בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל:



העניין שבפני, בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד הנתבע מס' 2 בהיעדר הגנה ע"י כב' הרשמת ש. פומרנץ ביום 11.10.2010.




בתמצית ייאמר, כי במסגרת הדיון אשר נתקיים בפני, הוסכם כי כתב התביעה לא נמסר לנתבע מס' 2, אלא נמסר לנתבע מס' 3 בלבד. על כך אין הצדדים חלוקים.




המחלוקת שבין הצדדים מתמצה בשתי נקודות עיקריות: האחת, האם ניתן לראות במסירת כתב התביעה לשותפו לעסקים של הנתבע מס' 2 (הוא הנתבע מס' 3) כהמצאה כדין לידי הנתבע מס' 2 (וכך סבורה התובעת), ובשל הליקוי הנטען, האם יש לבטל את פסק הדין, והשנייה, האם לאור הליכי פשיטת רגל בהם מצוי הנתבע מס' 2, מוסמך ביהמ"ש לדון בבקשה לביטול פסק הדין.




לגבי החלק הראשון של השאלה הראשונה, דומני כי התשובה הינה ברורה. הצדדים אינם חלוקים לגבי מסירת כתבי הטענות (לא בפעם הראשונה הנטענת, ולא בפעם השנייה הנטענת), וברור כי כתב התביעה לא נמסר לנתבע מס' 2 כלל, אלא הוא למד עליו רק לאחר שננקטו כנגדו הליכי פשיטת רגל. (אציין, כי התובעת ויתרה על חקירת הנתבע מס' 2 באשר לגרסה אודות המועד בו למד על קיום פסק הדין, ובכך קיבלה את גרסתו).




תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, קובעות מתווה מסוים אודות אופן ודרך המצאת כתבי בי דין. המצאה יכולה להיות לנמען גופו או למורשה מטעמו (תקנה 477 לתקנות), במקום בו ניתן מען (תקנה 480 לתקנות) לבן משפחה או למזכיר ישוב (תקנה 481 לתקנות) או למורשה בהנהלת עסקים (בסייגים מסוימים, תקנה 482 לתקנות).




המצאה לאדם אשר הקרבה בינו לבין הנתבע המיועד, הינה היותם של שני אלו, בעלי מניות באותו תאגיד, אינה נמנית על דרכי ההמצאה הקבועות בדין, ולא מצאתי לנכון לקבל טענת התובעת, כי ניתן לראות בכך מסירה כדין של כתב תביעה. אין בכך כי מדובר בשותפו לעסקים, או בחתימה המשותפת על גבי כתב הערבות, כדי להפוך את מר הרשקוביץ לכתובת להמצאת כתבי בי דין, בניגוד ללשון התקנות. בנסיבות אלו, ברור כי פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה בשגגה, שכן אין ולא היה מקום לתת פסק דין בהיעדר הגנה, כנגד נתבע אשר לא קיבל את כתב התביעה לידיו.




לגבי החלק השני של השאלה הראשונה, התשובה מורכבת בהרבה. הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.




להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).




במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.




בנסיבותיו של עניין זה, לנתבע אין טענות הגנה של ממש כנגד התובענה. ההסכם אשר צורף מהווה הודאת בעל דין בחוב קיים (הנתבעת מס' 1), וערבותו של הנתבע מס' 2 אינה מסוייגת. ייאמר כי מערכת היחסים שבין הצדדים הסתיימה נכון לאותו מועד, כך שאין ולא יכולה לעלות טענה הנוגעת לקיזוז או למערכת חוזית נוספת ומאוחרת אשר ניתן יהיה לעשות בה שימוש כטענת הגנה אפשרית.




לאור כל האמור לעיל, הגם שסבורני שהלכה למעשה, אין טענות הגנה – הרי שלאור פסה"ד בעניין כהן נ' יצחקי הנזכר לעיל, אין כל משקל לשאלת טענות ההגנה, כאשר ההליך הינו פגום מבחינת כללי הצדק הטבעי. לאור כל האמור לעיל, דומה כי אין מנוס מביטול פסק הדין (בכפוף לשאלת הסמכות להורות על ביטול פסק הדין).




ולשאלה השנייה – הסמכות לדון בבקשה לביטול פסק הדין, לאור הליכי פשיטת רגל.




