה תוך שהוא משתכר 1/3 ממשכורתו כמנהל מדור ספורט כאשר התובע אינו מתפטר בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודתו והנתבעת ממשיכה להעסיקו ומאידך דוחה את הדיון בדרישתה ובהיקף משרתו של התובע לדיון נוסף בסוף חודש אוגוסט 94(פרוטוקול ישיבת ועדת ההנהלה מיום 8/3/94). ח. תפקודה של מחלקת הספורט בא לידי דיון בועדת ההנהלה של הנתבעת ב- 15/11/94כאשר מועלית טענה, כי מחלקת הספורט אינה מתפקדת ועולה, כי נתקבלו תלונות על כך מרשות הספורט בגין דיווחו של התובע. אף בישיבה זו מועלית טענה, כי לא ניתן להמשיך להעסיק התובע גם בהיקף משרתו המצומצם כאשר מתחיל עבודתו בשעה 11: 00וכי עליו לעבוד בשעות הרגילות של הנתבעת ועליו לבחור מבין שני התפקידים. כן נטען, כי ניתן לפטר התובע, בין היתר, בשל הפרסומים שנעשו על ידו והדיווחים לרשות הספורט על אשר מתרחש בנתבעת במחלקת הספורט. בישיבה זו לא נכח התובע. ט. התובע העיד, כי הדרישה לוותר על משרתו הנוספת נדרשה רק ממנו ולא מעובדים אחרים , אליהם לא התנכלו. לטענתו, רק למנהלים שתמכו בראש העיר הקודם הועמדה הדרישה. 3מבין התובעים (בתביעה העיקרית) פוטרו והופסקה עבודתם (עמ' 14לפרוטוקול). התובע העיד, כי החל עבודתו במשרד החינוך בשנת 81בהיקף משרה מלאה עד אשר התקבל להיות מנהל מדור ספורט במשרה מלאה ולפיכך המשיך לעבוד במשרד החינוך ב 3/1משרה בלבד אולם לאחר שהורעו תנאיו וקוצצה משרתו , חזר לעבוד במשרד החינוך במשרה מלאה כדי להקטין הנזק (עמ' 18לפרוטוקול). התובע מבהיר, כי לא היה מוכן להפסיק עבודתו במשרד החינוך עד אשר יוחזר לתפקידו הקודם לרבות קבלת תנאיו הכספיים עקב תפקיד זה ופיצוי בגין תקופת העבר וטוען, כי כיצד יכול היה להתפרנס ממשכורת של כ- 800ש"ח שקיבל לאחר שקוצצה משרתו (עמ' 16לפרוטוקול). באשר לקיצוץ משרתו העיד עד התובע נססרה אחמד שהיה חבר במועצת רהט בתחילת שנת 94ובמועד פיטורי התובע וטוען, כי בתחילה חשב, כי משרתו של התובע קוצצה בשל צעדי התייעלות במועצה החדשה ואמנם דנו בעניין זה רבות וכן בעניין חסכון בכח אדם אולם לאחר מכן הובהר לו, כי אין מדובר בסיבה האמיתית, שכן לאחר פיטורי התובע התקבל מנהל מחלקת ספורט במקומו של התובע והתקבלו מנהלי מחלקות נוספים ומוסיף, כי התובע ניהל את המחלקה בצורה נאותה ויעילה (עמ' 30לפרוטוקול). העד אשר חשאי נוחות בעת מתן עדותו העיד, כי חלק מהמשרות חולקו לפי מכרזים וחלקם לפי שיקולים פוליטיים וטען, כי יש מפתח לחלוקת המשרות הנ"ל ומסיק זאת מזהות האנשים שמונו לתפקידם במקום מנהלי מחלקות שפוטרו (עמ' 31לפרוטוקול). והעיד: "אם אני רואה אדם ויודע את הכישורים שלו ואני יודע איך הוא נכנס לעבודה אז איך אתה רוצה שאני אגיד שזה משיקולים פוליטיים, שאני אכסה את העיניים שלי...יש לך תכלס. ברגע שאדם מגיע לא דרך מכרז ולא דרך קבלת עובדים אז הסקתי שזה מעניינים פוליטיים" (עמ' 31לפרוטוקול). לטענתו, מנהל מחלקה לרבות מנהל מחלקת ספורט הינו מינוי על פי מכרז והעובדה שחליפו של התובע התקבל ללא מכרז הביאה את העד למסקנה, כי מדובר בעניין פוליטי (עמ' 31לפרוטוקול). העד מציין, כי התנגד לאותם מינויים פוליטיים כולל מינויו של מנהל מחלקת הספורט החדש ולפיכך התפטר מחברותו במועצה. כן סותר את הגרסה שמונה מנהל חדש כי המועצה הפכה לעירייה ונתקבלו תקציבים חדשים כתוצאה מגידול מספר התושבים (עמ' 32לפרוטוקול). יצויין, כי