התקנת גג רעפים - תביעות קטנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקנת גג רעפים - תביעות קטנות: נושא התביעה שבפני הוא עבודות שיפוץ שנעשו על ידי התובע בביתם של הנתבעים. ראשון הגיש התובע את התביעה בגין אי תשלום שכרו. עפ"י הנאמר בכתב התביעה, הנתבעים לא השלימו סכום של 1,500 ₪ שהיו חייבים לו. בנוסף, לא שילמו לו שכרו בגין עבודות נוספות שהן: התקנת גגון רעפים התאמת שלוחות ביוב ובניית מ"ר של קיר בלוקים עם עמודון בטון. בסה"כ תבע התובע סכום של 2,800 ₪. תביעתו של התובע התקבלה בביהמ"ש ביום 2.7.03. התובע צירף לתביעה זכרון דברים בינו לבין הנתבעים המפרט את עבודות הנדרשות והן כוללות ביצוע גג רעפים בשטח של 27 מ"ר, ריצוף של 26 מ"ר, וכן בניית 28 מ"ר של קירות בלוקים או קיר בטון, בתוספת טיח וצבע. עוד נכללו בעבודות שנסכמו בין הצדדים, הכנת נקודות מים, קווי ניקוז. העבודה היתה אמורה להסתיים ביום 15.4.03 ונכתב, כי על כל יום איחור ישלם הקבלן סך של 500 ₪ העבודה כללה חומרים פרט לקרמיקה כלים סניטרים ודלת. תחילת העבודה אמורה היתה להתחיל ביום 2.4.03 וביום זה קיבל התובע שיק ע"ס 12,000 ₪ אשר מועד פרעונו היה 7.5.03. קודם לכן קיבל התובע שיק ע"ס 4,000 ₪ ביום חתימת ההסכם כלומר 27.3.03 אשר ז"פ היה 27.5.03. הנתבעים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ביום 21.7.03. התביעה היא ע"ס 12,500 ₪ וזאת משום שהתובע איחר במסירת העבודה, דהיינו במקום לסיים עבודתו ב 15.4.03 המשיך עד ליום 24.4.03 שזה היה ערב חג הפסח וחול המועד. לכן, הנתבעים סבורים שאין כל הצדקה לשלם לתובע את הסך של 1,500 ₪ הנותרים שעדיין לא שולמו, והוא גם אמור לשלם עבור כל יום פיגור. לגבי העבודות הנוספות נטען כי עבודות אלו היו בהסכמה בע"פ והן נכללו בסכום הכללי ששולם לקבלן בסך 16,000 ₪. טענתם של הנתבעים היא, כי התובע קיבל את כל המגיע לו. התביעה כנגד התובע מורכבת ממספר ראשים: דמי פיגור בסך 3,500 ₪ עוגמת נפש בסך 3,000 ₪ עבודה לא מושלמת עם נזקים שונים בסך 6,000 ₪.נ התובע בכתב הגנתו לתביעה שכנגד טוען, כי לא פיגר ב 7 ימים, ביצוע עבודות שהיו רשומות בהסכם אמנם הסתיים כפי שנקבע ביום 15.4.03 וב- 16.4 החלו בביצוע עבודות נוספות שעליהם הוסכם לאחר חתימת ההסכם, והם נשוא תביעתו. בנוסף למה שכתוב בכתב התביעה הרכבת כיור ו- 2 ברזים, צביעת קונסטרוקצית עץ על גג הרעפים הרכבה של 6 יחידות רעפים מזכוכית בגג. התובע מציין, כי ביום 17.4 ו- 19.4 לא עבדו, היות והיה זה יום חג ושבת. בסה"כ עבדו יומיים נוספים 18 ו- 19 לחודש אפריל. אם מגיע למישהו פיצוי בגין עוגמת נפש הרי מגיע לו ולא לנתבעים אשר לא שלמו את שכרו במלואו. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הוסיף התובע דרישה עבור העבודות הנוספות שלא הוזכרו בכתב תביעתו הראשון בסך 1,500 ₪. בעת הדיון הראה התובע את יומן העבודה שלו ממנו עולה כי עבד ב 16 לחודש ו- 18 וב- 20 לחודש עבד במשך שעתיים בלבד, אלו היו העבודות הנוספות אשר לא התבקש לדרוש עבורם כסף, כיוון שרצה שלא מקבל את שארית שכרו, תבע גם עבור עבודות אלו. בנוסף לכך הנתבעים עיכבו את השיק השני ע"ס 12,000 ₪. הנתבעת טוענת בכל זאת, כי ב 16 לחודש הוא הגיע עם הפועלים ועדיין עשו השלמת קרמיקה. היה להם חשוב שהעבודה תסתיים ב 15 לחודש אפריל, היות והיו צפויים להגיע אליה כ 40 אורחים לקראת החג. הנתבעת הסכימה כי התוספות אמנם לא כלולות בהסכם, אך מומחה שהביאה הסביר כי עבודות שביצע התובע אינן תקינות ובמיוחד ההכנה לדלת עם רעפי זכוכית אשר אותם התקין התובע ללא משקוף וללא חגורת בטון. הנתבעים הגישו חוו"ד מומחה של מר שרף יוסף, אשר מצא כי קיבוע הרעפים לגג אינו קשורה, קורות העץ ליד דלת הכניסה אף הן חוברו לא בצורה תקינה ואינן נתמכות לקיר, לכן יש צורך לפרק הגג לבנותו בשיפועים חדשים. מר שרף מעריך ביצוע חוזר הגג בסך 4,000 ₪. גג רעפים אחר שנועד לכסות את מסתור הכביסה, אף הוא לדעתו של מר שרף נעשה בצורה לא תקינה הגג שוקע, העלות היא 5,500 ₪. למעשה, כל עבודה שבוצעה על ידי התובע, נמצאה שלא תקינה ע"י מר שרף ובכלל זה הקמת קיר בלוקים, הריצוף, התקנת כיור כביסה, הגבהת אדנית ועוד. בסה"כ מעריך מר שרף את עלות התיקונים ב 14,250 ₪ . לחוו"ד של מר שרף, צורפו תמונות המצביעות לכאורה על ליקויים אותם הוא מונה בחוו"ד. לאחר הדיון ניתנה אורכה לתובע להגיש תגובה על חוו"ד מטעם הנתבעים, ולהם ניתנה רשות להגיב על התגובה. עיקר טענותיו של התובע, הוא שכל אשר ביצע היה על סמך הדרכה, הכוונה, רצון ובידיעת הנתבעים. לעניין הרעפים מציין התובע, כי בנה אותם כנדרש חיזוק עם מסמרים בתוך חגורת הבטון אחת הליקויים סגירה מבפנים ולא מבחוץ היתה לפי דרישת התובע כדי לשמור על צמחיה שמטפסת על הקיר. לגבי קיר בלוקים אשר נבנה לטענת מר שרף שלא כשורה, חולק על כך התובע וטוען, כי קיר הבלוקים נבנה כנדרש עם חגורת בטון מזויינת ועפ"י הבטחת התובעים ובאחריותם, כי שנו קיר בעל כובד כפול ואין כל סיכוי שמים יחדרו דרך הקיר, זאת בהתייחס לטענה, כי לא נעשה איטום מאחורי הקירות ורטיבות כלואה תצא מהקירות עם בוא הגשמים. לעניין הריצוף, כל מה שהיה לתובע להגיד שהדרישה טיפשית ואיננה קשורה אליו לחלוטין. הכוונה לכך שמר שרף טען כיוון שנקנו 90 אריחים לפי הוראתו זו תוצאה משגיאת חישוב על התובע לפצות את הנתבעים בסך 500 ₪. כך גם לגבי שאר העבודות טוען התובע כי הדברים נעשו על דעת הנתבעים ורצונם ובכלל זה עניין הדלת. התובע טוען, כי הדיירים משקרים למהנדס והוא "משלב את השקר והרמאות שלהם עם המקצועניות שלו כי הדלת בוצעה על פי דרישתם בכל שלב והיה מדובר בהכנת משקוף לפתח של דלת רגילה ולא לפלדלת". יש לציין, כי התובע צירף מספר תיק הניכויים ולא ברור לי מדוע עשה זאת, היות ולא היתה על כך שום החלטה. לתובע מגיעים סך של 1,500 ₪ אותם לא שלמו הנתבעים על פי הודעתם, היות וחשבו, כי לאור התנהגותו לא מגיע לתובע סכום זה. אני מאמינה לתובע כי עבד יומיים וחצי ולא עבד בשבת ובחג. השאלה היא האם העבודות בימים אלו היו עבודות נוספות, או חלק