קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקביעת שכר טרחה מנהל עיזבון: זוהי בקשה לקביעת שכר-טרחת מנהל עזבון. מנהל העזבון הגיש דו"ח על פעולותיו ופירט את בקשותיו לשכר טרחה בהתאם לכל פעולה ופעולה. כמו-כן ציין מנהל העזבון שניהולו של העזבון, באופן כללי, היה קשה ומסובך עקב פיזור הכספים הרבים בחשבונות שונים, בעלי מועד פדיון שונה, עקב הצורך בהעברת עזבון אם המנוחה ובעלה על שם העזבון הנוכחי ועקב התנהגותם העויינת של חלק מהיורשים. לבקשתו זו של מנהל העזבון מתנגדים היורשים, ולטענתם בקשת מנהל העזבון היא מוגזמת ועליו לקבל את "שכר-הטרחה המינימלי". יש לציין, שגם אם היתה הסכמה מצד היורשים לגבי שכר הטרחה הנדרש, היה מקום להתערבות בית-המשפט - וראה בענין זה את דברי בית-המשפט בע"א 153/77 מרים אלואשוילי ואח' נ' יוסף סמואל ואח' [1] בעמ' 634636, לפיהם אין בית-המשפט קשור להסדר חוזי בין היורשים ובין מנהל העזבון לגבי גובה שכר-הטרחה וזאת על מנת שלא לרוקן מתוכן את מעמדו של מנהל-העזבון כ"פקיד בית-המשפט". בהתנגדותם לבקשה ביקשו היורשים שיפסק למנהל העזבון "שכר טרחה מינימלי" - אך כידוע אין בנושא הנדון תקנות כלשהן הקובעות שכר מינימלי, ועד כה נקבע שכר הטרחה של מנהל העזבון ע"פ הנוהג. בית-המשפט נוהג ע"פ ההוראה הכללית שבחוק הירושה, ס' 91ולפיה "בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל-עזבון שכר כפי שיראה למתאים". נדון בבקשות מנהל העזבון אחת לאחת: - (א) % 1 1/2מערך העזבון עבור השגת צו קיום צוואה: המבקש פנה לבית-המשפט בבקשה לצו קיום צוואה, עוד לפני מינויו כמנהל עזבון, ופעולה זו נעשתה על-ידו כעורך-דין. את מינויו כמנהל עזבון קיבל המבקש באותה ישיבה בה ניתן צו קיום הצוואה. פעולה זו אינה מן הפעולות המופיעות בסעיף 82לחוק הירושה [5] המונה את תפקידי מנהל העזבון. בסעיף נאמר שעל מנהל העזבון "...לעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת". דהיינו - השגת צו קיום הצוואה אינה פעולה הכלולה בין פעולות מנהל העזבון, ולכן - שכרו עבור פעולה זו משתלם לו בנפרד משכרו כמנהל עזבון. השכר עבור פעולתו זו כעו"ד, משתלם לו מן העזבון, מאחר וזוהי פעולה לטובת כל העזבון ומאחר וכל היורשים הסמיכו את המבקש לפעול בשמם בעניני העזבון - עוד לפני מינויו כמנהל עזבון (ראה נספח א/ 2לדו"ח פעולות מנהל העזבון). לכן, יש להענות לבקשתו זו של מנהל-העזבון ל-% 1 1 /2מערך העזבון. (ב) שכר עבור 5ישיבות בבית-המשפט על-פי התעריף המינימלי של לשכת עוה"ד: מבדיקת התיק עולה שמדובר ב: (1) 4ישיבות במסגרת בקשות למתן הוראות של מנהל עזבון (בקשה 894/84, בקשה 526/84, בקשה 525/84, בקשה 2028/84). פנייה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות מהווה פעולה מובהקת וחלק בלתי נפרד מניהול עזבון. בסעיף 82לחוק הירושה נאמר: "מנהל העזבון חייב, בכפוף