בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית: לפני בקשה להתיר את צירופם של שישה תובעים נוספים כתובעים ייצוגיים בתובענה שבכותרת (וכפועל יוצא - להתיר את צירופם כמבקשים נוספים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית). המשיבים מתנגדים לבקשה ולחילופין מבקשים, כי אם יותר צירופם של התובעים הנוספים, אזי תינתן להם האפשרות לתקן את תגובתם לבקשת האישור וכי המבקשים יישאו בהוצאות התגובה המתוקנת. בנוסף, מבקשים המשיבים כי תינתן להם ארכה להגשת בקשה למחיקת סעיפים מן התשובה לתגובה לבקשת האישור של המבקשים, וזאת עד לא יאוחר מ- 30 ימים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לצירוף תובעים. המשיבים טוענים, כי ככל שתתקבל הבקשה לצירוף תובעים נוספים אזי, ממילא, יידרש תיקון בכלל כתבי הטענות המונחים לפני בית המשפט, באופן שעשוי לייתר את הצורך בהגשת בקשה למחיקת סעיפים. המבקשים מתנגדים לכך. 1. רקע הדברים עניינן של התובענה ובקשת האישור שבכותרת בחברת מט"ח 24 בע"מ (להלן: "החברה"), אשר הינה חברה פרטית המציעה ללקוחותיה זירת מסחר במכשירים פיננסים הקשורים במט"ח ובסחורות אחרות. על פי הנטען, במסגרת זו, לקוחות החברה סוחרים בשערי מט"ח, אלא שללא ידיעתם, מתבצע מסחר זה ברמות מינוף גבוהות, באופן המוביל, בוודאות כמעט מוחלטת, להפסד. לטענת המבקשים, החברה מרוויחה את הסכומים אשר לקוחותיה מפסידים ולכן בפעילותה קיים ניגוד עניינים אסור. נטען, כי במטרה להעצים את הפסדי לקוחותיה - ובכך להעצים את רווחיה - נותנת החברה ללקוחותיה יעוץ השקעות שיוביל אותם בוודאות להפסד וזאת למרות שלא קיבלה אישור לכך מאת הרשות לניירות ערך. נטען עוד, כי החברה העניקה למנהלי תיקים תמריצים כספיים על מנת לעודדם לגרום ללקוחותיה הפסדים כספיים ובמקביל הציגה בפני לקוחותיה מצג שקרי של ניטרליות שלפיו תפקידה מתמצה בתיווך בין לקוחות המבצעים עסקאות נגדיות, כי רווחיה נובעים רק מהפער שבין שער הקניה לשער המכירה, כי החברה מעוניינת בהצלחת לקוחותיה וכי תסייע להם להרוויח. בנוסף לחברה, נתבעו יחידים ותאגידים, אשר על פי הנטען שיתפו פעולה עם החברה בהונאת לקוחותיה וגרפו לכיסם את הפסדי הלקוחות ובכללם: הנתבע 2, אוסי סטפנו, שהינו מבעלי החברה (אשר כלל לא התייצב להליך); הנתבע 3, ישראל פרל, שהינו בעל שליטה בחברה; הנתבע 4, רפי כהן, אשר הינו מנכ"ל החברה והנתבע 11, אסף חסון, אשר על פי הנטען הינו עובד החברה. בדיון המקדמי בבקשת האישור מיום 17.11.11 עמדתי על הקושי בהוכחת עילת התביעה בכלל וכנגד הנתבעים למעט החברה, בפרט. זאת, בין היתר, לאור מדיניות הגילוי הרחבה שבה נקטה החברה. עוד ציינתי, כי קיים ספק בדבר התאמתם של התובעים לשמש כתובעים ייצוגיים. על כן, המלצתי לתובעים להסתלק מהתובענה, בשלב זה ללא הוצאות. בקשות להסתלקות מבקשת האישור ומהתובענה כנגד מרבית הנתבעים אכן הוגשו על ידי המבקשים ובהחלטות מיום 