קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דליפות מים מהשכנים בדירה למעלה: א. הרקע העובדתי ועיקר טענות הצדדים   1. התביעה שבפני ענינה בנזקים שנגרמו לדירת התובעים בשל דליפות מים, אשר כנטען ע"י התובעים, מקורם בדירת הנתבעת הממוקמת מעליהם. התובעים טוענים כי במהלך השנים 1997 - 1999 חזרו ונשנו תופעות של דליפת מים מדירת הנתבעים אך חרף פניותיהם אל האחרונים נמנעו אלו מלתקן בזמן את מקור הדליפה ואף נהגו בתובעים בזלזול.   2. לכתב התביעה שהגישו התובעים צורפה חוות דעת של שמאי נזקים (עמוס רגב) אשר סקר את הנזקים בדירת התובעים ואמד את עלות תיקונם לסך של 15,347 ₪.   כמו כן נזקק השמאי לשומת אבדן דמי שכירות בסכום כולל של 6,000 ₪ שהפסידו התובעים בשל נטישת דייר ששכר את דירת התובעים וחוסר יכולתם של האחרונים להשכיר את הדירה משך 3 חודשים שלאחר מכן. 3. התובעים עתרו לחיוב הנתבעים בסכום כולל של 54,656 ₪, באשר לאמדן הנזקים שסקר השמאי נוספו ההוצאות כדלקמן : שכ"ט עריכת חוו"ד 1,275 ₪ אבדן דמי שכירות עתידיים מעבר לשומת השמאי 9,840 ₪ דמי תיווך ושכ"ט עו"ד בעריכת חוזה שכירות חדש 7,000 ₪ הוצאות ארנונה ומסי ועד בית 1,021 ₪ עגמת נפש 5,000 ₪ 4. בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים לא כפרו האחרונים בעובדת דליפת המים מדירתם פרי בעיה בצנרת המים שלהם אולם לגירסתם מיהרו ותיקנו את הדליפות ולטענתם לא הותירו הדליפות בדירת התובעים כל סימן למעט קיר רטוב שהתייבש.   הנתבעים אף כפרו בסכומי הנזקים שנטענו ע"י התובעים, בדיותה של חוות הדעת עליה נסמכה התביעה ובמכלול הנזקים העקיפים להם טענו התובעים.   ב. דיון וממצאים   1. במהלך חקירתו בפני טען השמאי רגב כי ביקר בדירת התובעים ואף החתים את הנתבע על מסמך שפירט את השתלשלות נושא בעיית הצנרת בדירתו. כמו כן ביקר השמאי בדירת התובע; אשר להתרשמותו העיד : "ביקרתי בדירה של התובע...הטחב שהיה שם מהמים שדלפו מהקומה שמעל היה פשוט בלתי נסבל; כשעליתי לדירה שבה התגורר הנתבע (ראיתי) מעבר לשיפולי הקירות עם קילופי טיח מה שמעיד על דליפת מים בביתו" (פרוטוקול עמ' 4).    2. השמאי מעיד כי לדעתו בוצע החלפת קטע של הצנרת בלבד וציין : "ההתרשמות שלי שבוצעו תיקונים נקודתיים ולא תיקונים יסודיים".   3. השמאי אף הציג תמונות שצולמו במהלך הביקור המדגימות קילופי טיח בחלק התחתון של קירות הפרוזדור, חדרי השינה וחדרי השרותים בדירת הנתבע וכן תמונות המבליטות כתמי מים רבים ועמוקים בתיקרת דירת התובעים.   4. לגירסת התובע, למעלה מחצי שנה לאחר שהדייר שלו (אסקלסי) עזב את הדירה נכנס בנו להתגורר שם. לגירסתו: "עד אז אי אפשר היה לגור בדירה" (עמ' 6). התובע טען כי נתקל בסרוב שפנה לנתבע בבקשה לבצע תיקונים והעיד כי "בדירה שלי היו מפלי מים דרך חוטי החשמל בכניסה לדירה" (עמ' 7).   5. מעדותו של הנתבע ניתן להסיק כי בדירתו ארעו לפחות שני ארועי דליפה שמקורה בדירת הנתבעים (עמ' 7 לפרוטוקול). במסגרת חקירתו של הנתבע הוצגו בפניו מוצגים ת/ 2 ו- ת/ 4 (הודעות הנתבע במשטרה) המשקפים מודעות מצידו לאחריותו לנזקי הדליפה תוך התחייבות לתקן את הצנרת בדירתו. לגירסת הנתבע העסיק בדירתו שרברב אשר "אמר לי שהכל בסדר ושהחליף את כל הצינורות בבית" (עמ' 8). בסיום עדותו טען הנתבע כי לא נכנס לדירת התובעים כי פחד מאיומי האלימות של אסקלסי הדייר (עמ' 9), מכאן שגירסתו הממעיטה בערך הנזקים שנגרמו לדירת התובעים - תלויה על בלימה.   