הצמדת הגמלאות של גמלאי לשכר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצמדת הגמלאות של גמלאי לשכר: .1עניינה של תביעה זו הינו דרישתו של התובע, גימלאי של הנתבעת, להצמיד את שיעור גימלתו לשכר הפקידים הבכירים בנתבעת ולפיכך להעלותה בכ- %.30 .2הנתבעת כופרת בתביעה, ובכתב ההגנה שהוגש מטעמה טענה כי בענייני גימלאות חלות עליה הוראות חוק שירות המדינה (גימלאות) (להלן- חוק הגימלאות) על פיו צמודה הגימלה לדרגה ולא לתפקיד. כן טוענת הנתבעת כי שכר הפקידים הבכירים לא הועלה ולפיכך אין התובע זכאי לתוספת לגימלתו. .3מטעם התובע הוגשו תצהירו שלו ותצהירי העדים משה לביא ורפאל מנור. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר העד רפי אדרי, מנהל מח' כח אדם בנתבעת. העדים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. .4העובדות העולות מחומר הראיות ואשר אינן שנויות במחלוקת הינן כדלהלן: א. התובע שימש כמנהל אגף החינוך והתרבות בנתבעת ופרש פרישה מוקדמת לגימלאות ב- .1986דרגתו של התובע לצורך תשלום הגימלה הינה דרגה .13 ב. תנאי פרישתו של התובע סוכמו בינו לבין ראש עירית חולון דאז, מר פנחס אילון ז"ל, בהסכם פרישה שבו נקבע בין השאר כי "הגימלה תהיה צמודה לשכרם של הפקידים הבכירים בעיריה; עד אשר יוסדר ענין הפנסיה באורח ממלכתי - תמשך ההצמדה". (להלן- סעיף ההצמדה). ג. הנתבעת לא ביקשה ולא קיבלה אישור שר האוצר להסכם הפרישה. .5הצדדים חלוקים בשאלת הפרשנות שיש ליתן למונח "שכרם של הפקידים הבכירים בעיריה". הנתבעת טוענת כי הכוונה הינה רק לתוספות לשכר הבסיסי הניתנות לכלל שכבת הבכירים בעיריה ואילו התובע טוען כי הכוונה לכל תוספת הניתנת לבכירים. הנתבעת טוענת עוד, כי סעיף ההצמדה מנוגד להוראות סעיף 29לחוק יסודות התקציב מאחר והוא מעניק לתובע תנאי פרישה שונים ממה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה בלא שניתן לגביו אישור משר האוצר. .6לטענת התובע, מחליפו בתפקיד, העד משה לביא (שאף הוא גימלאי עתה) מקבל גימלה גבוהה מזו של התובע. הפער בסכומי הגימלה נובע מכך שגימלתו של לביא מחושבת לפי דרגה 13+ בעוד גימלת התובע מחושבת לפי דרגה 13, וכן מתוספת שעות נוספות גלובליות (א) שכלולה בגימלתו של לביא, ואינה כלולה בגימלת התובע. העד אדרי מטעם הנתבעת טען כי דרגת הפרישה של לביא היתה 13+ בעוד שדרגת הפרישה של התובע היתה .13אשר לתוספת השעות הנוספות הגלובליות (א) טען העד כי זו תוספת אישית שניתנה למר לביא על פי הוראה של ראש העיר, ואין המדובר בתוספת שכר שניתנה לכלל הפקידים הבכירים בנתבעת. .7לאחר שעיינו בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים אנו קובעים כדלקמן: א. לענין פרשנות סעיף ההצמדה: שני הצדדים טענו כי יש לפרש את סעיף ההצמדה בהסכם הפרישה לפי אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך ההסכם. הנתבעת סבורה כי הכוונה