קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעיות בריצוף בדירה חדשה מקבלן: .1 התובע הגיש נגד הנתבעת, דיור לעולה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), תביעה ע"ס 000, 50ש"ח, בגין ליקויי בנייה בדירה שקנה מהנתבעת. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד נמורן השקעות בע"מ (להלן: "צד ג'"), שבנתה בפועל את הדירה. צד ג' הגישה הודעת צד ד' כנגד השרון 1987בע"מ, צד ד' מס' 1וכנגד י. זהבי חרושת מרצפות בע"מ, צד ד' מס' 2(להלן: "צד ד' 2"). בשל חוות דעת סותרות, מונה ביום 13/3/97המהנדס רפי חמו, כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: "המומחה"). המומחה קבע בחוות דעתו מיום 27/4/97, כי בדירה ליקויים הניתנים לתיקון בעלות 900, 7ש"ח, לא כולל מע"מ. סעיף 2לחוות דעת המומחה מתייחס לעבודות ריצוף, קרמיקה ומוזאיקה, שעלות תיקונם, להערכתו, 500, 1ש"ח, לא כולל מע"מ. .2ביום 17/5/98הוחל בשמיעת ההוכחות בתיק. במהלך הדיון הגיעו התובע, הנתבעת וצד ג' להסכמה, לפיה ביהמ"ש יפסוק לתובע את הפיצוי שקבע המומחה, כשביהמ"ש יפסוק על דרך הפשרה גם באשר לשאלת ההוצאות ועגמת הנפש, ללא חובת הנמקה, לאחר שיוגשו סיכומים קצרים. ביום 9/6/98ניתן פס"ד חלקי, בו חוייבה הנתבעת לשלם לתובע, בין היתר, את הסכום של 234, 9ש"ח, שהוא הסכום שקבע המומחה, בצרוף מע"מ וכן סך של 500, 2ש"ח, עבור עגמת נפש, כשהסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 27/4/97, תאריך חוות דעת המומחה. ביום 20/6/99ניתן פס"ד, בו חוייבה צד ג' לשלם לנתבעת כל סכום בו חוייבה הנתבעת. אין מחלוקת כי צד ג' שילמה ישירות לתובע את כל הסכום בו חוייבה. .3צד ד' 1לא הופיע לדיונים וחוייב בסך 000, 2ש"ח, בצרוף ההוצאות ושכה"ט היחסיים לחיובו. .4הסכסוך שבין צד ג' לצד ד' 2שסיפקה את הריצוף לדירה, מתייחס לסעיף 2.2א' לחוות דעת המומחה. בסעיף זה קבע המומחה - "קיימים פגמים קלים ביותר במספר מרצפות ובמקומות פזורים. יש לתקן עם דבק שיש וללטש. העבודה תיעשה ע"י חברה המתמחה בסוג עבודה זו" (ההדגשות שלי - ש' ח'). בסעיף 2.2נמצאו גם שני ליקויים נוספים, מרצפת שקועה שצריך להחליף והדבקת סרגל c.v.pבקנט אריחי הקרמיקה במרפסת הכביסה. לציין, כי עלות תיקון כל הליקויים שבסעיף 2.2היא 500, 1ש"ח, לא כולל מע"מ, כך שעלות סעיף 2.2א' צריכה להיות, מטבע הדברים, פחות מ- 500, 1ש"ח, לא כולל מע"מ. .5צד ד' 2לא היה מוכן לקבל את הצעות הפשרה שהוצעו, למרות שדובר בסכום פעוט, ועמד על קיום הדיון, אלא אם כן יסכים צד ג' לדחות התביעה, ללא צו להוצאות. צד ג' לא הסכים לכך. מטעם צד ג' העיד מנהלה, מר יוסי גרדוס, שנחקר על תצהירו, ת/.1 מטעם צד ד' 2העיד מנהלה, מר אבינועם זהבי, שנחקר על תצהירו, נ/.2 .6לטענת צד ד' 2, ההסכם הדיוני בין התובעת, הנתבעת וצד ג', לא מחייב אותו, כי הוא לא היה צד לו, כך שגם לפסה"ד שניתן אין כל תוקף לגביו, ולא יכול לשמש ראיה. לטענתו, היה על צד ג' להוכיח את טענותיו, בעדות מומחים, דבר שלא נעשה, כשמנגד מר גרדוס מאשר, לטענתו, כי הסיבה לחרירים שבמרצפות יכולה להיות גם מיתר שימוש בחומרי ניקוי לא מתאימים, מה עוד, שאין הוכחה שנעשו בדיקה ומיון של המרצפות, לפני ריצופן. עוד טוען צד ד' 2, כי הוא לא אחראי לעוגמת הנפש שנגרמה לתובע, אם בכלל, על כך שנאלץ לחיות עם מרצפות אלה כ- 6שנים, בלי שהיתה פניה כלשהי אל צד ד' 2, בעניין פגמים בריצוף, ובלי שהיתה לו הזדמנות לבדוק זאת ע"י מומחים מטעמו. .7 לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מקבל את עמדת צד ג' ודוחה את זו של צד ד' .2 הנתבעת וצד ג' לא "הרימו ידיים" בקלות, כפי שטוען ב"כ צד ד' .2הם טענו טענות