מהו הדין, אם כן, מקום בו המבקש לא הגיש תביעת חוב במועד, ואי לכך נחסם מהגשת תביעת חוב באורח סופי, וזאת לפי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל ? חסימת תביעת חוב שהוגשה באיחור אינה מאיינת את החוב (קרי, החוב עצמו אינו הופך ל"Void"), אלא אך מקימה מחסום קשיח מפני תביעתו במסגרת הליך חדלות הפרעון. אמנם, ברוב-רובם של המצבים משמעות הדבר הינה כי הנושה לא יוכל עוד לגבות את חובו. אולם, מכאן ועד לגישה לפיה התאיין החוב מבחינה משפטית, רב הדרך. לעניין זה יתכנו מצבים, בהם תתאפשר לנושה דרך פעולה אחרת, או שהתפתחות מאוחרת תשוב ותאפשר לו לפעול כנגד החייב. כך למשל, מצב בו הליכי פשיטת רגל בוטלו בלא מתן הפטר, או להבדיל, מקום בו מתגלה כי קיים ערב סולבנטי אשר הנושה יכול לפעול כנגדו. לו היה החוב הופך ל-"Void", הרי לא היה ניתן לתבוע אף מערב דבר שאינו קיים. אלא, שלא כזה הוא הדין, וחסם שמקימים דיני חדלות הפרעון לעניין הגביה מחייב עיקרי שפשט רגל או נקלע להליכי פירוק או הקפאה, אינו חל בהכרח גם ערב סולבנטי. זאת, באותה דרך בה טענות הגנה מיוחדות לדיני הערבות, עומדות לערב אך אין בהן להועיל לחייב העיקרי.תביעת חובשאלות משפטיותחוב