בפסיקה הודגש לא אחת, כי נוכח חשיבותה הרבה של התובענה הייצוגית והשלכותיה על הציבור שמבקשים לייצגו ועל הגופים הנתבעים, על מגיש בקשת האישור לצרף לבקשה את כל הראיות שניתן לאוספן בשלב זה בשקידה סבירה, וכי בתי-המשפט לא יתירו ככלל את בנייתן של בקשות האישור "תוך כדי תנועה" (ראו לדוגמה: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, בפסקה 8). מטעמים דומים לאלו אין התשובה לתגובה יכולה להוות אכסניה להעלאת טענות חדשות או עילות תביעה חדשות, אשר ניתן היה להביאן בבקשת האישור מלכתחילה. אמנם ניתן להעלות על הדעת בקשות אישור מורכבות, אשר היקף השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בהן עשוי להצדיק הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב, זאת אף אם לכאורה ניתן היה להגישן קודם לכן, אך מדובר בחריג ולא בכלל (עניין פזגז הנ"ל, שם). יתרה מזו: במסגרת יישומו של החריג יש להבחין בין בקשות אישור בעלות תשתית ראשונית נאותה, לבין בקשות אישור שתשתיתן הראשונית דלה. בית המשפט יטה ליישם את החריג רק בבקשות מהסוג הראשון. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המסמכים שצריך לצרף לבקשה לאישור תביעה ייצוגית: 1. המשיב, תושב הרצליה ומנוי של המבקשת, הגיש נגד המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך כ-38 מיליון ₪. ביסוד הבקשה הטענה, כי החל מחודש ספטמבר 2010 חלו הפרעות בקליטה אשר גרמו לשיבושים קשים באיכות השימוש במכשיר הטלפון הנייד של המשיב. הבקשה נסמכה על תצהירו של המשיב, שאליו צורף תמליל שיחה שקיים המשיב ביום 6/9/10 עם נציגת שירות של המבקשת. על-פי המפורט בתמליל, כאשר ביקש המשיב לברר את פשרם של השיבושים הסבירה נציגת השירות, כי "יש איזושהי בעיה עם אתרים באזור הרצליה כרגע... אני לא יודעת להגיד לך בדיוק, אני לא מטפלת בזה אבל יש איזושהי בעיה כרגע ואין כרגע איזשהו צפי לשיפור...". על יסודה של תשתית עובדתית זו נטען בבקשת האישור, כי - מסכת העובדות המהווה בסיס לתביעה נעוצה בכך שהמשיבה גבתה כספים מהמבקש וחברי הקבוצה על אף תקלה אשר גורמת לחוסר קליטה במכשירים הסלולריים באזור הרצליה ולכן המבקש וחברי הקבוצה לא זכו לקבל את השירות המצופה. המשיבה גם מטילה סנקציה על המבקש וחברי הקבוצה המעוניינים להתנתק למרות שהסיבה להתנתקות נובעת ממנה. 2. המבקשת הגישה לבקשת האישור תגובה מפורטת שבה נטען, בין היתר, כי ביום 13/9/10, נוכח עמדה עקרונית של עיריית הרצלייה כנגד מתקני תקשורת סלולארית, כובו באחת שישה מתקני שידור שונים ברחבי העיר, דבר אשר השפיע, במידה מסוימת, על יכולת הכיסוי של רשת פלאפון בעיר הרצלייה. יחד עם זאת, הגם שחלה ירידה מסוימת בקליטה בנקודות מסוימות כתוצאה מכיבוי המתקנים, נותרה איכות הקליטה ברמה העומדת בתקנים, המאפשרת ללקוח לקבל את רמת השידור והאיכות המצופים משירות רט"ן והתואמים את הוראות הרישיון והסכם השירות עם הלקוח. 3. עם קבלת תגובתה של המבקשת הגיש המשיב תשובה לתגובה, המחזיקה 106 סעיפים המתפרשים על פני 21 עמודים, שאליה צורפו לא פחות מ-13 נספחים (להלן - כתב התשובה). הנספחים כללו, בין היתר, ראיות רבות אשר הובאו לראשונה במסגרת כתב התשובה, וביניהן חוות-דעת מומחים (מטעם ד"ר אהוד נאמן); צילומים והקלטות של מר רוני ימין, שהוא לקוח אחר של המבקשת; ותמלילי שיחות שקיים המשיב עם נציגי המבקשת ביום 18/10/10 (לפני הגשת בקשת האישור) וכן במהלך החודשים יולי עד ספטמבר 2011 (אחרי הגשת בקשת האישור). לכל אורכו של כתב התשובה שזורות טענות חדשות שאף הן הובאו לראשונה במסגרת כתב התשובה, וביניהן הטענה כי השימוש בתקשורת סלולארית מסוכן לבריאות; טענות בדבר הפרת דיני התכנון והבנייה ואי-קבלת הסכמת דיירים בבית המשותף; וטענה כי בעיות הקליטה נובעות מרשלנות המבקשת (בסעיף 35 לבקשת האישור נכללה טענת רשלנות, אולם היא נטענה באופן כללי וסתמי, מבלי פירוט כלשהו). 