בסעיף ההצמדה הינה לתוספות שכר שיינתנו לכל שכבת הבכירים בעיריה, בעוד שלטענת התובע מתייחס הסעיף גם לתוספות שניתנו לחלק מהבכירים ולא לכולם. בענין זה דעתנו כדעת הנתבעת: לשון סעיף ההצמדה מדברת ברורות על הצמדה לשכרם של הפקידים הבכירים בעיריה, כלומר: הכוונה לתוספות שכר שיינתנו לכל שכבת הבכירים, ולא לבכיר זה או אחר. עפ"י עדותו של העד אדרי "בדרך כלל יש בעיריה נטיה להשוות את שכרם של הבכירים" (עמ' 8, שורות 12- 13), ומכאן ניתן ללמוד שהצדדים להסכם הפרישה הביאו בחשבון נטיה זו, והתכוונו לאותן תוספות שכר שניתנות לכלל שכבת הבכירים. ב. היש לחשב את גימלת התובע עפ"י דרגה 13+? אין חולק כי התובע מקבל גימלה לפי דרגה 13, בין אם פרש בדרגה 13או בדרגה 12+. העד אדרי העיד כי תוספת הדרגה ניתנת למנהלי האגפים לפי הפז"מ שלהם (עמ' 8, שורה 26). סעיף ההצמדה מקנה לתובע זכות הצמדה לשכרם של הפקידים הבכירים ולא לדרגותיהם. מכאן, שהתובע אינו זכאי להצמדת דרגת הפרישה שלו לדרגת הפרישה של משה לביא. התובע לא טען ולא הוכיח כי לכלל שכבת הבכירים ניתנה העלאת דרגה או כי נעשה רה-דירוג. כל עוד מדובר בהעלאת דרגה שנעשית מכוח הפז"מ - אין זו תוספת שכר שניתנת לפקידים הבכירים כמשמעותה בסעיף ההצמדה. ג. היש לכלול בגימלת התובע רכיב של שעות נוספות גלובליות (א)? כפי שציינו לעיל, יש לכלול בגימלת התובע רק תוספות שכר הניתנות לכלל שכבת הבכירים. אנו קובעים, עפ"י הראיות שבפנינו, כי שעות נוספות גלובליות (א) הינה תוספת שכר שנתנה הנתבעת לכלל הפקידים הבכירים שבשירותה. בעת פרישת התובע היו בעיריה חמישה אגפים: אגף החינוך, אגף ההנדסה, אגף הגיזברות, אגף מינהל כללי ואגף איכות הסביבה. (עמ' 4, שורות 13, 14). לכל אגף היה מנהל, והתובע היה מנהל אגף החינוך והתרבות. אנו קובעים כי שכבת הבכירים אליה התכוון סעיף ההצמדה הינה כלל מנהלי האגפים. במועד מסוים קיבלו גיזבר העיריה ומזכיר העיריה תוספת של שעות נוספות גלובליות, ששולמה להן ע"י חברות עירוניות שהם כיהנו בהנהלתן. על מנת להשוות את שכר מנהלי האגפים האחרים לשכר הגיזבר והמזכיר, ניתנה למהנדס העיר ולמנהל אגף החינוך תוספת שעות נוספות גלובליות א', ותוספות אחרות ניתנו למנהל אגף התברואה. התוצאה היתה ששכרם של כל מנהלי האגפים הושווה. (עמ' 6, שורה 5, שורות 12- 19; עמ' 7, שורות 4- 12; שורות 17- 20). העולה מכל האמור הינו שהנתבעת העניקה, באמצעות חברות עירוניות שלה, תוספות שכר למזכיר ולגיזבר, ודאגה להשוות את שכר הבכירים האחרים על ידי מתן תוספות שכר מקבילות. העד אדרי לא ידע לומר מדוע מר לביא ומהנדס העיר קיבלו את התוספת של 50ש"נ גלובליות, אך מהעדויות האחרות שהובאו לעיל ברור כי התוספות ניתנו במטרה להשוות את שכרם של מר לביא ושל מהנדס העיר לשכר המזכיר והגיזבר. (כפי שנאמר לעיל, ניתנה גם למנהל אגף התברואה תוספת שהשוותה את שכרו לשכר הבכירים האחרים). לפיכך