הרמת 30 קילו בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הרמת 30 קילו בעבודה: 1. העובדות בתיק זה נקבעו בהחלטה למינוי מומחה ולא נחזור עליהן. 2. התשתית העובדתית, שהונחה בפני המומחה הרפואי, היתה מתחום המיקרוטראומה, ולא עילה המבוססת על ארוע חד פעמי. 3. ב"כ התובע ביקש בסיכומיו, שנקבל את טענת התובע לפיה בחודש מאי 1993 הרים קרטון בשר במשקל של כ- 30 ק"ג ומאז החלו כאביו. ביה"ד היה ער לטענה זו של ב"כ התובע בעת ההחלטה למינוי מומחה, אך החליט, שבמקרה זה התשתית העובדתית הנכונה והמתאימה היא של מיקרוטראומה ולא של ארוע חד פעמי. בהקשר זה נציין, כי התובע לא סיפר בהודעתו לחוקר המוסד על אותו ארוע חד פעמי, ומאידך סיפר כי הוא קושר את כאביו לעבודה, משום שהוא מרים בעבודה משאות כבדים עד 40 ק"ג. גם הרושם הכללי מעדות התובע בביה"ד היא, שהדגש בטיעוניו היה על מיקרוטראומה. 4. ביה"ד מינה את ד"ר סלטי כמומחה יועץ רפואי, והפנה אליו את השאלות הבאות: " 1. מהי מחלת התובע? 2. האם יש קשר סיבתי גרימה או החמרה בין עבודת התובע, כפי שמתוארת בהחלטה זו, לבין מחלתו. הניתן לקבוע שכל פעולה ופעולה שביצע התובע (העמסה, הרמה, פריקה, חיתוך) גרמה לחבלה זעירה בלתי הפיכה, שבהצטרף כל החבלות ביחד גרמו למחלת התובע." 5. המומחה הנכבד השיב על שאלות אלה, בזו הלשון: "תשובה א' : מחלתו של התובע הינה קרע של קבוצת שרירים (ארבע שרירים) הנעגנים בנקודה משותפת באזור הכתף. קבוצת שרירים זו נקראת "השרוול המסובב" (rotator cuff). קרע מסוג זה יכול להתקבל בשני מצבים, א. לאחר חבלה בכתף, ב. קרע ניווני המתפתח בהדרגה. תחילתו בכאבים בכתף והגבלה בתנועה של הכתף. הכאבים והמוגבלות המלווה מופעים בהתקפים. הטפול ההתחלתי הוא טפול שמרני (פזיוטרפיה, תרופות משככות כאבים והזרקות תוך פרקיות), עד האבחנה הסופית והטפול הרדיקאלי שהוא ניתוח. יצויין כי קרע של שרירי "השרוול המסובב" על רקע ניווני אופיניים לחולים בגיל מבוגר." "תשובה ב' : הקשר בין עבודתו של התובע לבין מחלתו, הינו קשר של החמרה. התובע החל להתלונן על כאבים בכתף ימין עוד בשנת 1988. הסמנים הקלינים המתוארים בתיקו הרפואי מקופ"ח אופניניים לתחילתו של קרע מסוג זה והטפול שקיבל, אף הוא מתאים לטפול הראשוני הניתן במקרה מאין זה. אין ספק כי אופי עבודתו וכל פעולה שביצע התובע גרמה לחבלה זעירה מצטברת ובלתי הפיכה אשר גרמה בסופו של דבר להרחבת הקרע הקיים ואיתו להתגברות תלונותיו. התגברות התלונות וחוסר יעילות הטפול הרפואי שקיבל הצריכו הרחבת הברור הרפואי והבדיקות שביצע עד איבחון סופי כי אכן מדובר בקרע הנ"ל." 6. ב"כ המוסד ביקשה להפנות למומחה את שאלת ההבהרה הבאה : "לאור העובדה שכבר ב- 1988 היו סמנים לתחילתו של הקרע, (כפי שקבע המומחה בתשובה ב' לחוות דעתו), האם נכון לומר שהשפעת עבודת התובע בתקופה ספט' 1990- עד יולי 1993 על מחלתו (היינו, על הקרע של השרוול המסווג) היתה פחותה בהרבה לעומת מצבו הקונסטיטוציונלי של התובע ? " 7. ביה"ד ביקש מן המוסד לנמק מדוע מקרה זה בו מדובר לכאורה בגורם חיצוני נראה לעין יש לבחון את מאזן ההשפעות (עבודה לעומת גורמים אחרים). 8. ב"כ המוסד השיבה על שאלה זו, כי מדובר בעניננו בנזק כתוצאה ממיקרוטראומות הבאות לידי ביטוי במאמצים חוזרים ונשנים, שאינם גלויים לעין ורק בהצטברם יחד מתגבשת הפגיעה, נתון המצדיק במקרה זה התיחסות למאזן ההשפעות. 9. ביה"ד דחה בקשה זו של המוסד בהחלטה מנומקת מיום יז' אדר א', התשנ"ז, 24.2.97. 