6. בתום שלב הראיות הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, לכל צד ניתנה ארכה של 20 יום להגשת הסיכומים. התובע הגיש סיכומיו בתוך המועד שנקבע אולם הנתבע לא הגיש סיכומיו עד ליום כתיבת פסק הדין. ביום 8.12.02 הודיע ב"כ התובע כי שיגר סיכומיו לנתבע בדואר רשום ביום 4.11.02 אך לא קיבל סיכומי תשובה.   ג. הכרעה   1. כאמור בתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 : "דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון זולת אם הורה בית המשפט אחרת".   2. ואילו תקנה 157(2) מורה : "התייצב התובע ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו ואז יהיה זכאי לסעד המתבקש על ידו ולכל סעד מתאים אחר". 3. חרף העובדה כי הנתבע לא הגיש סיכומיו כלל ועיקר ראיתי לנכון לאור ההלכה שנפסקה ב- רע"א 5451/96 זימן נ. מזרחי (תק-על 788(4) 98, להתייחס לנימוקי הגנתו, ובכלל זה לגירסתו במשפט זה.   4. לאחר שנתתי דעתי לחומר הראיות אני פוסק כדלקמן : 4.1 הוכח בפני כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו כתוצאה מדליפת מים מדירת הנתבע אשר מקורה בצנרת פגומה. עובדה זו מתחוות גם מעדותו של הנתבע כפי שנסקרה לעיל. 4.2 לא עלה בידי הנתבע לסתור את הערכת הנזק הישיר לדירת התובעים כפי שנעשתה ע"י השמאי רגב והסתכמה לסך של 15,347 ₪, מאידך לא עלה בידי התובעים לשכנעני כי סכום הנזק גבוה יותר מזה שקבע השמאי. הנתבע נמנע, מסיבות השמורות עימו, מלחקור את התובע על גירסתו של זה בתצהירו ולפיה : "הדייר - לאור מצב הדירה סירב לשלם בגין שלושה חדשי שכירות... במקביל עזב הדייר את הדירה זמן רב לפני תום תקופת השכירות" (סעיף 12 לתצהיר).   4.3 על יסוד בחינת תקופת השכירות ע"פ חוזה השכירות שהוצג לו (החל מיום 1.6.98 ועד ליום 31.5.99 ודמי שכירות חדשיים בסך 490 דולר) אני פוסק כי הוכחה בפני גירסת התובעים לאבדן דמ"ש בסכום כולל של 6,000 ₪, כתוצאה מנטישתו המוקדמת של אלקסלסי את הדירה.   4.4 גם הגירסה לפיה "איבדו" התובעים תקופה של חמישה חדשי שכירות בכח בשל הצורך בהתייבשותה של הדירה לפני ביצוע השיפוצים (סעיפים 16-17 לתצהיר) לא נסתרה, מדובר אמנם בנזק ממוני עקיף אולם ככזה הנכלל בתחום הציפיות הסבירה להיקף נזק הנובע מדליפה ממושכת ומסיבית של מים. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים בתשלום נזקי התובעים בסכום שנתבע על ידם גם בפריט זה בסכום של 9,840 ₪.   4.5  לעומת זאת לא הוכחו בפני פרטי הנזק שענינם דמי תיווך ועלות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪ אשר נתבעו כהוצאה צפויה הכרוכה בעריכת חוזה שכירות חדש מה גם שהוצאה זו אינה בהכרח פועל יוצא של נזקי דליפת המים אלא מחוייבת המציאות בכל חידוש הסכם שכירות, ומכאן ריחוקה ממעגל הקשר הסיבתי.   4.6  כמו כן לא הובאו בפני ראיות על תשלום הוצאות קבועות (בסך 1021 ₪) ותשלום שמאי בסך (1,275 ₪).   4.7 אשר לנזקי עגמת הנפש שנתבעו אף הם נחה דעתי כי בשים לב לעובדה שהתובעים לא התגוררו בדירה, לא ניתן לדבר כלל ועיקר על הפסד הנאה מן הדירה שנגרם להם. 5. סוף דבר אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים את הסכומים כדקלמן: עלות שיקום הנזקים 15,347 ₪ אבדן דמי שכירות מן הדייר 6,000 ₪ אבדן דמ"ש עתידיים 9,840 ₪ סה"כ 31,187 ₪   הסכום שנפסק נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.   כמו כן אני מחייב את הנתבעים בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד התובעים בסכום של 3,000 ₪ ומע"מ בגינם.   הודעה זכות הערעור.מים