הסיבות אשר פורטו על ידי ב"כ הנתבעת כעילה למינוי מנהל מחלקת ספורט חדש, כלל לא הועלו בכתבי טענותיה ולמותר לציין, כי לא ניתנה לתובע ההזדמנות, אם כך היו פני הדברים, להשיבו לתפקידו טרם פיטוריו במאי .95 י. באשר לעילה לפיטורי התובע. ראשית יצויין, כי לא נטענה כל טענה כלפי תפקודו של התובע עד למועד חילופי המועצה בגין בחירות .93גרסת התובע באשר לאופן מילוי תפקידו עד לאותה עת הוכחה על ידו. הוכח, כי שיקולים פוליטיים, לרבות שיקולים שאינם ענייניים ושלא בתום לב הביאו לפיטורי התובע. הוכח, כי התובע פוטר מעבודתו שלא בתום לב ולא מהסיבה המוצהרת על ידי הנתבעת, היינו, דרישות הדין. גרסת התובע לא נסתרה בראיות מטעם הנתבעת. הוכח בפנינו, כי סיבה נוספת לפיטוריו הייתה ביקורתו על ניהול מחלקת הספורט במועצה. הטענה הועלתה ע"י סגן וממלא מקום ראש העירייה, פייסל אלהוזייל בישיבת 15/11/94, כי לא ניתן לעבוד עם התובע. ההצהרה של ראש העירייה כי מחלקת הספורט אינה מתפקדת, לא הוכח, כי יש להטילה על התובע, שכן ראשית, קוצצה משרתו והתובע, ככל שהתרשמנו מעדותו, בהגינותו הרבה דיווח לרשות הספורט, כפי שנתבקש, על כך, כי לא מתקיימת פעילות ספורט בנתבעת (ראה: עדותו בעמ' 13, נספח י"ד מיום 5/9/95). התובע פוטר זמן רב לאחר שעניינו נדון במועצה והעיתוי של מכתב הפיטורים, כל אלה מובילים למסקנה, כי הסיבה שנטענה בבסיס הפיטורים במכתב מיום 24/4/95אינה הסיבה האמיתית והבלעדית לפיטוריו. בעניין זה נקבע, כי פיטורים מסיבה מוצהרת שנתברר כי כלל לא הייתה הסיבה האמיתית ושימשה מסווה לסיבה אחרת אינו מתיישב עם תום הלב המתחייב מיחסי "עובד ומעביד" ומחוק החוזים (חלק כללי) (ראה דב"ע מא/39-3 א. חג'ג' - איתם מינהל אזורי אגודה שיתופית בע"מ, פדע' יג' 74בעמ' 82; דב"ע נה/278-3 יורם סלוק - אסנת סלהוב (לא פורסם); ראה דב"ע לד/43-3 סלמאן סלמאן - ההסתדרות הכללית, פדע' ה' 449, 465; ומאמרו של הנשיא (בדימוס) מנחם גולדברג/"פסיקת בית-הדין לעבודה על פי עקרונות המשפט המנהלי"/שפורסם בספר לנדוי/בעמ' 699, שם בעמ' 724- תוך ציון העובדה, כי מדובר בבחינת השיקולים בגוף שהינו גוף ציבור - י.ה.). ובאשר להליך הפיטורים, התובע פוטר במכתב פיטורים מיום 24/4/95אשר אמור היה להיכנס לתוקף ביום .22/5/95פיטורי התובע הובאו לידיעת וועדת ההנהלה של הנתבעת ביום 20/5/95, אך אין כל החלטה בועדת ההנהלה המאשרת את הפיטורים ולמותר לציין, אין כל דיון בפיטורים אלא הודעה על כך כי התובע פוטר, שכן מבצע שתי עבודות ומחלקת הספורט אינה מתפקדת כתוצאה מכך. לא הוכח בפנינו, כי טרם פיטוריו נתקיימו ההליכים בהתאם להוראות חוקת העבודה. למותר לציין, כי לא ניתנה לתובע זכות שימוע טרם פיטוריו ואף אם ההלכה היא, כי הפרת חובת השימוע או קיום פגם בחובה זו אינם מביאים לבטלות החלטת הפיטורים בכל מקרה, הרי אין מחלוקת, כי בהפרת חובת השימוע יש משום הפרת כללי הצדק הטבעי. הנתבעת לא השכילה להוכיח, כי נתקיימו הליכי הפיטורים בהתאם לסעיף 171א' לפקודת העיריות אשר מטרתם "להבטיח הן דרך יעילה לפיטורי עובדי העיריות והן הגנה לעובדי העיריות נגד פיטורים שרירותיים ע"י איש אחד - אפילו הוא ראש העיר (דבע מז/82-3 עיריית תל-אביב-יפו - אברביה, פדע יט' 291, 296). התובע נשא בנטל הראיה, כי הסיבה האמיתית לביטול משרתו, העברתו מתפקידו, קיצוץ משרתו ובסופו של דבר פיטוריו, נבעה בין