העברת סכסוך לבוררות אדריכל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת סכסוך לבוררות אדריכל: 1. לפני בקשה מטעם המבקשים לעכב את ההליכים ולהעביר את הסכסוך לבורות, כאמור בסעיף ט' להסכם, שבו מונה לבורר האדריכל שהכין את תכניות הריהוט של המלון, כשהכוונה לאדריכל יהושע רוזנרוט. המשיבים מתנגדים לבקשה וטעמיהם עמהם. 2. על מנת להפנות סכסוך לבוררות, דרוש שיתקיימו ששה תנאים, שנזכרים בסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968: א. יש הסכם בוררות בין הצדדים; ב. התובענה שהוגשה לבית משפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו; ג. בעל דין שהוא צד להסכם מבקש עיכוב; ד. המבקש היה מוכן - והינו מוכן גם בשעת הגשת הבקשה - לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות; ה. המבקש ביקש את עיכוב ההליכים בכתב ההגנה או בדרך אחרת; ו. המבקש פנה בבקשה לעיכוב הדיון לפני שטען לראשונה לגופו של ענין. אין חולק ששני התנאים הראשונים אכן התקיימו. 3. התנאי השלישי התקיים בחלקו, שכן הבקשה כוללת גם את המבקשים 2 - 4, שאינם צדדים להסכם. יש לראות בצרופם לבקשה משום שימוש שלא בתום לב בהוראת סעיף 5 הנ"ל, משום שאם אינם צד לבוררות, אין לבורר סמכות לדון בעניינם (רע"א Mediterrayean Shiping Co. S.A. נ' Credit Lyonnais Swisse S.A., פ"ד מח(5) 122, 127). המחלוקת בין הצדדים נפלה בעיקר באשר לשאלה האם התקיימו התנאים 4 - 6 והאם אין מקום לפסול את הבורר. 4. האם הראו המבקשים נכונות לקיים את הבוררות: הנטל להראות שתנאי זה התקיים, מוטל על המבקשים. הכוונה בתנאי זה הוא להתנהגות המבקשים בעבר ולא על התרצותם לקיים את תנאי הבוררות בהווה. בחליפת המכתבים שהיתה בין המבקשים למשיבה, ניתן ללמוד את היפוכו של דבר. המבקשים לא הראו ולא הביעו נכונות למסירת הסכסוך לבוררות, הן משום שלא העלו זאת בהתכתבות בין הצדדים והן משום שלא נענו לבקשה לתת פרטים על מיהות הבורר (אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א - 1991), סעיף 114, עמ' 114; ה"פ (ת"א) 982/96 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' חברת ברום ים המלח בע"מ, לא פורסם, סעיף 12 לפסק הדין). הבקשה לעיכוב ההליכים, גם אינה עולה בקנה אחד עם הצהרת ב"כ המבקשים, שהוא עומד להגיש תובענה שכנגד נגד המשיב (אוטולנגי, שם, סעיף 116, עמ' 119). 5. המבקשים, כאשר הגישו כתב הגנה ביום 16.9.98, וכן כאשר הגישו כתב הגנה מתוקן ביום 10.11.98, לא העלו את הטענה שיש מקום לעכב את ההליכים. אף בדיון בבקשה להטלת עיקול זמני, נפקד מקומה של טענה זו והוא הדין בבקשה שהוגשה לחייב את המשיבה במתן ערובה. לסיכום, המבקשים לא העלו את הבקשה לעיכוב הליכים לפני שנקטו עמדה לראשונה לגופו של ענין (ע"א 308/85 שטרית נ' כפר שמואל - מושב עובדים, פ"ד מא(1) 742, 745 - 746). העובדה שהתחלפו עורכי הדין אינה נימוק להעלאת הטענה בשלב זה של ההליך. 5. לאור תוצאה זו, אין לי צורך לדון בשאלה האם יש לפסול את הבורר. מכל מקום, לו היתה שאלה זו עומדת על המדוכה, היה מקום לדחות את טענת המשיבים לפסול את הבורר (אוטולנגי, שם, סעיף 242, עמ' 231). 6. הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאותיה בסך 5,000 ש"ח בצרוף ריבית והצמדה כדין.יישוב סכסוכיםאדריכלותבוררותסכסוך