16.12.11 ומיום 23.4.12 אישרתי את הבקשות, כך שהתביעה, כיום, מכוונת כנגד החברה וכנגד הנתבעים 2, 3, 4 ו-11 בלבד. יצוין, כי במסגרת החלטתי מיום 23.4.12, נדחו בקשות לסילוק על הסף שהגישו הנתבע 3 והנתבעים 4 ו-11. בבקשה שלפני מתבקש, כאמור, צירופם של שישה תובעים ייצוגיים, הם ה"ה הלל שיינפלד, איתן דביר, יצחק אדרי, ניר עמיחי, אנריקו מסיאס ומאיר קריו (להלן, ביחד: "התובעים הנוספים"). על פי הנטען בבקשה, התובעים הנוספים הינם לקוחות נפגעים נוספים של החברה, אשר פנו לב"כ המבקשים לאחר שנודע להם על הגשת התובענה, כך שלא הייתה כל אפשרות לצרפם כתובעים ייצוגיים מלכתחילה. המשיבים 1, 4 ו-11 הגישו תגובה לבקשה ובה פרטו את טעמיהם לדחיית הבקשה. והמשיב 3 הודיע כי הוא מצטרף לתגובת המשיבים 1,4 ו-11. 2. טענות הצדדים המבקשים טוענים, כי צירופם של התובעים הנוספים נחוץ לצורך בירור יעיל של השאלות המתעוררות בבקשת האישור וכי יהא בו כדי להמחיש את ההיקף הנרחב של המעשים והמחדלים המיוחסים לחברה ויתר הנתבעים. כך, באשר לה"ה שיינפלד ודביר נטען, כי צירופם כתובעים נוספים ימחיש את הפגיעה באותה קבוצה רחבה של לקוחות החברה שמסרו את כספם למנהלי תיקים. זאת ועוד. צירופם אף ימחיש את היקף הזמן שבו התרחשה המרמה. באשר לה"ה אדרי, עמיחי, מסיאס וקריו נטען, כי צירופם יסייע בבירור הסוגיה של ייעוץ השקעות ובין היתר לבירור השאלה, האם ייעוץ ההשקעות שסיפקה החברה ללקוחותיה הוביל להפסדי הלקוחות. נטען עוד, כי צירוף התובעים הנוספים נחוץ גם על מנת להמחיש את העקביות של המצגים השקריים אותם נציגי החברה השמיעו בפני הלקוחות. המבקשים טוענים עוד, כי צירופם של התובעים הנוספים יאפשר חלוקה רחבה יותר של הסיכון בהוצאות משפט בין התובעים הייצוגיים, ככל שהוצאות כאלה ייפסקו נגדם בהמשך. לטענת המבקשים, קיים חוסר איזון משמעותי בין המשאבים העומדים לרשות הצדדים להליך זה, שכן החברה ואנשיה גרפו לאורך השנים סכומי עתק לכיסם ולעומתם המבקשים הינם יחידים חסרי אמצעים. לשיטתם, צירוף תובעים נוספים ירכך - ולו במעט - את חוסר האיזון האמור. המשיבים טוענים, כי בקשת הצירוף אינה אלא ניסיון סרק של המבקשים לתקן, בדיעבד, מחדלים אשר נפלו בתביעתם ובבקשת האישור, בין היתר לאחר שבית המשפט כבר גילה את דעתו, בדבר הקשיים הרבים בתובענה ובבקשת האישור. זאת ועוד. על פני הדברים, מעידה בקשת הצירוף על קלישות התובענה ובקשת האישור ועל מחדלי המבקשים בהגשתן. לטענת המשיבים, ניסיון המבקשים לערוך מקצה שיפורים בתובענה ובבקשת האישור, הפעם על דרך של ניסיון לצרף תובעים נוספים, הינו פסול ואסור, ואין לו מקום בתובענות כלל ולבטח לא בתובענה ייצוגית, שאז יש להקפיד יתרה עם התובע הייצוגי. המשיבים טוענים עוד, כי אפילו ניתן היה לצרף את התובעים הנוספים להליך דנן, מבחינת סדרי הדין הנוהגים ביחס לתובענות ייצוגיות, הרי שצירופם לא ירפא את הפגמים והמחדלים שנפלו בתובענה ובבקשת האישור ולא יסייע בהכרעה בבקשת האישור, אלא רק יסבך את הדיון שלא לצורך ויעכב, ישהה ויסרבל את בירור בקשת האישור. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי צירוף התובעים הנוספים לא נחוץ ולא יסייע כלל בבירור השאלות השנויות במחלוקת, כי אין צורך בצירוף התובעים הנוספים לצורך המחשת היקף המעשים והמחדלים המיוחסים לחברה, כי כלל לא ברור האם התובעים הנוספים או מי מהם מתאים לשמש כתובע ייצוגי וכי אין לייחס כל משקל לנימוק של הצורך בחלוקה רחבה של סיכון המבקשים בהוצאות משפט. 3. תיקון כתב תביעה בתובענה ייצוגית על דרך של הוספת תובעים ייצוגיים תיקון כתב תביעה בתובענה ייצוגית על דרך הוספת תובעים ייצוגיים בשלב שבו טרם התקבלה בקשת האישור הינו אפשרי מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, המחילה על תובענה ייצוגית את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") ובפרט תקנה 24 לתקנות, הקובעת כדלקמן: ""בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין.. לצוות על.. הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע, או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". עם זאת יש לזכור, כי תובענה ייצוגית הינה תביעה חריגה בהיקפה, אשר הוגדרה בפסיקה ככלי רב ערך, רב חשיבות ורב עוצמה, נוכח השפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים (ראו דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003); רעא 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (ניתן ביום 15.4.07) ע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (ניתן ביום 6.5.09)). במשכך, בתי המשפט נוטים להתייחס לבקשות לתיקון כתב תביעה ייצוגית במשנה זהירות, תוך הקפדה יתרה עם התובע הייצוגי, בהיותו שליח הציבור האמור להיות אמון על פרטי העובדות ועל פרטי הפרוצדורה ובמטרה למנוע מצב של ניהול התובענה בצורה של טלאי על גבי טלאי כבר בתחילת הדרך (ראו רע"א 625/00 שאבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (ניתן ביום 13.6.2000); רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' אהרון כהן (ניתן ביום 21.12.08)). משנה זהירות כאמור מתחייב גם ביחס לבקשה לצירוף תובע ייצוגי, שאז על התובע הייצוגי להראות סיבה טובה במיוחד ולהצביע על הערך המוסף ועל תרומתו הממשית של המבקש להצטרף כתובע נוסף, לניהול ההליך (ראו והשוו בש"א (ת"א) 8911/08 משה משען נ' פרטנר תקשורת בע"מ (ניתן ביום 15.6.08). איני סבורה כי צירוף התובעים הנוספים בענייננו נחוץ "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", כמתחייב מלשון תקנה 24 לתקנות, וכי יש בצירוף משום "ערך מוסף" ו"תרומה ממשית" לניהול ההליך. כאמור, ביסוד בקשת האישור טענת המבקשים לפיה לקוחות החברה סוחרים בשערי מט"ח, אלא שללא ידיעתם, מתבצע מסחר זה ברמות מינוף גבוהות, באופן המוביל, בוודאות כמעט