להוראות בית-המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון..." דהיינו - כל פעולה של ניהול העזבון כפופה להוראות בית-המשפט. סעיף 83לחוק הירושה אף מאפשר לכל מעונין בדבר, כולל מנהל העזבון לפנות בכל עת בבקשה למתן הוראות מבית-המשפט. הכפיפות להוראות בית-המשפט מעמידה את מנהל העזבון בבחינת "פקיד בית-המשפט" וכדברי השופט זוסמן (כתארו אז) ב-ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח' [2], בעמ' 95: "מנהל העזבון הוא עושה דברו של בית- המשפט". אם יחוייב העזבון בכל פעם שמנהל העזבון, או כל מעונין אחר, פונה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות - אזי, ישנו חשש שהצדדים ימנעו מלפנות לבית-המשפט ובכך תסוכל מטרת המחוקק. בית-המשפט העליון, ב-ע"א 153/77 [1], בתיתו הנחיות לקביעת שכרטרחת מנהל עזבון, קבע שיש לתת למנהל עזבון שכר טרחה עבור פעולותיו כעורך-דין, רק אם מדובר בפעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל העזבון. ועוד הוסיף בית-המשפט ואמר: "סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל-עזבון שהוא עורך-דין או רו"ח איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים, גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל-עזבון" (שם, בעמוד 638). פנייה בבקשה למתן הוראות על-ידי מנהל עזבון היא פעולה אותה חייב מנהל העזבון לבצע - באם הניהול דורש זאת - ולכן הוא מהווה חלק בלתי נפרד מניהול העזבון. אין ישיבות אלה כישיבות בהן מייצג מנהל העזבון העו"ד, את העזבון בתביעות משפטיות. (ראה המ' 413/76 סמואל ואח' נ' אלישוילי [3] בעמ' 40מול האות ה'). על כן אין לתת שכר בנפרד עבור ישיבות אלו, אלא השכר שישתלם עבור ניהול העזבון באופן כללי, יהווה שכר גם עבור ישיבות אלה. אם ישתלם שכר בנפרד עבור כל פנייה בבקשה למתן הוראות למנהל עזבון אזי יתרוקן מתוכן תפקיד שכר הטרחה עבור ניהול העזבון; אם כך - בקשת שכר הטרחה עבור ארבע הישיבות שצויינו לעיל - דינה להידחות. (2) המבקש דורש שכר גם עבור הישיבה שהתקיימה בבקשה .1599/84בקשה זו היתה בקשתו של מנהל העזבון ועניינה מחיקת מכתב של אחד המעורבים בחלוקת העזבון, מתיק העזבון. בהחלטה שנתנה על ידי ביום 9.4.84בעניין, ציינתי שלפי סדה"א, מכתב אינו מהווה כל פנייה לבית-המשפט. על-כן, אותה בקשה, לא בדין הוגשה, ואין מקום לחייב את העזבון בתשלום שכר טרחת מנהל עזבון בעבורה. פנייתו של מנהל העזבון לבית-המשפט בבקשה למחיקת המכתב, לא היתה לה על מה שתסמוך, ומנהל העזבון לא ייצג בה כל אינטרס של העזבון. בקשת שכר הטרחה עבור ישיבה זו, אף היא, דינה להידחות. (ג) סך של % 6מערך העזבון עבור ניהול העזבון: המבקש מציין בבקשתו שניהול העזבון היה מורכב והיקף הפעולות הנדרשות רחב, ולכן מבקש הוא את הסך הגבוה של %.6 הפעולות אותן ביצע הן: זימון הנהנים ע"פ הצוואה, עריכת פרטת העזבון, ביקור בכספות, ביקור בבנקים, ריכוז חשבונות המנוחה מ- 40סוגי חשבון שונים לחשבון אחד, נתינת הוראות לרכישת מט"ח ולבסוף - חלוקת הכספים. כל זאת באשר לכספים. באשר לנדל"ן - מדובר בשתי דירות, והמבקש רשם את אחת הדירות ע"ש אחד מהיורשים; לגבי הדירה השניה, שהיתה רשומה בחציה ע"ש אם המנוחה השיג מנהל העזבון צו קיום צוואה מהאם לבת (היא המנוחה) ומהמנוחה לעזבון. לאחר רישומה של הדירה ע"ש העזבון, היא הושכרה על ידי מנהל העזבון, תמורת שכר דירה חודשי. בעזבון היתה גם מכונית שהמבקש טיפל במכירתה, ובחלוקת התמורה בין היורשים. בחלק מן הפעולות הנ"ל פנה המבקש לבית-המשפט, בבקשה למתן הוראות למנהל עזבון, על-מנת לדעת כיצד לפעול (ראה סעיף ב' לעיל). כאשר באים לקבוע שכר טרחת מנהל עזבון, יש להתחשב לא רק בשוויו של העזבון אלא גם בפעולות אשר ביצע, מספרן והיקפן (ראה ע"א 474/65 לעיל [2], בעמ' 95). כאמור, אין כל תקנות וכל הנחיות מחייבות בנושא זה של שכר טרחת מנהל עזבון, והנוהג עד כה היה לתת בין % 3ל-% 6מערך העזבון כולו כשכר טרחת מנהל עזבון. לדעתי, יש להפריד בין מטלטלין וכספים בפרט, לבין נדל"ן, כאשר באים לקבוע את שכר-הטרחה. עבור טיפול בכספי העזבון ובמטלטלין יש לתת כשכר טרחה % 3מערכם, ועבור הטיפול בנדל"ן - % 6מערכם. כל זאת בכפוף לנסיבות כל מקרה ומקרה באופן פרטי. נסיבות המקרה שלפנינו, דהיינו היקף העבודה והטרחה, אינן מצביעות על סיבה המצדיקה סטייה מהקביעה דלעיל. הטיפול בכספים כלל בעיקר את ריכוז החשבונות והחלוקה. אמנם מדובר היה בחשבונות רבים, אלא שבימינו אנו אין הדבר מסובך כל-כך, וריכוז החשבונות דורש נתינת הוראות מתאימות לבנקים ותו לא. כמו-כן, אין בתיק ראייה על כך שחלוקת הכספים היתה כרוכה במו"מ מסובך וקשה בין מנהל העזבון והיורשים, ועל-פי האמור בבקשה 834/84, הם הגיעו להסכם ביניהם שעל-פיו חולקו הכספים. אין גם כל פניה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות לגבי הכספים מלבד בקשה לאישור הסכם החלוקה של הכספים. אשר למכונית שהיתה כלולה בעזבון - אין גם כאן כל סיבה לסטות מהקביעה של % 3כשכר טרחה. על-כן יש לתת כשכר טרחה % 3מערך הכספים והמכונית ו-% 6מערך הדירות. לגבי ערכה של אחת הדירות, התגלעו חילוקי דעות בין אחת היורשות שקיבלה הדירה ע"פ הצוואה, לבין מנהל העזבון. להערכתו של מנהל העזבון, שוויה של הדירה הוא - 000,50$ ולהערכת יורשת הדירה שוויה הוא בסביבות 000,35$. אין זה מתפקידו של בית-המשפט להעריך את שווי נכסי העזבון ואין לו כלים לכך; תפקידו הוא להפעיל את שיקול דעתו ולבכר הערכה אחת על חברתה על-פי הראיות שמובאות בפניו. מנהל העזבון סמך את הערכתו על נסיונו המקצועי ועל הערכת שמאי ממשלתי המתייחסת לדירה דומה הנמצאת בבית הסמוך לדירת היורשים. היורשת, הסתמכה אף היא על דו"ח השמאות הממשלתי בקשר לדירה האחרת, אך