כפי שהובהר על ידי הצדדים בדיון בפני, בעקבות מתן פסק הדין בתיק זה, ננקטו כנגד הנתבע מס' 2 הליכי פשיטת רגל. במצב הדברים נכון למועד מתן החלטה זאת, מונה מנהל מיוחד לנכסי הנתבע מס' 2, וניתן צו כינוס בעניינו. בנסיבות העניין, טוען ב"כ התובעת, כי מטרת הבקשה לביטול פסק הדין, הינה להכשיל את הליכי פשיטת הרגל, כל זאת, בהיעדר כל טענות הגנה, ורק על מנת לדחות את הקץ, הא ותו לא.




אומר ב"כ התובעת בהקשר זה, "אם פס"ד יבוטל בתנאים או ללא תנאים, אני סבור כי בית המשפט לא יוכל לדון בהליכים שלאחר מכן ויש ליתן גם לטעם משקל". ונשאלת השאלה, האם יכול ביהמ"ש, כעת ,במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק דין, להטיל תנאים, כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.




אציין, כי לאור דלות (או למעשה, היעדר) טענות ההגנה, מן הראוי היה להיעתר לבקשת ב"כ התובעת, ולהורות על ביטול פסק הדין בתנאים, שכן ככל שמדובר בהליך שיש בו אך ורק להאריך את הדרך, אין הצדקה לגרוע מהתובעת עוד, בהקשר של גביית החוב – וככל שנדרשת התובעת להליך משפטי אשר סופו כמעט וברור, הרי שמוצדק במקרה זה, לפחות להפחית את הליכי הגבייה להם תידרש, בסופה של הדרך. ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476) – ואולם במקרה פרטני זה, נוצר קונפליקט, בין הצורך או ההצדקה לחייב בהפקדת ערבות או ערובה, לבין צו הכינוס.




וכך נחקק בס' 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל:


"משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע."\



יוצא, אם כן, כי ככל שברצון ביהמ"ש הדן בהליכי ביטול פסק הדין, להטיל הפקדת עירבון או ערובה כתנאי לביטול פסק הדין (כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984), אין הוא מוסמך לעשות כן, ללא קבלת רשות מתאימה מאת ביהמ"ש הדן בהליכי פשיטת רגל.




אוסיף על האמור, כי מקובלת עלי דעתו של ב"כ התובעת, באשר להליכים בהמשך הדרך. ככל שיבוטל פסק הדין, הרי שממילא לא ניתן יהיה להשלים את ההליך ולשמוע את הבקשה למתן רשות להתגונן (ככל שהיתה מוגשת) לאור צו הכינוס; במקרה כזה, מועברת היתה התביעה להכרעתו של המנהל המיוחד או הנאמן בפשיטת רגל (לפי השלב הדיוני בו היתה נבחנת תביעת החוב), אשר ממילא, בהיות פסק הדין פסק דין בהיעדר הגנה, הרי שהוא מקבל את המשקל הנמוך במדרג של מעשי בית דין, באופן בו מוסמך בעל התפקיד "להציץ אל מאחורי פסק הדין", שכן פסק הדין לא ניתן לגופו של עניין ועל בסיס טענות שני הצדדים.




בהקשר זה, ראה החלטת כב' השופט מינץ, פר"ק (י-ם) 22954-12-10 עו"ד ישראל גור נ' עו"ד שגיא תירוש, מנהל מיוחד:


"בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב משמש בתפקיד מעין שיפוטי (רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעזר, פ"ד נב(1) 199, 204; פר"ק (מחוזי-י-ם) 4040/07 משרד האוצר, אגף מס הכנסה נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק, פורסם במאגרים [21.11.10]). על בעל התפקיד לנקוט משנה זהירות ולדקדק בטיבה של תביעת החוב שהוגשה על ידי נושה ובטיב הוכחתה. עליו לאזן בין זכויות החייב, זכויות הקניין של הנושה הספציפי אשר הגיש את תביעת החוב, וחובתו כנאמנם של כלל הנושים לשמור על קניינם ועל האינטרס הלגיטימי שלהם שלא להגדיל את הנשיה על ידי קבלת תביעות חוב שאינן מוצדקות או אשר לא הוכחו בפניו (בש"א (מחוזי-י-ם) 7013/09 אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב ‏כנגד חברת ש. בראשי בע"מ, פורסם המאגרים [26.05.11]; בש"א (מחוזי-חי') 15453/06 עזבון המנוח מתתיהו לוי ז"ל נ' עו"ד אפרים צ'יזיק, פורסם במאגרים [6.05.07]; ע"א 1057/91 הרצל נ' מכטינגר, פ"ד מו(4) 353, 358). לשם כך חובתו לקבל את החומר הדרוש כדי להחליט אם לקבל את תביעת החוב או לדחותה, לבחון את כל המסמכים שהובאו לפניו, לשמוע עדויות או להסתפק בעדויות שניתנו בתצהירים, ולבקש מסמכים נוספים לפי הסמכות המוקנית לו בתקנות 76(ב) ו-93(א) לתקנות פשיטת רגל, תשמ"ה-1985 (להלן: "תקנות פשיטת רגל"). הכרעתו של בעל התפקיד חייבת להיות מנומקת ולהתייחס לכל החומר והטענות הרלוונטיות אשר בפניו באופן שניתן יהיה להעמידה בשבט הביקורת (המ' (מחוזי-ת"א) 2087/97, פש"ר 525/96 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1998) בע"מ ורו"ח דוד שחם, הנאמן לביצוע הסדר נושים, פ"מ תשנ"ט(1) 931, 940; (המ' (מחוזי-חי') 33749/96 בנק המזרחי המאוחד נ' שלמה ארגוב, המנהל המיוחד, פורסם במאגרים [11.02.99])."



לפיכך, ברור כבר כעת, כי בכל מקרה, עם ביטול פסק הדין ובלעדיו, ככל שיימשכו הליכי פשיטת הרגל של הנתבע מס' 2, הרי שתביעת החוב של התובעת תידון לגופה, ולא על בסיס פסק הדין אשר ניתן בהיעדר הגנה – או לכל הפחות – לא רק על בסיס פסק הדין, אלא על בסיס החיוב הממשי אשר נטל עליו הנתבע מס' 2 במסגרת ערבותו להתחייבות הנתבעת מס' 1.




לאור האמור לעיל, הרי שככל שיימשכו הליכי פשיטת הרגל, וממילא תובא תביעת החוב להכרעת בעל תפקיד, אין אני סבור כי בית משפט השלום מוסמך לדון בבקשה לביטול פסק הדין בשלב זה (בין בשל העובדה כי החבות תיבדק ממילא, ובין בשל העובדה כי לא ניתן להתנות תנאים לביטול פסק הדין ללא אישור ביהמ"ש המחוזי) – אלא בכפוף לקבלת אישור ביהמ"ש הדן בהליכי פשיטת הרגל.




אזכיר, כי ביום 29.4.2012 ניתנה החלטתי המורה על קיום הדיון בבקשה, ובמסגרת אותה החלטה, קבעתי: "לשם הזהירות, לאור קיומו של צו כינוס אשר עומד בתוקפו, והגם שלכאורה הליך ביטול פסה"ד אינו הליך כנגד הנתבע, אלא הליך אשר ננקט ביוזמתו, מן הראוי ליידע את כונס הנכסים הרשמי ואת תיק פשיטת הרגל, בדבר ניהול הליך זה". מאחר והגעתי לכלל מסקנה כי ביטול פסק הדין אינו הליך עצמאי, שכן ככל שיבוטל פסק הדין, משמעות הדבר הינה המשך ניהול ההליך כנגד הנתבע מס' 2 (קרי, ההליך שביוזמת הנתבע מס' 2 שלוב עם ההליך כנגדו) – הרי שלא ניתן להמשיך בהליך זה, של ביטול פסק הדין, ללא אישור ביהמ"ש הדן בהליכי פש"ר.




לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לצורך מתן ההחלטה הסופית בהקשר של ביטול פסק הדין, ישנו צורך בהרשאה מפורשת מטעם ביהמ"ש המחוזי הדן בהליכי פש"ר.




הנתבע מס' 2 יפנה לפיכך, לביהמ"ש המחוזי בעתירה מתאימה, להמשכת ניהול הליך זה (שכן ביטול פסק הדין שלוב בשמיעת בקשה למתן רשות להתגונן) ויצרף העתק מהחלטתי זאת לבקשתו. ככל שתינתן החלטה מתאימה בהקשר זה, המתירה ניהול הליך זה, או שהליכי פשיטת הרגל יבוטלו מכל סיבה שהיא, ניתן יהיה להמשיך ולדון בהליך זה, של ביטול פסק הדין (וכן ההליכים הנלווים שלאחריו, ככל שיהיו רלוונטיים).





הצדדים יעדכנו בתוך 90 ימים מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון