לגרסת התובעת, מאחר והתפטרותה הינה עקב מצב בריאותי, הרי שמדובר בהתפטרות כדין פיטורין, וזכאית היא לתשלום פיצויי פיטורין כחוק, בסך של 11,401 ₪, בתוספת של הלנת פיצויי פיטורים.   לגרסת הנתבעת, התובעת עבדה במשרה חלקית בלבד, וכאשר הנתבעת נאלצה להחליפה בעובדת אחרת, התובעת איימה שתשבש את מהלך העבודה התקין. בחלוף הזמן, אף מוסר העבודה והמשמעת של התובעת הופר, והפכו בלתי נסבלים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עקב מצב בריאותי - עבודה חלקית:   זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים.   באי כח הצדדים הסמיכו את ביה"ד לפסוק בדרך של פשרה וללא הנמקה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, אשר הוחל על בית הדין לעבודה על פי סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969.   להלן עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:   1. התובעת עבדה במפעל תפירת הנעליים שבבעלותה של הנתבעת, החל מיום 13/8/95 ועד ליום 19/9/99.   2. בחודשי העבודה האחרונים, לא יכלה התובעת להתייצב לעבודה באופן סדיר, בשל מצב בריאותה. התובעת המציאה אישור שהייה בביה"ח נהריה ביום 18/10/93, אישור אשפוז מתאריך 10/8/99, וכן המלצת רופא מאוקטובר 1999, כי התובעת מתקשה לעבוד עבודה פיזית. בשלב הסיכומים, המציאה התובעת אישור אשפוז מיום 10/8/99 ועד 11/8/99 וכן אישורי מחלה לימים 10/8/99 ועד 23/8/99, ואישור מחלה נוסף מיום 13/9/1999 ועד 17/9/99. התובעת אושפזה למעשה באותה תקופה 3 פעמים ביחידה לטיפול נמרץ בביה"ח בנהריה עקב כאבים בחזה ושומנים גבוהים בדם ויתר לחץ-דם.   3. התובעת אף המציאה אישור מרופא קופ"ח מכבי ד"ר בקרי סאלם מיום 26/10/99 לפיו בין החודשים אוגוסט 1999 ועד אוקטובר 1999 לפיו התובעת מתקשה במצבה להמשיך לעבוד בעבודה פיזית.   4. כן הגישה התובעת חוות דעת מומחה של ד"ר סטפן שלוסברג - מומחה לרפואה תעסוקתית, מיום27/12/01 אשר קבע, כי התובעת עברה תקופת אי-ודאות בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2000 בגלל כאבים בחזה, לכן עבודתה בתפירה ובהשחזה שהינה עבודה מאומצת לא מתאימה למצבה ולכן לא היתה מסוגלת להמשיך ולעבוד.   להלן טענות הצדדים: 5. לגרסת התובעת, מאחר והתפטרותה הינה עקב מצב בריאותי, הרי שמדובר בהתפטרות כדין פיטורין, וזכאית היא לתשלום פיצויי פיטורין כחוק, בסך של 11,401 ₪, בתוספת של הלנת פיצויי פיטורים.   6. לגרסת הנתבעת, התובעת עבדה במשרה חלקית בלבד, וכאשר הנתבעת נאלצה להחליפה בעובדת אחרת, התובעת איימה שתשבש את מהלך העבודה התקין. בחלוף הזמן, אף מוסר העבודה והמשמעת של התובעת הופר, והפכו בלתי נסבלים.   7. הנתבעת אישרה, כי התובעת לא הופיעה זמן רב לעבודה, אך טענה כי הדבר לא נבע רק בשל מצב בריאותה, אלא גם בשל כך שבנה פתח מסעדה, והתובעת נרתמה לעזור לו במשימתו זו. גם בימים שהנתבעת ראתה את התובעת יוצאת מביתה עם סירים (המתפרה נמצאת בקומה מתחת לביתה של התובעת ולכן זה התאפשר), דיווחה התובעת לבסוף על מחלה. 8. כן מציינת הנתבעת, כי הלכה היא שעובד המתפטר מעבודתו לרגל מצב בריאותו חייב להודיע על כך למעסיקו, על מנת לאפשר לו להציע תנאי עבודה מתאימים (דב"ע לג/ 2-3 חיים זילבר נ' לגוביס בע"מ פד"ע ד 153).   9. לעניין אישורי המחלה, טוענת הנתבעת, כי תעודת המחלה שהוצגה משנת 1993 לא רלוונטית כלל ועיקר, כיוון שהוצאה עוד לפני שהחלה התובעת לעבוד אצל הנתבעת. לגבי המלצת הרופא משנת 1999- טוענת הנתבעת, כי תאריך ההמלצה היא חודש וחצי לאחר שהתובעת כבר עזבה את העבודה. כמו-כן התובעת לא גיבתה את ההמלצה במסמכים רפואיים המלמדים על מצבה הרפואי. כן מציינת, כי ההמלצה נוגעת לאיסור עבודה פיזית קשה, אולם עבודתה של התובעת הינה ישיבה בלבד, שלא הצריכה מאמץ פיזי חריג.   לגבי יתר המסמכים- טוענת הנתבעת, כי מצוין במפורש שהתובעת התקבלה במצב טוב ושוחררה במצב טוב, ומאחר והתעודות הרפואיות הובאו לאחר התפטרותה, הרי לא ניתן ללמוד מהן על מצב בריאותה בזמן ההתפטרות (דב"ע נא/ 7-3 מרים עדאוי נ' פ.א. שירותים בע"מ פד"ע כב 353).   10. לגרסת הנתבעת, חוו"ד המומחה נעשתה כשנתיים וחצי לאחר המקרה, ועל כן אין היא מלמדת על מצבה הרפואי בזמן ההתפטרות מהעבודה, וכן מאחר ומדובר במומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, אין הוא יכול לתת חוו"ד מומחה בתחום מחלתה של התובעת, תחום הגניקולוגיה. הנתבעת חלקה על קביעתו של המומחה ,כי פעולת ההשחזה הינה פעולה מאומצת.   11. מאחר והתובעת התפטרה מעבודתה, טוענת הנתבעת, כי אין היא זכאית לתשלום פיצויי פיטורין, ואף יותר מכך. לטענתה יש לקזז את חודש ההודעה המוקדמת שהתובעת לא הודיעה, מכל סכום שייפסק לה, אם ייפסק.   כן מציינת הנתבעת, כי גם אם זכאית התובעת לפיצויי פיטורין, הרי שממוצע שכרה בחודשים האחרונים היה 1,950 ₪, ועל כן לכל היותר אמורה היתה לקבל סך של 8,000 ₪.   לעניין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים טוענת הנתבעת, כי מאחר ומדובר במחלוקת משפטית, אין לחייבה בהוצאות אלה.   12. באי כח הצדדים הסמיכו את ביה"ד לפשרה וללא הנמקה. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, קראנו את הסיכומים שהוגשו לביה"ד ועיינו בכל המסמכים, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 6,000 ₪ בלבד, וכשהסך הנ"ל ישא ריבית והצמדה כחוק מיום 20/9/99 ועד ליום התשלום המלא בפועל.   13. כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. רפואההתפטרות