קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למנוע ביצוע פסק דין: א. מהות העתירה זו בקשה לבית המשפט להצהיר על כך כי המשיב מס.1 עקב מעשיו ומחדליו המפורטים בתובענה, מנוע מביצוע פס"ד סופי; כמו כן גם מתבקש בית המשפט לבטל את הסכם הפשרה מיום 6.3.00 ולהפסיק את התובענה בתיק ה"פ 10359/99 ולבטל את פסה"ד שבה , מבלי שהדבר יפגע בזכויות המבקש לתבוע כל סעד אחר. המשיבים 2 - 7 מסכימים לעתירה. ב. עובדות רלבנטיות וטענות הצדדים המבקש והמשיבים 2 - 7 הינם חברים במשיב מס. 1, שהינו אגודה שיתופית. (להלן: "המושב"). בתאריך 26.3.90 (נספח א') נתנה רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י פס"ד בו אישרה, בכפוף לתיקונים שמנתה, את פסק הבוררות של הועדה המשפטית המרכזית של תנועת המושבים מיום 22.6.89 בתיקים 186/86 ו - 14/87. (נספח א' לעתירה). עפ"י פסה"ד שאושר היה על המשיב מס. 1 לבצע תיקונים בספריו לפי ההוראות שנקבעו, ולערוך חישוב מחדש של חשבונות כל חברי המושב לשנות המאזן 1982/83 ו - 1983/84, כולל: "...ההשלכות הנובעות ממנו על החיוב והזיכוי של היתרות בכרטיסי החברים והענפים בשנים שלאחר מכן..." (סעיף 3 א לפסק הסופי, נספח א' להמרצת הפתיחה) כל זאת תוך שלושה חודשים ממועד הפסק הסופי שאושר בתאריך 14.5.1991. מסתבר שהדבר לא נעשה. לכן פנו המשיבים ב-ה"פ 217/91 כנגד המושב ועתרו לביצוע פסה"ד. המבקש לא היה צד להליך זה. הצדדים - ללא המבקש - הגיעו להסדר פשרה לרבות מנגנון לצורך ביצוע הפסק הסופי, שאושר וקיבל תוקף פסד ע"י בית המשפט בתאריך 27.5.1991. שוב התגלו חילוקי דיעות בין הצדדים. בינתיים הגיש המבקש את ה"פ 10359/99 כנגד המושב- המשיב מס. 1 - לאכיפת הפסק הסופי ולמינוי כונס נכסים למטרה זו. ( נספח ג'). המשיבים 2 - 7 צורפו להליך, והצדדים הגיעו בסופו של יום להסכם פשרה בדבר מימוש פסק הבוררות הסופי, שקיבל תוקף של פס"ד (נספחים ד' ו - ה' לעתירה). הסכם הפשרה מתבסס על מכתבו של עוה"ד תיק מיום 6.3.00, שזו לשונו: "1. בתוך 30 ימים ממועד אישור הסכם פשרה זה ומתן לו תוקף של פס"ד ימונה ע"י ב"כ הצדדים בהסכמה, מנהל חשבונות לביצוע פסק הבוררות שאושר ע"י ביהמ"ש (להלן: "המבצע"). באין הסכמה בתוך המועד כאמור,ימונה המבצע ע"י רשם האגודות השיתופיות. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל ולמען הסר ספק מובהר בזאת כי המבצע יחשב מחדש הוצאות המימון הן לשנת המאזן 82/83 והן לשנת המאזן 83/84. 