היתר מטעמים פסולים, פוליטיים. התובע פוטר שלא על פי הוראות החוקה ופקודת העיריות. אין עדות מטעם הנתבעת הסותרת קביעה זו ודי בכך על מנת לקבל גרסתו לאור העדויות והראיות שבפנינו. .8התובע תובע להשיבו לעבודה ולשלם לו הפרשי שכר מיום בו בוטלה משרתו, היינו, מינואר 94ועד לחודש 8/96ובסך כולל של -.507, 84ש"ח בהתאם לאמור בס' 14לתצהירו ונספח י"ז שהנו פרוט ההפרשים שנערך ע"י רואה חשבון מטעמו. התובע מציין בסיכום טענותיו, כי לא הובאה עדות סותרת באשר לשיעור השכר ואלמלא פיטוריו הבלתי חוקיים היה ממשיך לקבל מלוא השכר וההטבות שהיה זכאי להם על בסיס תלוש משכורת של 11/93, היינו, טרם בוטלה משרתו וצומצם היקפה. (ס' 5לסיכום הטענות). התובע העיד, כי חישוב הפרשי השכר נעשה על פי תלושי משכורתו שהמציא לרואה החשבון מטעמו (עמ' 19לפרוטוקול). לגרסתו, ההטבות הנילוות שקיבל הנם בבחינת החזרים על פי דיווח של מספר קילומטרים אשר בצע מידי חודש. אין בפנינו ראיה מטעם הנתבעת לסתירת שיעור הסכומים שפורטו ואופן החישוב. כאשר מסקנת בית-הדין, כי פיטורי התובע היו פיטורים הן מטעמים פוליטיים והן מחוסר תום לב ושלא נערכו בהתאם להוראות החוקה ופקודת העיריות, הרי מדובר בפיטורים שהנם בטלים מעיקרה. אולם בנסיבות המקרה הנדון, לא מצאנו כל מקום להשיב התובע לעבודתו ולא מצאנו כל מקום ליתן צו עשה מהנימוקים הבאים: ראשית, התובע הגיש תביעתו להשיבו לעבודה למעלה משנה לאחר שפוטר מעבודתו ולאחר שהמשיך בעבודתו במשרה חלקית ולאחר שטען, כי תנאי עבודתו הורעו עוד מינואר 94עד למועד פיטוריו כעבור כשנה וחצי. שנית, את מקומו ממלא עובד אחר בנתבעת ועובד זה לא צורף כצד להליך למתן צו עשה שפורט בכתב התביעה המתוקן, לא ניתנה לו אפשרות להשמיע דברו ולפיכך יש להסתפק במתן צו הצהרתי בעילה הנדונה. גם מקום בו מוסמך בית הדין לתת צו של אכיפה, תרופה זו הנה מן התרופה שבשיקול דעת בית הדין ובין היתר ישקל הזמן שחלף בין הפיטורים לפנייה לבית-הדין. סעד של אכיפה מותנה באפשרות לקיימו. מקום שהדבר אינו צודק או אינו אפשרי יהיה העובד זכאי לפיצויים בלבד. עוד יצויין, כי מקום בו ניתן לפצות עובד שפוטר שלא כדין על הנזקים שנגרמו לו עקב הפיטורים יפסקו לעובד פיצויים כספיים והפיטורים לא יאויינו (דבע נו/31-3 ארנון בונה - מ"י (לא פורסם). .9ובאשר לשיעור הפיצויים: א. עובד שפוטר שלא כדין ופיטוריו בוטלו אין לחייבו לשקוד על השגת עבודה אחרת ועובד זה זכאי לשכר ולא לפיצוי בגובה השכר (דבע מז/154-3 תמר מדמוני - מועצה מקומית נתיבות, פדע כ' 144; דבע נג/80-3 המועצה המקומית אופקים - זיוה לוי, פדע כו' 63). כפי שנפסק, אין להרחיב את החובה בדבר הקטנת הנזק על מקרה בו פוטר עובד שלא כדין ופיטורו בוטלו (דבע מז/154-3). כן נפסק, כי שונה המצב לגבי עובד שעבד בפועל בתקופה שבין פיטוריו עד לביטולם ואין להעלות על הדעת מצב שעובד יצא מרוויח ממעשהו של מעבידו, דהיינו, שיזכה למלוא השכר שהיה משתלם לו אילו עבד, בנוסף לסכומים אותם השתכר בפועל באותה תקופה. (שם בעמ' 150). במקרה הנדון, אמנם, נקבע כי בפיטורים שלא כדין מדובר, אך אלה לא בוטלו ולפיכך התובע זכאי לפיצויים בגין הפרת ההסכם ופיטוריו שלא כדין בשיעור הנזק מכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - .1970החובה על התובע להקטין נזקיו, ועליו לפעול להקטנת נזקיו. באשר לנזק הכספי, זכאי התובע להפסד