מוחלטת, להפסד. על פי הנטען, החברה מרוויחה את הסכומים אשר לקוחותיה מפסידים ולכן בפעילותה קיים ניגוד עניינים אסור. לעניין זה, נטען, כי במטרה להעצים את הפסדי לקוחותיה - ובכך להעצים את רווחיה - נותנת החברה ללקוחותיה יעוץ השקעות שיוביל אותם בוודאות להפסד וזאת למרות שלא קיבלה אישור לכך מאת הרשות לניירות ערך. נטען עוד, כי החברה העניקה למנהלי תיקים תמריצים כספיים על מנת לעודדם לגרום ללקוחותיה הפסדים כספיים ובמקביל הציגה בפני לקוחותיה מצג שקרי של ניטרליות שלפיו תפקידה מתמצה בתיווך בין לקוחות המבצעים עסקאות נגדיות, כי רווחיה נובעים רק מהפער שבין שער הקניה לשער המכירה, כי החברה מעוניינת בהצלחת לקוחותיה וכי תסייע להם להרוויח. בתגובתם לבקשת האישור, הכחישו המשיבים טענות אלו. נטען, כי הטענה לפיה החברה לא גילתה ללקוחותיה את הסיכון שבמסחר במט"ח ובפרט את הסיכון שבמסחר ממונף, הינה חסרת בסיס בשים לב למדיניות גילוי הסיכונים הרחבה שבה נקטה החברה, הן בחוזי ההתקשרות מול לקוחותיה והן באתר האינטרנט של החברה. עוד נטען, כי החברה אינה יכולה להשפיע על שוק המסחר במט"ח, כי החברה אינה יכולה לגרום להפסדים או לרווחים אצל לקוחותיה וכי היא מפיקה את הכנסותיה מהחזרים עבור ביצוע מחזורים מספקי הנזילות שלה או מהמרווח שבין שער המכירה לשער הקנייה. נטען עוד, כי החברה אינה מנהלת תיקים עבור אחרים וכי היא מתגמלת את אנשי השיווק שלה בשיטות התגמול המקובלות בתחום, שעיקרן תשלום מתוך ההפקדה הראשונית של לקוח חדש. באשר לצירופם של ה"ה שיינפלד ודביר נטען בבקשה שלפני, כי צירופם כתובעים נוספים יסייע בבירור טענות המבקשים בהקשר ניגוד העניינים בניהול התיקים וכי הוא נועד להמחיש את הפגיעה באותה קבוצה של לקוחות החברה שמסרו את כספם למנהלי תיקים. אולם, עיון בתצהיריהם של ה"ה שיינפלד ודביר מעלה, כי אלה מצהירים, בדומה למבקשים, כי לא ידעו שהחברה מרוויחה את הכספים אותם הלקוחות מפסידים וכי אם הם היו יודעים זאת, לא היו משקיעים בחברה. אין בתצהיר ראיה שיש בה כדי לסייע בבירור המחלוקת והיא האם החברה אכן מרוויחה מהפסדי לקוחותיה, כנטען. באותו האופן, מצהירים ה"ה שיינפלד ודביר, בדומה למבקשים, כי לא ידעו כי החברה משלמת למנהלי התיקים תמריצים כספיים לגרום להפסדים בתיקי ההשקעות וכי אם הם היו יודעים זאת, לא היו מעמידים את כספיהם לניהול מנהלי התיקים. אולם, אין בתצהיר ראיה לכך שהחברה תגמלה מנהלי תיקים בעמלות המותנות בהפסדי הלקוחות, כנטען. באשר לצירופם של ה"ה אדרי, עמיחי, מסיאס וקריו נטען בבקשה, כי צירופם יסייע בבירור הסוגיה של ייעוץ השקעות ונפקותה לעניין זכותם של הנפגעים להשבה, באשר יש בו כדי להראות כי הייעוץ שסיפקו אנשי החברה לא התייחס רק לשאלה האם לבחור בכיוון מסוים בתוך עסקה בצמד מטבעות כלשהו, אלא גם לעצם הכניסה לעסקאות מט"ח וכי נציגי החברה סיפקו ללקוחותיהם ייעוץ ספציפי שמוביל להפסד, נתנו המלצות על מסחר במינוף