2. בכל מקרה של ויכוח או מחלוקת בקשר לביצוע עבודת המבצע יהיה כל צד רשאי בכל שלב, לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות"... ביום 28.3.00 ניתן תוקף של פס"ד חלקי להסכם הפשרה, כשרק המבקש והמושב צד לו. ביום 16.4.00 הצטרפו גם המשיבים להסכם הפשרה, וניתן תוקף של פס"ד "מלא" בנושא. (נספח ד' ו' ה' לעתירה). הסכם הפשרה שקיבל תוקף פס"ד הושג לאור המבוי הסתום אליו הגיעו המנהלים שמונו מכח פסה"ד המוסכם שהקים מנגנון מנהלים, לצורך ביצועו, ולאחר שהמשיבים 2 - 7 הגישו לבית המשפט המחוזי ב- ה"פ 409/96 בקשה לביטול הסכם הפשרה שהקים את מנגנון המנהלים הנ"ל. על הדרך, עובר למכתבו של עוה"ד תיק שיצר את האפשרות להסכם הפשרה, ניתן לדלות מפרוטוקול הדיון (שם): "עו"ד תיק: לא הצלחנו להגיע להסכם. המשיבה מבקשת לאור ניסיונה הלא טוב, עם המושב, לקבל מצגים מסויימים בהסכם הפשרה בעיקר בעניין האופרטיבי החשוב, קיומם או היעדרם של מסמכים שצריכים בדיקה. נקודה שניה, חברי בלטר הואיל ולטעמו הבדיקה נעשתה בעבר כדין, דבר שאנחנו חולקים עליו מכל וכל, הבדיקה של המסמכים החסרים שהיו גם שם וחסרים גם היום, המשיבים רצו לקבל הצהרה. עו"ד בלטר אומר שהוא שילם ורוצה שאני אשא בהוצאות הביקורת המחודשת, דבר שאנחנו לא יכולים להסכים לו. אנחנו מבקשים לא יכולים להמר על הבדיקה כי אין בידינו נתונים נכונים ומדוייקים." מסתבר, כי למרות הדרישה לקבל מצגים מסויימים בהסכם הפשרה, אושר ההסכם בעקבות מכתבו של עוה"ד תיק, כשנושא המסמכים החסרים, שהיה לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים, - אינו מופיע בו בכלל. בין הצדדים התנהלה בוררות ע"י עוה"ד יואב אדם לשם קביעת מצב חשבונו של המבקש אצל המושב ליום 26.7.1987. בחודש מרץ 1997 נתן הבורר פסק ביניים וקבע את מצב החשבון, לפי כרטיסים משוחזרים שהוצגו ע"י המושב, בכפוף לתיקונים מסויימים. בשלב השני של הבוררות היה הבורר אמור להכריע בשאלת שיעור הריבית ואופן חישובה כפי שהיה נהוג בשנים 1982 - 1987. בין הצדדים התנהלה תכתובת ערה (נספחים ו',ז',ח',ט' י' לתגובת המשיב מס. 1) לענין מיהותו של רוה"ח הבודק, כשהמבקש הכא מעונין בהמשך פעילותו של משרד רו"ח בבלי, לצורך ביצוע פסה"ד שניתן בשנת 1991. לטענת המבקש בשלב זה נמנע המושב (סעיף 13 לעתירה) מלהציג את המסמכים והאסמכתאות מספרי המושב המתייחסים לחיובי ריבית וזיכויים בכרטיסי החברים, למרות צווים שיפוטיים שונים שניתנו בנדון. ביום 1.2.01 ניתן ע"י הבורר פסק בוררות משלים. ( נספח ו').בפסה"ד מציין הבורר כי התנהגות המשיב מס. 1 לא היתה נאותה לענין גילוי מסמכים, וכי הוברר מהעדויות שהיו ניירות עבודה והיו מסמכים שלא גולו, ולמיצער אם אלה הלכו לאיבוד או אינם כיום, היה צורך להצהיר עליהם בתצהיר גילוי מסמכים, דבר שלא נעשה. נקודה זו (סעיף 14 סיפא לנספח ו') כך קבע, תילקח על-ידיו לחובת המשיב מס. 1 ולטובת המבקש כאן. עולה מפסה"ד כי הבורר קבע את מימצאיו ע"ס רוה"ח המומחה, מר דרין, שמונה מטעמו לבדיקת הנושא, וכן עפ"י חוות דעתו של מר פולק, שהוגשה מטעם (סעיף 22 לפסק הבוררות) המבקש כאן, שביקש לאמצה, שם. המבקש מתרעם לגבי שני חלקי פסק הבוררות: לגבי החלק הראשון - לטענתו פסק הבוררות המשלים שקבע את תוצאות ההתחשבנות בין המבקש לבין המושב לשנים 1982 - 1987 נערך בהעדר ספרי החשבונות של המושב לשנים הרלבנטיות, וכשהיוזמה להעלמתם היתה של המשיב מס.1. לגבי החלק השני של הבוררות בפני עו"ד יואב אדם - גורס המבקש כי לנוכח הסכמת המושב להתקשר בהסכם הפשרה הוא האמין כי המושב חזר בו מעמדתו להעלים את ספרי החשבונות ממנו, וכי בעקבות הסכם הפשרה אלה ייפתחו בפניו הן לצורך הדיון בבוררות והן לצורך ביצוע הסכם הפשרה; אילו היה יודע שדבר זה לא ייעשה, - לא היה נקשר בהסכם פשרה עם המושב, ובכך לא היה נוצר מצב של יתרון למושב. כן טען המבקש כי לאור המימצא בדבר העדרם של ספרי החשבונות של המושב לשנים 1982 - 1987 מנוע המושב לבצע את הסכם הפשרה ואת פסק הדין הסופי. המשיבים 2 - 7, כאמור מצטרפים למלוא עתירותיו של המבקש, ומדגישים כי לאור התנהגות המשיב מס. 1 יש לאסור עליו עכשיו להמציא חשבונות. לעמדת המשיב מס. 1 קיימים פסק-דין חלוטים. כל העובדות היו ידועות למבקש במהלך כל הדיונים שבין הצדדים. הוא הסכים לכך, חזר בו מתביעתו לגילוי מסמכים, ואשר על כן אינו יכול לעתור כיום בנוסח עתירתו. ג. ד י ו ן לא התרשמתי כי המבקש ויתר בתחילת הדרך על דרישותיו לגילוי מסמכים , לצורך עריכת חשבונות. מכתבו של עוה"ד תיק הינו מכתב מסגרת כללי, שנועד כדי ליצור הסכמת מסגרת, שאותה יש למלא תוכן. המשמעות של מילוי תוכן בנושא של התחשבנות בין צדדים, היא שמסמכים רלבנטיים לצורך ההתחשבנות יונחו על שולחן הדיונים ויועברו למומחה כדי שזה יערוך את החשבון ההולם. זה המצב הנורמטיבי. בד בבד במהלך הליך הבוררות אצל הבורר עו"ד אדם, שנמשך זמן רב, - כבר היה ברור לצדדים כי המושב אינו חושף אסמכתאות וספרי חשבונות, עפ"י ציפיות המבקש לצורך עריכת ההתחשבנות. הבורר עמד ע"כ בפסק-דינו, הביע את מורת רוחו מהתנהגות המושב - המשיב מס. 1 - וציין כי הדבר יהיה לרועץ למשיב מס. 1 בבואו לשקלל את הראיות שהובאו בפניו. ואכן באותו פס"ד משלים וכנראה בכל זאת כדי לסיים סוף סוף את הסכסוך רב השנים בין הצדדים, נעשה חישוב ריבית לפי טבלת ריביות שהוגשה ע"י המבקש כאן (שכונתה שם נ/24). הטבלה נערכה , כפי שצוין בפסה"ד, אולי לא לפי כללי חשבונאות נאותה, שהרי לא היו מסמכים רלבנטיים בפני העורך, ברך עפ"י המקובל בחישובי ריבית במושבים. הבורר אימץ גישה זו וסיים את מלאכתו. פסה"ד של הבורר אושר, לבקשתו של המבקש ( ר' נספח ג' ג' לעתירה) כאן. בכך היה צריך הסכסוך להגיע לסיומו, - ברם אין המצב כך. ב - ה"פ 10359/99 ביקש המבקש כאן להורות על מינוי בא-כוחו לכונס נכסים לצורך ביצוע פסה"ד של הבורר (נספח ג' של נספח ג' לעתירה), בהסתמך על כך שפסה"ד של הבורר אושר (נספח ד' שם) ברם, לעמדתו כדי לבצע את פסה"ד יש צורך (ר' סעיף 24 שם) לקבל את ספרי המשיב מס. 1; לצורך ביצוע