קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיכוב ביצוע - הרחקה מהבית: בקשה לעכוב ביצוע. 1. בתאריך 19.9.99 ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה (כב' השופט פיליפ מרכוס), האוסרת בין השאר על המבקש להיכנס לבית המשפחה ברח' שבע האחיות 14ב' במבשרת ציון. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו ובבקשה בפני הוא מבקש לעכב את ביצועה. 2. המשיבה טענה כי עפ"י הוראות תקנות 467, 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לפנות קודם לביהמ"ש שנתן את ההחלטה ורק אם יסרב - מוקנית הסמכות לערכאת הערעור. טענה זו הינה טענה נכונה בכל הקשור לדיונים המתנהלים תמיד עפ"י סדר הדין האזרחי הרגיל. תקנות סדר הדין האזרחי חלות על הדיונים בביהמ"ש לענייני משפחה (ראה תקנה 258ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-), אולם ביהמ"ש רשאי לסטות מהתקנות ולנהוג בדרך הנראית לו טובה לעשיית משפט צדק, וזאת הן עפ"י הוראת סעיף 8 לחוק בית משפט לענייני משפחה, והן עפ"י הוראת תקנה 258ב'(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך הדבר לגבי בית משפט לענייני משפחה, כך לגבי ערכאת הערעור הדנה בהחלטות ופסקי דין של בית משפט לענייני משפחה, ואף היא מוסמכת לסטות מהוראות סדרי הדין, וזאת על מנת לסיים במהירות פרק זה בין הצדדים. 3. המבקש טוען כי בהרחקתו מן הבית נגרם נזק בלתי הפיך, החלטת ביהמ"ש מוטעית ומסתמכת על דברים בלתי מהימנים, אין למבקש היכן להתגורר וכן הוסיף כי הדירה שבבעלות המשפחה הינה בת שלושה מפלסים, ניתן ליצור הפרדה בתוך הבית, וכי צו ההרחקה פוגע בכבודו, בכבוד המשפחה ובשמו הטוב. 4. דין הבקשה להידחות, וזאת מהטעמים הבאים: א. בבקשה לעכוב ביצוע יש להתייחס לשני מבחנים: האחד, סיכויי הצלחת הערעור. השני, האם השארת ההחלטה על כנה תגרום לנזק בלתי הפיך. נראה לי כי המבקש אינו עומד בשני מבחנים אלה. ב. ביהמ"ש קמא נתן את החלטתו לאחר ששמע בהרחבה את טענות הצדדים, ולאחר שיחידת הסיוע התערבה בענין באופן מאסיבי. ביהמ"ש מצא כי במגורים המשותפים יש פוטנציאל של אלימות, וזאת בשל הטרדות הדדיות, חשדות כבדים של המבקש כי אשתו בוגדת בו, וכי המגורים המשותפים גורמים נזק ממשי גם לילדים. מכאן, אף שלא ניתן לבטל את סיכויי הערעור, קיים חשש כי דווקא המגורים המשותפים הם הם שייגרמו לנזק בלתי הפיך. ג. אין בפני נתונים כי למבקש יש מקום מגורים אחר, אולם המבקש הינו אדם מבוגר, העובד בצורה מסודרת, מקבל משכורת ובתקופת ההרחקה הוא יכול לשכור מקום מגורים זמני או למצוא פתרון הולם אחר. אין מדובר באדם אשר יהפוך להיות חסר בית בעקבות ההרחקה. מהבקשה ומהטענות שבפני הבנתי כי המבקש מרגיש פגוע וכי להשקפתו החלטת ההרחקה גורמת לרמיסת כבודו. יש להבהיר למבקש כי אין בהחלטות מסוג זה כדי לקבוע מסמרות, ואיש אינו מתכוון לפגוע בכבודו. כל מטרתו של בית המשפט היתה ליצור הפרדה על מנת לנטרל את הסיכונים הקיימים במגורים משותפים אשר עלולים להוביל לאלימות. 5. לאור האמור, הבקשה נדחית. עיכוב ביצוע