גבוה וכן ייעוץ באשר לפרק הזמן שכדאי ללקוח להישאר בעסקה ובאשר לסכום הכסף שכדאי ללקוח להשקיע. אולם, עיון בתצהירים של ה"ה אדרי, עמיחי, מסיאס וקריו מעלה, כי אין בתצהיריהם תשתית ראייתית עודפת או שונה מזו שהוצגה כבר בתצהירי המבקשים בעניין ייעוץ ההשקעות (ראו סעיף 6 לתצהיר המבקש 1; סעיף 14 לתצהיר המבקש 2). המבקשים טוענים עוד, כי צירוף התובעים הנוספים נחוץ גם על מנת להמחיש את העקביות של המצגים השקריים אותם נציגי החברה השמיעו בפני הלקוחות. עיון בתצהירי התובעים הנוספים מעלה, כי בדומה למבקשים, התובעים הנוספים מצהירים מה המצגים שהוצגו בפניהם ומה היו עושים אחרת לו היו יודעים כי המדובר במצגים שקריים. ברם, אין כל תימוכין בתצהירים של התובעים הנוספים לכך שמצגים אלה הם אכן שקריים. העובדה שפעם אחר פעם חוזר המצהיר על הטענה, כי נציגי החברה מסרו לו שרווחי החברה נובעים אך ורק מההפרש שבין שער הקנייה, בעוד שבפועל החברה מרוויחה את מלוא ההפסד של לקוחותיה, אינה הופכת הצהרה זו לנכונה או ללא נכונה. על מנת לברר האם החברה אכן מצויה בניגוד עניינים מול לקוחותיה ומרוויחה את הפסדיהם, כנטען, יש להוכיח את ניגוד העניינים האמור ואין צורך לברר בפני כמה לקוחות נטען שלא קיים ניגוד עניינים. באותו האופן, כדי להכריע בשאלה האם החברה מגלה ללקוחותיה את הסיכונים שבמסחר במט"ח, יש להכריע בשאלה האם מדיניות הגילוי של החברה הייתה מספקת בנסיבות העניין, אם לאו, ואין צורך לדעת בפני כמה לקוחות הוצגה מדיניות גילוי הסיכונים האמורה. הנה כי כן, צירוף התובעים הנוספים לא יסייע בבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. באשר לטענה כי צירוף התובעים הנוספים יאפשר חלוקה רחבה יותר של הסיכון בהוצאות משפט, הרי שאין בטעם זה, כשלעצמו, כדי להצדיק את צירופם של התובעים הנוספים מקום בו לא מצאתי כי צירופם יסייע בבירור השאלות השנויות במחלוקת. מכל מקום, נראה כי צירוף התובעים הנוספים בשלב זה של ההליך, משהוגשה תגובת המשיבים לבקשת האישור ואף הוגשה תשובה לתגובה והתקיים דיון מקדמי בבקשה, דווקא יגרום לעלויות נוספות, שכן הוא יצריך את תיקון כתבי הטענות שהוגשו. למעלה מן הצורך יובהר, כי אין באמור במסגרת החלטה זו כדי למנוע שימוש במנגנון החלפת התובע הייצוגי שבסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006, ככל שימצא בהמשך כי המדובר בתובענה ייצוגית ראויה ברם, המבקשים אינם מתאימים לשמש תובעים ייצוגיים. או אז, ניתן יהיה להורות על החלפתם של המבקשים בתובעים ייצוגיים אחרים, ובמידת הצורך - באחד מן התובעים הנוספים שצירופם התבקש במסגרת בקשה זו. 4. סוף דבר הבקשה נדחית. ככל שבכוונת המשיבים להגיש בקשה למחיקת סעיפים מהתשובה לתגובה לבקשת האישור של המבקשים, יעשו כן בתוך 30 ימים מהיום. המבקשים ישלמו למשיבים 1, 4 ו-11 הוצאות בקשה זו ושכ"ט בגינה בסך 10,000 ₪.צירוף תובעיםצירוף / החלפת בעלי דיןתביעה ייצוגית