התיקונים; לפנות לברית פיקוח לקבלת הנחיות לביצוע פסה"ד למנות מנהל חשבונות שיבצע את התיקונים ויערוך את החישוב המחודש בהתאם להנחיות שיקבל מברית פיקוח, פיקוח על עבודתו ועל ההתחשבנות בפועל ומימון עפ"י הוראות פסה"ד. מסקנות אופרטיביות: העובדה שהמבקש כאן המתין לפסק הבורר, ובמהלך הבוררות לא העלה תביעה מחודשת, שלא ניתן להמשיך בבוררות עקב היעדר ספרי המושב ו/או החשבונות שלו, - מעידה על כך שאפילו אם בראשית הדרך או במהלכה אכן דבק המבקש בכך שיש לערוך את ההתחשבנות , בדרך שעורכים התחשבנויות, - אזי נראה שהבוררות שהיתה אמורה לקדם את עניניו, גרמה לו לכך שהוא יזנח עמדה זו, ויעבור לעמדה שבה הוא מנסה לשכנע את הבורר שחישוביו הן לענין מצב החשבון והן לדרך חישוב הריבית נכונים. ואכן הצליח. הבורר אימץ בפסק-דינו את הדרך המוצעת ע"י המבקש, אם כי אולי לא נתן לו את מלוא מבוקשו. גם העובדה שבה"פ 10359/99, שהוגשה כשנה וחצי לפני בקשה זו הוא עתר לביצוע פסק-הבורר, - מחזק אותי במסקנתי זו. מעיון בעתירה זו הסתבר כי המנגנון שנקבע בפסה"ד של הבורר לצורך ישום פסה"ד, - כנראה שלא הופעל; אין כל סיבה שהמבקש לא יפעילו, ואם יש צורך בכך באמצעות צווים מתאימים של בית המשפט. העוקץ הוא, כפי שעולה מהטיעונים שבפני, שכדי ליישם בפועל את פסק הבורר, מעונינת המשיבה מס. 1 להציג חשבונות ומסמכים שנתגלו אצלה. המבקש אינו יודע מהם חשבונות ומסמכים אלה, ברם לאור השלב של הגילוי והרצון להציגם, הוא בהחלט חושד וחושש, שיש בהם כדי להשפיע לרעה על ישום פסה"ד של הבורר, ומתנגד לכך. גם לטעמי נסיון להגיש כיום, לאחר מאבקים בני שנים, מסמכים חשבונות חדשים, אינו נאות. לא משנה הסיבה לאי הצגתם במועד: אם הדבר נעשה בהעדר תום לב ודרך מקובלת, - שאני, ואם התגלו לאחרונה, בינתיים נפל הפור לאור מצב נתון שהוצג לבית המשפט. הנחת עבודה הקיימת במשפט היא, שהוא נועד לפתור סכסוכים ולא להאדירם בעילות שונות. פסק דינו של הבורר, שאושר ללא התנגדות, יצר חישוב רעיוני ע"ס טיעוני הצדדים שלפניו. כפי שציינתי לעיל, סכסוכים צריכים להסתיים; ואם אחרי שנים פתאום מתגלה עובדה חדשה - ישנה, - לא ניתן כיום לסובב את הגלגל אחורנית ולהתחיל מחדש בהתחשבנות בין הצדדיםו/או בחישובי ריבית שונים. לכן מסקנתי היא כדלקמן: לא קיימת למבקש כל עילה לבטל את הסכם הפשרה וגם או את פסה"ד שניתן ע"י הבורר ואשר אושר גם ע"י בית המשפט. הבסיס החשבונאי-עובדתי שהונח בפסה"ד של הבורר על שני חלקיו , יישאר. כל ההנחיות נשארות על כנן. לצורך ישום פסה"ד, המשיבה מס. 1 לא תגיש כל מסמך או חשבון חדש , שלא הוצגו בפני הבורר. פס"ד זה הינו בתיק הנוכחי, ואם למבקש עדיין עתירות במסגרת ה"פ 10359/99 המתנהלת בבימ"ש זה בפני שופט אחר, - יגישם לעיונו של השופט הדן בתיק הנ"ל. בנסיבות המקרה,כל צד ישא בהוצאותיו.ביצוע פסק דין