הגיעה להערכה שונה. אף אחד מן הצדדים לא סמך את הערכתו על ראייה של ממש ועל כן קשה להחליט איזו הערכה לקבל. אלא שנדמה, שאילו ביקשה היורשת לחלוק על הערכת מנהל העזבון, היה עליה להגיש דו"ח שמאות מטעמה, לעומת זאת - דו"ח שמאות מטעם מנהל העזבון היה בבחינת הוצאה מיותרת של העזבון כולו. בהתחשב בכך ובהתחשב בנסיונו המקצועי של מנהל העזבון - יש לקבל את הערכתו שלו לשווי הדירה, דהיינו -.000,50$. (ד) סך % 15מדמי השכירות שגבה ויגבה מנהל העזבון עבור השכרת הדירה ברחוב ז'בוטינסקי בחולון: בבקשתו זו מסתמך מנהל העזבון על המ' 413/76 סמואל, עו"ד ואח' נ' אליאשוילי ואח' [3], שם קבע השופט שילה תשלום נפרד עבור ניהול הנדל"ן של העזבון - בסך של % 15מדמי הגביה שנגבו בתקופת ניהול העזבון. באותו מקרה מדובר היה בכמה בתי מגורים שהושכרו על-ידי מנהל העזבון, דמי השכירות נגבו על-ידיו והוא אף דאג לאחזקת הבתים באופן שוטף. השופט שילה קבע באותה החלטה שפעולות אלה "אינן פעולות הנבלעות בתוך ניהול העזבון" (שם [3], בעמ' 41מול האות ב') אלא שהוא מסייג זאת באמרו... "על כל פנים אין כך הדבר כשמדובר בניהול בתים בקנה-מידה גדול..." (שם). במקרה שלפנינו, מדובר בדירה אחת בת חדר אחד, שהושכרה עבור 140$ לחודש ומנהל העזבון ערך את חוזי השכירות ואף גבה את דמי השכירות עבור העזבון, לכל הדעות, אין זה "ניהול בתים בקנה-מידה גדול". השאלה היא, האם פעולותיו של מנהל העזבון בנדון הן פעולות הנבלעות בניהול העזבון, או שמא יש לראותן בנפרד. המבחן שקבע ביתהמשפט העליון ב-ע"א 153/77 [1] לענין השאלה הנ"ל הוא: האם הפעולה שנעשתה חורגת באופן מהותי ממערכת הפעולות של מנהל העזבון? האם במקרה הנדון היה מקום שמנהל העזבון יעסיק עובד אחר שיטפל בביצוע המשימה? כך היה בהמ' 413/76 [3], ונקבע שם, שמאחר ומנהל העזבון בחר לדאוג בעצמו לניהול התקין של הבתים זכאי הוא לתמורה נאותה על עבודתו. נראה לי שבמקרה הנדון, אין כל מקום להעסקת אדם מיוחד שיטפל בגביית שכר-הדירה, ואין זו פעולה חריגה הדורשת שכר בנפרד. השכרת דירה אחת וקבלת שכר דירה עבור העזבון מהווה ניהול. אין מקום לראות בכך פעולה חריגה ועל כן היא נבלעת בניהול, ושכר הטרחה המשתלם עבור הניהול הכללי של הנדל"ן מהווה שכר טרחה גם עבור גביית דמי השכירות. שהרי אם לא נאמר כך, יוצא שמנהל העזבון מקבל % 6כשכרטרחה עבור רישום הדירה ע"ש העזבון ועבור השגת צו קיום צוואת אם המנוחה בעוד שעל-פי התעריף המינימלי של לשכת עוה"ד, השכר עבור פעולות אלה, נמוך מ-%.6 על כן יש לראות בשכר שנקבע עבור ניהול הנדל"ן, ככולל שכר גם עבור השכרת הדירה. וכפי שנאמר - אין ללמוד מהמ' 413/76 [3] לענין זה, מאחר ושם דובר בכמה בתי מגורים שהושכרו, והשכרתם דרשה ניהול בפועל ולא רק גביית דמי שכירות. (ה) סך % 15מסכום התביעה בתיק 638/84: מדובר בתביעת נזיקין שהוגשה נגד המנוחה והמבקש מייצג