4. על רקע האמור לעיל, הגישה המבקשת את הבקשה שלפני ובה עתרה למחיקת כתב התשובה. לטענתה, ההלכה הפסוקה קובעת כי אין להתיר את בניית בקשת האישור "תוך כדי תנועה". בענייננו, כתב התשובה כולל עילות וראיות חדשות שלא הייתה מניעה להביאן כבר במסגרת הבקשה המקורית. אף אם פה ושם קיימות בכתב התשובה טענות שאינן חדשות, הרי בנסיבות העניין ראוי להורות על מחיקתו בכללותו. 5. המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, הוא לא צפה שהמבקשת תתכחש להודאותיהם של נציגי השירות שלפיהן בתקופה הרלוונטית היו בהרצלייה בעיות קליטה. משבחרה המבקשת "להפוך את עורה" (כדברי המשיב), לא היה בידי המשיב מנוס אלא לצרף לתשובתו "סרטונים, דו"ח מדידות וחוו"ד מומחה". זאת ועוד: במועד הגשת התביעה לא היה המשיב מודע לסכנות הבריאותיות הנובעות מהמצב שתואר בבקשת האישור, אך המומחה ששכר לצורך הגשת חוות-דעת הפנה את תשומת לבו גם לעניין זה. אשר למסגרת הנורמטיבית ולטענת הרשלנות, הרי אלו הועלו בתשובה רק לאחר שבתגובתה גוללה המבקשת את האחריות לתקלה על עיריית הרצלייה. המשיב הוסיף וטען כי ההלכה הפסוקה הכירה במורכבותו של הליך אישור תובענה ייצוגית ובצורך להתיר לעתים הגשתן של ראיות נוספות, אף אם ניתן היה לצרפן לבקשת האישור. כך הם פני הדברים במקרה שלפנינו ולפיכך יש להותיר את כתב התשובה על מכונו. 6. לאחר ששקלתי את טענותיהם של ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. להלן יובאו הנימוקים למסקנתי זו. 7. בפסיקה הודגש לא אחת, כי נוכח חשיבותה הרבה של התובענה הייצוגית והשלכותיה על הציבור שמבקשים לייצגו ועל הגופים הנתבעים, על מגיש בקשת האישור לצרף לבקשה את כל הראיות שניתן לאוספן בשלב זה בשקידה סבירה, וכי בתי-המשפט לא יתירו ככלל את בנייתן של בקשות האישור "תוך כדי תנועה" (ראו לדוגמה: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, בפסקה 8). מטעמים דומים לאלו אין התשובה לתגובה יכולה להוות אכסניה להעלאת טענות חדשות או עילות תביעה חדשות, אשר ניתן היה להביאן בבקשת האישור מלכתחילה. אמנם ניתן להעלות על הדעת בקשות אישור מורכבות, אשר היקף השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בהן עשוי להצדיק הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב, זאת אף אם לכאורה ניתן היה להגישן קודם לכן, אך מדובר בחריג ולא בכלל (עניין פזגז הנ"ל, שם). יתרה מזו: במסגרת יישומו של החריג יש להבחין בין בקשות אישור בעלות תשתית ראשונית נאותה, לבין בקשות אישור שתשתיתן הראשונית דלה. בית המשפט יטה ליישם את החריג רק בבקשות מהסוג הראשון. 