ההכנסה הריאלית, אם נגרמה לו, בתקופה מיום פיטוריו שלא כדין בניכוי הסכומים שהשתכר בפועל לרבות סכומים אחרים שקיבל כגון: דמי אבטלה. נטל הראיה מוטל על הנתבעת להוכיח הקטנת הנזק והטוען להקטנת הנזק חייב להוכיח, כי אכן הצד שכנגד לא פעל להקטנתו (ראה ג. שלו/דיני חוזים/ (מהדורה שניה) תשנ"ה עמ' 547בעמ' 581; דיון נד/136-3 אהרון דב קמחי נ. דיור לעולה בע"מ ואח’, פדע כח' 344בעמ' 354). עוד נפסק בדבע נד/136-3, כי: "עצם קיומה של יכולת הנתבע להקטין את הנזק, לאו דוקא הקטנת הנזק בפועל, מונעת תביעת פיצויים מצידו בגין הנזק שיכול היה למנוע" (ג.שלו/שם בעמ' 581). המפר אינו חייב בפיצויים בעד נזק שנתבע כאשר הצד הנפגע יכול היה באמצעים סבירים למנוע או להקטין (ס' 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - .1970 במסגרת הקטנת הנזק אין לדרוש מהעובד, כי ימשיך לעבוד אצל מעבידו שהפר החוזה עמו, בעבודה פחותה ובשכר פחות מזה שהיה צריך לעבוד מכוח החוזה. ב. במקרה הנדון, בגין הפרת החוזה על ידי הנתבעת בשל העברת התובע מתפקידו ללא הסכמתו ומשיקולים פסולים ובלתי ענייניים ובגין פיטוריו שלא כדין זכאי התובע לפיצוי כספי. אולם, אין לפצותו במלוא הפרשי השכר שתבע, שכן, העיד, כי כאשר קוצצה משרתו חזר לעבודה במשרד החינוך במשרה מלאה על מנת להקטין נזקיו, ולגרסתו השתכר כ- 500, 3עד 000, 4ש"ח ולפיכך עשה להקטנת נזקיו. עובדה זו לא נלקחה בחשבון בחישוב הפיצויים. סכומי הנזק לעולם מוכחשים וכך גם במקרה הנדון. מסקנתנו, כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, כי ספק אם נגרמו לתובע הנזקים שתבע בכתב תביעתו גם על פי גרסתו (ראה חקירת התובע בעמוד 16ו- 18לפרוטוקול הדיון). התובע לא העיד מתי במדוייק חזר לעבודה מלאה במשרד החינוך, אך העיד, כי עשה כן כאשר קוצצה משרתו. לפיכך, מדובר בעבודה במשרה מלאה החל מפברואר .94 לפיכך, התובע לא השכיל להוכיח זכאותו לקבלת שיעור הפיצוי שפרט בכתב תביעתו המתוקן ובתצהירו. לחילופין תובע התובע פיצוי בגין 000, 50ש"ח בגין פיטוריו שלא כדין. בתצהירו מפרט, כי מדובר בפיצוי נוכח שיעור שכרו, גילו, אובדן חלק מזכויות הפנסיה, אובדן קביעות ומקור הכנסה (ס' 16לתצהירו). בחקירתו בבית הדין העיד, כי מדובר בסכום מוערך על ידו בשל העוול שנגרם לו לרבות עגמת הנפש וההתנכלות אליו באופן אישי. במכלול הנסיבות שפורטו לעיל התובע זכאי לפיצויים בגין פיטוריו שלא כדין לרבות פיטוריו בחוסר תום לב ויש לשער, כי למרות ששב לעבודתו במשרה מלאה במשרד החינוך בשל קיזוז שכרו בשיעור של כ- 3/2מהשכר שקיבל טרם קיצוץ משרתו בנתבעת, נגרם לו אף נזק כספי אשר שיעורו אמנם לא הוכח במדוייק בפנינו, אך אין אף ראיה מטעם הנתבעת לסתירת הגרסה ולפיכך יש להכלילו בפיצוי הכולל. לפיכך, ולאחר ששקלנו נסיבות המקרה לרבות השתלשלות העניינים שהביאה בסופו של דבר לפיטוריו של התובע, הננו פוסקים לתובע פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין בסך של -.000, 50ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד לפרעונו המלא בפועל וכן הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בשיעור 000, 5ש"ח פלוס מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד לפרעון המלא בפועל. .10זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.עובדי עירייהביטול פיטוריםפיטוריםעירייה