בה את העזבון. בענין זה פועל מנהל עזבון כעורך-דין; ואם לא היה מנהל עזבון הנוכחי בעל כושר וידע משפטי, הרי שהיה צריך לשכור שירותיו של עורךדין בנפרד. בית-המשפט העליון, ב-ע"א 153/77 [1] מציין, שכאשר נדרש יזום הליכים משפטיים - יש מקום לתוספת תשלום למנהל עזבון, בגבולותיו של תעריף לשכת עורך-הדין (שם [1], בעמ' 639). אין דין יצוג עזבון בתביעה שהוגשה כנגדו, כדין פניה בבקשה למתן הוראות למנהל עזבון - שהרי במקרה הראשון פועל מנהל העזבון כעורך-דין לכל דבר ואין משמעות למינויו כמנהל עזבון לענין התביעה, ולא כך הוא במקרה השני (ראה לעיל סעיף ב להחלטה זו). אלא שבמקרה שלפנינו לא מצאתי בתיק כל מסמך המאשר שהמבקש הוא אכן העו"ד שמייצג את העזבון בתביעה. על המבקש להמציא מסמך המאשר זאת, ולהגיש בקשה לקבלת שכר בגין תביעה זו. (ו) מנהל העזבון מבקש לחייב את קונה המכונית, שהיתה שייכת לעזבון, מר משה בר תקווה, בתשלום עבור השירותים שנתן לו. קונה המכונית הנ"ל - אין לו כל קשר לעזבון, מלבד היותו האפוטרופוס הטבעי של אחד היורשים. ותביעה נגדו אין לה מקום בתיק העזבון ובהמרצה זו. עניינה של המרצה זו הוא תשלום שכר טרחת מנהל עזבון, דהיינו תשלום ע"י העזבון עבור פעולות ניהולו. תביעה זו אינה נופלת בגדר תביעה לתשלום שכר טרחת מנהל עזבון, ועל המבקש לפנות בהליכים המקובלים על מנת לתבוע את חובו. עד כאן בקשותיו של מנהל העזבון לשכר טרחה - על-פי הפעולות השונות שביצע. שאלה נוספת, אותה העלה מנהל העזבון היא על מי חל שכר הטרחה לעיל, ובמיוחד, האם שכר הטרחה החל על חלקה של היורשת חדווה קולט, שירשה את הדירה ברחוב חנקין, חל על כספי העזבון או עליה בנפרד. סעיף 100לחוק הירושה קובע שלסילוקם על חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון, ורק אם אין כספים אלו מספיקים לכיסוי החובות - יכול הוא לממש את נכסי העזבון, אך קודם את הנכסים שלא צוו באופן מסויים ליורש מסויים (ראה תע"ז (ח') 451/69מנהל עזבון המנוח קפקה ז"ל נ' קפקה ואח' [4]). על כן, את שכר הטרחה יש לשלם מתוך כספי העזבון. שכר הטרחה הוא כדלקמן: - א. % 1 1/2מערך העזבון עבור השגת צו קיום צוואה. ב. % 3מערך הכספים והמטלטלים - דהיינו % 3מ-684,192$. ג. % 6מערך הנד"ל - דהיינו % 6מ-500,78$. כל זאת על-פי ערכם בשקלים. כאמור - כאשר ימציא המבקש אישור על היותו ב"כ העזבון בתביעה שהוגשה נגדו ודו"ח על מצב התביעה, יוכל להגיש בקשה נפרדת לפסיקת שכר טרחתו בנדון. אשר לבקשת מנהל עזבון לחייב את קונה המכונית מהעזבון, בהחזרת כספי רשיון המכונית לעזבון: קונה המכונית, מר בר תקוה משה אינו צד לבקשה זו, מלבד היותו האפוטרופוס של אחד היורשים, ואין בית-המשפט יכול לחייבו בהחזרת הכספים במסגרת בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות. על העזבון לתבוע זאת מהקונה בהליך נפרד. ירושהמנהל עיזבוןעיזבוןשכר טרחה