8. בענייננו, בקשת האישור בוססה בעיקרה על תצהיר של המשיב ועל תמליל שיחה שערך ביום 6/9/10 עם נציגת שירות של המבקשת. עיון בתמליל מלמד, כי נציגת השירות לא יכלה להסביר למשיב את פשרה של התקלה. כך, לשאלתו של המשיב בדבר מקורה של הבעיה השיבה: "אני לא יודעת להגיד לך בדיוק, אני לא מטפלת בזה, אבל יש איזושהי בעיה כרגע ואין כרגע איזשהו צפי לשיפור..." (עמ' 1-2 לתמליל). נציגת השירות אישרה, כי התקלה גורמת לניתוקים, אך היא לא ידעה לומר אם היא גם גורמת ל"שיבושים בשמיעה" כפי שטען המשיב (עמ' 2 לתמליל). בתוך כך הבהירה נציגת השירות למבקש כי "אני יכולה להגיד לך גם אצלנו וגם בחברות מתחרות... החברה גם לא מבטיחה ב-100%, זאת אומרת גם בחוזה זה רשום, זה לא ב-100%, יכול להיות שאם תגיע לאזור שאין שם אנטנות, אז לא תהיה קליטה. כרגע המצב הזה נמצא בהרצליה" (עמ' 5 לתמליל). 9. נוכח דבריה המפורטים לעיל של נציגת השירות נראה, כי המשיב היה מודע היטב לעמדתה של המבקשת, שלפיה אין היא מחויבת להבטיח רמת קליטה של מאה אחוז בכל הזמנים ובכל האזורים שבהם ניתן השירות. ודאי שאין בדבריה של נציגת השירות בבחינת הודאת בעל דין של המבקשת בטענותיו של המשיב. בעמדתה של המבקשת כפי שפורטה בתגובתה לבקשת האישור לא היה אפוא כדי לחדש או להפתיע, אלא כל הטענות היו בגדר הצפוי. העולה מן המקובץ הוא, כי את חוות-דעתו של המומחה, מר אהוד נאמן, ניתן וראוי היה לצרף מלכתחילה לבקשת האישור, והוא הדין באשר לראיות בדבר הקשיים שלהם נחשפו לקוחות אחרים של המבקשת. אין צורך לומר כי דבר לא מנע מהמשיב לצרף לבקשת האישור את תמליל השיחה הנוספת שערך עם נציגת המבקשת ביום 18/10/10. אשר לתמלילי השיחות שביצע המשיב עם נציגי המבקשת בחודשים יולי עד ספטמבר 2011, הרי שתקופה זו אינה רלוונטית לתובענה. זאת ועוד: תמלילים אלו נועדו, לדברי המשיב, "להראות כי המבקשת פעלה ופועלת בחוסר תום לב בשלב הטרום חוזי..." (סעיף 75 לתשובת המשיב לבקשת המחיקה). דא עקא, בקשת האישור אינה כוללת עילה של חוסר תום לב בשלב הטרום חוזי. טענות המשיב הכלולות בתשובה לתגובה ובראיות החדשות שצורפו אליה, בדבר סכנות בריאותיות הכרוכות בשימוש בתקשורת סלולארית, בדבר הפרת דיני התכנון והבנייה ודיני בתים משותפים, ובדבר רשלנות המבקשת, חורגות אף הן ממסגרתה של בקשת האישור. לא הייתה מניעה לכלול מלכתחילה גם טענות אלו בבקשת האישור, לו רק הוכנה בשקידה הראויה. 10. זאת ועוד אחרת: המשיב בחר שלא לפנות בכתב למבקשת טרם הגשת התובענה ולבקש ממנה מענה מסודר לטרוניותיו. תחת זאת אץ המשיב לבית-המשפט והניח לפתחו בקשת אישור הנסמכת על תשתית עובדתית מקוטעת ודלה. במצב דברים זה אין לקבל את טענת המשיב כי לא היה מודע לפרטים. מקור אי-ידיעתו של המשיב אינו אלא באופן התנהלותו המפורט דלעיל ובנסיבות אלו עליו לשאת בתוצאה. 11. סיכומו של דבר הוא כי בקשת האישור בענייננו נטולת תשתית עובדתית נאותה. כתב התשובה מהווה ניסיון לתקן ליקוי מהותי זה ולבנות את הבקשה "תוך כדי תנועה". בנסיבות העניין אין להתיר למבקש לבנות בקשת אישור חדשה באמצעות כתב תשובה. 12. בחינתו של כתב התשובה, שהוא כאמור ארוך ביותר, מלמדת כי עיקרו בטענות ובראיות חדשות. במצב דברים זה מקובל אף עלי כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט לבור את הבר מן התבן, בכך שיפסול את הטענות שמקומן לא יכירן בכתב התגובה כאמור, ויותיר על כנן את אלה שהעלאתן מותרת" (דברי בית-המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מיכלי משקה בע"מ, פסקה 18). אני מורה אפוא על מחיקת כתב התשובה בכללותו. 13. המשיב ישלם למבקשת, ללא קשר לתוצאות ההליך, את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪. מסמכיםתביעה ייצוגית