10. ב"כ המוסד טענה בסיכומיה ביום 25.3.97, כי חרף העובדה שאכן הסכימה בסיכומיה לענין מינוי המומחה הרפואי למערכת עובדות המתאימה למיקרוטראומה, שתשמש את המומחה הרפואי, היא מבקשת לטעון לאור הפסיקה דהיום בנושא המיקרוטראומה, כי מערכת העובדות, שהועברו למומחה הרפואי אינן מתאימות עוד למיקרוטראומה, משום שאין מדובר במקרה זה בפעולות אינספור חוזרות ונשנות שוות הדומות ל"טיפות מים הנופלות על הסלע עד שהן מנקבות אותו". 11א. נשאלת השאלה, האם זכאי המוסד לחזור בו מהסכמה דיונית, שהסכים לה במהלך דיון, כאשר לטענתו ההלכה המשפטית שונתה. לכאורה ניתן לומר, שמאחר ומדובר בהסכמה שהיתה יפה להליך ביניים, ניתן לחזור מהסכמה זו. מאידך, ההסכמה בהליך הביניים מהווה את הבסיס לחוות הדעת הרפואית, שמהווה מרכיב חשוב במקבץ הראיות שמשמשות את ביה"ד בכתיבת פסק-הדין. ב. גם אם נצא מתוך ההנחה, שהמוסד יכול לחזור בו מההסכמה הדיונית, עדיין יש לבחון, האם באמת העובדות נשוא תיק זה אינן מתאימות לתחום המיקרוטראומה, כשם שפורש בפסיקה האחרונה. ג. לענין זה ברצוננו לציין, כי גם במקרה זה מדובר בפעולות חוזרות ונשנות של הרמת משקלות במשקלים שונים מדי יום ביומו, וכשם שטיפות מים אינן בהכרח זהות בגודלן, כך ודאי גם פעולותיהם של בני אדם אינן בהכרח זהות. מספיק שפעולות אלה דומות זו לזו במהותן. ד. בדב"ע שנ/232-0, פד"ע כג' בעמ' 35מול האות ד' נקבע, שהעובדה שתנועות ההרמה לא היו זהות לחלוטין בכל פעם, לא תשלול הכרה בארועים כמיקרוטראומות. ה. אנו סוברים שניתן לסווג את פעולות התובע בעבודתו נשוא תיק זה כמיקרוטראומות. 12. ב"כ המוסד טענה, כי בעוד שבהרמה בודדת ניתן לראות גורם חיצוני נראה לעין, הרי כשמדובר באינספור הרמות שאין להן ביטוי חבלתי מיידי, אין מדובר בגורם חיצוני נראה לעין, ולכן היה מקום כאמור לבחון את מאזן ההשפעות. 13א. אנו סוברים, שב"כ המוסד טועה בפירושה זה, כפי שיפורט להלן. ב. הביטוי גורם חיצוני נראה לעין פורש כגורם חיצוני לתובע. על פי פירוש זה, חפץ או גוף שעובד מרים הוא הגורם החיצוני (דב"ע לט/27-0, פד"ע י', עמ' 419, מול האות ד', ודב"ע שם/110- 0פד"ע י"ב, עמ' 218 מול האות א'). ג. השופט בדימוס ד"ר שאול קובובי בספרו "רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונות עבודה" מסכם נושא זה במלים הבאות : "משנקבעה בפסיקה, כי גם הרמת משא פועלת כגורם חיצוני - ורוב הפגיעות בעמוד השדרה נגרמות בשל הרמת משא - נצטמקה רשימת ה"גורמים הפנימיים" הכפופים לתנאי הסיפא של סעיף .39" (עמ' 44 סע' ו' בספר הנ"ל). ד. אנו סוברים שחלק נכבד מעבודת התובע כרוך בהרמת משאות, ופעולות אלה הן בבחינת גורמים חיצוניים נראים לעין. ה. אין נפקא מינא לענין זה, אם מדובר בהרמה חד פעמית של משא או בהרמות חוזרות ונשנות של משאות מדי יום ביומו - הלכת השפעת הגורם החיצוני הנראה לעין לענין תחולת הסיפא לסע' 83 לחוק הבטל"א (נוסח חדש) התשנ"ה- 1995זהה הן לגבי הרמה חד פעמית של משא והן לגבי הרמות חוזרות ונשנות של משא. 14. המומחה הרפואי קבע במפורש שכל פעולה שביצע התובע גרמה לחבלה זעירה מצטברת ובלתי הפיכה, אשר גרמה בסופו של דבר להרחבת הקרע הקיים. קביעה זו מביאה למסקנה, שהתובע הוכיח קשר סיבתי של החמרה בין עבודתו לקרע. 15. סוף דבר. אנו מכירים במחלת התובע כתוצאה של פגיעה בעבודה (החמרה). 16. המוסד ישלם לתובע הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 000, 2 ש"ח בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתאריך מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.הרמת משקל