כאשר הגישה התובעת דרישה לדמי אבטלה בגין התקופה השניה, שונה טופס התביעה לדמי אבטלה, והוכנס בו סעיף לפיו מתבקש המובטל להשיב האם יש קירבת משפחה בינו לבין מעסיקו. התובעת השיבה, שהמעסיק שלה הינו בעלה. הנתבע בדק מידע זה ביסודיות, והחליט שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין בעלה, והיא לא היתה בבחינת "עובד", ועל-כן נדרשה להחזיר את דמי האבטלה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות אישה שעובדת אצל בעלה לדמי אבטלה: .1א. התובעת ובעלה הינם בעלי מניות בחברה ובבעלותם מוסך לתיקוני רכב. התובעת הינה בעלת 264מניות רגילות בחברה, ובעלה הינו בעל 2376מניות רגילות בחברה (ת/5). X, הוא המנהל הפעיל בחברה, והוא המוסמך לקבל עובדים לעבודה ולפטרם, הכל בהתאם לצרכי העבודה. ב. התובעת עבדה במוסך שתי תקופות עבודה: תקופה ראשונה מיום 1.5.89עד .31.12.89 תקופה שניה מיום 1.10.90ועד .31.3.91 בין שתי התקופות עבדה במוסך פקידה בשם אביגיל בן-ישי. ג. כל תקופת העבודה של התובעת במוסך, הן התקופה הראשונה והן התקופה השניה, נסתיימה בפיטוריה, שבגינם תבעה דמי אבטלה. בגין התקופה הראשונה קיבלה התובעת מהנתבע דמי אבטלה. כאשר הגישה התובעת דרישה לדמי אבטלה בגין התקופה השניה, שונה טופס התביעה לדמי אבטלה, והוכנס בו סעיף לפיו מתבקש המובטל להשיב האם יש קירבת משפחה בינו לבין מעסיקו. התובעת השיבה, שהמעסיק שלה הינו בעלה. הנתבע בדק מידע זה ביסודיות, והחליט שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין בעלה, והיא לא היתה בבחינת "עובד", ועל-כן נדרשה להחזיר את דמי האבטלה. מכאן תביעתה לביה"ד. .2ההלכה היא כי קירבה משפחתית כשלעצמה אינה מונעת היווצרות יחסי עובד מעביד, ואולם יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין קרובי המשפחה, תוך שימת לב לסימני היכר שונים (דב"ע נ"ג/78- 0פייגלשטוק-המל"ל, פד"ע כו', עמ' 283בעמ' 286). אין חולקין גם על כך שהמניע לבחירת העובד, בין כמניע עיקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העדר קיום יחסי עובד מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל, היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק (דב"ע לג/108- 0המל"ל - שרה כץ פד"ע ה' עמ' 31בעמ' 35). לפיכך יש לבחון את היחסים שבין התובעת לבעלה בחינה אוביקטיבית, בהתחשב עם העובדה שיחסי הקירבה המשפחתיים שביניהם, כשלעצמם אינם מונעים היווצרות יחסי עובד ומעביד. .3א. "עובד" - מוגדר בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה, שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד. ב. יש לפרש את חוק הביטוח הלאומי פירוש תכליתי; תכליתו של המחוקק בהגדירו "עובד" כפי שהגדירו, היה להקנות את המעמד של עובד למי שהינו, הלכה למעשה, חלק של כח אדם במפעל, אך בשל קירבתו המשפחתית עם בעל המפעל, לא נוצר ביניהם יחס חוזי של חובות וזכויות הדדיות (פסה"ד הנ"ל שרה כץ, שם בעמ' 36, פיסקה 9). המילה "מפעל" שגורה ונפוצה בשפת יום-יום... ה"מפעל" נזכר במספר רב של חוקים. כל אימת שמזכירים את המושג "מפעל" מובא מושג זה במשמעות של יחידה כלכלית העוסקת בייצור, מסחר, הפקה, מחקר, מתן שירותים וכד', ומהותו אינה מושפעת מהיקפו (פסה"ד בעניין שרה כץ, שם בעמ' 36, פיסקה 10). .4שעה שבאים לבחון את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב] תשכ"ח- 1968יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו יש ליחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו יש ללמוד מביטויים חיצוניים ואחד הביטויים לכך הינו התמורה. בענייננו לא רק שניתנה תמורה, אלא שאף נטען ששיעורה הגבוה הוא המצביע על כך שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבעלה ומכל מקום נטען שהעלאת שכרה של התובעת בשלושת החודשים האחרונים היתה מלאכותית וכל מטרתה היתה שהבסיס לחישוב דמי האבטלה שהתובעת תקבל מהביטוח הלאומי יהיה בסיס גבוה (דב"ע נא/6- 0פד"ע כג' עמ' 202בעמ' 208). .5בהתאם לחומר הראיות שבפני, אין לי ספק שנתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבעלה. בסעיפים 5עד 8לתצהירה, מפרטת התובעת מה היה תפקידה במוסך שהיה בבעלות בעלה: "תפקידי היה ריכוז כל חשבונות המוסך, טיפול בהפקדת צ'קים בבנק וגביית חובות מהלקוחות על ידי פניה אליהם ישירות, העברת דיווחים לרו"ח של המוסך. כמו-כן עסקתי בביצוע שליחויות שונות עבור המוסך ובהכנת הזמנות לביצוע העבודה. הייתי עושה התאמות, כך שכל הצ'קים שהתקבלו, התאימו לחשבונות שהוצאו, גופים שונים היו נותנים הזמנות לתיקון ואני הייתי צריכה לאחר גמר התיקון להכין חשבון וחשבונית עיקר עבודתי בוצעה בביתי, אולם הייתי באה גם למוסך כדי לתשלום עבורם. כמו-כן הייתי דואגת לתשלום ההוצאות עבור קניית חלקים למוסך מחברות שונות, וכן עשיתי בירור חשבונות של ספקים ובדיקת נכונותם, כל זה היה לפני עידן המחשב. הייתי דואגת לכל התשלומים שרוה"ח של המוסך אישר לתשלום. לבנק ולרוה"ח הייתי הולכת בבוקר וגם רוב הבירורים נעשו בשעות הבוקר. הרבה טלפונים, שליחת דואר וצילומים, הייתי עושה מהבית לאחר מכן". .6א. בתצהירה הצהירה התובעת שהיא עבדה שעות קבועות כל יום, לפעמים חמש שעות ולפעמים ארבע שעות, אך לפני סוף שנת הכספים ובעת עריכת המאזן עבדה הרבה מידי יום. בהודעתה ת/ 3ענתה התובעת לשאלות חוקר המל"ל ואמרה שאין שעות קבועות. זה יכול להיות חמש שעות ויכול להיות יותר עם הנסיעות לבנקים ולמנה"ח. אינני רואה סתירה מהותית בין התצהיר לבין ההודעה, התובעת הוכיחה שהיא עבדה בין חמש לשש שעות, ולא באה על כך שום עדות סותרת מטעם הנתבע. ב. התובעת טענה שכאשר לא קיבלה שכר עבדה מינימום שבמינימום. אבל כאשר בעלה החליט שהוא זקוק לפקידה במוסך, תפקידיה התרחבו. על אף שהתובעת לא היתה בעלת השכלה מסודרת ורשמית בהנה"ח, עבדה בהנה"ח גם ביפאורה וגם בתנובה, הרבה שנים לפני שעבדה אצל בעלה במוסך בהנהלת חשבונות. .7מחומר הראיות המונח בפני השתכנעתי, שהתובעת השתלבה במערך האירגוני של המוסך, שהוא "מפעל", בהיותו יחידה כלכלית העוסקת בייצור ומתן שירותים. לצורך הגדרתה כ"עובד", ולצורך שילובה במערך האירגוני של המוסך, אינני רואה משמעות לעובדה שהתובעת עשתה חלק מעבודת הנהח"ש מביתה. העסק זקוק היה לעבודתה, והיא אף קיבלה תמורה בגין העבודה, שהשקיעה בהנה"ח ובכל יתר התפקידים שבהם עסקה למען המוסך. .8הבעיה המטרידה אותי, היא העובדה שבשלושת החודשים הראשונים קיבלה התובעת שכר בסכום של 000, 1ש"ח, כאשר 250ש"ח מתוך ה- 1000ש"ח הם עבור הוצאות טלפון שמהם אין משלמים דמי ביטוח. בשלושת החודשים האחרונים לפני פיטוריה, שכרה כמעט והושלש, כאשר מחומר הראיות המונח בפני לא היתה לכך הצדקה מבחינת העבודה, לבד מהעובדה שבעלה של התובעת כבר צפה את העובדה שהיא תפוטר, ורצה שהבסיס לחישוב דמי האבטלה שלה יהיה גבוה יותר. גם בן-ישי קיבלה אישור על פיטוריה, כאשר בעצם לא פוטרה, וזאת על מנת לקבל דמי אבטלה, ואף היא השתכרה בשלושת החודשים האחרונים לפני עזיבתה את העבודה, שכר הרבה יותר גבוה מזה שבו התחילה. מחומר הראיות שבפני, אני קובעת ששילוש שכרה של התובעת בשלושת החודשים האחרונים לא היה שכר אמיתי וראלי, ועל כן אני קובעת שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת ובין בעלה, ברם הבסיס לחישוב דמי האבטלה הוא השכר שקיבלה התובעת בשלושת החודשים הראשונים ולא בשלושת החודשים האחרונים. אין לראות ב- 500, 2ש"ח שכר נכון לחישוב דמי האבטלה של התובעת. .9אני מקבלת את התביעה במובן זה שאני קובעת שנתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין בעלה, ברם אני קובעת שדמי האבטלה שישולמו לתובעת יהיו על בסיס השכר ששולם לתובעת בשלושת החודשים הראשונים לתקופת עבודתה הראשונה של התובעת ובהתאם לשכר בשלושת החודשים הראשונים לתקופת העבודה השניה של התובעת. אני דוחה את טענת הנתבע שעל התובעת להחזיר את כל דמי האבטלה שקיבלה, מהטעם שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד. בהתאם לחומר הראיות שהונח בפני, לא שוכנעתי שהיתה הצדקה עניינית להעלאת שכרה של התובעת, הן בשלושת החודשים האחרונים לתקופה העבודה הראשונה, והן לשלושת החודשים האחרונים לתקופת העבודה השניה. .10בנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו.דמי אבטלה