אנו קובעים כי תוספת ש"נ גלובליות א' איננה תוספת שכר אישית שניתנה לעובד בכיר זה או אחר, אלא מדובר בתוספת שכר כוללת שניתנה לכלל שכבת הבכירים בעיריה תחת הכינוי "תוספת ש"נ גלובליות א'". תוספת כזו כלולה בקריטריונים של סעיף ההצמדה והתובע זכאי לקבלה. לא מצאנו בחומר הראיות מהו המועד המדויק בו אושרה תוספת ש"נ גלובליות א' למר לביא ולמהנדס העיר; מר לביא בתצהירו ציין כי קיבל את התוספת משנת 89' וטענתו לא נסתרה. בהעדר מועד מדויק - אנו קובעים כי התובע זכאי להכללת תוספת ש"נ גלובליות (א) בגימלתו החל מיום .31.12.89 .8אשר לטענה בדבר בטלות ההסכם עקב אי קיום הוראת סעיף 29לחוק יסודות התקציב: הנתבעת זנחה טענה זו בסיכומיה, אך מצאנו לנכון להתייחס אליה הן משום שנטענה בכתב ההגנה ובתצהיר הנתבעת והן משום שמדובר בענין היורד לעצם תקפותו של הסכם הפרישה. דין הטענה להידחות בשל מספר טעמים: א. הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי מדובר בשינוי תנאי פרישה שאינו מקובל לגבי עובדיה הבכירים. נהפוך הוא: עיון בהסכם הפרישה של מר לביא נ/ 1מעלה כי גם מר לביא קיבל זכויות פרישה מעבר לזכויות שמקנה חוק הגימלאות. כעולה מן האמור בסעיף 6לתצהיר התובע מיום 30.1.95אשר לא נסתר, נהגה הנתבעת להצמיד את גימלתם של גימלאים בכירים נוספים לשכרם של העובדים הבכירים המקבילים להם. מכאן, שמדובר בתנאי פרישה שהנתבעת נוהגת ליתן בדרך קבע לעובדיה הבכירים הפורשים לגימלאות. ברע"א 2920/90קופ"ח נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ז (1) עמ' 401נקבע כי "הסכם או הסדר לגבי כל בעלי מקצוע או בעלי דרגה מסוימים אשר בשירות המדינה, הוא גם הסכם או הסדר מותר לגבי כל בעלי מקצוע או בעלי דרגה מסוימים בגוף מתוקצב של ההסדר". (שם, בעמ' 409; הדגשה שלי -ח.ש.). הנתבעת לא טענה כי, בהתחשב בדרגתו ובמעמדו של התובע מדובר בהסכם פרישה שונה, וכאמור - העניקה הטבות פרישה מפליגות אף למחליפו של התובע. ב. הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי ביקשה אישור משר האוצר ולא נענתה. לו סברה הנתבעת בתום לב כי הסדר הפרישה של התובע מחייב קבלת אישורו של שר האוצר - היה עליה לעשות כן עם חתימת ההסכם, או לפחות במועד הגשת התביעה. הנתבעת לא עשתה כן, ולפיכך אינה רשאית לטעון להעדר אישור משר האוצר כל עוד לא נתבקש אישור כזה. יצוין עוד כי לא נטען שהנתבעת פנתה וביקשה אישור שר האוצר לגבי הגימלאים האחרים שגימלתם הוצמדה כאמור, או שהודיעה להם על בטלות הסכמי הפרישה שלהם. .9לאור כל האמור הננו קובעים כי התובע זכאי להכללת תוספת ש"נ גלובליות (א) בגימלתו, בשיעור התוספת שניתנה למר משה לביא, וזאת החל מיום .31.12.89 .10התביעה לחישוב הגימלה לפי דרגה 13+ - נדחית. .11הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך -.500, 2ש"ח + מע"מ צמודים כדין החל מיום .15.6.96הצמדה לשכרגמלאים