בית המשפט הורה למשיב להרוס את התקרה הקיימת ולבנותה במיקומה המקורי, דהיינו בגובה הנמוך ב31 ס"מ מהמצב הנוכחי ועל פי האמור בחוות הדעת של המומחה וזאת בתוך 45 יום. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הריסת תקרה: 1. המבקש הגיש בקשה בהתאם להוראת סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. בקשתו זו של המבקש באה בקשר עם החלטה מיום 9.6.96 בהמ' 4583/96 לפיה נאסר על המשיב לבצע כל עבודות בניה או הריסה מכל מין וסוג בנכס נשוא הבקשה, זאת עד לאחר שהמשיב יבצע את יציקת התקרה בדירתו שבנכס במקום שבו הייתה התקרה המקורית ולאחר שיהרוס את מחיצת הבלוקים שנבנתה בחלל הגג. 2. בתחילת ההליכים נשוא בקשה זו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה מומחה מוסכם אשר יחווה דעתו באשר למיקומה של התקרה במצבה כיום לעומת מיקומה המקורי, ובאיזה מרחק נמצאת התקרה החדשה ממיקום התקרה הקודם. כן התבקש המומחה לחוות דעתו בשאלה האם היו הצדקה וצורך למיקום התקרה במיקומה הנוכחי. עוד התבקש המומחה לקבוע האם המחיצה שנבנתה בחלל הגג הייתה נחוצה לתמיכה בגג הרעפים, זאת לאור טענת המשיב בתצהיר כי לא ניתן להסיר את המחיצה "כי הדבר יגרום לקריסת הגג כולו" ולאור טענתו כי הייתה סטיה של 10 ס"מ במיקום בתקרה "משיקולי בטיחות". 3. המומחה, המהנדס קידרון, ביקר בנכס ולפי חוות דעתו מיקום התקרה הוגבה ביחס למיקום התקרה המקורית ב31- ס"מ, ולפי חוות דעתו: "המניע העיקרי לקביעת מפלס התקרה החדשה היה הצורך בחלוקה אנכית של חלל בגובה 4.25 מ' ל2- חללים סבירים". באשר למחיצת הבלוקים קבע המומחה כי: "אין די צורך לתמיכת הגג... נראה בעליל כי בניית הבלוקים נעשתה לאחר שגג הרעפים היה כבר קיים". 4. בבקשה זו ניתנה החלטה עוד ביום 2.9.98 ולפיה היה על המשיב להרוס את המחיצה ולבנות את התקרה במיקומה המקורי (הנמוך ב31- ס"מ מהמצב הקיים) ואם לא ייעשה כן נקבע כי המשיב ישלם קנס בסך 1,000 ש"ח לכל יום מעבר למועד שנקבע באותה החלטה. על אף החלטה זו עשה המשיב כל שביכולתו להשהות את בצועה וסופו של דבר הודיעה באת כוחו ביום 11.1.99 כי המחיצה בחלל הגג פורקה ואילו בנוגע לתקרה לא בוצע הצו עד עצם היום הזה. בדיון שהתקיים ביום 24.1.99 טענה באת כח המשיב כי קיימת מחלוקת בנוגע לתקרה אליה התייחס המומחה כאשר לטענת ב"כ המשיב טעה המהנדס קידרון בהתייחסותו לתקרה נשוא המחלוקת. בהקשר זה הופנתה שאלת הבהרה למהנדס קידרון וסופו של דבר, ולאחר שהמהנדס נתן תשובתו בצורה ברורה ונחרצת, ב"כ המשיב אינה חולקת על כך שהתקרה נוצקה שלא במקומה אלא לטענתה: "התקרה נוצקה שלא במקומה עקב טעות בתום לב של יעוץ הנדסי". לפיכך בקשה להתיר לה לבנות תקרה זמנית במיקום המקורי ולהשהות את ההחלטה באשר לתקרה הנוכחית שכן פירוקה הוא דבר יקר ומסובך. 5. באמור לעיל פירטתי אך מקצת ההליכים שננקטו בנוגע עם בקשה זו בפרט, ועם הליכים נוספים שהיו קשורים בצו המניעה שניתן כנגד המשיב בקשר עם פעולות הבניה שביצע, בכלל. מהתנהגותו של המשיב, ממעשיו ומדבריו בתצהירו שנסתרו באופן חד משמעי על ידי המומחה עולה כי "תום לב" אינו מונח השגור בפי המשיב ואין מושג זה נקוט על ידו בבצוע מעשיו. המשיב הפר את צו המניעה ברגל גסה וביודעין שעה שביצע פעולות מתוכננות מראש שכל כולן לא נועדו אלא ליצור חלוקה אחרת ושונה של החללים בדירתו ובגג באופן שניתן יהא להגדיל את שטח דירתו. אין בין מעשיו של המשיב ולבין "טעות", ולא כלום, והניסיון לייחס זאת לייעוץ הנדסי, מוטב היה לולא נעשה. טענותיו של המשיב בנוגע לסיבות שהביאו לבניית המחיצה בחלל הגג ומיקומה של התקרה הופרכו מן היסוד לאור האמור בחוות דעתו של המומחה. לפיכך אני מורה בזאת למשיב להרוס את התקרה הקיימת ולבנותה במיקומה המקורי, דהיינו בגובה הנמוך ב31- ס"מ מהמצב הנוכחי ועל פי האמור בחוות הדעת של המומחה (לרבות הדוחות המשלימים), וזאת בתוך 45 יום מיום שתגיע החלטה זו לידי ב"כ המשיב. אם לא ימלא המשיב את האמור לעיל (ולאחר שהצו מיום 2.9.98 לא קויים על ידו כאשר באותו צו נקבע כי המשיב ישלם 1,000 ש"ח בגין כל יום מעבר למועד שהיה עליו לבצע את הצו), ישלם המשיב סך של 2,500 ש"ח לכל יום שיחלוף מעבר למועד הנ"ל. נוסף על הנ"ל ישא המשיב בכל הוצאות המומחה וכן ישלם למבקש בגין שכר טרחת עורך דין בקשר עם כל ההליכים נשוא החלטה זו, סך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הריסת מבנהתקרה