בעל מכה שחרור ממעצר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחרור בעל מכה ממעצר: 1. לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 3324/99. בכתב האישום מואשם המשיב בתקיפת אשתו. עבירה לפי סעיף 382 (ג) + 380 לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן: "חוק העונשין"). 2. משהסכימו הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר הם ריכזו את טענותיהם בשאלת חלופת המעצר. 3. ב"כ המאשימה טענה שהמדובר במעשה חמור החוזר על עצמו. המאשימה הפנתה אותי להודעת המתלוננת במשטרה וכן לעובדה שנגד הנאשם הוגש כתב אישום בת"פ 2125/99 המייחס לו שני מעשי תקיפה שבוצעו בחודש אוגוסט 1998 כנגד אשתו. 4. ב"כ הנאשם ביקשה שלא להענות לבקשה ולהסתפק בחלופת מעצר. החלופה שהוצעה על ידה היא מגורים בבית אמו ואחיו שבתל-אביב, ובפיקוחם המלא. 5. כמו כן מונח בפני תסקיר מיום 31.8.99 שהוכן ע"י שירות המבחן הסוקר את היחסים בין הנאשם לאשתו. בסוף התסקיר ישנה המלצת שירות המבחן להענות לחלופת המעצר. 6. חשוב להדגיש שבפתח הדיון התייצבה אשת הנאשם - המתלוננת - קורבן התקיפה וביקשה לשחררו. היא הצהירה על היותו טוב לב ועל אהבתה כלפיו. היא גם הדגישה שקשה לה מאוד בשל מעצרו. על בקשתה זאת חזרה בכל הדיונים שהתקיימו וכן פנתה בכתב. 7. לאחר הדיון ובטרם מתן החלטה המציאה הסניגורית מכתב של ד"ר גולדברג - רופא עצבים - המאשר שהמשיב קיבל בשנים האחרונות טיפול. לבקשת הסניגורית עיכבתי את מתן החלטתי וביקשתי חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי וכיום המצב שחוות דעת כזאת מונחת לפני. 8. בבואי לדון בבקשה עלי לבוחנה בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (להלן: "חוק המעצרים"). סעיף זה קובע את הכללים למעצרו של אדם עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין. בסעיף 21 (א) (1) (ג) (5) קבע המחוקק שמעשה אלימות בבן משפחה מהווה עילת מעצר עד לתום ההליכים. הגיון הטמון בהוראת החוק הוא שאלימות במשפחה חמורה מאלימות רגילה, ולכן על בית המשפט בדונו במקרים כאלה להחמיר עם התוקף. 9. אין ספק שלמרות חומרת העבירה המיוחסת למשיב, עלי להביא בחשבון את העיקרון הגלום בסעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים כפי שנוסח בידי כב' הנשיא א. ברק בפס"ד דנ"פ 2316/65 גאנימאת נגד מדינת ישראל פ"ד מט (4) 589, 649: "הכלל הוא החירות, המעצר הוא החריג... המעצר עד תום ההליכים הוא אמצעי אחרון ולא אמצעי ראשון" (ההדגשה אינה במקור). 10. בית המשפט מצווה כמובן בבואו להחליט על מעצר עד לתום ההליכים להזהיר עצמו שמא המדובר בתלונת שוא או בעלילה במיוחד כשמדובר בסכסוך בתוך המשפחה. במקרה שלפני. עלי לבדוק עצמי האם בקשתה הנחרצת החוזרת ונשנת של האשה לשחרורו של המשיב למעצר בית כנה ואמיתית. 11. בשוקלי את העקרונות הנזכרים לעיל ובהתחשב בבקשת האשה, המשיב ובני משפחתו לשחרורו בתנאים ולאור התחייבות אמו ואחיו של המשיב לוודא כי המשיב יהיה במעצר בית מלא בפיקוחו של אחד מהם 24 שעות ביממה ושלא להותירו ביחידות וכן בהתחשב עם המלצת שירות המבחן ובעובדה שבסופו של דבר לאחר תום ההליכים המשפטיים תהא האשה זאת שתחלוק חייה עמו אני נענה לבקשה וקובע כדלקמן: א. אני מצווה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת"פ 3324/99. ב. למרות האמור לעיל יוכל המשיב להשתחרר בתנאים כדלקמן: 1. יפקיד סכום של 5,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית בלתי מותנית או בשילוב של השניים. 2. יחתום על התחייבות עצמית בסכום של 20,000 ש"ח. 3. ימציא שני ערבים תושבי מדינת ישראל בעלי יכולת כלכלית מוכחת. כל אחד מהערבים יחתום על ערבות למילוי התחייבויותיו של המשיב בסכום של 20,000 ש"ח. 4. כל הסכומים הנקובים לעיל יחולטו לטובת אוצר המדינה אם יפר המשיב תנאי כלשהו מתנאי השחרור המפורטים להלן. 5. יימצא "במעצר בית" מלא בדירה הנמצאת בתל-אביב ברח' לסקוב 11 (להלן: "הדירה"). 6. יתייצב בבית המשפט או במשטרת ישראל כל פעם שיידרש לעשות כן. 7. כל אחד מהערבים יחתום על התחייבות שיודיע למשטרת ישראל מיד על צאתו של המשיב מהדירה או מהשגחתו. 8. למרות האמור לעיל יהא המשיב רשאי לצאת בלוווית אחד הערבים לקבלת טיפול רפואי, אם יהיה צורך לעשות כן. יציאה כזאת תעשה בתאום מראש עם שירות המבחן. 9. כתבי בי דין והזמנות המבקשת יימסרו בדירה בהתאם להסכמתו של המשיב. 10. שחרורו של המשיב כאמור לעיל יכול להעשות גם על ידי קצין משטרה. מעצראלימותשחרור ממעצרבעל מכהאלימות במשפחה