התקפי אסטמה - גמלת ילד נכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקפי אסטמה - גמלת ילד נכה: .1התובעת הינה אמה של הפעוטה (שתיקרא להלן:נ"X"). X סובלת מהתקפי אסטמה. .2ביום 6/2/94הגישה התובעת לנתבע תביעה לגימלת ילד נכה בגין X. בטופס התביעה נכתב, בין השאר: "סובלת מקוצר נשימה ומקבלת טיפול באינהלציות יום יום". הנתבע דחה את התביעה, כאמור במכתבו מיום 15/3/94, שצורף לכתב התביעה, שטענה שX אינה "פעוט נכה" כהגדרתו בתקנות. כנגד דחיית התביעה - הוגשה התביעה שבפני. .3בכתב ההגנה טען הנתבע כי X אינה "פעוט נכה" כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם- 1980(שתיקראנה להלן: "התקנות"), כי אין לה בעיות התפתחות וכי בעת הבדיקה לא עמדה בקריטריונים של מחלות פעוט נכה. .4התביעה נדונה בפני כ"דן יחיד" בלא שהיתה החלטה על כך אך החלטה על כך ניתנה ביום 17/9/95, לבקשת ב"כ התובעת ובלא התנגדות מצד הנתבע שקיבל הזדמנות להגיב על הבקשה (ראו ההחלטות מיום 20/8/95ומיום 7/9/95). .5סעיף 2(ב) לחלק א' של התוספת השניה לתקנות מונה פעוט נכה הסובל מהפרעות נשימה המצריכות אינהלציה מספר פעמים ביום באופן קבוע בין אלה המוגדרים "פעוט נכה" לפי תקנה 3א(1) לתקנות. המחלוקת בין הצדדים בתיק זה הינה בשאלה האם X סובלת מהפרעות נשימה המצריכות אינהלציה מספר פעמים ביום באופן קבוע. להלן אבחן את הראיות שבפני כדי למצוא תשובה לשאלה שבמחלוקת, בנוגע לתקופה הרלוונטית לתובענה זו, היא התקופה שבה נבדקה X על ידי רופא מטעם הנתבע, ביום .2/3/94 .6עיון בכרטיס הרפואי השוטף של X בקופח מעלה, בין השאר, את הממצאים הבאים: א. ביום 15/12/93הומלץ על מתן בריקלין, 3פעמים ביום, לא באמצעות אינהלציה. ב. ביום 9/1/94, הומלץ על אינהלציית בריקלין 4פעמים ביום. ג. ביום 23/1/94, עקב שיפור במצב הנשימתי נרשם: "ירידה באינהלציות". ד. ביום 7/2/94נרשם "אינהלציות בריקלין". ה. ביום 8/2/94- "המשך אינהלציות". ו. ביום 16/2/94- "עדיין קוצר נשימה". ז. ביום 21/2/94הומלץ על אינהלציות 3פעמים ביום. ח. ביום 23/2/94הומלץ על התחלת טיפול מונע, בבודיקורט (משאף) וכן על אינהלציות 3פעמים ביום. ט. ביום 28/2/94אובחן שיפור במצב הנשימה. י. ביום 8/3/94- המשך טיפול במשאף בודיקורט ואינהלציית בריקלין, 3 פעמים ביום. יא. ביום 17/3/94אובחן שיפור במצב הנשימה אך עם זאת "מעט חרחורים". יב. ביום 20/3/94שוב 3פעמים ביום אינהלציות בריקלין. הרישומים בדבר אינהלציות בריקלין 4- 3פעמים ביום נמשכים לאורך החודשים הבאים. .7לתיק הוגשו 3מכתבים של ד"ר אבשלום כהן, מומחה ברפואת ילדים המטפל בX. בכל המכתבים נזכר טיפול "אגרסיבי" או "קבוע" באינהלציות. במכתב האחרון, מיום 9/8/94, שניתן כבר לצורך הדיון בבית הדין, מסביר ד"ר כהן כי הטיפול באינהלציות לעולם אינו "טיפול קבוע" וכי חומרת המחלה נלמדת מהטיפול במשאף בודיקורט. אך העובדה שX תלויה פעמים רבות באינהלציות בריקלין מעידה אף היא על חומרת המחלה ועל כך שבנוסף לטיפול הקבוע יש צורך בטיפול נוסף. (במאמר מוסגר ניתן להעיר שהגימלה בגין פעוט נכה אינה ניתנת בשל "חומרת" מחלה זו או אחרת, אלא בשל הקושי במתן הטיפול וההכבדה על ההורים בנתינתו. הכבדה מעין זו קיימת דווקא באינהלציה ולא במשאף). .8בעדותה בבית הדין העידה התובעת כי מאז שהחל הטיפול באינהלציות, מקבלת X טיפול כזה כל יום, לפחות פעמיים ביום. הירידה מתחת ל- 4פעמים ביום היתה רק כשX הרגישה טוב יותר וגם אז לא לתקופה העולה על שבוע. .9בטופס ההערכה הרפואית מיום 2/3/94, שהיא הבדיקה עליה הזתמך הנתבע בהחלטתו שלא לשלם את הגימלה נרשם בסעיף האנמנזה כך: "...