מהעבודות נשוא ההסכם. חלק מהעבודות היו עבודות נוספות וחלק היו חלק מן ההסכם כך למשל הקמת גגון רעפים מעל מתלה הכביסה היה חלק מההסכם לעומת זאת הרכבת כיור ו- 2 ברזים לא היו כלולים בהסכם , אך טוען כי מר שרף כי הכיור כלל לא הורכב, ואילו התובע טוען כי הכיור הורכב כעבודה נוספת. ההסכם לא כלל צביעת קונסטרוקציה עץ על גג הרעפים וגם לא בניית לבני זכוכית. לעניין בניית קיר מבלוקים + עמוד בטון בקצה, טוען כי מר שרף, כי עמוד זה הוא חלק מהקיר הכללי אשר נבנה והעמוד הוא סיום העבודה ויש לראותו כחלק מהעבודה שעליה הוסכם. לגבי שוחות הביוב, טוען מר שרף, כי הן מהוות חלק בלתי נפרד מעבודות הריצוף. אינני מקבלת טענה זו, יש הבדל בין הכנת שוחות ביוב לבין עבודות פנלים ושיפועי רצפה אליהם משווה מר שרף את עבודת הכנת שוחות הביוב. לאחר ששמעתי את הצדדים, הנני קובעת, כי העבודות הנוספות אשר ביצע התובע ואינן כלולות בהסכם, הן בניית לבני הזכוכית, הרכבת הכיור וצביעת הגג והכנת שוחות הביוב. בגין עבודות אלו דרש התובע סך של 1,350 ₪. לא היתה מחלוקת על המחירים אותם תבע התובע, אלא רק על המהות. על כן לתובע מגיע מהנתבעים סך של 2,850 ₪. הנתבעים טענו, כי התובע איחר בסיום העבודה ועפ"י ההסכם על כל יום פיגור מגיע להם 500 ₪. התובע עבד עד ליום 24.4 בסה"כ 7 ימים להוריד שבת וחג ועל כן מגיע להם 3,500 ₪. גירסה זו של הנתבעים אני מקבלת, וככל הנראה טעה התובע שכן יש לו מספר פרוייקטים וכפי שהוא אמר הוא מחלק את פועליו בכל מיני מקומות. גם הנתבעים מסכימים כי בשבת וחג הוא לא עבד. הנתבעת ידעה לספר כי עוד בערב החג שהגיעו האורחים, בוצעו עבודות במקום. יחד עם זאת, היות ונדרשו עבודות נוספות, הרי אין לומר שכל פיגור בעבודה , היה בגין עבודות נשוא ההסכם וההגיון מחייב כי חלק מן הפיגור היה בגלל העבודות הנוספות עפ"י הערכתי בהתחשב באופן יחסי לכל תקופת העבודה, עבודות אלו נמשכו במשך 2 ימים. אי לכך, חייב התובע לנתבעים דמי פיגור בגין 5 ימים בלבד דהיינו סך של 2,500 ₪. אינני מתייחסת לנושא הליקויים, שכן נושא זה היה צריך להיות מבורר בצורה מקצועית ע"י חקירת המומחה בביהמ"ש, ולהיפך. אין בפני מספיק נתונים ע"מ לקבוע או להעדיף את חוו"ד של המומחה על עדותו של התובע, שהוא איש מקצוע בפני עצמו. ע"מ שלא לחסום דרכם של הנתבעים, אינני קובעת לעניין הליקויים כל ממצא והנתבעים יהיו רשאים להגיש כתב תביעה בנפרד לעניין ליקויי הבניה, אם אמנם יחשבו שמן הראוי לעשות כן לאור הסבריו של התובע בתגובה לחוו"ד. פסק דין זה ניתן אך ורק לעניין המחלוקת של השכר שלא שולם, עבודות נוספות והפיגור במסירת העבודה. בסיכומו של דבר, היות וקבעתי, כי לתובע מגיע מהנתבעים סך של 2,850 ₪ ולנתבעים מגיע מהתובע סך של 2,500 ₪, ובהתחשב בהוצאות שנגרמו לשני הצדדים בהגשת התביעות ובגין עוגמת הנפש שנגמו לשניהם, הנני דוחה את שתי התביעות. כל צד ישא בהוצאותיו. כאמור לעיל, לעניין הליקויים אין בפסק דין כל ממצא, והוא אינו מהווה מעשה בי-דין בנושא זה. תביעות קטנותרעפיםגג