בקשה לגילוי מסמכים לצורך הכנת חוות דעת

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לגילוי מסמכים לצורך הכנת חוות דעת: רקע ועיקרי טענות הצדדים עניינה של החלטה זו בבקשת התובע למסור לידיו את ניירות העבודה, מאגר הנתונים והחומר הרלבנטי הנזכר בחוות דעתו של פרופ' משה צבירן, שהוגשה מטעמה של נתבעת 3 כחלק מראיותיה. לחילופין, ככל שהנתונים הנ"ל לא יימסרו לידיו על ידי נתבעת 3 ונתבע 1, מבקש התובע כי חוות הדעת תוצא מתיק בית המשפט. יוער, כי במסגרת הבקשה שהגיש, עתר התובע לקבל גם נתונים ומסמכים הנוגעים לחוות דעת נוספת שהגישה נתבעת 3, זו של פרופ' ברנע, ואולם במסגרת הדיון שהתקיים ביום 15.10.12 נקבע, כי הדיון וההכרעה בחלק זה של הבקשה יידחה לשלב הראיות במסגרתו ייחקר פרופ' ברנע. התובע הגיש נגד הנתבעים את התובענה שלפניי, אשר עיקר עניינה טענה בדבר עושק המיעוט. אחת מהטענות המרכזיות המועלות בתובענה היא, שהשכר אותו קיבל נתבע 1 מחברות בנות של נתבעת 3 הוא שכר מופקע, ולכן הוא בבחינת דיבידנד מוסווה. על מנת לתמוך טענה זו הגיש התובע חוות דעת שנערכה על ידי מר מנחם פרלמן. מנגד הגישה נתבעת 3 את חוות דעתו של פרופ' צבירן. חוות דעת זו בוחנת את התגמולים שקיבל נתבע 1 מנתבעת 3 במשך תקופה מסויימת וזאת תוך השוואה לתגמולים שקיבל הדרג הניהולי בחברות שונות. עתירתו של התובע היא, שנתבעת 3 תמסור לידו את החומר הגולמי אשר בהסתמך עליו ערך פרופ' צבירן את חוות דעתו. כפי שעולה מחוות דעתו של פרפ' צבירן, חוות דעת זו מבוססת על "מאגר נתונים ייחודי", כלשונו, בו מצויים נתוני שכר שליקט וגיבש ממקורות שונים. מאגר נתונים זה לא צורף לחוות הדעת. התובע פנה לנתבעת 3 בבקשה לגלות לו את מאגר הנתונים אך סורב על ידה, בטענה כי מדובר בנתונים סודיים שלא ניתן לחושפם. מכאן הבקשה המונחת לפניי. התובע טוען כי הדין, ובכלל זה תקנה 134א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מטיל על מומחה חובה לצרף לחוות דעתו את האסמכתאות עליהן הסתמך. ההלכה היא, כך נטען, כי מחובתו של המומחה להציג את "ניירות העבודה" שלו, על מנת שבית המשפט יוכל לעקוב אחר הליך הסקת המסקנות של המומחה ועל מנת שהצד שכנגד יוכל להתייחס לעניינים אלה בחוות הדעת מטעמו. לטענת התובע, אין לקבל מצב שבו מתקבלת לתיק בית המשפט ראיה המבוססת כולה על חומר חסוי וסמוי מבית המשפט ומהתובע, אשר לא ניתן לבדוק אותו ולבחון את אמיתותו. נתבעת 3 דוחה את טענות התובע ואת בקשתו. לטענתה, חוות דעתו של פרופ' צבירן הוגשה על ידה בתגובה לחוות דעת שהוגשה מטעם התובע בה נטען כי השכר שקיבל נתבע 1 מנתבעת 3 אינו סביר. לטענת נתבעת 3, היא ביררה עם פרופ' צבירן האם ניתן להכין חוות דעת מפורטת בהסתמך אך ורק על מידע הפתוח לעיון הציבור והוסבר לה על ידו כי הדבר אינו אפשרי. נתבעת 3 טוענת, כי מידע בדבר גובה השכר שמשלמות חברות לבכיריהן פעמים רבות אינו גלוי לציבור. משום כך, נעזר פרופ' צבירן בעובדה שבזכות היותו מומחה מוביל בתחום זה, המייעץ בנושאי שכר לחברות רבות במשק, מתאפשרת לו גישה ישירה למידע פיננסי חסוי של חברות