מטענות שונות, כולל חוו"ד שהוגשה מטעם צעד ג', עליה מנסה ב"כ צד ד' 2להיתלות. בשל חוות דעת סותרות, ועל מנת לקבל חוו"ד אובייקטיבית, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, שחוות דעתו, נתקבלה בסופו של דבר גם על דעת הנתבעת וצד ג', בלית ברירה, בשלב שמיעת הראיות, כשהבינו שמוטב כך, מאשר להמשיך את "מלחמת החורמה". ביהמ"ש בנסיבות שכאלה, מעדיף, בדרך כלל, לקבל את חוו"ד המומחה האובייקטיבי מטעמו, וכך היה גם במקרה זה. סעיף 2.2לחוות דעת המומחה הוא זה שיהיה בסיס גם לפסק דין זה. הטענות שמעלה צד ד' 2הן השערות בלבד, כשגם מר זהבי מאשר בעדותו בעמ' 38בשורה 2- "ש. האם ייתכן שכמו כל מוצר רגיל גם במרצפות יש ליקויים שלא רואים אותם ברגע הראשון ולאחר שימוש קצר מתגלה הפגם? ת. בוודאי שיכול להיות מצב כזה. הכל יכול לקרות. ש. יש ליקויים שמופיעים אחרי זמן קצר שמקורם בטיב הייצור? ת. עקרונית, אתה צודק. יכול להיות שיש פגמים שהם בלתי נראים לעין ומתגלים לאחר שימוש". בהקשר לכך נשאל מר גרדוס, בחקירה נגדית, בעמ' 29שורה 18והשיב: "ש. תסכים איתי אם כן שהפגם התגלה לאחר מועד הריצוף ולאחר מועד המסירה? ת. כפי הנראה". הנה כי כן, נראה שלמרות המיון והבדיקה, הן במפעל והן במעמד הריצוף, לא נתגלו הפגמים במרצפות - החרירים - אלא רק לאחר השימוש. אמנם, ישנה אפשרות, תיאורטית, שהחרירים נגרמו גם בשל שימוש בחומרי ניקוי לא מתאימים, אלא שאז החרירים היו צריכים להיות בכל המרצפות ולא רק בחלק מהן, בתפזורת, כפי שעולה מחוו"ד המומחה. אי לכך, סביר יותר, שמקור הפגמים בייצור ולא בשימוש, וכך אני קובע. .8 באשר לגובה הנזק, נראה לי הסכום של 000, 1ש"ח שתובע צד ג', כסכום נכון וראוי. כאמור, המומחה העריך את כל נזקי הריצוף, הקרמיקה והמוזאיקה ב- 500, 1ש"ח ללא מע"מ, דהיינו, 755, 1ש"ח, כולל מע"מ. הליקויים של החלפת מרצפת שקועה אחת והדבקת סרגל c.v.pנראים זניחים, לעומת תיקון פגמים "ביותר ממספר מרצפות ובמקומות פזורים", שצריך להיעשות ע"י "חברה המתמחה בסוג עבודה זו". מקובלת עלי גם עדות מר גרדוס, בעמוד 34שורה 4לפיה - "חרירים במרצפות יכולים להיות פה ושם, יכול להיות בקצה אחד של הסלון ובקצה השני, אבל אי אפשר להגדיר את זה במ"ר כי אי אפשר לעשות ליטוש בקצה אחד של הסלון ובקצה השני כי הגוון צריך להיות סופי... חרירים יכולים להימצא בכמה נקודות וברגע שעושים ליטוש אתה חייב לעשות ליטוש בכל השטח". ניתן לקבל זאת, כאשר מדובר במנהל חברת בנייה, שזה עיסוקו, כשטענה זו גם הגיונית. על צד ד' 2לפצות את צד ג' בשני שליש מעלות הליקויים בסעיף 2.2לחוות דעת המומחה, דהיינו, 000, 1ש"ח + מע"מ = 170, 1ש"ח. .9על צד ד' 2לשאת גם בחלק היחסי בעגמת הנפש. עגמת הנפש היא לא רק בשל הזמן שעבר מאז שנתגלו הליקויים, אלא בשל הקשיים וההיערכות שעל התובע להיערך, לצורך ביצוע תיקונם של הליקויים. 170, 1ש"ח הם % 12מהסך של 734, 9ש"ח, בו חייב צד ג' עבור תיקון הליקויים. על צד ד' 2, איפוא, לשאת גם ב- % 12מעגמת הנפש, שהם הסך של 300ש"ח. על צד ד' 2להשיב לצד ג' סך כולל של 470, 1ש"ח, בערכם ליום .27/4/97 .10אשר על כן, אני מחייב את צד ד' 2לשלם לצד ג' סך של 470, 1ש"ח, בצרוף הצמדה וריבית כחוק, מיום 27/4/97עד התשלום בפועל. כן, ישלם צד ד' 2לצד ג' מחצית מאגרת ביהמ"ש, וגם שכ"ט עו"ד, בסך 000, 5ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד התשלום בפועל. שכה"ט נקבע ביחס למספר ההופעות בתיק והעבודה שהושקעה ולא ביחס לסכום החיוב. ישיבת שימוע פסק הדין הקבועה ליום 3/10/99- בטלה. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי. קבלןריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוף