קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בלט דיסק בעקבות תאונת דרכים: המדובר בתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 22.8.98 ואין מחלוקת, כי המדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן החוק). התובע יליד 1954, בן 49, נפגע פגיעות אורטופדיות ובמיוחד בגבו ובנסיבות אלה נתמנה כמומחה בית משפט פרופ' רופמן. פרופ' רופמן נתן את חוו"ד ביום 5.9.02 וציין בסעיף "דיון ומסקנות" כי, המדובר בחבלת גוף מיום 22/8/98 עם פגיעה בגב תחתון וכתף ימין, במהלכם טופל התובע בפזיותרפיה ומשככי כאבים. פרופ' רופמן הבהיר, כי אין הגבלה בתנועות ואין קיפוח עצבי מוטורי, עם זאת בשים לב לעובדה כי מצא בבדיקת הסי.טי בלט דיסק גדול עם לחץ ניכר ולמעשה על גבול הבקיעה ובשים לב לכך כי לא היו כל ממצאים רפואיים קודמים שיכולים להצביע על בעיה זו, מצא לנכון לקבוע נכות בשיעור 5% במחצית סעיף 37 7א' דהיינו הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני.   הצדדים הסכימו לסיום התיק על פי תחשיבי הנזק שהוגשו ועל פי סיכומי הצדדים בעל פה ללא צורך בביצוע חקירות, למעט מספר שאלות במסגרת קדם משפט מורחב עליהם נשאל התובע ביום 23.2.03.   עיון בתיק בית המשפט מלמד כי, בהערכת הנזק שבוצעה ע"י התובע ואשר צורפו לה מסמכים ובית המשפט עיין במסמכים טרם מתן פסק הדין, סבור התובע כי יש לראות את התיק כדלקמן: כאב וסבל - לטענתו של התובע יש לפסוק לו בראש נזק זה את הסכום המקסימלי על פי הפלת"ד בניכוי גיל ובצירוף ריבית סך של 13,500 ₪.נ בעזרת צד ג' או מיטיבים לעבר, נדרש סך של 11,000 ₪.ב בהוצאות רפואיות ונסיעות נדרש סך של 8,000 ₪, תוך ציון כי על הנתבעת לכסות את הוצאות הטיפול הרפואי אותו קיבל התובע בבי"ח נהריה, בקופ"ח ובמכון פיזיותרפיה, שטרם כוסו.ו בהפסד שכר בעבר ולעתיד הוסבר כי התובע עובד כעצמאי משנת 1991 ועד היום במכולת בעכו וכי עובר לתאונה לא נזקק לעזרה, דבר שהיום מחייב אותו בצורך בשכירת עובדים נוספים וכן בהעזרות באשתו אשר צריכה לסייע לו במכולת ובשים לב לצרכים המיוחדים הנדרשים לצורך זה ואשר על כן מבוקש פיצוי בסכום של 70,000 ₪, כאשר בסכום זה אין הפרדה למעשה בין העבר לעתיד ובית המשפט התבקש להתייחס לנושא זה כמכלול.   בית המשפט עיין במסמכים הרפואיים, לרבות בתעודות המחלה, וכן בטיפולים הפיזיותרפיים שבוצעו, יש לציין כי לא הוצגו נתונים לגבי הפסדי שכר מוכחים ו/או שומות מכוחם ילמד בית המשפט על הפסד בפועל ו /או לחילופין על השתכרותו הממשית של התובע לפני ואחרי ואין להניח אלא כי הדברים ניתנו לשיקול דעתו המוחלט והמלא של בית המשפט. עלי לציין כי העובדה שהתובע לא מצא לנכון להביא לידיעת ביהמ"ש פרטים כלשהם לגבי השתכרותו ו/או פגיעה ולו לעבר בכושר השתכרותו של התובע, היא דבר שיש לקחת לחובתו, שכן למעשה ביהמ"ש "מגשש באפילה" לגבי ההשתכרות בתיק זה, שכן לא הובאו כל נתונים המתייחסים לשכרו של התובע שהינו עצמאי והפגיעה אם בכלל בשכר זה לעבר ו/או הצורך להעסיק עובדים נוספים, דברים שיש להוכיח אותם בראיות.   הנתבעים, בתחשיב הנזק מטעמם, מבהירים, כי לתובע לא נותרה לטענתם כל נכות תפקודית ולמעשה הם בוחנים ומנתחים את חוו"ד של פרופ' רופמן תוך ציון כי מתוך חוו"ד עולה כי לתובע לא נותרו כל מגבלות הפוגעות בתפקודו.   לטענתם, התובע ממשיך בעבודתו כרגיל ואשר על כן אין ליחס לו כל נכות תפקודית.   בכאב וסבל מציעים הנתבעים פיצוי על פי 5% נכות, דהיינו סך של 7,251 ₪. בעזרת צד ג' ומיטיבים לעבר, טוענים הנתבעים כי אין לפסוק לתובע פיצוי כל שהוא בראש נזק זה. בסעיף הוצאות רפואיות נטען כי אין לפצות את התובע בראש נזק זה, לא הוצגו קבלות בענין וכי הנתבעת מס' 2 כבר שילמה במישרין עבור ההוצאות בגין הטיפולים בבי"ח נהריה ו/או בקופות חולים לצורך טיפולים פיזיוטרפיים. כך גם ביחס להוצאות נסיעה, נטען שהדבר לא הוכח ואין כל הצדקה לפיצוי. ביחס להפסד השתכרות וכושר השתכרות, טוענים הנתבעים, כי לא צורפו כל מסמכים המעידים על כושר השתכרות, דהיינו תלושי שכר או שומות ומכאן שלתובע לא נגרמו כל הפסדים. הם מנתחים את הפסיקה המתייחסת לנכויות בין 5% ל-10% ומציינים כי אין כל מקום לקבל את עמדת התובע בהקשר זה ומציעים לפסוק לו סך של 5,000 ₪ לעבר ולעתיד ובסך הכל הכללי מוצע לפצותו בסכום של 12,251 ₪.   עלי לציין, כי בבית המשפט בישיבה מיום 23.2.03 הוברר לבית המשפט כי אין ברשות התובע מסמכים נוספים וכי אין לו הוכחות על הפסדים ומשכך טען ב"כ הנתבעת, כי לאור העובדה שעבר זמן רב (5 שנים מיום התאונה) יש לפסוק לתובע לאור ובהתאם להצהרתו על העדר הפסדים.   לאחר שכלול טענות הצדדים, בחינת המסמכים בתיק זה והראיות שהוגשו לי וניתוח חוו"ד של פרופ' רופמן שהיא חוו"ד אשר מכחה פועל בית המשפט וגם קובע את הפיצוי, פוסק בית המשפט כדלקמן:   1. ביחס לכאב וסבל בחנתי את טיעוני הצדדים ומקובלת עלי לחלוטין טענתה של הנתבעת בהקשר זה, אני פוסק לתובע סך של 7,500 ₪ בראש נזק זה ואינני מוצא כל הצדקה לסטות ולפסוק על פי 10% נכות.   2. לא הוכח לי בנסיבות תיק זה כל צורך בעזרת צד ג' לעתיד וביחס לעזרת צד ג' בעבר, כמו גם לגבי הוצאות, אני מפעיל את שיקול דעתי בשים לב לעובדה שניתן היה להתרשם שהתובע עבר טיפולים פיזיותרפיים לא מעטים ואני פוסק לתובע סכום גלובלי בתיק זה בסך של 2,000 ₪.   3. דא עקא כי ראש הנזק העיקרי הנדרש הינו הפסד השתכרות לעבר והפסד כושר השתכרות לעתיד. בהקשר זה ברצוני לציין מספר דברים: א. התובע הוא יליד 1954, קרי בן 49 לערך. התובע מנהל עצמאית מכולת, עוזרת לו בעסק אשתו. כעצמאי הוא יוכל לעבוד עד גיל 70 (דהיינו המדובר בעוד 21 שנות עבודה). לתובע נותרה נכות אם כי נכות שהיא נכות בשיעור 5% נכות בלבד בגב וככזה מטבע הדברים יגרם לו לעתיד קושי כזה או אחר הלוקח בחשבון גם את העובדה שמדובר במכולת שיש לבצע בה בין השאר פעולות פיזיות עצמאיות והמדובר בעסק קטן אשר נשען כולו על התובע ועל משפחתו ואם התובע לא יתמיד בו, מטבע הדברים העסק יקרוס.   ב. לא הוצגו לי כל ראיות, כי התובע נאלץ להעסיק אדם אחר כתוצאה מהעובדה שנגרמה לו תאונה. לא הוצגו לי גם כל ראיות לגבי השתכרותו. אינני יודע כמה מרוויח התובע ואינני יודע אם הפסיד דבר וחצי דבר בתקופה שבה היה באי כושר ולמעשה נשאלת השאלה האם במצב עניינים שכזה על בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי וכמה.   ג. מאחר ולא הוצגו נתונים בהקשר זה ובשים לב לנכותו הנמוכה של התובע, אינני משתמש בכלי של השיטה האקטוארית בנסיבות תיק זה ואני פועל על פי השיטה הגלובלית תוך פסיקה של סכום על פי שיקול הדעת המסור לי בהקשר זה.   בהתחשב בעובדה שמדובר בנכות בשיעור 5% נכות בלבד שניתן בהחלט בשים לב לאופיה לראותה כנכות תפקודית כזו או אחרת וזאת גם בשים לב לגילו ולמקצועו של התובע, אשר עובד מטבע הדברים גם בפעולות פיזיות ולאור העובדה כי לתובע בלט דיסק אשר מומחה בית המשפט ייחס אותו מפורשות ופוזיטיבית לתאונה ומכל מקום לא מצא כל קרטריון אחר לנסות וליחס את אותו בלט לשינויים ניוונייים ו/או מצבו הפזיולוגי של התובע עובר לתאונה, ובשים לב לכך שהתובע היה באי כושר מסויים כאמור בתעודות רפואיות, אני מוצא לנכון לפסוק לו בנסיבות הענין סכום גלובלי לעבר ולעתיד בשיעור של 32,000 ₪. עלי להדגיש כי מאחר ולא הובאו נתונים לגבי כושר השתכרותו, נעשה הדבר לפי הערכה בלבד ואולם אני יוצא מתוך נקודת הנחה די מבוססת כי התובע היה מתקשה, אם בכלל, להציג הפסדי שכר מוכחים, עם זאת נכותו האורטופדית התפקודית צריך שתזכה אותו בפיצוי אשר ישקף את אופי הנכות. עלי להדגיש כי כאשר פסקתי סכום זה לקחתי בחשבון גם את העובדה כי המדובר כאמור בעסק קטן אשר מטבע הדברים לא ברור לחלוטין מה יהיה מצבו ומכל מקום התובע נדרש גם במומו להמשיך ולתפעל את העסק, אשר אלמלא יעשה כן, ימצא את עצמו בסיטואציה שהוא ואשתו אשר מתפרנסים מעסק זה, אינם יכולים לעבוד למחייתם והוא נדרש במומו ובגילו למצוא מקום עבודה חלופי, דבר שהוא בעייתי ביותר בנסיבות נכותו ובנסיבות המצב היום במשק.   אינני מוצא לנכון לפסוק ראשי נזק נוספים בתיק זה. עם זאת היה ונותרו חובות כלפי בית חולים נהריה או כלפי קופות חולים בגין טיפולים פיזיותרפיים הנתבעת מס' 2 היא זו שתשלם בגין קיומם של חובות אלה ובלבד שמדובר בטיפולים הקשורים בארוע שבפני.   סך כל הנזק הנפסק לתובע והכולל בתוכו את מרכיב כאב וסבל, הוצאות והפסדים לעבר ולעתיד, אשר חושבו על בסיס השיטה הגלובלית, הינו בסך של 41,500 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ וכן אגרת בית משפט משוערכת. סכום זה יש לשלם על פי פסק הדין תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.   בשים לב לעובדה שהנתבעת השכילה בנסיבות הענין לנהל את התיק בדרך של דיון סופי וללא צורך בשמיעת ראיות, ניתן בזה פטור מלא מיתרת האגרה החלה בתיק זה לנתבעת.עמוד השדרהבלט דיסקתאונת דרכים