רבות, פרטיות וציבוריות, ביניהן כאלה שמופיעות במדגמים המצויינים בחוות דעתו. לטענת נתבעת 3, מאחר שחשיפתו של צבירן למידע אשר שימש אותו בבניית המדגמים התאפשרה במסגרת ייעוץ שנתן לחברות המופיעות במדגמים תחת התחייבות מלאה ובלתי מסוייגת לשמירת סודיות, נאסר עליו לחשוף נתונים אלה. לטענת נתבעת 3, בלית ברירה היא נאלצה לקבל את חוות דעתו של פרופ' צבירן על בסיס זה, שכן לא ניתן לקבל חוות דעת מפורטת ומדוייקת בנושאי שכר מבלי להסתמך על מידע חסוי כאמור. נתבעת 3 מוסיפה וטוענת, כי אין בסירובו של פרופ' צבירן למסור את הנתונים עליהם הסתמך בחוות הדעת כדי להפוך את חוות דעתו לבלתי קבילה, אלא לכל היותר יש לכך השפעה על משקלה. זאת כחלק מהמגמה הקיימת היום בפסיקה למקם את בירורן של שאלות אלה בשדה המשקל של הראיות ולא בשדה הקבילות. לטענת נתבעת 3, קיימים שלושה נימוקים התומכים בטענתה שאין להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט. האחד, כי קיים טעם טוב לשיטתה בשלו ממאן המומחה לגלות את בסיס הנתונים עליו הוא מסתמך. השני, כי גם נתבעת 3 לא נחשפה לחומר הגולמי אשר בהסתמך עליו ערך פרופ' צבירן את חוות דעתו. והשלישי, כי לא ניתן לתת חוות דעת בעלת ערך בתחום סבירות שכרו של נתבע 1 מבלי להסתמך על נתונים שלא פורסמו. נתבעת 3 טוענת, כי התובע יוכל כמובן לעמת את פרופ' צבירן במהלך חקירתו הנגדית עם טענות שונות בהקשר זה. נתבע 1 הגיב אף הוא לבקשה וטען כי לא היה מקום לצרפו כצד לבקשה זו, שכן היא נוגעת לחוות דעת שהוגשה מטעם נתבעת 3 ולא מטעמו. נתבע 1 מוסיף וטוען, כי אין בידיו העתק של המסמכים המבוקשים וגם מטעם זה הוא סבור כי דין הבקשה להידחות. התובע השיב לתגובות נתבעת 3 ונתבע 1. לטענתו, פרופ' צבירן אינו המומחה היחיד שיכול להעיד על סבירות שכר של מנהל בחברה ציבורית, ואם הוא התנה בפני נתבעת 3 את מתן חוות הדעת באי חשיפת מאגר הנתונים המצוי בידיו, לטענתו, היה על נתבעת 3 לתור אחר מומחה אחר. התובע מוסיף וטוען, כי אם אכן המידע הוא סודי, הרי שמשמעות הדבר היא שלא ניתן לעשות בו שימוש כלל והוא אינו יכול לשמש בסיס לחוות הדעת ולמסקנותיה. התובע דוחה את טענת נתבעת 3 ולפיה הוא יוכל לבוא על סיפוקו באמצעות חקירתו הנגדית של פרופ' צבירן וטוען, כי אין ערך לחקירה נגדית על חוות דעת שמסקנותיה נשענות על מידע סודי וחסוי. לטענת התובע, משמעות הסתרת הנתונים היא מניעת חקירה נגדית יעילה של פרופ' צבירן. התובע דוחה את טענתה של נתבעת 3 לפיה קיימים נימוקים טובים להותרת חוות הדעת בתיק, ומוסיף וטוען, כי גם הפסיקה שהביאה נתבעת 3 בתמיכה לטענותיה, תומכת למעשה בעמדתו. לבסוף מתייחס התובע לתגובתו של נתבע 1 וטוען כי אין לקבלה, שכן נתבע 1 הוא הדמות עבורה ניתנו חוות הדעת, ובוודאי שצירופו כמשיב לבקשה הוא נכון. בדיון שהתקיים לפניי בבקשה חזרו הצדדים על טענותיהם. דיון והכרעה השאלה הראשונה אליה יש להידרש היא, האם יש לחייב את נתבעת 3 - ולמעשה את פרופ' צבירן - לגלות לתובע את החומר הגולמי אשר בהסתמך עליו הכין פרופ' צבירן את חוות דעתו? לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש להשיב על שאלה זו בשלילה, וזאת בשל המשקל המצטבר של מספר טעמים: ראשית, חשיפת הנתונים תפגע בפרטיותם של החברות ושל המנהלים אשר מסרו לפרופ' צבירן את המידע המתבקש, או שנתנו לו גישה למידע האמור, וזאת תוך הבטחה מפורשת או משתמעת, כי המידע הוא לעיניו בלבד, וכי לא ימסור את המידע לאחרים. החברות והמנהלים אשר מסרו את המידע המתבקש אינם צד לתובענה שלפניי, וחשיפת המידע הנוגע אליהם עלולה לפגוע בהם פגישה של ממש. שנית, פרופ' צבירן מסר בתצהיר שצורף לתשובת נתבעת 3, כי חשיפתו למידע אשר שימש אותו בבניית המדגמים שבחוות הדעת, התאפשרה במסגרת ייעוץ אותו נתן לחברות המופיעות במדגם "תחת התחייבות מלאה ובלתי מסוייגת לשמור על סודיות, נאסר עלי לחשוף נתונים אלה... בחשיפת הנתונים אמעל באמון החברות אשר חשפו בפני את נתוני התגמול...". חיובו של פרופ' צבירן למסור את המידע המתבקש עלול אכן להתפרש על ידי מוסרי המידע כהפרת האמון אותו נתנו בפרופ' צבירן, גם אם החיוב במסירת המידע לתובע מקורו בהחלטת בית משפט, ולא בהחלטה של פרופ' צבירן. ושלישית, דומה שהיעתרות לבקשת התובע תפגע גם בציפייה הסבירה של מוסרי המידע, כי בית המשפט לא יחשוף בפני גורמים זרים מידע פרטי ורגיש הנוגע אליהם, במסגרת הליך שהם לא צד בו ואשר אין להם כל עניין בו. יוער, כי במסגרת הטענות שהועלו על ידי הצדדים בכתב ובעל-פה, לא נבחנה האפשרות כי פרופ' צבירן ימסור לתובע מידע לגבי חברות קונקרטיות ומנהלים קונקרטיים - להבדיל ממידע כללי - וזאת מבלי לחשוף את השמות של אותן חברות ומנהלים. על פני הדברים נראה, כי אין מניעה לכך שהדבר ייעשה. ואולם, כיוון שעניין זה לא התלבן, נברר אפשרות זו בישיבה הקרובה. משקבעתי כי אין מקום לחייב את פרופ' צבירן למסור לתובע את המידע אשר את חשיפתו מבקש התובע, יש לעבור לשאלה השנייה המתעוררת בקשר לבקשה שלפניי והיא, האם לנוכח קביעה זו יש לפסול את חוות דעתו של פרופ' צבירן ולקבוע כי אין היא קבילה כראיה. אכן, על פני הדברים נראה כי יש ממש בטענת התובע, כי במצב דברים בו לא נמסרו לו המידע והנתונים עליהם מתבססת חוות הדעת, ייקשה עליו לבחון את האמור בחוות הדעת ואת הנטען בה. אלא שבעניין זה מקובלת עליי טענת נתבעת 3 כי הקושי הניצב בפני התובע אינו שולל את קבילות חוות הדעת, וכי המסגרת הראויה להתייחס לקושי זה הוא בעת שבית המשפט יתבקש לקבוע מהו המשקל שיש לתת לחוות הדעת. אני סבור, כי יש לאפשר לנתבעת 3 להעיד את המומחה אותו היא מבקשת להעיד, חרף הקושי המובן הניצב בפני התובע. שאלת המשקל שיהיה מקום לתת לחוות דעת זו תצטרך להתברר בסוף ההליך. סוף דבר. מהטעמים אותם פירטתי לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה. כפי שציינתי, נראה שיש מקום לבחון את האפשרות כי פרופ' צבירן ימסור לתובע מידע לגבי חברות קונקרטיות ומנהלים קונקרטיים וזאת מבלי לחשוף את השמות של אותם חברות ומנהלים. קבעתי, כי אפשרות זו תתברר בישיבה הקרובה. מוצע לצדדים לבוא בדברים עוד לפני הישיבה, על מנת לבחון עניין זה ולנסות להגיע להסכמות. גילוי מסמכיםמסמכיםחוות דעת