התקף אחרון לפני חודש, קיבלה זריקה. עתה האם נותנת לה בודיקורט עם משאף ואינהלציות וביום שני הקרוב להפסיק האינהלציות ולהמשיך הבודיקורט (בינתיים) עד ...8/94". בהמשך, בפרק המידע על הטיפול הרפואי נרשם: "אינהלציות לא קבועות". בסיום הטופס רשם הרופא: "תינוקת שסובלת מהתקפי אסטמה מטופלת באינהלציות - לסירוגין. אינה זכאית". .10במהלך עדותה העידה התובעת כי לא היא זו שמסרה את המידע שנרשם באנמנזה של טופס ההערכה וכן כי תחילת הטיפול במשאך בודיקורט היתה רק כחודש לאחר הבדיקה אצל הרופא מטעם הנתבע. לפיכך, ביקש הנתבע להזמין את הרופא שחתם על הדו"ח וכן את מי שערך מסמך מיום 7/3/94ובו נרשם על טיפול בבודיקורט. לא נעתרתי לבקשה, לאור העובדה שהחומר הרפואי מתיק קופת החולים אמור ממילא לספק את התשובה על תחילת הטיפול בבודיקורט. בסיכומיה, טענה באת כחו המלומדת של הנתבע כי הנתבע קופח בהבאת ראיותיו. איני מקבל טענה זו. לא היה כל טעם בהבאת עדים שיעידו על עניינים שממילא ניתן לקוראם בפשטות במסמכים הרפואיים. קבלת בקשת הנתבע היתה מביאה לעינוי דין נוסף ולהטרחת העדין המבוקשים שלא לצורך. .11לאור המסמכים הרפואיים ברי לי כי כבר בחודש פברואר 1994החל הטיפול המונע במשאף בודיקורט, כלומר, שלא כדברי התובעת שרק לאחר הבדיקה אצל הנתבע. אולם, דעתי היא כי אין באי-דיוק זה של האם בעדותה כדי לפגוע בהצלחת תביעתה. כאמור לעיל, השאלה החשובה לצורך תובענה זו היא האם X טופלה באופן קבוע באינהלציות (במועד הרלוונטי). אף אם נתעלם מעדותה של התובעת בענין זה, לאור אי-הדיוק שבחלק אחר של עדותה (ואיני סבור כי יש להתעלם מעדותה), די לראות את התיק הרפואי כדי להגיע למסקנה שהתשובה לשאלה שבמחלוקת הינה חיובית. .12ההגדרה של טיפול באינהלציות באופן "קבוע" מלמדת על רצונו של המחוקק שהטיפול האינהלטורי לא יבוא רק כתגובה להתקף חריף כלשהו של הפרעות נשימה אלא יבוא כחלק סדיר ובלתי ארעי של הטיפול בהפרעות הנשימה של הפעוט. עיון בכרטיס הרפואי מלמד כי כך אכן היה. מאז יום 9/1/94, מדי מספר ימים, ניתנה הוראה רפואית לבצע אינהלציות מספר פעמים ביום. אמנם, ביום 28/2/94(יומיים לפני הבדיקה אצל רופא הנתבע) אובחן שיפור בנשימה, אך אף ביום הבדיקה אצל רופא הנתבע עצמו, על פי האנמנזה שבטופס ההערכה, מתברר שX טופלה באינהלציות באותו יום. מקובלת עלי גירסתו של הנתבע כי הדברים שנרשמו באנמנזה לא הומצאו על ידי מי שרשמם אלא נאמרו מפי האם, ומדברים אלה מסתבר כי התכנון היה שמ"יום שני הקרוב" (שעל פי לוח השנה היה ביום 7/3/94), תופסקנה האינהלציות וכי עד לחודש אוגוסט 1994יימשך רק הטיפול במשאף. דא עקא, שהנתונים בתיק הרפואי מלמדים בעליל שתקווה זו נגוזה וכי השיפור היה כלא היה שכן כבר ביום הראשון שלאחר היום המיועד להפסקת האינהלציות, יום 8/3/94, היתה X אצל הרופא שהורה על המשך הטיפול באינהלציות, וכן מספר ימים לאחר מכן וחוזר חלילה. טוב היה עושה הרופא שבדק את X אם במקום ליתן פסיקה "אינה זכאית" היה מורה על הזמנתה של X לבדיקה נוספת לאחר המועד שבו סבר שיופסקו האינהלציות, כדי לראות אם אכן הטיפול הוא רק "לסרוגין" כפי שחשב או שמא טיפול קבוע, כפי שנטען בטופס התביעה וכפי שהתברר בפועל שאכן היה. טוב יותר היה עושה הנתבע לו לא היה מתבצר מאחורי קביעתו של הרופא מטעמו אלא בודק טוב יותר את הנתונים שבכרטיס הרפואי. .13מכל מקום, לאור התיק הרפואי ואף לאור עדותה של התובעת, אני קובע שהטיפול באינהלציות שעברה X מספר פעמים ביום לא היה אקראי, לא היה רק כטיפול תגובה להתקף מסויים, אלא, החל מיום 9/1/94היה טיפול "קבוע" במשמעות הנדרשת לכך בתקנות. .14לפיכך, אני מקבל את התביעה וקובע כי התובעת זכאית לגימלת פעוט נכה בגין X, בשיעור האמור בתקנה 3א(ב)(1) לתקנות. .15על הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.100, 1ש"ח בתוספת מע"מ, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/12/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/12/95ועד התשלום בפועל. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהאסטמה