הפעלת עגורן - תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפעלת עגורן - תאונת עבודה: עניינה של תביעה זו, פגיעת התובע בתאונת עבודה שארעה ביום 17.5.94. 1. העובדות הצריכות לעניין: 1.1 התובע יליד 1954 הינו פועל ועבד אצל הנתבעת מס' 1, החל מאפריל 94'. נתבעת מס' 2 היתה בזמן הרלוונטי המבטחת של הנתבעת מס' 1. 1.2 ביום 17.5.94 עסק התובע בכיוון עגורן באמצעות קשר רדיו, בשלב מסויים ביקש מהעגורנאי לחדול מהורדת המטען, אלא שהעגורנאי המשיך בהורדה, התובע שראה את המטען מגיע למקום עמידתו, ניסה להימלט מהמטען ובעת נסיונו, קפץ הצידה, נפל ונחבל בידו הימנית (להלן: "התאונה"). 1.3 ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה על פיה הנכות שנקבעה לתובע במל"ל בשיעור % 10 תהא מחייבת (הסכמה מיום 1.5.96). כעולה ממסמכי המל"ל, לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור % 10 החל מיום 15.12.94, קודם לכן נקבעו לו נכויות זמניות של % 50 לשלושה וחצי חודשים, % 30 לחודשיים, % 20 לחודש וחצי. 1.4 כשבוע לאחר התאונה ובעוד ידו מגובסת שב התובע לעבודתו אצל הנתבעת ובמגבלה הקיימת, עסק בפיקוח בלבד, מכל מקום משכורתו שעמדה באותה עת על סך כ- 000, 7 ש"ח שולמה לו באופן רגיל כבעבר. 1.5 ביום 5.1.95 ובשל צמצומים אצל הנתבעת פוטר התובע מעבודתו, התובע היה מובטל משך כעשרה חודשים, באוקטובר 95' פתח בית קפה ברחוב בן יהודה בתל אביב. 1.6 קודם לתחילת עבודתו אצל הנתבעת היה גם כן מובטל תקופה ארוכה, לפני כן עבד בבניית התחנה המרכזית בת"א. 2. גדרי המחלוקת הנתבעים שלחו הודעות לצד שלישי, ואלו שלחו הודעות לצד רביעי ואולם לאחר מו"מ ארוך (בן כשנה!!) הודיעו ב"כ הצדדים (הודעה מיום 30.9.97) כי הגיעו להסכמה על פיה יימחקו ההודעות לצד שלישי וצד רביעי וביהמ"ש יתייחס בפסק דינו למחלוקות שנתעוררו בין התובע לנתבעות, קרי, אחריות הנתבעת ואשמו התורם של התובע, וגובה הפיצוי. 3. שאלת החבות שלוש עדויות נשמעו בפני באשר לארוע התאונה, זו של התובע, זו של ויקטור פאלח מנהל עבודה אצל הנתבעת וזו של מפעיל העגורן טהאר ריש. ב"כ הנתבעת הרחיב עד מאוד בסיכומיו ביחס לחוסר האמון שיש ליחס לעדות התובע והוא הצביע על שקרים ואי אמיתות בדבריו, יכול וכך הדבר, אכן לפעמים נוצר הרושם כי התובע אינו מקפיד באמירותיו, כך לדוגמא העיד שהוא איננו איש מקצוע וכך לדבריו גם אמר לנתבעת עת התקבל לעבודה: "אמרתי שאני לא מקצועי, שאני לא יודע את מקצוע הבנייה, דרוש נסיון עבור זה" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 24). ואולם בנ/1, קורות החיים שהגיש לנתבעת ע"מ להתקבל לעבודה, ציין דברים הפוכים לגמרי, בין היתר ציין: "ב- 4 השנים האחרונות עבדתי כמנהל עבודה בחברת התחנה המרכזית החדשה בת"א, במסגרת תפקידי פיקחתי והפעלתי מספר רב של עובדים בתחומים מגוונים..." כשהתובע נתבקש ליישב הסתירה בין עדותו לנ/1, כה היו דבריו: "כתבתי ששימשתי כמנהל עבודה, אם הייתי אומר לך שאני רופא היית נותן לי לנתח אותך? אתה צריך לבדוק קודם, רציתי להתקבל לעבודה, כי הייתי מובטל תקופה ארוכה קודם לכן והצגתי את עצמי כמנהל עבודה בגליון קורות החיים, כדי להתקבל ביתר קלות למקום העבודה"! באשר לעצם הארוע, עדות מר טהאר ריש תמכה בעיקרי הדברים בעדות התובע, שניהם העידו שהתובע כיוון את העגורן באמצעות מכשיר קשר, התובע העיד שבשלב מסויים העגורנאי לא נשמע להוראותיו והוריד את המטען אל עבר המקום בו הוא עמד והוא, בנסותו להימלט מהמטען, מעד, נפל ונפגע בידו. מר טהאר ריש העיד אף הוא בדומה, אלא שהעיד שהוא לא שמע את הוראות התובע, לדעתו כשל במכשיר גרם להינתקות הקשר, בשלב מסויים הוא הפסיק לשמוע את הוראות התובע ומשכך הוא הפסיק בהורדה והמטען עצמו נעצר בסמוך לקרקע עוד לפני שהונח על האדמה, מיד אח"כ שמע בקשר שהתובע נפל. כל אחד מעדים אלו סבור שהכשל היה אצל האחר ואולם שניהם מסכימים שהיה "קצר" כלשהו בדיווח. מבין שני הגירסאות למהות ה"קצר" זו של מר טהאר ריש עדיפה עלי. עד ההגנה מר ויקטור פלאח, המשמש כמנהל עבודה אצל הנתבעת, העיד וחזר והעיד שתמיד יש קשר עין בין העגורנאי למכוון והיוצא מכך שגירסת התובע חסרת בסיס, ברם, מסתבר גם מעדותו של טהאר שלא כך פני הדברים. מה שעלה עוד מעדותו של מר פאלח שהוא סמך על התובע, שהציג עצמו כמנהל עבודה עתיר ידע ונסיון, שהוא יודע את העבודה ועל כן לא הנחה אותו. סיכומו של דבר, התובע הציג עצמו כמנהל עבודה מנוסה ומתוך הנחה שכך פני הדברים, לא קיבל מאת הנתבעת הדרכה כלשהי ביחס להכוונת העגורן. ביום ארוע התאונה במהלך העבודה עקב "קצר" בתקשורת בינו לבין העגורנאי, הוריד העגורנאי את המטען סמוך למקום עומדו של התובע, התובע נבהל ובנסיונו להימלט מאימת המטען, נפל. 4. האם התרשלה הנתבעת התרשלות כלשהי? חוששתני שכן, אין חולק שהתובע לא הודרך הדרכה כלשהי ביחס להכוונת העגורן, הדרכה אמורה לכלול מידע, נהלים ואזהרות גם למקרים של "קצר" כלשהו, אזהרות שכוללות מרחק עמידה בטוח בסמוך למקום הורדת המטען, נהלים במקרה של "קצר" בתקשורת ועוד. אין חולק שכאלו לא ניתנו, ההסתמכות של הנתבעת על כך שעבודה זו פשוטה היא והתובע ודאי ידע לעשותה, אינה גישה שמעביד יכול לפעול על פיה, חובתו של מעביד להדריך, לכוון ולהזהיר את עובדיו. אלא, שבמקרה דנן לתובע רשלנות תורמת ממשית, שהרי הצגתו את עצמו כמומחה בנ/ 1שהתבררה כחסרת בסיס, יצרה אצל הנתבעת הנחה שבתור מנהל עבודה בפרוייקט גדול כמו התחנה המרכזית, הרי שהעבודה ודרך הכוונת עגורן מוכרת וידועה לו ואין היא צריכה להדריכו. בנסיבות אלו, סבורה אני שמן הראוי להטיל על התובע אשם תורם בשיעור %25. 5. הפרת חובה חקוקה ב"כ התובע מעלה בסיכומיו שורה של הפרות של עילות חקוקות שנעשו ע"י הנתבעת, הנתבעת ובצדק התנגדה להעלות טענות אלו מאחר ובכתב התביעה לא פירט התובע, כמצוות תקנה 74(א) לתקנות סד"א התשמ"ד - 1984, אלו עילות הופרו ואולם גם אם הייתי שועה לטענות אלו, האמור לעיל לגבי הרשלנות התורמת שיש לייחס לתובע יפה אף לכאן. 6. שאלת הנזק כאמור, התובע סבל משבר בעצמות שורש כף ימין וכעולה מקביעת המל"ל (ועדה לעררים), התובע נותר עם הגבלה קלה בסיבוב כף היד ובשל כך נקבעו לו % 10נכות לצמיתות. התובע כאמור לעיל שב לעבודה מיד בסמוך לתאונה כשידו מגובסת והמשיך בעבודתו אצל הנתבעת עד שפוטר בשל צמצומים בינואר 95', על פי עדותו פתח באוקטובר 95' בית קפה. בזמן עדותו (מרץ 96') בית הקפה היה בשלביו הראשונים, לא הוגשו לביהמ"ש מסמכים כלשהם לגבי הרווחיות של בית הקפה ואולם טבעי הדבר שבשלבים הראשונים, הכנסתו של התובע תהא בשיעור נמוך ואין להסיק מכך שזה שיעור הכנסתו הצפוי, אין גם להסיק מכך שהמוגבלות הקלה שנותרה לו לא תאפשר לו או תגביל אותו בפיתוח בית הקפה או בכל עיסוק אחר שיבחר לעסוק בו בעתיד. יחד עם זאת מדובר במגבלה ועד כמה שתהא קלה, יכול ותהא לה השפעה כלשהי בעתיד, בין אם יתמיד בניהול בית הקפה אותו הקים ובוודאי אם ישוב לעיסוקו כפועל בניין, ואולם כגודל המגבלה וכגודל הסיכון והסיכוי, כך גודל הפיצוי הראוי ובהתחשב בכל הנתונים אני פוסקת לתובע פיצוי גלובאלי לעתיד בשיעור 000, 70 ש"ח. בגין העבר איני פוסקת לתובע פיצוי כלשהו, התובע פוטר לאחר כעשרה חודשים בלא קשר לתאונה, אומנם היה מובטל מספר חודשים ואולם גם קודם לעבודתו אצל הנתבעת מס' 1היה מובטל, בעניין זה התאונה לא יצרה כל שוני ולא השפיעה ולא תרמה לאבטלתו של התובע. 7. סוף דבר מכל שנאמר לעיל, אני פוסקת לתובע פיצוי כדלקמן: 7.1 פיצוי בגין הנזק הלא ממוני 000, 30 ש"ח 7.2 פיצוי בגין אבדן השתכרות בעתיד 000, 70 ש"ח מהסכומים הנ"ל ינוכו % 25 בשל הרשלנות התורמת שהוטלה על התובע ומהיתרה ינוכו תקבולי המל"ל בהתאם לאישור המל"ל מיום 8.4.97 כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו של כל תשלום בפועל. בנוסף תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בשיעור % 20 מהפיצוי שנפסק לתובע בתוספת מע"מ וכן תשא בהוצאותיו.ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)עגורניםתאונת עבודה