בקשה מרשם החברות לאסור על שימוש בשם

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה מרשם החברות לאסור על שימוש בשם: .1בתביעה שלפני מתבקש ביהמ"ש לאסור על המשיבה להשתמש בשם שאישר לה המשיב (להלן:נ"הרשם"), לחייב את המשיב להפעיל את סמכותו ולחייב את המשיבה לשנות את שמה. לחלופין ליתן כל סעד אחר כפי שיראה לביהמ"ש. עילת התביעה היא הבלבול הנוצר בשל הדמיון בשם המבקשת לשם המשיבה. .2לאחר העיון בכתבי הטענות, הראיות וסיכומי הצדדים, דעתי היא כי יש לדחות את התביעה בעיקרה, ועם זאת להענות לעתירה החילופית כפי שאכתוב בסוף פסה"ד. להבנת עמדתי זו אביא תחילה את טעוני הצדדים. .3טענות המבקשת: א. המבקשת התאגדה תחת שמה "רובין טורס בע"מ" ב-26.11.90, ועיסוקה הסעת תיירים באוטובוסים. בעלי המניות בה הם שני אחים ששם משפחתם רובין. ב. המשיבה עוסקת בתחום זהה והיא התאגדה תחת שמה הנוכחי "שמוליק רובין תיירות בע"מ" רק ביום .28.12.95 ג. בשל כך שבשם שתי החברות העוסקות באותו תחום מופיעה המילה "רובין" על גבי האוטובוסים של כל אחת מהן הנעים בכל רחבי הארץ, נוצר בלבול אצל לקוחות, ספקים ואפילו משרדי ממשלה, ומבלבול זה נפגעת בעיקר המבקשת. ד. הואיל והיא, המבקשת קדמה למשיבה בעיסוקה ובשמה, דין הוא שהיא תוכל להמשיך ולהשתמש בשמה ואילו המשיבה תחוייב לשנות את שמה. טענות המשיבה: 1] למרות שהיא אכן נוסדה כחברה רק ב -1995, הרי בעליה ומנהלה שמואל רובין עוסק ענף נוסעים ותיירים מאז 1980תחת השם "שמואל רובין הסעת נוסעים ותיירים". 2] לפי דרישות הרשויות החליט להתאגד כחברה ב -1995, ותחילה נרשם תחת השם "שמוליק רובין תור בע"מ", אך בשל הדמיון בין שם זה לשם המבקשת ובעקבות המלצת סגנית המפקח על התחבורה, שינתה המשיבה את שמה לשמה הנוכחי. 3] מכאן שבעוד מנהל המשיבה החל לעסוק בהסעת תיירים בארץ תחת שם עסק הכולל את שם משפחתו, רובין, כבר ב -1980, הרי המבקשת ואיש ממנהליה לא עסקו באותו תחום תחת שם הכולל את שם משפחתם הזהה, אלא החל מ-.1990 (אבי האחים, מנהלי המבקשת אכן עסק באותו תחום גם בשנים שקדמו ל -1990, אך הוא עשה זאת תחת שמות אחרים, כמו:נ"חן תור בע"מ", "רמה תור בע"מ", בהם היה שותף. 4] זאת ועוד, בעוד המבקשת עיקר עיסוקה באיזור תל-אביב הרי, עיסוקה של המשיבה באיזור חיפה. .4המבקשת סומכת את טעונה המשפטי על סעיף 36(א) (1), לפקודת החברות נ"ח התשמ"ג 1983הקובע לאמור: "לא תרשם חברה בשם שהוא שמו של חבר בני אדם הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות". ועל ס"ק (ו) מאותו סעיף האומר כי חברה רשאית לבקש מביהמ"ש לצוות על חברה שנטלה שם דומה עד כדי להטעות, להמנע מלהשתמש בו. המבקשת פנתה לביהמ"ש לאחר שתחילה פנתה אל רשם החברות וביקשה ממנו כי יפעיל את סמכותו לפי ס"ק (ג) לאותו סעיף וידרוש מהמשיבה לשנות את שמה, וזה, היינו הרשם סרב לכך. לפיכך הבקשה לביהמ"ש מופנית גם נגד הרשם. .5מוכן אני לצאת מההנחה כי אכן הדמיון בין השמות יש בו כדי להטעות ואף הטעה בעבר בפועל, אך בכך בלבד אין כדי להניעני להעניק למבקשת את הסעד המבוקש. לפי הסיפא של ס"ק (ו) מס' 36, עליו סומכת המבקשת יתדותיה בפניה לביהמ"ש, רשאי ביהמ"ש לא ליתן הסעד המבוקש אם הוכיח הצד הנתבע שזכותו להשתמש באותו שם קודמת. בעיני, אכן הוכיחה זאת המשיבה. .6כפי שכבר צוין לעיל, מנהל המשיבה החל לעסוק באותו ענף תחת שם משפחתו "רובין", 10שנים לפני שהחלה בכך המבקשת. המבקשת לעומת זאת עסקה במקביל באותו ענף שלא תחת שם משפחתה. נכון הוא שהמשיבה נוסדה כחברה רק 5שנים לאחר שהמבקשת נרשמה כחברה, תוך שילוב שם משפחת מיסדה, אך מבחינת ה"צרכנים" השוני בין עיסוק במסגרת חברה לבין עיסוק תחת שם פירמה שאינו "חברה" אינו מעלה ואינו מוריד. מה שקובע בעיני ה"צרכנים" ולכן גם בעיני ביהמ"ש הוא ש - 10שנים לפני שהמבקשת החלה להשתמש בשם "רובין" במסגרת עיסוקה כבר השתמש בשם זה מנהל המשיבה. האם יעלה על הדעת לשלול מאדם את זכותו להמשיך ולשלב את שם משפחתו כחלק משם הפירמה של עיסקו רק מפני שהוא נדרש להתחיל ולפעול במסגרת חברה בע"מ?!! לכל אדם יש שם ושמו של אדם אף הוא קניינו כפי שאמר החכם "טוב שם משמן טוב". מתן הצו המבוקש, יש בו, בעיני כדי לפגוע בזכותו של אדם לעשות שימוש בשמו ובכל מה שעשה כדי ששם זה יהיה אכן שם "טוב" במובן המסחרי. .7בסיכומיה של עו"ד בראל מפרקליטות מחוז חיפה שטענה למשיב ותמכה בטעוניה בעמדת המשיבה, היא כותבת בין היתר : "המבקשת בחרה לעצמה שם קצר הכולל את שם המשפחה של מקים החברה וזו זכותה. אולם בבחרה שם קצר זה היא היתה צריכה לקחת בחשבון שהשם רובין הינו שם נפוץ שאינו מיוחד למנהלה דווקא". אני מסכים לדברים אלו, במיוחד כאשר הם מצטרפים לדברים הבאים: כבר אמרנו שתחילה נרשמה המשיבה תחת השם "שמוליק רובין תור בע"מ", שם זה דמה לשמה של המבקשת בשתי מילים: "רובין" ו"תור". לפיכך נענתה המשיבה להמלצה לשנות את שמה ל"שמוליק רובין תיירות בע"מ, כך שמתוך שלוש המילים המרכיבות את שם המשיבה נותרה רק מילה אחת הזהה לשם המבקשת והיא המילה "רובין", שהיא כאמור שם המשפחה של המנהלים של כל אחד מהצדדים. כאשר מתבקש ביהמ"ש למנוע מאדם להשתמש בשמו למטרת זיהוי עיסקו, עליו לשאול עצמו, בין היתר, האם המבקשת עשתה מצידה כל שביכולתה כדי למנוע "החלפתה" במשיבה ורק אם התשובה לכך תהיה חיובית, יתכן וביהמ"ש יגיע למסקנה שאין מנוס מהגבלת המשיבה לעשות שימוש בשם משפחת בעליה. בעניננו, ולאור הדברים שהבאתי לעיל ובהסכמה, מפי עו"ד בראל,לא אוכל לומר שהמבקשת אכן עשתה מצידה בקובעה את שמה, כל שניתן לצפות כי תעשה כדי למנוע בלבול בינה לבין אחרים. .8אשר על כן, ולאור האמור, אינני מוצא לנכון ליתן למבקשת את הסעד שהיא מבקשת,לא נגד המשיבה, ולא נגד המשיב. .9עם זאת, ולאור בקשה בכתב שהגישה לה המבקשת לאחר הגשת הסיכומים, אני מוצא לנכון ליתן למבקשת סעד חילופי כפי שיבואר ויפורט להלן. .10בבקשה זו מתבקש ביהמ"ש להתיר לו לצרף כראייה מסמך נוסף שהגיע לידי המבקשת רק ביום 26.6.98, והוא מודעה שפרסמה המשיבה והפיצה לוועדי עובדים בתחום עיסוקה. כמפיצת המודעה ננקב השם "רובין תיירות בע"מ" תוך השמטת המילה "שמוליק" משמה של המשיבה. המבקשת טוענת בבקשתה כי כתוצאה מכך אכן הוטעה שוב מי שהוטעה. עד היום לא הגיבה המשיב על בקשה זו. נכון הוא שטרם חלפו 20יום הקבועים בתקנות למתן התגובה, אך אני מוצא בכל זאת לנכון ליתן למבקשת סעד חילופי שבכל מקרה אינו יכול לפגוע במשיבה והוא שאני אוסר על המשיבה לעשות שימוש בפרסומיה אלא בשמה המלא תוך איסור להשמיט מפרסומיה את המילה "שמוליק". .11בהתחשב באמור, אני גם מקטין את ההוצאות שאני פוסק לזכות המשיבה ומעמידם על 000, 2ש"ח בלבד + מע"מ. כמו כן, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות בסך 000, 1ש"ח + מע"מ כדין. דיני חברותרשם החברותשימוש בשם