הפרת הסכמה דיונית

הייתה הסכמה דיונית מפורשת בין הצדדים למינוי המומחה הרפואי בכפוף לכך שיומצא אישור המשיבה שאספה את החומר הרפואי. ההסכמה הדיונית הופרה והמבקש נבדק וניתנה חוות דעת בטרם נתקבל אישור המשיבה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכמה דיונית: לפני בקשת המבקש להגיש את חוות דעתו הרפואית של ד"ר גורביץ מומחה בתחום א.א.ג. (להלן: "המומחה"). המשיבה מתנגדת להגשת חוות הדעת כיוון שההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים בטרם מינוי המומחה הופרה. העובדות: 1. בתאריך 11/9/96 שלחה המשיבה לב"כ המבקש מכתב אשר משקף את שהוסכם ביניהם בטלפון. למכתב צורף הסכם למינוי המומחה. בסעיף 3 למכתב נאמר במפורש: "... נבקשך שלא לפנות למומחה עד קבלת אישורנו על איסוף החומר הרפואי". ההסכם עצמו לא נחתם ע"י המשיבה, אך אין ספק שהוא משקף את שהוסכם מאחר שנוסח על ידה ונחתם ע"י חתימת ב"כ המבקש. 2. ב"כ המבקש פנה אל המומחה ביום 22/10/96 בטרם קיבל את אישור המשיבה וביקשו לבדוק את המבקש ולהכין חוות דעת. 3. המומחה בדק את התובע ביום 13/11/96. 4. ביום 19/11/96 הודיעה המשיבה למומחה במכתב כדלקמן: "... ונבקשך שלא לבדוק את הנפגע עד קבלת אישורנו על איסוף החומר הרפואי". 5. ביום 31/1/97 נתן המומחה את חוות דעתו. 6. תגובת המשיבה על חוות דעתו של המומחה מיום 31/1/97 היתה במכתב מיום 10/3/97 אליו צורף חומר רפואי נוסף ושאלות. 7. בחוות דעתו מיום 13/3/97 התייחס המומחה לחומר הרפואי החדש שצורף וענה על השאלות. 8. ביום 28/5/97 הודיעה המשיבה כי אינה מקבלת את תשובותיו של המומחה לשאלותיה. 9. המשיבה שילמה את שכרו של המומחה. משמעות העובדות 10. א. שהייתה הסכמה דיונית מפורשת בין הצדדים למינוי המומחה הרפואי בכפוף לכך שיומצא אישור המשיבה שאספה את החומר הרפואי. ב. ההסכמה הדיונית הופרה והמבקש נבדק וניתנה חוות דעת בטרם נתקבל אישור המשיבה. המצב המשפטי 11. משהופר ההסכם הדיוני והמומחה בדק את המבקש וערך את חוות דעתו בטרם קבלת אישורה של המשיבה זכאית היתה המשיבה לדרוש ולקבל את ביטול חוות דעתו של המומחה, בוודאי לאחר שמצאה חומר רפואי נוסף. בענין זה ראה את פסקי הדין שצורפו לתגובה ובמיוחד את דברי כב' השופט טירקל בפרשת אברמזון שפורסמה בפ"מ תשנ"ב (א) 441. כי המדובר "...במניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש...". 12. במקרה שלפני המשיבה בחרה שלא לפעול לביטול חוות הדעת מיד עם קבלתה אלא העדיפה להמציא למומחה את החומר הרפואי שנאסף על ידה ולשואלו שאלות. היא מתנגדת לחוות הדעת רק לאחר שהמומחה השיב לשאלותיה. 13. בנסיבות אלה סבור אני כי התנהגותה של המשיבה לאחר שקיבלה את חוות הדעת הראשונה. דהיינו, במשלוח החומר שנאסף והפניית השאלות יש משום ויתור בדיעבד על ההפרה שנעשתה. לאור התנהגות המשיבה, אני סבור שיש לקבל את חוות הדעת כמבוקש. למעלה מהנדרש אומר כי לעובדה שהמשיבה נשאה בשכרו של המומחה אין משקל בהחלטתי. 14. בנסיבות הענין אינני סבור שיש לחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה. 15. לאור התוצאות אליהן הגעתי על הצדדים להגיש את חוות הדעת ולפעול כאמור בסע' 8 להחלטתי מיום 19/1/98 בתיק העיקרי. הסכמה דיונית