חיוב היועץ המשפטי להגיש כתב אישום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב היועץ המשפטי להגיש כתב אישום: השופט י' טירקל:   1.        בעתירתו מבקש העותר לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום פלילי על מהנדס בשם X (להלן - "המהנדס") - שלא צורף לעתירה כמשיב - בשל מעשי זיוף ומרמה שביצע, לטענתו, בתכניות שהכין לצורך בנית בתים בישוב מכבים.   העותר הגיש תלונה למשטרת ישראל נגד המהנדס. בתלונה מסר, כי במסגרת תביעה אזרחית שהגיש בנו נגד החברה שבנתה את ביתו בישוב מכבים לפצותו בשל ליקויי בניה, הגיש המהנדס חוות דעת הנדסית וצירף אליה תוכנית קונסטרוקציה של הבית. לטענת העותר התוכנית שהגיש המהנדס היא מזויפת ותוכנית נוספת של הבית גם היא מזויפת. בחקירתו במשטרה הסביר המהנדס כי ניתן לשנות ולעדכן תכנית הנדסית. המהנדס הסביר כי התוכניות שנטען שהן מזויפות הן שונות מן התוכניות שבידי העותר, משום היותן גרסה מעודכנת של התכניות, כפי שניתן ללמוד גם ממספר העדכון המופיע על גביהן. כמו כן ציין, כי מהנדס אחר בשם יצחק שנער הוא שהכין את התוכניות. בחקירתו מסר המהנדס יצחק שנער, כי הוא תכנן את הבית וביצע את השינויים בתוכניות, כפי שאכן ניתן ללמוד ממספר העדכון המופיע על גביהן. פרקליטות המחוז קיבלה את המלצת המשטרה לסגור את תיק החקירה מחמת העדר אשמה פלילית. יצוין, כי אחרי שהתיק נסגר כתב בנו של העותר למשטרה, כי לו ולאשתו אין ענין בתלונה שהגיש אביו. מנהל תחום העררים בפרקליטות המדינה - המוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה - דחה את עררו של העותר על החלטת פרקליטות המחוז לסגור את תיק החקירה משום שלא נמצאה "אינדיקציה לחשד לביצוע עבירה פלילית". כמו כן ציין כי "האכסניה הראויה לבירור העניין הנה במסגרת ההליך האזרחי".     2.        בעתירתו טוען העותר, כי קיימות ראיות "נחרצות" ו"חותכות" המעידות על כך שהמהנדס ביצע עבירה פלילית ומכאן שההחלטה בעררו ניתנה בחוסר סבירות קיצונית. לטענתו, "קיימת סכנת התמוטטות וסכנת נפשות" בכל הבתים שנבנו לפי תוכניות הבניה של המהנדס, בייחוד משום שהישוב מכבים "נחשב בדרגת סיכון גבוה ביותר במקרה של רעידת אדמה".       בתשובתה טוענת המדינה, כי  מחומר הראיות עולה בבירור שלא בוצעה כאן כל עבירה וכי אין עילה להעמיד מאן דהוא לדין, לא כל שכן את המהנדס שלא ביצע את השינויים בתוכניות. עוד נטען כי העותר לא צירף את המהנדס כמשיב ודי בכך כדי לדחות את העתירה. יתר על כן, מדובר בתוכניות מלפני 14 שנים וגם בכך די כדי לדחות את העתירה.     3.        דין העתירה להידחות. כידוע, אין בית משפט זה נוטה להתערב בדרך כלל בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה (בג"ץ 223/88 עו"ד יורם שפטל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מג(4) 356; בג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485; בג"ץ 1096/01 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"ץ 4115/03 איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (טרם פורסם)). אשר להתערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד אדם לדין הדגיש בית המשפט כי היא מצומצמת ביותר. ההחלטה אם בעניין פלוני יש די ראיות לצורך העמדה לדין מצויה בגרעין הקשה של סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, ושיקול הדעת המסור לו בעניין זה הוא רחב. בית המשפט הגבוה לצדק מפקח על חוקיות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. בעשותו כן, אין הוא שואל את עצמו כיצד היה מחליט אילו ניצבה בפניו השאלה בה הכריע היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם יועץ משפטי סביר היה רשאי להחליט כפי שהחליט היועץ המשפטי במקרה הקונקרטי. בית משפט זה יתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, בין השאר, אם התקבלו שלא ביושר ושלא בתום לב או ממניעים נפסדים ולא טהורים או בסתירה ברורה לאינטרס הציבורי או שהן לוקות באי סבירות קיצוני או בעיוות מהותי  (בג"ץ 6009/94 שפרן ואח' נ' התובע הצבאי הראשי ואח', פ"ד מח(5) 859, 871 - 872; בג"ץ 6271/96 בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נ(4) 425, 429; בג"ץ 2534/97 ח"כ יונה יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה ואח', פ"ד נא(3)1, 31; בג"ץ 4736/98 מעריב, הוצאת מודיעין בע"מ ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נד(1) 659; בג"ץ 6209/01 בר-לב ואח' נ' היועץ המשפטי ואח', פ"ד נו(3) 625; בג"ץ 5025/02 והדי נ' משטרת אשקלון ואח' (לא פורסם)).   4.        לא מצאנו בעתירה ובטענותיו של העותר לפנינו דבר המצדיק התערבות בהחלטה שלא להגיש כתב אישום על המהנדס. אכן, די בכך שהמהנדס לא צורף כמשיב כדי לדחות את העתירה. אולם דינה להדחות גם לעצומה. פרקליטות המחוז בחנה את הראיות והגיעה לכלל מסקנה שאין בהן כדי לבסס כתב אישום נגד המהנדס וגם מנהל תחום העררים בפרקליטות המדינה לא מצא "אינדיקציה לחשד לביצוע עבירה פלילית". למסקנה זאת יסוד בהסבריו הנזכרים של המהנדס ושל המהנדס יצחק שנער ובכך תומכת גם העובדה שמדובר בתוכניות שתוכננו לפני 14 שנה. לא זאת בלבד, אלא שבעל הענין - שהוא בנו של העותר - הודיע, כאמור, שאין לו ענין בתלונה שהגיש אביו וגם התביעה האזרחית שהגיש נגד החברה שבנתה את ביתו נסתיימה בפשרה.     5.        העתירה נדחית.              ש ו פ ט   השופט א' א' לוי:   אני מסכים.   ש ו פ ט   השופט ס' ג'ובראן:   אני מסכים.            ש ו פ ט   הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל.משפט פליליכתב אישום